ספר פ"ע, מי זה?

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:42

[אברהם יצחק סטרי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:07

פוקד עקרים לר' צדוק
פתח עינים להחיד"א

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליהו לוריא
Sent: Sunday, September 1, 2024 1:42 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [הכתב והמכתב] ספר פ"ע, מי זה?

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:13

פוקד עקרים לר' צדוק
פתח עינים להחיד"א

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליהו לוריא
Sent: Sunday, September 1, 2024 1:42 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [הכתב והמכתב] ספר פ"ע, מי זה?

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:23

הנה הקטע השלם

והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:59

הנה הקטע השלם

והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

מאת: [email protected]

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:01

אולי הכוונה לדברי הפתח עיניים שבת קיט ע"א:
יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש
להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא
הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת
שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר
שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו
מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול
שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה לכבוד שבת
עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש ברוך הוא
בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך. וכדי שלא ירע
לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת דדומה בצד מה
להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן שבתא
פרעיה. ושכר
המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען שמהשבת יושפע שפע
ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג לכבד השבת והיה
לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה' ובאה באמצעות דג
גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים שלא ישלוט בו עין
הרע כשם שהדגים אין העין שולטת בהם:

[יעקב מרדכי נבנצ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:21

כמו תמיד חשוב לדעת מי הכותב לדעת תקופתו ושאר ספריו

מאת: [email protected]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:24

כמו תמיד כדאי לבדוק אם אין ט"ס, במקרה הזה מצוי מאד שמ"ם מתחלף בעי"ן (בכתב
רש"י) ויכול להיות פ"מ.

מאת: [email protected]

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 11:38

גאונים כולכם!

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 12:28

ביטוי "השכר גבולי" מצאתי בהקשר אחר קצת, ויתכן שהמחבר דנן משך אותו לכיוון
קצת שונה.
גם שם הספר מתאים [וכן ראיתיו מצוטט בספרים אחרים, וכנראה שהוא אבן יסוד]
[image: image.png]

מאת: [email protected]

--