סקר עומק בתחום העריכה

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2024 00:42

זה ממש סוגיה אבל צריך קודם להגדיר מה הבעיה בכלל בעולם העריכה אחרי זה נבוא
לסקר עומק ועוד

[עומק המושג - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 02:26

רציתי להודות להרב 'במיעוט שיחה' על הסקר,
אני חושב שיש תועלת בסקר, משום שניתן לראות ממנו תמונת מצב של שכר העורכים,
וזה מאוד מסייע בתמחור עבודת העריכה, וככל שיהיו יותר משתתפים בסקר, התועלת
תגדל.
אבל בכל אופן, הסקר הזה הוא רק 'עזרה ראשונה' לשוק העריכה התורנית. עדיין קשה
להשתמש בו כדי להגדיל את שכר העורכים, או כדי למצוא את הבעיה הגורמת לכך שכר
העורכים אינו גדל.
אני הקטן (ואני באמת חדש יחסית בתחום, לא מקצועי או מומחה...) חושב לעניות
דעתי, שאם באמת רוצים לשפר את עולם העריכה התורנית, ואת מקצוע העריכה התורנית,
צריך לערוך מחקר מקצועי, עמוק ומקיף על המציאות בעולם העריכה התורנית שהתפתח.
ואני הקטן מציע לעשות זאת בכמה שלבים:
א. קודם כל, לתת הגדרה למושא המחקר, כלומר מה יש להגדיר כ'עריכה תורנית'.
ולהבין מה מייחד את העריכה התורנית כמקצוע נפרד.
ב. לאסוף מידע רב ומקיף, על כל אפשרויות התעסוקה במקצוע זה.
ג. ללמוד עליהם טוב. כגון, מהו השירות שמגיש העורך התורני, מהם האינטרסים של
המעסיקים, מהם דפוסי הפעולה של המעסיקים והמועסקים, וכו'. ממש להקיף את כל
המידע שאפשר ללמוד על מקצוע העריכה התורנית.
ד. ככל שיצטבר המידע, לחלק אותו למחלקות, ולחקור כל מחלקה בפני עצמה. כגון:
מהי העבודה של עורך תורני? מה הוא צריך לדעת כדי לבצע את המוטל עליו? מהם סוגי
העבודות שהוא עושה? מהם הצרכים של המעסיקים? כמו כן לחלק את סוגי צרכי
הלקוחות, וסוגי הפעולות של העורכים.
ה. להיעזר במומחים. לדוגמא: אם רוצים להבין את שוק הערוכה יותר טוב - לפנות
למומחים בכלכלה, אם רוצים להגיע למידע נוסף באמצעות סקרים, להיעזר במומחים
לסטטיסקה, כדי לדעת איך לעשות סקרים ואיך ללמוד מהם, אם רוצים להבין את הראש
של המעסיקים, להיעזר בפסיכולוגים. אם רוצים לפתח את הידע איך לערוך, להיעזר
בבלשנים. וכדומה.
אחרי שיש הגדרה לעורך תורני, ומידע על מלאכתו של העורך, על צרכי המעסיקים,
ותכונותיהם, והקשיים שיש לעורך התורני, ושאר המידע על מקצוע העריכה התורנית,
ניתן להתחיל לפתור בעיות בעולם העריכה.
לדוגמא: א. כך אפשר לפתח טכניקות ולהבין איך עורכים, כל אחד לעצמו ובשוק
העריכה באופן כללי, יכולים להעלות את השכר. ניתן גם להוסיף ולהתיעץ על כך עם
אנשי שיווק וכלכלנים.
ב. אם יהי מידע עמוק על חלקי העבודה של העורך, ניתן יהיה לפתור את בעיית
התמחור, ובכך למנוע רמאויות של מעסיקים ומועסקים, לבנות חוזי עבודה ברורים,
וכן להעביר את עבודת העריכה לקבלנות.
ג. ניתן יהיה לבנות תוכנות שיקלו על העריכה התורנית.
ד. ניתן יהיה לשפר את עצם העריכה התורנית על ידי מידע מקצועי. וכן לסייע
לעורכים להיות יותר מקצועיים ומהירים.
ה. יהיה ניתן לקבוע חומר לימודי שילמד את מקצוע העריכה.
ועוד שלל בעיות...
בשביל זה צריך שעורך מקצועי ירים את הכפפה, ויקים מכון שיעסוק בחקר העריכה
התורנית, ואולי גם יכשיר בעלי מקצוע ויפקח על עבודתם.
[ובאמת מנהל הקבוצה דפה, רואים שעשה הרבה בשביל עולם העריכה התורנית]
אבל כל זה נראה לי חלום רחוק.... קשה לי להאמין שזה יקרה בקרוב. אבל בכל אופן
העלתי את הרעיון, ואני מקווה שזה יעזור.
כתבתי את הדברים לפו"ר.
מתנצל מראש אם טעיתי בכל מיני דברים שכתבתי פה, כבר ציינתי לעיל שאני חדש
בתחום ולא מקצועי.

ב-יום שלישי, 19 בנובמבר 2024 בשעה 00:42:47 UTC+2, יצחק זלצמן כתב/ה:

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 11:25

עד שכל זה יקרה, אני מציע לא לחפש רחוק מדי כאשר המטבע נמצא לכאורה ממש מתחת
לפנס...

יסוד מוסד הוא וידוע, שאין לחפש הסברים מרובים ומורכבים על תופעה מסוימת,
שניתן להסביר את הופעתה ומהותה גם ע"י הסבר אחד ופשוט, וכרוח דבריהם ז"ל של
הראשונים כמלאכים: "כל היכא דאיכא לאקשויי חדא ולשנויי שינויא דמיתרצא ביה
כולא מתני', טפי עדיף מאפושי הויי ופירוקי" (חידושי הרשב"א קידושין ב, ב),
"הדברים אשר יתבררו מצד הבאת הראיה עליהם ותהיה מציאתם מציאה שא"א לדחותה, אין
אנו צריכין להעלות על דעתנו, שהם יותר ממה שהצורך מביא אליו בהשלמת הדבר שהוא
לראיה עליהם" (חובות הלבבות ש"א, ז ד"ה והשלישי)...........

לפיכך תישאל קודם כל שאלה אחת ובודדה: האם ניתן להפריך את העובדה שחלק גדול
ומשמעותי מכלל העורכים שליט"א, נמצאים בהווי מתוק של עולם התורה, אם בהווה ואם
בעברם המיידי, וחסר להם ידע מינימלי איך כל שוק התעסוקה בנוי, מה נחשב עכ"פ
שכר מינימום ומה נחשב שכר עושק וניצול;
או שחסר להם רצון אמיתי לעמוד על מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד, ומעדיפים
לחיות מבסוטים עם ההשוואה של מילגת הכולל, כמובן בהצטדקות פנימית ש:
"הנני נמצא בכלל במכון שהוא כולל ממש"
"חשוב לי אישית להטות שכם תחת פרויקט קדוש כזה וכזה"
"ללקוח אין די כסף ואני חייב להסתפק במה שיש"
"אם נגזר עלי להרוויח יותר, הרי שודאי הנני מהצדיקים שהמן מגיע להם עד לפתח
אהלם ממש"
וכך קורה שבזמן שכל נערה שרק עברה איזה קורס בצילום או גרפיקה, מיד תדע
להשתוות ולהתיישר לפי הנוהג בשוק התעסוקה הכללי, חלקינו עדיין שקועים בחישובים
שונים וחיצוניים גם בחלוף שנים רבות מאז כניסתם לשוק.

לדעת רבים מכלל העורכים וכאן בפרט, התשובה על השאלה הזאת היא שהעובדה הנ"ל
קרובה מאוד אל המציאות, ומעתה נגזרת ממנה שאלת המיליון דולר: עד כמה העובדה
הנ"ל משפיעה ומכבידה בפועל על התחום כולו, ובהיעלמותה יהיה בעזהשי"ת שיפור
משמעותי בתמחור השוק, ועד כמה איננה אשמה, וממש חייבים למצוא הסברים נוספים.

כך או כך, בינתיים אפשר להתחיל עם זה: מוּדעוּת! מחוּיבוּת!

מאת: [email protected]

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 16:16

יש לי שאלה פשוטה מאוד.
נניח שיעשו מחקרים ובלשנות וכו', ויגיעו למסקנה שרוב העורכים מנוצלים ושיש
קטסטרופה בתחום. ואכן תהיה מודעות לכך והכל.
נו, אז מה הנפקא מינה לאיזה עורך שנמצא במכון שבו העורכים מקבלים 50 וביקש
העלאה וסורב. האם יתפטר וימצא עצמו מובטל? מה הנפק"מ בכל הדיונים האלה? האם
התועלת היא סתם לשחרר קיטור? [אגב יצא לי לדבר עם אחד שמקבל הוא וחבריו במכון
35, והוא מפחד לבקש העלאה. אז מה אתם רוצים שיעשו?].

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 19:36

אכן, אין כל נפק”מ לאלו שביקשו וסורבו.
אלא לאלו שלא ביקשו (כלשונך: פחדו לבקש) לשחררם מפחדיהם.. לבקש תמיד מותר
ונורמלי..

נ.ב. גם מי שסורב כדאי שיהיה מודע לכך שבמקומות אחרים משלמים יותר, והרבה
יותר, אך זה כבר נושא אחר..

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 21:29

בוודאי שיש נפק"מ, והיא כדלהלן:

א. המכון מציע 35 ש"ח לשעה,

ב. העורך מתחיל להבין שהעבודה שלו שווה יותר.

ג. הוא מתחיל לתור אחר מקום טוב יותר, ובד בבד ממשיך בעבודתו כבימים ימימה.

ד. הוא פונה לשלל מעסיקים/לקוחות פרטיים, וכן מיידע חברים/קרובים הדבר היותו
עוסק בעריכה תורנית.

ה. מגיע לפתחו הצעה חדשה, הוא מתמחר את השעה שלו בסכום גבוה יותר בהתאם לשוק
(בהנחה שיש כזה), או בהתאם לרצונו/צרכיו.

ו. נניח שהלקוח קיבל את הצעתו, הוא יכול לפנות אל המעסיק הקודם ולהודיע לו כי
קיבל הצעת עבודה בתעריף 70 (לצורך העניין).

כמובן שיכול העורך לעטוף את הבקשה יפה ולומר שהוא מאוד נהנה מהעבודה עד היום
ואין הוא מעוניין 'לעזוב' אבל הוא בהחלט מעוניין 'לשפר עמדות'.. אז אם המעסיק
מעוניין שנמשיך לעבוד יחד שיואיל בטובו.. לשדרג את תנאי ההעסקה (כמובן שאף
לקוח לא ימהר להסכים להכפיל את הסכום אבל מאידך גיסא יש מקום להעדיף את העבודה
הקיימת ולא לדרוש להשוות את התנאים לעבודה החדשה לגמרי, וכל ערום יעשה בדעת).

גם בשלב זה לא חייבים לעזוב את העבודה אלא לצמצם נוכחות אצל המעסיק הראשון, עד
שברור שהעבודה אצל השני טובה ובטוחה מספיק.

יש לציין שהשלבים יכולים להתפרס על פני חדשים ולפעמים גם שנים אבל הכל מתחיל
בהפנמה שאכן העורך ראוי לסכומים כאלו.

מקווה שהועיל למישהו

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 22:00

היו כמה שכתבו שביקשו יותר ובעקבות זאת לא נתנו להם יותר עבודה.
למה?
למה לא אמרו להם 'לא' ותו לא?

חשבתי שאולי זה מחמת שמעסיק רוצה שהעובד שלו יעבוד אצלו לכתחילה ולא בדיעבד.
ואם הוא מבין שהעובד בעצם היה רוצה יותר, הוא יעדיף עובד שמודה לו על מה שהוא
משלם.

אם זה נכון, אז אולי צריך לחשוב איך להציג אחרת בקשה להעלאה.
האם למישהו יש פשט אחר בהנ"ל?

מאת: [email protected]

--

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 22:55

עצם זה שהשרשור הזה כבר מעל 47 התכתבויות, זה רק מראה כמה הנושא של השכר
וההעסקה מול המעסיק כ"כ תופס כל אחד מאתנו, לא פלא כי כולנו צריכים להתפרנס.
ואגב מענין שעדיין לא כתבו על המייל הזה הדיון ננעל ועוד שאר מיני אזהרות
למינהם אולי בגלל שהבעל הבית גם כן מבין שיש לעשות כאן שינוי עומק

אבל לשינוי עמוק בענין המדובר יעשה רק בקבוצה מאוגדת והשמעת דעתנו בריש גלי
(יכולים לחלוק על דרך זה, אבל פוק חזי איך מצליחים כל אלו הוגי הדעות להנחיל
דעתם אם לא ע"י תקשורת ועוד)
הדיון על השכר עלה ויעלה כל זמן שלא יהיה איזה בירור מקיף אולי הסקר שנעשה
יוכלו איתו להתקדם הלאה.

בהצלחה ולהמשיך לעבוד

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 23:11

בהקשר למה שהעלו כאן, שהתועלת מכל הדיבורים היא המודעות,
יתכן שזה מוביל לפתרון [בטווח הארוך], שאם יוחדר לתודעת הציבור שמקצוע זה
מפרנס בקושי,
ורק מעטים משכרים יפה, פחות אנשים יכנסו לתחום הזה, ויהא יותר ביקוש
לעורכים... [וחוזר חלילה...תרתי משמע].

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 23:12

תיקון: מעטים משתכרים יפה

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 23:21

גרפיקאית, שכירה מקבלת לא הרבה יותר משכר מינימום.
הרווח המשמעותי יותר הוא אצל העצמאיות, שיש שמבוקשות ומרויחות טוב מאד, ורבות
מאד לא מצליחות לבקש מחיר משמעותי.
האם זה שונה מאד מהתחום שלנו?

--

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 10:58

קצת שונה,. בגלל שיש כאן את הענין התורני שבכמה מכונים וכמו כן תפיסה של
עורכים רבים, שזה מקצוע קודש ואני לומד על הדרך, אז למה שאני יקבל 150 ₪ לשעה

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 11:13

כמה פעמים עלה כאן הדיון האם להתייחס לעורך שעובד לפי שעה כ'שכיר' זו אולי
הגדרה שונה קצת, יותר קרוב לפרילנסר, אפשר להגדיר זאת שהשעות הם רק כלי למדוד
את כמות המוצר שהעורך מספק אבל בפועל הוא לא משכיר את עצמו לעבודה כשכיר אלא
כסוג של קבלנות על התוכן שהוא יוצר.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 13:38

השאלה שלי להיפך, האם זה נכון שחלק הארי של הגרפיקאיות, גם ותיקות, נשארות
שכירות בשכר בסיסי.

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 13:49

כל הגרפיקאים/יות שאני מכיר עובדים בקבלנות לפי עבודות, אני מניח שיש שכירות
במשרדי פרסום וכדו' אבל רוב השוק לדעתי הוא של עצמאיים.

מאת: [email protected]

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 15:45

לרב מעשה הכתב.
עורך שמרוויח 35 במכון, ממ"נ, אם קיבל הצעה ממכון אחר ל50, ודאי שיעזוב את
הקודם. אבל אם קיבל הצעה מפרטי של 80, לא שווה לו לעזוב את המכון, כי המכון
זה תרנגולת שמטילה ביצים פשוטות אמנם, אבל מקור פרנסה לטווח ארוך, לעומת ביצת
זהב בודדה. ולכן גם אין טעם לו לאיים וכדו'. נמצא שכל מה שכתבת נפל.

עוד להוסיף לגבי מה שכתבו שמי שמרגיש הוא שווה יותר יידע שיכול לעבור למכונים
אחרים. להעיר שהסיכוי להתקבל נמוך מאוד אפילו למכון שפרסם דרושים, מחמת ריבוי
הקופצים, וכ"ש בן בנו של ק"ו למכן שלא פרסם, שודאי כבר יש לו עובדים רבים והם
"כמסמרות נטועים". (כן, אני יודע שתמיד אפשר לענות שיש מכונים שכן מחכים שיפנו
אליהם וכו' ועובדה שהיו כאלה שפנו סתם ונענו. אבל אני מדבר על 99% מהמקרים
ואתם מדברים על האחוז הבודד שהצליחו).

מאת: [email protected]

[אהרן וובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 15:54

לעניות דעתי עיקר נושא השכר סובב סביב ענין אחד והוא - האומץ של העורך לדרוש
יותר על עבודתו
בין במכונים ובין בפרטי
בעיה זו הוא בעיה נפוצה ומצוי בהרבה תחומים
מה שכן חלק נכבד מהעורכים נשארים בתודעה של אברכים בכולל שמקבלים תוספת על
שמירת הזמנים ולכן לא מטפלים בבעיה הזו
צאו וראו שכמעט בכל קורס לימודי מקצוע יש גם קורס שיווק מה שלא מצינו בעולם
העריכה
ואדרבה אולי ירים מאן דהוא את הכפפה ויארגן לציבור העורכים קורס שיווק ויבוא
על שכרו

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:10

קורס שיווק רק בשביל לגרום לעורך אומץ לבקש העלאה?
אבל אחרי כל הקורס הזה, יבואו שוב המילים הפשוטות והנוקבות האלו של הקאוצ'ר
הכי גדול, שתמיד דחף לבקש העלאה, ר' שמואל בלוי.
אני שוב ושוב מעלה את דבריו, אבל כנראה שאלו מילים "בלי מזל". יש מילים
טיפשיות אבל בעלות מזל, וכולם דשים ודנים בהם. ויש מילים חכמות אבל חסרות מזל,
שנשכחות מיד לאחר השמעתן ואין איש שזוכרן ולא כ"ש שמתייחס אליהן.
ואלו מילותיו:
לעצם הענין,
יש להיות זהירים כשדורשים העלאת שכר.
יש המון קופצים על כל עבודה,
ולא כדאי 'להפגין שרירים' הרבה מידי ...
[כותב מתוך חוויה שהיתה לי ממש בימים אלו...]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:14

אתה מתייחס למילים האלו מעבר לכל פרופורציה.
דבר ראשון הרב בלויא אינו נביא, ואף לא מהראשונים, שיש לדקדק בדבריהם.
דבר שני היתה לו חוויה לא נעימה בענין, כפי שהוא עצמו כתב, יתכן שעשה זאת
בצורה לא טובה, וכו'.
דבר אחד ברור: אין ללמוד מזה על מגמה בשוק כולו.

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:34

קודם כל, בניגוד לכל השאר, אני מתייחס למילים האלה. אני בכלל מתייחס. ואני
מעלה אותן שוב ושוב לא מחמת שאני נותן להם ערך מעבר לכל פורפורציה, אלא משום
שאף אחד לא מתייחס ולא לוקח אותן בחשבון בכלל, ושוב ושוב כותבים דברים הנוגדים
אותן.
דבר שני, לא דקדקתי בדבריו דקדוקים ופלפולים, רק הבאתי לשונו הפשוטה ומשמעות
דבריו ברובד הפשוט. איפה למען ה' ראית שעשיתי דיוקים ופלפולים בדבריו כדברי
אחד מן הראשונים או הנביאים?
דבר שלישי, היתה לו חוויה לא נעימה, והוא גם הסביר למה: הוא עשה בצורה טובה
אבל יש הרבה קופצים, אתה לא העורך היחידי בשוק. ואת המנהלים מעניין רק הכסף.
הם לא יעסיקו עורך בסכום גבוה, כשיש להם (ויש להם) אפשרות להעסיק אחר בסכום
נמוך, ובד"כ בלי שהלקוח ישים לב שהרמה ירדה.
דבר רביעי, ברור שיש ללמוד מכאן על מגמת השוק כולו! הלא גם לפני מילותיו אלו
ידענו שהשוק של העורכים מפוּצץ, נו ודאי, איזה אברך לא רוצה לעבוד מהבית עבודה
תורנית ששכרה בצידה? אז יש מלא דורשי עבודה, רובם אגב לא מקצוענים, ולכן קשה
מאוד למצוא עבודה.
דבר חמישי, אני בטוח שאם יעשו סקר בנוגע לאלו ששלחו מיילים של דרישת עבודה לכל
מיני מכונים, יראו ש99% לא נענו. וגם אלו שעובדים במכון ומקבלים למשל 50, לא
יקבלו העלאה, כי המנהל יודע שאם יתן לאחד יצטרך לתת גם לשאר.
בקיצור מספיק עם החלומות.