א. שאלה דקדוקית ב. מייל הבעלים של אוצר החכמה

[יהושע ברוורמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 03:29

לכאורה זה משקל גאון

[צפנת פענח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 08:03

מעניין לציין: מטוס ושעון, הן מלים בעברית מודרנית, ועל עצם השימוש בהם אין
שאלה, רק על הניקוד!

ב-יום שישי, 16 באוגוסט 2024 בשעה 03:29:42 UTC+3, יהושע ברוורמן כתב/ה:

[חי יצחק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 13:03

ברור שהכלל נכון והוא מופיע פעמים אין ספור בתורה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 16:58

דוגמה: "עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם" (ישעיה כד), "הללוהו במְרומים"
(תהלים קנ).

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 17:02

לא דקדקן גדול, אבל יש גם גדול\גדולים, יכול\יכולים, נבון\נבונים, צדוק\צדוקים
וכו' וכו'.

מאת: [email protected]

[יהושע ברוורמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 21:40

אתה צודק בעקרון,
אבל מה שהבאת אלו תארים ולא שמות עצם

[חי יצחק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 22:23

אם נדייק, אין זה קשור ליחיד ורבים,
זה קשור לכך שהתיבה מתארכת.
ככל שנוספות לה אותיות, זה בדר"כ ישנה את הניקוד.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 17:23

"מרום" זה לא תואר, אלא שם. ויש גם "מקום" - "מקומות".
הטעות של "מטוסים" וכיו"ב נובעת כנראה משתי סיבות:

1. בלבול בין תבנית "שָליש" "סריס", שגם בהתרבותם נשארים במתכונתם, "שָלישים"
   "סָריסים".
2. התנייה מוטעית עם "מַסּוֹקִים" מ"מַסּוֹק", שם זה שונה בגלל השלמת הנ'
   מהשורש "נסק".

[יהושע ברוורמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 17:47

יש גם רשימת יוצאים מהכלל כמו פמוט ועוד

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 22:50

מהיכא תיתי?

מאת: [email protected]