דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקורות - חת"ס. תודה רבה מראש!

2024
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:38

    אני מחפש את המקורות של:

    הגמרא אומרת שעל אף שיריעות העיזים היו נראות יריעות פשוטות באמת הם ... טוו
    אותנה, שהיריעות העליונות היו בחכמה גדולה יותר מהיריעות התחתונות.

    חת"ם סופר מסביר שם ששל"ה הקדוש אומר שהיריעות התחתונות חמש לחמש היו כנגד
    לוחות, שני לוחות חמש כנגד חמש.

    והלוחות העליונות היו כנגד חמישה חומשי תורה וששה סדרי משנה, אומר חת"ם סופר
    להוציא את

    בתחילה? הרי הקב"ה למעשה כך אמר.

    ומבאר החת"ם סופר, שכדי לבנות את המשכן, זאת הייתה עבודה גדולה, להביא את
    השכינה מן הכח על הפועל, כדי שיוכלו להשיג זאת, הם היו צריכים תחילה את הזכות
    של הארון, שיבנו ארון ורק לאחר שהיה להם את הזכות של הארון, רק אז יכלו להשיג
    ולהגיע לבניית המשכן. אבל אחר

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:38

    אני מחפש את המקורות של:

    הגמרא אומרת שעל אף שיריעות העיזים היו נראות יריעות פשוטות באמת הם ... טוו
    אותנה, שהיריעות העליונות היו בחכמה גדולה יותר מהיריעות התחתונות.

    חת"ם סופר מסביר שם ששל"ה הקדוש אומר שהיריעות התחתונות חמש לחמש היו כנגד
    לוחות, שני לוחות חמש כנגד חמש.

    והלוחות העליונות היו כנגד חמישה חומשי תורה וששה סדרי משנה, אומר חת"ם סופר
    להוציא את

    בתחילה? הרי הקב"ה למעשה כך אמר.

    ומבאר החת"ם סופר, שכדי לבנות את המשכן, זאת הייתה עבודה גדולה, להביא את
    השכינה מן הכח על הפועל, כדי שיוכלו להשיג זאת, הם היו צריכים תחילה את הזכות
    של הארון, שיבנו ארון ורק לאחר שהיה להם את הזכות של הארון, רק אז יכלו להשיג
    ולהגיע לבניית המשכן. אבל אחר

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:46

    כנראה הכוונה למקורות אלו

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:38

    אני מחפש את המקורות של:

    הגמרא אומרת שעל אף שיריעות העיזים היו נראות יריעות פשוטות באמת הם ... טוו
    אותנה, שהיריעות העליונות היו בחכמה גדולה יותר מהיריעות התחתונות.

    חת"ם סופר מסביר שם ששל"ה הקדוש אומר שהיריעות התחתונות חמש לחמש היו כנגד
    לוחות, שני לוחות חמש כנגד חמש.

    והלוחות העליונות היו כנגד חמישה חומשי תורה וששה סדרי משנה, אומר חת"ם סופר
    להוציא את

    בתחילה? הרי הקב"ה למעשה כך אמר.

    ומבאר החת"ם סופר, שכדי לבנות את המשכן, זאת הייתה עבודה גדולה, להביא את
    השכינה מן הכח על הפועל, כדי שיוכלו להשיג זאת, הם היו צריכים תחילה את הזכות
    של הארון, שיבנו ארון ורק לאחר שהיה להם את הזכות של הארון, רק אז יכלו להשיג
    ולהגיע לבניית המשכן. אבל אחר

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:48

    אני מחפש את המקורות של:

    הגמרא אומרת שעל אף שיריעות העיזים היו נראות יריעות פשוטות באמת הם ... טוו
    אותנה, שהיריעות העליונות היו בחכמה גדולה יותר מהיריעות התחתונות.

    חת"ם סופר מסביר שם ששל"ה הקדוש אומר שהיריעות התחתונות חמש לחמש היו כנגד
    לוחות, שני לוחות חמש כנגד חמש.

    והלוחות העליונות היו כנגד חמישה חומשי תורה וששה סדרי משנה, אומר חת"ם סופר
    להוציא את

    בתחילה? הרי הקב"ה למעשה כך אמר.

    ומבאר החת"ם סופר, שכדי לבנות את המשכן, זאת הייתה עבודה גדולה, להביא את
    השכינה מן הכח על הפועל, כדי שיוכלו להשיג זאת, הם היו צריכים תחילה את הזכות
    של הארון, שיבנו ארון ורק לאחר שהיה להם את הזכות של הארון, רק אז יכלו להשיג
    ולהגיע לבניית המשכן. אבל אחר

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקור בספרי חסידות. תודה רבה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 10:44 עבור העבודה יש מההייליגער ויטעבסקער זיע"א, שמי שאינו מְשָׁרֵשׁ המידות הרעות מנפשו, בזקנותו זה יצוץ שוב. מישהו זוכר איפה זה ? יעזור גם ציטוט אחר, אבל מחסידישע ספרים. כל ה'קרייזן' יתקבלו בברכה. תודה שמואל
  • חיפוש מ"מ, תודה מראש. פועל התופס לבע"ח

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2024 13:40 ייש"כ א. נכון, טעות. צ"ל מלווים. ב. מתוך הענין נראה שזה לא ט"ס כמו שהציע מעכ"ת, והכוונה כן לר' ראובן. ב-יום חמישי, 14 במרץ 2024 בשעה 20:57:29 UTC+2, nichtavbasefer כתב/ה:
  • אRe: Re: ניסוח נכון. תודה מראש

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 10:56 כתבתי פעם על מישהו מאמר וכיניתי אותו "רבי". זה הגיע לידי אחת מהחוגים הדת"ל, והיא לא הבינה: הוא הרי לא היה רבי של חסידים, למה אתה כותב עליו 'רבי'? השאלה היא איזה סוג הלקוח שלך. ב"תנועת המוסר" למשל, הוא כותב על כולם בעיקרון (כפי שמציינים בניו בהקדמה) רק את התואר "ר'" - אבל היום זה כנראה לא ילך. אולי: רבינו? או: הג"ר? ----- Original Message ----- From: שמואל בלויא To: הבית לעורך התורני Sent: Friday, March 22, 2024 8:13 AM Subject: אRe: [הבית לעורך התורני] Re: ניסוח נכון. תודה מראש איזה אומץ, לכתוב הלצות בשרשור שיודעים שאקרא אותו !!! אנא היו ממוקדים. הלקוח לא אוהב את התואר רבי. מי יכול בבקשה לסכם לי מה אפשר כתחליף, ולמי מגדולי הדורות זה מתאים, כו'. ייש"כ ב-יום שישי, 22 במרץ 2024 בשעה 01:39:34 UTC+2, [email protected] כתב/ה: חזק... ברוח הימים... (אולי שייך לדיון על "ווארטים לפורים"). בריסקאי וחזונאישניק התווכחו. העיר החזואישניק על החקוק על ספר הגר"ח: "חידושי רבינו חיים הלוי" - לא מצאנו 'רבינו' אלא בראשונים. הגיב הבריסקאי: ולא מצאנו 'חזון' אלא בנביאים... ----- Original Message ----- From: יעקב שטיימן To: אמרי יושר Cc: ארי במסתרים ; אליהו ברדנשטיין ; מכון זכרון אליהו ; יהושע זריצקי ; שמואל בלויא ; הבית לעורך התורני Sent: Friday, March 22, 2024 1:32 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: ניסוח נכון. תודה מראש מה שגרוע בשרב-רב זה שפעמיים אתה קורא לו רב... ולר' משה פינשטיין לא.... וכעת ברצינות מאד מקובל גם לכנותו 'רבינו יהונתן אייבשיץ' זו רק היתה דוגמה לסבר את האוזן. הכוונה היא שהיום גם שרברב זוכה לתואר ר'. אז כשאתה כותב ר' על פוסק הדור, זה זלזול. מדובר על ספרים שלא כותבים על שרברב ר' תארו לכם טקסט כזה: "האם מותר להשתמש בפלטה בשבת?" שאל ר' אברהם השרברב השכונתי, את ר' משה פיינשטיין. "בוודאי", ענה ר' משה. "גם כשמדובר במאכל עם רוטב?", שאל ר' אברהם. ""נכון", השיב לו ר' משה... האם זה לא ביזיון, לכתוב את אותו תואר הן על גדול הדור והן על השרברב?! והרי גם גבי ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף, ר' חיים קנייבסקי - זו פחיתות כבוד וממש גנאי לכתוב בלי התואר גאון! והנה, בדיוק היום קראתי סיפור, ולדעתי הם השתמשו בתארים בצורה מאוד נכונה. שימו לב שכשמדובר בגאון הרב וואזנר הם הזכירו תואר 'הגאון' הן בהזכרה הראשונה והן כמה פעמים לאחמ"כ, אם כי בהמשך לא הקפידו על כך. ולגבי הרב זיכרמן, שאינו מוגדר כפוסק הדור, הזכירו 'הגאון' רק בהזכרה הראשונה: היה זה בלובי הכניסה למרכז הרפואי 'מעיני הישועה'. מסדרונות בית החולים לבשו חג, הצוות הרפואי היה נרגש, המאושפזים ובני המשפחות המתינו כבר לרגע הגדול. בשעה היעודה הגיע הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל לבקר בבית החולים שנוהל בהכוונתו, והכל היו נרגשים לקראת ביקורו של גדול הדור. בין העומדים בשורה הראשונה לקבל את הרב בברכת שלום, עמד גם הגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א, רב בית החולים בזמנו וכיום רבה של אחוזת ברכפלד. הוא לא המתין לברכת שלום בלבד, עז היה רצונו לפרוש בפני גדול הדור שאלה הלכתית, אותה נשאל הבוקר על ידי אחד המטופלים. מכיוון שלא ידע כיצד לענות , המתין להזדמנות לשאול את פוסק הדור כיצד יש להורות. לקראת תום הביקור המרומם, ניגש הרב זיכרמן אל הגאון הרב וואזנר, ופרש את השאלה. מדובר ביהודי מבוגר יחסית, הסובל כאבים שונים ומשונים בכל חלקי גופו. הוא מרותק למיטתו, זקוק לעזרת הצוות הרפואי בכל פעולה קטנה כגדולה, וימיו ובעיקר לילותיו הפכו לכעין סיוט מתמשך, כשהוא לא מסוגל לסייע לעצמו בכלום, ממש כך. 'האם אני יכול לברך 'שעשה לי כל צרכי'? והלא אני מוגבל כל כך, אין בכוחי לדאוג לצרכיי כלל?' שאל החולה. כשמוע הרב וואזנר את השאלה, לבו הגדול כבר הבין דבר מתוך דבר… 'היכן הוא מאושפז?' – שאל הגאון. 'ב'פנימית', בחדר השלישי משמאל…' – השיב הרב זיכרמן, והרב וואזנר ממרום גילו ומעמדו, החל עושה את דרכו למקום. כשהמעלית נפתחה ודמותו של גדול הדור נראתה בפתח המחלקה – נעמד כל הצוות ביראת כבוד, דרוכים ונרגשים מהביקור המפתיע. בניואנסים המקובלים כיום אצל בני התורה, ר' ורבי זה ממש לא אותו הדבר, למעשה, עם האינפלציה הדוהרת של התארים (אינפלציה שלילית כמובן, שהערך יורד), ר' זה תואר ששמור לפשוטי העם ממש. לגופו של עניין, אני מסכים שככלל, צריך לאמץ תואר אחיד לכל הגדולים והמחברים שמוזכרים בספר. עם זאת, יש כאלו שכלפיהם התקבל בכלל ישראל תואר מיוחד ובכה"ג אפשר או אפי' ראוי להיצמד לזה, ואני לא מדבר רק על תארים כמו הגאון מוילנא, או האר" הקדוש. אלא לדוגמה, כשאני כותב על רבי עקיבא איגר, אני מרגיש שזה פשוט לא לעניין להזכיר את שמו בלי התואר "גאון" ולכן אני כותב: הגרעק"א או הגאון רבי עקיבא איגר, כי כלפיו התקבל מעמד מיוחד של גאון. כמובן שיש עוד דוגמאות, כמו אלו שהביאו כאן ביחס לרבי ר' העשיל וכו'. רבי ור' זה אותו דבר בדיוק. היה מבקר שטען שיש חכמים שנהוג לכתוב גביהם רבי ויש שנהוג ר'. יכול להיות. אולי על תנאים מתאים יותר: רבי חנינא, רבי יוחנן. אבל אין בזה כללים ברורים. למעורר לעיל יודגש, לא ר' אלא רבי. כשמתחילים עם תארים לא גומרים. אני תמיד נהנה לראות בעלונים מרן רה"י וכדו' כשבתוך הדברים מוזכר גם גדולים מאות שנים אחורה עם תארים פחותים מאלו. אני אישית כותב תמיד רבי ומעולם לא קיבלתי הערות/הארות על כך. גם כשכתבתי עבור גדו"י אישרו את הדברים גם את התארים האלו. ברוב ספרי ראשי הישיבות כותבים רבי לכולם. Sender notified by Mailtrack 21.03.24, 23:13:10 חלילה! לכתוב סתם: ר' משה פיינשטיין, ר' עובדיה יוסף וכו?! על כולם צריך לכתוב 'הגאון', מלבד ר' אברהם אבן עזרא, שחי בדורות הקדמונים; ר' שלומקה מזוועיל, שהיה אדמור חסידי, ובד"כ לא מקובל לכתוב בכה"ג הגאון; ור' חיים ויטאל, שבד"כ מכונה: מורנו ר' חיים ויטאל. כמובן שכולם היו גאוני עולם, אבל יש תלמידי חכמים שאין נהוג, כפי שעל התנאים והאמוראים לא כתבו וכם בכגון הנ"ל. אם אין הוראה אחרת של המחבר, מאוד מסובך לחלק תוארים, ולכן צריך לעשות משהו דומה ושוה לכולם. והכי טהור ונקי לעשות לכולם 'רבי' בלבד, ולא להכנס לתסבוכות מדובר בספר על הש"ס, ע"פ פשט ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 23:01:13 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה: מתאים לכתוב על כולם 'רבי' ? מעתיק כמה שמות כפי שהובאו בקובץ אותו אני מגיה - חכם עובדיה יוסף רבי יצחק אייזיק הלוי [דורות הראשונים] רבי אלחנן בקובץ הערות רבי משה פיינשטיין רבי עקיבא איגר רבי אברהם אבן עזרא [הובא בתוס'] הרבי ר' שלומקע מזוועיל רבי חיים קנייבסקי רבי חיים וויטל ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 22:12:58 UTC+2, יחידה ליחדך כתב/ה: רבי יהונתן אייבשיץ
  • חיפוש מקורות

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 02:08 א. ביאור של המגיד מדובנא על המשל של 'עשו לי קיטון אחד' שרק אחרי חטא העגל הוצרכו למשכן. ב. רחמ"ל על עוצם גדולתו של אדה"ר קודם החטא, שהיה כולו רוחני, ושהיה יכול להביא את העולם לתיקונו בשב"ק. ג. אותו עניין מהנפש החיים. ד. הגאון על שיר השירים א, יד, מביא מדרש על כך שהשכינה ירדה שבע מדרגות ע"י שבע גדולי עולם, מחפש המקור המדויק לזה. ה. המקור הראשון מחז"ל למדרש הזה: "כתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני, וכתוב אחד אומר מן השמים דברתי, מלמד שהרכין הקב"ה את השמים על הר סיני וירד". מי שיכול לעזור לי בזה, או לכה"פ בחלקם, אשמח מאד ותבוא עליו ברכת טוב, יש"כ
  • מהו המקור? תודה מראש

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 19:43 התגובה של אברהם מרדכי לב בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 20:50 ב"ה נושעתי במהרה! מאת: [email protected]
  • ברית מילה - חיפוש מקורות בזוהר ובתיקונים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 14:50 ציטוט מספר 'שמחת ישורון' עניני ברית מילה מהרה"ג ר' ישראל לוריא שליט"א ויש לבאר ענינם עפ"י דברי הזוה"ק (תיקוני זהר דף ע.) שיש ג' מדרגות בברית מילה, לחייביא, לבינוניים, ולצדיקיא, וז"ל: "אמר רבי אלעזר וכי ברית מילה לכל בני נשא איהו שוה, אמר ליה, לא, דברית מילה לחייביא - עפרא דתקין במנא איהו מזונא לחוויא דאפריש מניה, הדא הוא דכתיב ונחש עפר לחמו, ודם ברית איהו מזונא דסמא"ל דאיהו רוצח דאפריש מניה, ורזא דמלה אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. לבינוניים - אתחשיב ברית מילה אעברו דדמא ובשרא כקרבנא, הדא הוא דכתיב וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך. לצדיקיא - ודאי באתר דמילה ופריעה שריא יקו"ק, ודא איהו ומבשרי אחזה אל"ק, ועלייהו אתמר ואמר לך בדמיך חיי לצדיקיא", ע"כ.בתיקוני זוהר אלו יש מקור לשאלה 1 ו2. כמדומני שבספר הנ"ל מביא מקורות גם לשאר השאלות ואין פנאי בידי לחפש.
  • למה זה קורה? תודה רבה

    2024
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2024 23:02 מצאתי אני מעלה כאן את הקובץ מדריך להתקנת אופיס ממשרד החינוך -- קבצים מצורפים: מדריך.pdf

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים