דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מחפש מקור בספרי מוסר קדמונים שמוכיחים שבאמת אין לאדם שום סיבה להתגאות

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 23:01

    ראיתי בספר גאולת ישראל שכתב: שכבר מפורסם מספרי מוסר, שבאמת אין לאדם שום צד
    ושבח במה להתגאות, ומוכיחים זאת לעין כל.
    אולי יש למישהו מקור טוב לזה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 23:01

    ראיתי בספר גאולת ישראל שכתב: שכבר מפורסם מספרי מוסר, שבאמת אין לאדם שום צד
    ושבח במה להתגאות, ומוכיחים זאת לעין כל.
    אולי יש למישהו מקור טוב לזה?

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 23:16

    אגרת הרמב"ן
    ע"כ אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד. כל דבריך יהיו בנחת וראשך
    כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ ולבך למעלה, ואל תביט בפני אדם בדברך עמו. וכל
    אדם יהיה גדול ממך בעיניך. ואם חכם או עשיר הוא, עליך לכבדו. ואם רש הוא ואתה
    עשיר או חכם ממנו, חשוב בלבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך. שאם הוא חוטא
    הוא שוגג ואתה מזיד.

    מסילת ישרים כג
    אך ההתבונן הוא על ענינים שונים, האחד הוא - המוזכר בדברי עקביא בן מהללאל
    (אבות פ"ג): דע מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה
    ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך - מלכי - המלכים הקדוש ברוך הוא.
    כי באמת כל אלה הם נגדיים לגאוה ועוזרים אל הענוה, כי בהיות האדם מסתכל
    בפחיתות חומרו וגריעות התחלתו אין לו טעם לינשא כלל אלא ליבוש וליכלם. הא למה
    זה דומה לרועה חזירים שהגיע למלוך, כל עת אשר יזכור ימיו הראשונים אי אפשר לו
    שיתגאה. וכשיחשוב כמו כן שבסוף כל גדולותיו ישוב לעפר מאכל לתולעת, כל שכן
    שיכנע גאונו וישכח שאון גאותו, כי מה טובו ומה גדולתו ואחריתו בושת וכלימה,
    וכשיחשוב עוד וידמה בלבו רגע הכנסו לפני הבית דין הגדול של צבא מעלה, בעת
    שיראה עצמו לפני מלך - מלכי - המלכים הקדוש ברוך הוא הקדוש והטהור בתכלית
    הקדושה והטהרה בסוד קדושים משרתי גבורה גבורי כח עושי דברו אשר אין בהם כל
    מום, והוא עומד לפניהם גרוע פחות ונבזה מצד עצמו, טמא ומגואל מצד מעשיו הירים
    ראש? היהיה לו פתחון פה? וכי ישאלוהו איה איפוא פיך, איה גאונך וכבודך אשר
    נשאת בעולמך, מה יענה או מה ישיב על תוכחתו, הנה ודאי שלו רגע אחד יצייר האדם
    בשכלו האמת הזה ציור אמתי וחזק, פרוח תפרח ממנו כל הגאוה ולא תשוב אליו עוד.
    השני הוא ענין חילוף תולדות הזמן ורוב תמורותיהם, כי העשיר קל להיות עני,
    והמושל לעבד, והמכובד לנקלה, ואם הוא יכול כל כך על נקלה לשוב אל המצב הנבזה
    בעיניו היום, איך יגבה לבו על מצבו אשר אינו בטוח עליו, כמה מיני חולאים
    יכולים ח"ו לבוא על האדם שיצטרך במו פיו להתחנן למי שיעזור אותו ויסייעהו ויקל
    לו במקצת. כמה צרות ח"ו יכולים לבוא עליו שיצטרך ללכת לשחר פני רבים אשר מאס
    לפעמים לתת להם שלום למען יהיו לו למושיעים. ודברים אלה אנחנו רואים בעינינו
    דבר יום ביומו, כדאי הם להסיר מלב האדם גאותו ולהלבישו ענוה ושפלות, וכשיתבונן
    עוד האדם על חובתו לפניו יתברך, וכמה היא נעזבת ממנו וכמה הוא מתרשל בה ודאי
    שיבוש ולא יתגאה, יכלם ולא ירום לבבו, וכן הוא אומר (ירמיה ל"א): שמוע שמעתי
    אפרים מתנודד וגו', כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך, בושתי וגם
    נכלמתי וגו', ועל הכל יתבונן תמיד להכיר חולשת השכל האנושי, ורוב טעותיו
    וכזביו, שיותר קרוב לו תמיד הטעות מהידיעה האמתית. על כן יירא תמיד מהסכנה
    הזאת, ויבקש ללמוד תמיד מכל אדם ולשמוע תמיד לעצה פן יכשל, והוא משאמרו ז"ל
    (אבות פ"ד): איזהו חכם הלומד מכל אדם, וכן הוא אומר (משלי י"ב): שומע לעצה
    חכם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 23:16

    אגרת הרמב"ן
    ע"כ אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד. כל דבריך יהיו בנחת וראשך
    כפוף, ועיניך יביטו למטה לארץ ולבך למעלה, ואל תביט בפני אדם בדברך עמו. וכל
    אדם יהיה גדול ממך בעיניך. ואם חכם או עשיר הוא, עליך לכבדו. ואם רש הוא ואתה
    עשיר או חכם ממנו, חשוב בלבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך. שאם הוא חוטא
    הוא שוגג ואתה מזיד.

    מסילת ישרים כג
    אך ההתבונן הוא על ענינים שונים, האחד הוא - המוזכר בדברי עקביא בן מהללאל
    (אבות פ"ג): דע מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה
    ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך - מלכי - המלכים הקדוש ברוך הוא.
    כי באמת כל אלה הם נגדיים לגאוה ועוזרים אל הענוה, כי בהיות האדם מסתכל
    בפחיתות חומרו וגריעות התחלתו אין לו טעם לינשא כלל אלא ליבוש וליכלם. הא למה
    זה דומה לרועה חזירים שהגיע למלוך, כל עת אשר יזכור ימיו הראשונים אי אפשר לו
    שיתגאה. וכשיחשוב כמו כן שבסוף כל גדולותיו ישוב לעפר מאכל לתולעת, כל שכן
    שיכנע גאונו וישכח שאון גאותו, כי מה טובו ומה גדולתו ואחריתו בושת וכלימה,
    וכשיחשוב עוד וידמה בלבו רגע הכנסו לפני הבית דין הגדול של צבא מעלה, בעת
    שיראה עצמו לפני מלך - מלכי - המלכים הקדוש ברוך הוא הקדוש והטהור בתכלית
    הקדושה והטהרה בסוד קדושים משרתי גבורה גבורי כח עושי דברו אשר אין בהם כל
    מום, והוא עומד לפניהם גרוע פחות ונבזה מצד עצמו, טמא ומגואל מצד מעשיו הירים
    ראש? היהיה לו פתחון פה? וכי ישאלוהו איה איפוא פיך, איה גאונך וכבודך אשר
    נשאת בעולמך, מה יענה או מה ישיב על תוכחתו, הנה ודאי שלו רגע אחד יצייר האדם
    בשכלו האמת הזה ציור אמתי וחזק, פרוח תפרח ממנו כל הגאוה ולא תשוב אליו עוד.
    השני הוא ענין חילוף תולדות הזמן ורוב תמורותיהם, כי העשיר קל להיות עני,
    והמושל לעבד, והמכובד לנקלה, ואם הוא יכול כל כך על נקלה לשוב אל המצב הנבזה
    בעיניו היום, איך יגבה לבו על מצבו אשר אינו בטוח עליו, כמה מיני חולאים
    יכולים ח"ו לבוא על האדם שיצטרך במו פיו להתחנן למי שיעזור אותו ויסייעהו ויקל
    לו במקצת. כמה צרות ח"ו יכולים לבוא עליו שיצטרך ללכת לשחר פני רבים אשר מאס
    לפעמים לתת להם שלום למען יהיו לו למושיעים. ודברים אלה אנחנו רואים בעינינו
    דבר יום ביומו, כדאי הם להסיר מלב האדם גאותו ולהלבישו ענוה ושפלות, וכשיתבונן
    עוד האדם על חובתו לפניו יתברך, וכמה היא נעזבת ממנו וכמה הוא מתרשל בה ודאי
    שיבוש ולא יתגאה, יכלם ולא ירום לבבו, וכן הוא אומר (ירמיה ל"א): שמוע שמעתי
    אפרים מתנודד וגו', כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך, בושתי וגם
    נכלמתי וגו', ועל הכל יתבונן תמיד להכיר חולשת השכל האנושי, ורוב טעותיו
    וכזביו, שיותר קרוב לו תמיד הטעות מהידיעה האמתית. על כן יירא תמיד מהסכנה
    הזאת, ויבקש ללמוד תמיד מכל אדם ולשמוע תמיד לעצה פן יכשל, והוא משאמרו ז"ל
    (אבות פ"ד): איזהו חכם הלומד מכל אדם, וכן הוא אומר (משלי י"ב): שומע לעצה
    חכם.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 23:31

    מן הסתם כוונת הר' אוהד לדברים אלו שבאגרת הרמב"ן
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2024 23:31

    מן הסתם כוונת הר' אוהד לדברים אלו שבאגרת הרמב"ן
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2024 00:40

    יישר כח!

    ב-יום שלישי, 27 באוגוסט 2024 בשעה 23:31:51 UTC+3, מעשה הכתב כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2024 00:40

    יישר כח!

    ב-יום שלישי, 27 באוגוסט 2024 בשעה 23:31:51 UTC+3, מעשה הכתב כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2024 14:44

    אכן פספסתי מספר שורות. תודה.

  • חיפוש מקור בספרי חסידות. תודה רבה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 10:44 עבור העבודה יש מההייליגער ויטעבסקער זיע"א, שמי שאינו מְשָׁרֵשׁ המידות הרעות מנפשו, בזקנותו זה יצוץ שוב. מישהו זוכר איפה זה ? יעזור גם ציטוט אחר, אבל מחסידישע ספרים. כל ה'קרייזן' יתקבלו בברכה. תודה שמואל
  • מחפש מקור ד' הגר"א

    2024
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/04/2024 11:45 צודק, תודה!
  • מחפש מקור בתנחומא

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 23/06/2024 13:07 אני מחפש מקור בתנחומא שדרשו על הפסוק"לא איש אל" וגו. בענין אותו איש תודה רבה מחפש דווקא במדרש תנחומא ולא ספר אחר תודה רבה ואם אפשר לשלוח צילום
  • מחפש מקור בתנחומא

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/06/2024 14:22 הושמט בדפוסים ע"י הצנזורה. שלחתי צילום בפרטי ב-יום ראשון, 23 ביוני 2024 בשעה 13:07:34 UTC+3, Yehuda כתב/ה:
  • מחפש מקור קדום למעשה זו

    2024
    1
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2024 19:11 קבצים מצורפים: 646088_286.jpg
  • מחפש מקור לגדר בענין אין הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 14:32 ישנה סתירה בחובות הלבבות בכעין זה, ואחד המפרשים סביבו תירץ זאת. אם טרם הסתדרת אוכל לחפש בל"נ.
  • מחפש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2024 21:49 רש"י זאת החיה - לשון חיים, לפי שישראל דבוקים במקום וראויין להיות חיים, לפיכך הבדילם מן הטומאה וגזר עליהם מצות, ולאומות העולם לא אסר כלום. משל לרופא שנכנס לבקר את החולה וכו', כדאיתא במדרש רבי תנחומא: מדרש תנחומא [image: image.png] מאת: [email protected]
  • מחפש מקור

    2024
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 12:26 ייש"כ לתלמידי חכמים המשיבים יום נפלא משה רייך

2

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים