סקר עומק בתחום העריכה

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 23:11

בהקשר למה שהעלו כאן, שהתועלת מכל הדיבורים היא המודעות,
יתכן שזה מוביל לפתרון [בטווח הארוך], שאם יוחדר לתודעת הציבור שמקצוע זה
מפרנס בקושי,
ורק מעטים משכרים יפה, פחות אנשים יכנסו לתחום הזה, ויהא יותר ביקוש
לעורכים... [וחוזר חלילה...תרתי משמע].

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 23:12

תיקון: מעטים משתכרים יפה

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 23:21

גרפיקאית, שכירה מקבלת לא הרבה יותר משכר מינימום.
הרווח המשמעותי יותר הוא אצל העצמאיות, שיש שמבוקשות ומרויחות טוב מאד, ורבות
מאד לא מצליחות לבקש מחיר משמעותי.
האם זה שונה מאד מהתחום שלנו?

--

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 10:58

קצת שונה,. בגלל שיש כאן את הענין התורני שבכמה מכונים וכמו כן תפיסה של
עורכים רבים, שזה מקצוע קודש ואני לומד על הדרך, אז למה שאני יקבל 150 ₪ לשעה

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 11:13

כמה פעמים עלה כאן הדיון האם להתייחס לעורך שעובד לפי שעה כ'שכיר' זו אולי
הגדרה שונה קצת, יותר קרוב לפרילנסר, אפשר להגדיר זאת שהשעות הם רק כלי למדוד
את כמות המוצר שהעורך מספק אבל בפועל הוא לא משכיר את עצמו לעבודה כשכיר אלא
כסוג של קבלנות על התוכן שהוא יוצר.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 13:38

השאלה שלי להיפך, האם זה נכון שחלק הארי של הגרפיקאיות, גם ותיקות, נשארות
שכירות בשכר בסיסי.

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 13:49

כל הגרפיקאים/יות שאני מכיר עובדים בקבלנות לפי עבודות, אני מניח שיש שכירות
במשרדי פרסום וכדו' אבל רוב השוק לדעתי הוא של עצמאיים.

מאת: [email protected]

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 15:45

לרב מעשה הכתב.
עורך שמרוויח 35 במכון, ממ"נ, אם קיבל הצעה ממכון אחר ל50, ודאי שיעזוב את
הקודם. אבל אם קיבל הצעה מפרטי של 80, לא שווה לו לעזוב את המכון, כי המכון
זה תרנגולת שמטילה ביצים פשוטות אמנם, אבל מקור פרנסה לטווח ארוך, לעומת ביצת
זהב בודדה. ולכן גם אין טעם לו לאיים וכדו'. נמצא שכל מה שכתבת נפל.

עוד להוסיף לגבי מה שכתבו שמי שמרגיש הוא שווה יותר יידע שיכול לעבור למכונים
אחרים. להעיר שהסיכוי להתקבל נמוך מאוד אפילו למכון שפרסם דרושים, מחמת ריבוי
הקופצים, וכ"ש בן בנו של ק"ו למכן שלא פרסם, שודאי כבר יש לו עובדים רבים והם
"כמסמרות נטועים". (כן, אני יודע שתמיד אפשר לענות שיש מכונים שכן מחכים שיפנו
אליהם וכו' ועובדה שהיו כאלה שפנו סתם ונענו. אבל אני מדבר על 99% מהמקרים
ואתם מדברים על האחוז הבודד שהצליחו).

מאת: [email protected]

[אהרן וובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 15:54

לעניות דעתי עיקר נושא השכר סובב סביב ענין אחד והוא - האומץ של העורך לדרוש
יותר על עבודתו
בין במכונים ובין בפרטי
בעיה זו הוא בעיה נפוצה ומצוי בהרבה תחומים
מה שכן חלק נכבד מהעורכים נשארים בתודעה של אברכים בכולל שמקבלים תוספת על
שמירת הזמנים ולכן לא מטפלים בבעיה הזו
צאו וראו שכמעט בכל קורס לימודי מקצוע יש גם קורס שיווק מה שלא מצינו בעולם
העריכה
ואדרבה אולי ירים מאן דהוא את הכפפה ויארגן לציבור העורכים קורס שיווק ויבוא
על שכרו

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:10

קורס שיווק רק בשביל לגרום לעורך אומץ לבקש העלאה?
אבל אחרי כל הקורס הזה, יבואו שוב המילים הפשוטות והנוקבות האלו של הקאוצ'ר
הכי גדול, שתמיד דחף לבקש העלאה, ר' שמואל בלוי.
אני שוב ושוב מעלה את דבריו, אבל כנראה שאלו מילים "בלי מזל". יש מילים
טיפשיות אבל בעלות מזל, וכולם דשים ודנים בהם. ויש מילים חכמות אבל חסרות מזל,
שנשכחות מיד לאחר השמעתן ואין איש שזוכרן ולא כ"ש שמתייחס אליהן.
ואלו מילותיו:
לעצם הענין,
יש להיות זהירים כשדורשים העלאת שכר.
יש המון קופצים על כל עבודה,
ולא כדאי 'להפגין שרירים' הרבה מידי ...
[כותב מתוך חוויה שהיתה לי ממש בימים אלו...]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:14

אתה מתייחס למילים האלו מעבר לכל פרופורציה.
דבר ראשון הרב בלויא אינו נביא, ואף לא מהראשונים, שיש לדקדק בדבריהם.
דבר שני היתה לו חוויה לא נעימה בענין, כפי שהוא עצמו כתב, יתכן שעשה זאת
בצורה לא טובה, וכו'.
דבר אחד ברור: אין ללמוד מזה על מגמה בשוק כולו.

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:34

קודם כל, בניגוד לכל השאר, אני מתייחס למילים האלה. אני בכלל מתייחס. ואני
מעלה אותן שוב ושוב לא מחמת שאני נותן להם ערך מעבר לכל פורפורציה, אלא משום
שאף אחד לא מתייחס ולא לוקח אותן בחשבון בכלל, ושוב ושוב כותבים דברים הנוגדים
אותן.
דבר שני, לא דקדקתי בדבריו דקדוקים ופלפולים, רק הבאתי לשונו הפשוטה ומשמעות
דבריו ברובד הפשוט. איפה למען ה' ראית שעשיתי דיוקים ופלפולים בדבריו כדברי
אחד מן הראשונים או הנביאים?
דבר שלישי, היתה לו חוויה לא נעימה, והוא גם הסביר למה: הוא עשה בצורה טובה
אבל יש הרבה קופצים, אתה לא העורך היחידי בשוק. ואת המנהלים מעניין רק הכסף.
הם לא יעסיקו עורך בסכום גבוה, כשיש להם (ויש להם) אפשרות להעסיק אחר בסכום
נמוך, ובד"כ בלי שהלקוח ישים לב שהרמה ירדה.
דבר רביעי, ברור שיש ללמוד מכאן על מגמת השוק כולו! הלא גם לפני מילותיו אלו
ידענו שהשוק של העורכים מפוּצץ, נו ודאי, איזה אברך לא רוצה לעבוד מהבית עבודה
תורנית ששכרה בצידה? אז יש מלא דורשי עבודה, רובם אגב לא מקצוענים, ולכן קשה
מאוד למצוא עבודה.
דבר חמישי, אני בטוח שאם יעשו סקר בנוגע לאלו ששלחו מיילים של דרישת עבודה לכל
מיני מכונים, יראו ש99% לא נענו. וגם אלו שעובדים במכון ומקבלים למשל 50, לא
יקבלו העלאה, כי המנהל יודע שאם יתן לאחד יצטרך לתת גם לשאר.
בקיצור מספיק עם החלומות.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:51

בדרך כלל שעורך עובד כמה שנים, נוצר קשר מסוים בינו לבין המעסיק, כך שאם
הדרישה להעלאה מוגשת בצורה יפה - בלי איומים, עם נימוקים לדרישה,
יש סיכויים רבים שהוא יקבל את זה
ומהסיבה הפשוטה שמעסיקים שכבר התרגלו לעורך ומרוצים ממנו, לא במהרה
יחליפו למישהו אחר שאינם מכירים וכו'.
גם אם הדבר יעלה להם כל חודש עוד כסף. לא כל מעסיק חי בצורה כמו שאנשים רבים
חיים כאן בארץ, בדקדוק על השקל [בפרט במגזר החרדי], זה תלוי מאד במי מדובר..
אדם שמגיש בקשה בצורה כזו, גם אם בקשתו לא תתקבל - זה מסיבה שאין למעסיק
מהיכן לתת,
כגון שהעסק בצמצום בהכנסות וכדומה, ואין לו יכולת לעלות
את השכר.
כך שהדברים שכתבת ממש לא מדויקים.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:54

ואם אתה כבר כן מדייק בדבריו,
תבחין שהוא כותב "לא להפגין שרירים",
זאת אומרת, שהבקשה שלו היתה בצורה כזו של מפגין שרירים,
הוא כתב סה"כ להיות "זהירים" בבקשה, ולא אמר לא לבקש.
אני אישית יודע על כמה מקרים שביקשו העלאה בצורה מכובדת - ונענו במאור
פנים.

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 20:58

אם כבר נדייק, הוא לא דיבר על עובדי מכון שמבקשים העלאה, אלא על אחד שמתמקח
מול לקוח פרטי לגבי פרויקט מסוים, או על אחד שמגיש בקשה להתקבל לפרויקט.
לגבי עובדי מכון, אדרבה, שיבקשו. בד"כ לא מפסידים מזה. אבל בשביל זה לא צריך
קורס ודיונים אין סופיים. פשוט מבקשים.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 21:02

בענין זה אין שום הבדל בין מכון לפרטי.
כל מה שכתבתי נכון בשניהם.
הכל תלוי בשאלה כמה המעסיק מרוצה ממך, כמה שנים אתם ביחד, ואיך הגשת את
הבקשה, מה נימקת, מה כתבת,
וכמובן תלוי גם באפשרויות של המעסיק, כפי שכבר כתבתי. ואידך זיל גמור.
ואחר כל העצות אין עצה כהמבקש ומתחנן לפני השי"ת.... (יסוה"ע בסוף
ספרו).

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 21:05

מול פרטי יותר בעייתי לבקש העלאה, כי הוא ישר ייקח מישהו אחר. כלומר, כשאתה
מגיש בקשה להתחיל לעבוד איתו, ויש עוד שהגישו כמוך. אם אתה כבר רגיל לעבוד
איתו זה פחות בעיה.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 21:33

חסר לי דבר אחד בכל הדיון כאן - הרמה והמקצועיות של העורך, עורך ברמה
'סטנדרטית' באמת יתקשה יותר לבקשה העלאה כי יש עוד מאות ואולי יותר כמוהו,
משא"כ עורך מקצועי, לאו דווקא עם נסיון רב שנים, אלא מישהו מוכשר עם חוש
כתיבה, ת"ח ששולט בסוגיות רבות, בעל ניסיון בתחומים ייחודיים וכו' וכו', אין
ספק שהרבה יותר קל לו לבקש העלאה, כי הוא לא מבקש טובה מהמעסיק, המעסיק פשוט
רוצה לשמור אותו אצלו כי הוא מביא ערך מוסף לעבודה/למכון.
אני מציע שכל אחד יבחן את עצמו היכן הוא אוחז במובן הזה לפני שהוא שוקל לבקשה
העלאה כי זה יכול להיות הבדל דרסטי בגישה מול המעסיק.

בברכת שנראה כל אחד מעלת עצמו ויחודיותו.

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 22:37

35 ש"ח לשעה?!

באמת?? עבור עבודה מאומצת ואינטנסיבית?? עבור עבודה עם הכשרה וכישרון, עם
אחריות ומחויבות?? זהה לקופאי מתחיל??

זה לא תורה ולא עבודה!!

זה לא שכר ולא תמורה!!

בקושי מילגת קיום.

מנותק מכל מדד, ללא תקדים.

יהלומי דמים.

כואב לי אישית על כל אחד ששבוי בזה.

מאת: [email protected]

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2024 22:48

זו תורה אך לא עבודה.
ובכל אופן יש כאלה שגם זה אין להם.