האם בעריכה לשונית צריך להבין את מה שכותב מחבר הספר?

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 23:54

אם זה מורכב להבנה, אז זה לא בדיוק עריכה לשונית, אלא פשוט "עריכה". או
"שכתוב". זו לא הבעיה שלך שלוקח חצי שעה, אלא בעיה של הכותב. מה לעשות שהוא
רוצה לתקן, וזו הדרך לתקן? יקח כמה שיקח, אין מה לעשות... אגב אתה מופתע מחצי
שעה? היו לי מקרים שלקח גם שעה ויותר על עמוד אחד... והלקוח המשיך לשלוח לי
עוד מאותה עבודה, כי הוא פשוט ידע שאין אף אחד אחר שיעשה זה יותר מהר, אם
בכלל...

מה שכן, כמובן אם זה דברים שאפשר לתקן רק הלשון בלי להבין כוונתו, אתה יכול
פשוט לשאול את הלקוח ולהבהיר שכיון שלהיכנס לזה לוקח הרבה זמן, אתה רק מתקן
הלשון מקופיא, בלי לעיין בתוכן, ולראות מה הוא בדיוק מחפש. אני תמיד שואל דבר
כזה בתחילת העבודה למנוע אי הבנות, וגם להוריד ממני הנערווים שאני משאיר דברים
לא בדוקים

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 00:02

בודאי שצריך להבין,
אבל מספיק הבנה כללית, ולא צריך להכנס לדקויות של תוך הסוגיא.
באמת קשה לקבוע בזה הגדרה מדויקת

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 01:19

מאוד תלוי בסוגיא, יש סוגיות שבלי להבין טוב את הסוגיא אפשר פשוט לעשות שטויות
ולהרוס את הכל ויש סוגיות שיותר קל לעבור רק מלמעלה, תלוי כמובן גם בסגנון
הכתיבה של הכותב וכן בסגנון התוכן - כמובן שקטע שעוסק בחשבון של הסוגיא דורש
יותר הבנה מאשר קטע של הגדרה (כך לענ"ד). אבל באופן כללי, בוודאי שצריכים
להבין כדי לערוך טוב בלי טעויות מביכות, באמת גם לי לקח לפעמים כמה שעות כדי
להבין איזו סוגיא שהעבודה עסקה בה ובוודאי שהלקוח ללוקח את זה בחשבון.
אני חושב שאחת התכונות הבסיסיות לעורך היא היכולת ללמוד חומר חדש מהר ולקלוט
מהר את הנושא בלי לעיין בכל הסוגיא מההתחלה, כמובן שצריך גם מושגים וידיעות.

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 01:21

מצטרף להאמור שהכל תלוי לפי העניין,
יש ספרים שחובה לדעת מה כתוב כדי לא לשבש בעת העריכה,
אלא אם כן זו הגהה לשונית קלה שברור שאין שינויים משמעותיים בתיקונים,
ועכ"פ צריך להבין את העניין לפחות מלמעלה, אך לא לרדת לעומקו של כל קנייטש
שכותב המחבר ולדון אם הוא צודק או לא..

מאת: [email protected]

[א ב של החיים אמ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 03:57

בספר על סוגיות שהוא כתוב כמעט ללא פסיקים ונקודות, בזה אם אני לא ילמד את
התוכן, יתכן ויצאו ח"ו טעויות, מי כמונו העורכים יודעים שפסיק אחד יכול לשנות
הבנה שלמה בסוגיא, ובפרט בהלכות שזה דבר שמצריך הרבה יותר שימת לב.
ובספר שכעת אני עורך, הוא כמעט ללא שום סימני פיסוק. ואני מוצא עצמי גם לומד
עת הסוגיא וגם עורך, וזה לוקח פי שנים ויותר זמן [מדובר בסוגיות סבוכות קצת,
ובפרט הספר עצמו כתוב בלשון סבוכה מאוד], כיון שאיני רוצה שיהיו טעויות בספר.
ולכאורה זה כבר לא מוגדר 'עריכה לשונית' אלא עריכת תוכן או משהו כיו"ב.

כמו שכתב ארי במסתרים, קשה לקבוע בזה הגדרה מדויקת.
לכן מי שיש לו* ידיעה* בענין, האם זה מחובתו של העורך ללמוד את הסוגיא, גם
כשהעורך עושה 'עריכה לשונית'

או שנשאל בצורה כזו, מה מקובל היום, האם כשאתם עושים עריכה 'לשונית' אתם
לומדים תוך כדי את הסוגיא כדי לדעת לסגנן נכון, או שאתם עושים עריכה 'מלמעלה'
בלבד.

ב-יום רביעי, 21 באוגוסט 2024 בשעה 01:21:37 UTC+3, ב. י. כתב/ה:

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 11:19

עריכה לשונית בלי להבין היטב את התוכן אפשר להרוס כל חלקה טובה!!!
אם המחבר יכול לעבור/יעבור על זה אח"כ, אפשר לעבור מלמעלה והמחבר יראה אם
מסכים.
אבל אם הוא לא יעבור על זה, חובה להבין בדיוק מה הוא אומר.
איך אפשר לשנות את הלשון מבלי להבין היטב מה הוא אומר?
רק עריכה לשונית קלה של שיפור מילים פה ושם זה שייך.
אבל לפי מה שאתה מתאר, מדובר בשכתוב החומר, וחובה להבין היטב.

מאת: [email protected]

--

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 12:02

אני חושב שאני יכול לענות על השאלה שלך בשם כולם -
אין "מקובל" בזה. אני בטוח שיש כאלו שתמיד עושים שטחי ומהר (כפי שניכר לפעמים
בספרים), ויש את האלו שמעמיקים יותר. מן הסתם שניהם ימצאו עבודה, כי יש את
הלקוחות שמחפשים מהר וזול, ויש את אלו שמחפשים איכות (על אף שלדעתי לטווח ארוך
המהירים לא יצליחו מאוד בתחום)
זה תלוי הרבה ביראת שמיים ובהיגיון בריא, ואין בזה כללים כלל

ואני אוסיף משהו שאני יודע שיוביל לתגובות תמהות ונזעמות - אני עצמי, במקרים
נדירים בהם אני מרגיש שכבר עובר הזמן הסביר בבדיקת העניין, ואני חושב שזה גם
לא נצרך, לפעמים אני פשוט עוצר את הסטופר לכמה דקות...
כמובן שזה לא נצרך. אלא משהו אישי שלי - גם קצת מנערווים, אבל גם אינטרס
מקצועי שלי - אני רוצה שהלקוח יהיה מרוצה. זה שווה לי את החמש דקות שהפסדתי.

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 12:08

הכל לפי הענין, צריך לדעת ראשית כל מה רוצה הלקוח, אם זה חידו"ת [של המג"ש]
שכתב בחור,
שהעיקר זה המוראליות וכו', שבהם לא צריך מדאי להתעמק, לבין חידושי תורה של
אדם מבוגר שרוצה להוציא מפרי עמלו,
שודאי רצונו שיהיו הדברים ברורים ומאירים.

מאת: [email protected]

[א ב של החיים אמ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 17:28

ייש"כ לכל המשיבים, לגבי מה שכתב עט סופר שלבחורים יש פחות להשקיע, איני חושב
ככה, אנו בתור עורכים צריכים לעשות את אותה עבודה, כולם רוצים שיצא להם יצירה
טובה. אא"כ המחבר אומר בפרוש שלא ישקיעו הרבה.

ב-יום רביעי, 21 באוגוסט 2024 בשעה 12:08:46 UTC+3, עט סופר כתב/ה:

[אברהם ראטה - מכ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 20:52

כפי הבנתי את דברי העט סופר
בחורים וכדומה מצוי שהם אומרים לעורך שאין צורך להתעמק יותר מידי.

מאת: [email protected]

--
אוףף... הטיול לא שווה כלום! לחץ כאן להמשך קריאה >>
https://nahale.schoolyland.co.il/מדריך-לילדים-מאושרים/

[image: לוגו כיתוב מלא חתוך.jpg]
*ליצירת קשר: 0527174846 *

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 22:05

נכון מאד.

מאת: [email protected]