דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ספר פ"ע, מי זה?

2024
10 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:42
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 13:42
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:07

    פוקד עקרים לר' צדוק
    פתח עינים להחיד"א

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליהו לוריא
    Sent: Sunday, September 1, 2024 1:42 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [הכתב והמכתב] ספר פ"ע, מי זה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:07

    פוקד עקרים לר' צדוק
    פתח עינים להחיד"א

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליהו לוריא
    Sent: Sunday, September 1, 2024 1:42 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [הכתב והמכתב] ספר פ"ע, מי זה?

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:13

    פוקד עקרים לר' צדוק
    פתח עינים להחיד"א

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליהו לוריא
    Sent: Sunday, September 1, 2024 1:42 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [הכתב והמכתב] ספר פ"ע, מי זה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:13

    פוקד עקרים לר' צדוק
    פתח עינים להחיד"א

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליהו לוריא
    Sent: Sunday, September 1, 2024 1:42 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [הכתב והמכתב] ספר פ"ע, מי זה?

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:23

    הנה הקטע השלם

    והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
    הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
    לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
    השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:23

    הנה הקטע השלם

    והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
    הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
    לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
    השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:59

    הנה הקטע השלם

    והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
    הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
    לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
    השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:23

    הנה הקטע השלם

    והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
    הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
    לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
    השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:01

    אולי הכוונה לדברי הפתח עיניים שבת קיט ע"א:
    יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש
    להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא
    הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת
    שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר
    שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו
    מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול
    שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה לכבוד שבת
    עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש ברוך הוא
    בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך. וכדי שלא ירע
    לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת דדומה בצד מה
    להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן שבתא
    פרעיה. ושכר
    המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען שמהשבת יושפע שפע
    ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג לכבד השבת והיה
    לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה'
    ובאה באמצעות דג
    גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים שלא ישלוט בו עין
    הרע כשם שהדגים אין העין שולטת בהם:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 14:59

    הנה הקטע השלם

    והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וכתבו המפרשים הטעם משום שלא ינכה משכרו בעולם
    הזה, וכבר העלה הפ"ע דכל זה הוא רק כשעושה שלא לשמה ואזי השכר גבולי, ומה שיש
    לו גבול אם יקח ממנו אזי יחסר. מה שאין כן אם עושה המצוה בלתי לד' לבדו ואזי
    השכר בלתי גבולי, וממה שאין לו גבול אף אם יקח ממנו לא יחסר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:21

    כמו תמיד חשוב לדעת מי הכותב לדעת תקופתו ושאר ספריו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:21

    כמו תמיד חשוב לדעת מי הכותב לדעת תקופתו ושאר ספריו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:24

    כמו תמיד כדאי לבדוק אם אין ט"ס, במקרה הזה מצוי מאד שמ"ם מתחלף בעי"ן (בכתב
    רש"י) ויכול להיות פ"מ.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2024 15:24

    כמו תמיד כדאי לבדוק אם אין ט"ס, במקרה הזה מצוי מאד שמ"ם מתחלף בעי"ן (בכתב
    רש"י) ויכול להיות פ"מ.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 11:38

    גאונים כולכם!

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 11:38

    גאונים כולכם!

    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 12:28

    ביטוי "השכר גבולי" מצאתי בהקשר אחר קצת, ויתכן שהמחבר דנן משך אותו לכיוון
    קצת שונה.
    גם שם הספר מתאים [וכן ראיתיו מצוטט בספרים אחרים, וכנראה שהוא אבן יסוד]
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    --

  • מי כתב את ספר התגין?

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:32 בהקדמת הרמב"ן לתורה נראה שזה נמסר למשה מסיני רמב"ן הקדמה לבראשית ומזה אמרו בשיר השירים רבה בחזקיהו ספר תגין הראה להם והספר הזה הוא ידוע ומצוי אצל כל אדם יפרש בו כמה אלפי"ן יש בתורה בתגין וכמה ביתי"ן ושאר האותיות ומספר התגין של כל אחת ואחת ואין השבח שספרו על הספר הזה וגלוי הסוד שהיה בו לחזקיהו מפני התגין עצמן אלא בידיעתן בפירושיהן סודות רבים עמוקים מאד
  • ההערות בספר רזין דאורייתא של מי זה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2024 17:37 יש ספר רזין דאורייתא מהרה"ק ר' זאב מזבאריז בן המגיד מזלאטשוב על הד"ת יש הערות, האם זה גם מהרה"ק ר"ז, ניסיתי לחפש בדף השער ובהקדמה ולא מצאתי את שחיפשתי אם יש למישהו מידע ע"ז אם יכול להעשירני הזאת תודה רבה
  • מי מכיר, מי יודע

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 12:12 יהודי בשם בלומבערג ממאנסי, 'משפיע' חסידי, במקור חסיד צאנז, מדבר 'שארף', בעל השגה גדול.
  • גליון מהרש"א על יו"ד האם זה ע"ס השו"ע או לא

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2024 23:34 יש"כ [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 15.06.24, 23:34:16
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 20:28 ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות לסעודת פדיון הבן כתיב (שמות ט"ו, ב') ויורהו ה' עץ ודא עץ חיים והיינו תורה שבכתב וביה וימתקו המים דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה אתהדרו מתיקן (זוהר ח"ג קנ"ג א) ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת בחקותי ועץ השדה הוא על דרך מה שמובא בזוה"ק (ח"ב ס' ב) ואין עץ אלא תורה עץ חיים וגו' והיינו תורה שבכתב. ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת בחקותי ועץ חיים בתוך הגן שהפנימיות עץ חיים דא תורה שבכתב ועץ הדעת טוב ורע הערבוב היינו תורה שבעל פה ואפריש טוב מרע דאינון איסור והיתר טומאה וטהרה כשר ופסול (רעיא מהימנא זוהר ח"ג קי"א א), מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2024 00:18 לנוחות הקוראים העלתי אותו כקובץ אחד -- קבצים מצורפים: חנוכה.pdf
  • בקשת ספר ע"פ כללי הקבוצה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 11:58 לבקשת כמה, אסביר. הרעיון הוא שלא יהיה פתחון פה לבוא בתביעת זכויות יוצרים. שיהיה אפשר לפרש את ההודעה, שהכותב רוצה לברר מה כתוב שם, ולכן הוא שואל למי יש את הספר. אפשר לכתוב 'מי שיש לו ספר פלוני עמ' פלוני'. אין לכתוב 'אני צריך' כו'. כמובן באישי אפשר לכתוב מה שרוצים, עכ"פ מבחינתי. אם ברצונכם לקבל אחת לשבוע את מאמרי 'המאושרים' של ארגון אשרינו, בעברית ובאנגלית, המתפרסמים בעיתונות החרדית, כתבו מייל [ריק] ל: [email protected] [למי שניסה ולא עלה בידו - הקישור תוקן היום י"ט כסליו] --
  • מי שיודע מה זה *מדרש הגדול* לא נמצא בשו"ת

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2024 12:12 מהדורה נוספת בחבילת מוסד הרב קוק (זו המהדורה המוכר יותר) וכן י"ל בראשית ושמות ע"י מכון זכרון אהרן

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים