תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 11:39
אני יעלה השוואה שעשיתי לפני מספר שבועות בין שיעורו של אחד מהרבנים שמוסר
שיעורי הלכה בקול הלשון לבין מסר ר' מיילעך בידרמן, [שניהם באורך של כדקה-
שתיים]
לא נגעתי (פיסוקים והדגשות שלו.)
כל הלשון, כל התורה, בכל מקום. שלום וברכה לכולם. מנהג ישראל לאכול דגים
בשבת. למה יש מצווה לאכול דגים? דיברנו בעבר כמה הסברים. סיבה אחת, היות
והדגים, הם באים לעולם מתוקנים. כל דבר בעולם שאדם רוצה לאכול ממנו, הוא טעון
תיקון. עוף, צריך שחיטה. אחר כך צריך מליחה להוציא את הדם. בפירות, יש בעיה
של עורלה, תרומות ומעשרות. בלחם, צריך להפריש חלה. כל דבר צריך תיקון והכשר.
הדבר היחיד שלא צריך, לא תיקון ולא הכשר, זה דגים. אוכלים דגים בשבת, לומר
שגם שבת היא שבת ומנוחה לחיי העולמים, לא צריכים שום תיקונים. יש שרומזים
שצריכים להיות כמו הדג בשבת, לא לדבר דברי חול בשבת. יש כמה וכמה הסברים למה
אוכלים דגים בשבת, וחלק מההסברים, שזו סגולה גדולה לפרנסה בשבת. אבל יכול
להיות בעיה בדגים, בעיה של בורר. בדגים יש עצמות. מוציאים את העצמות לפני
האכילה. האם יש איסור להוציא את העצמות קודם האכילה או לא? מי שיכול להוציא
את הדג מהעצמות ולא את העצמות מהדג, ... אז הנה מה טוב, אדרבה ואדרבה. לא
תמיד זה אפשרי. בפרט מי שמכין את הדג לילדים הקטנים לאכול, לוקחים חתיכה,
ובודקים אם יש בה עצם. אם יש בה עצם, רוצים להוציא את העצם, מותר להוציא את
העצמות מהדג או שאסור. הביאור הלכה הארוך מביא כמה היתרים, להוציא את העצמות,
הוא מביא לימוד זכות על אותם שמוציאים את העצמות של הדגים. דבר ראשון אומר
הביאור הלכה, העצמות הן יכולות להיות רכות. חלק מהעצם יכול להיות שהוא ראוי
לאכילה. כשאני מוצא משהו שהוא ראוי לאכילה, זה לא פסולת מתוך אוכל, אלא זה
פסולת ואוכל מתוך אוכל. במקרה כזה זה מותר. לכן כאשר מוציאים את העצמות, אם יש
חלק שהוא ראוי לאכילה, כדאי להכניס לפה ולאכול טיפה מהעצם. לא כולם יכולים
לעשות את זה. מביא המשנה ברורה עוד היתר. כיוון שהפסולת והאוכל, העצמות והבשר
הם בחיבור אחד. אומר המשנה ברורה במקרה כזה, אין על זה שם פסולת. אין על זה
שם, סליחה, הוצאת פסולת מתוך האוכל. כמו, אם יש לנו תפוז, הפסולת והאוכל שלו
הם מחוברים בחיבור טבעי. מותר לקלף תפוז בשבת? מותר, לאלתר כמובן, אבל מותר.
למה מותר? למה זה לא נקרא הוצאת הפסולת? קליפה מתוך האוכל כי קל לך דרך
לאכול. זו צורת האכילה. דברים שנבראו ביחד, בחיבור טבעי, זה לא נקרא שמוציאים
את הפסולת מהאוכל, אלא זה נקרא תיקון האכילה. זה דרך להגיע לאוכל. אומר המשנה
ברורה, גם במקרה כזה, במקרה של הדגים, היות והבשר של הדג והעצמות נבראו בחיבור
טבעי, זה נחשב דבר אחר. מתי יש בעיה להוציא את ה... הפסולת מהאוכל, כשזה לא
מחובר בחיבור טבעי, שזה לא נברא ככה, שזה שני דברים שונים, יש בעיה להוציא את
הפסולת מהאוכל. אז למעשה, מי שמקל, יש לו על מה שיסמוך. בפרט, מי שמאכיל
לילדים ועושה את זה אפילו קצת לפני האכילה, מכינים כמה ביסים לילדים לפני
האכילה, בוודאי שעדיף להוציא את העצמות מאשר להחמיר ופחות לבדוק את הדג
מהעצמות. חייבים לעשות את זה, ומי שרוצה להחמיר ו... מי שרוצה להחמיר ולהפוך
את הדג, להוציא אותו מהעצמות, מהמקום שאין עצמות, בוודאי עדיף להוציא את האוכל
מתוך העצמות.
ור' מיילך:
כל הלשון, כל התורה, בכל מקום. נכנס פעם אחת לאיזה רב, בחור מבוגר, אומר לו,
הולך שידוך, הוא שבור ורצוץ. לא יודע מה יהיה כאן הסוף. נראה לו שהוא נשכח, חס
וחלילה, למעלה. הרבה אמר לו, הקשבור לא שחרר מאף אחד, מה אתה מפחד? אבל אני לא
מטעה, אתה רואה שהוא לא הולך. אתה יודע באיזה גיל אני? אתה רואה שהוא לא הולך.
הרבה אמר לו, בוא נצא החוצה לטייל, להפיג לו קצת את הצער. ועבר איזה מושב
סכיינם, אז הרבה אמר לו, אולי נעלה כאן, למושב סכיינם, אולי נתפוס עוד מישהו
שעוד או אחד שהוא הכיר את הבלשן טוב? אמר לו, הרבה, מה איתך? אתה יודע, יש
מהם 250 שנה, איך יכול להיות? יש כאן אחד ב-250 שנה? אולי אחד שהכיר את
תחסמסויפר? הרבה כבר יש מהם 200 שנה, איך ייתכן שיש כאן? בסדר, חולד, אולי
מישהו נשכח שם? אולי מישהו נשכח? לא, אף אחד לא נשכח כאן. אה, לא נשכח כאן אף
אחד? אז תאמין גם שבשידוכים גם אף אחד לא נשכח.
