דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בהבנת המ"ב

2024
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:36

    שלום,
    אודה לת"ח, אם יוכלו לבאר כונת המשנה ברורה

    השלחן ערוך (אורח חיים סימן תכב סעיף א) פסק להדיא דמי שלא אמר יעלה ויבוא
    בערבית אינו צריך לחזור בין ביום ראשון ובין ביום שני של ראש חודש מפני שאין
    מקדשין את החודש בלילה. ובמשנה ברורה (ס"ק ג) ביאר וז"ל, ואפילו בליל ב' של
    ר"ח שייך טעם זה, שהלא יום ב' הוא רק משום ספיקא, דאלו היום א' היה קודש היום
    שני הוא חול, עכ"ל.

    [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe
    https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/6e9508ce23c90d97791d2776114085cd6f5a68e3/be85c6dc145a04f6aac7d6f8841984254b66015008c64bb64092da77962d7235f04239905e5463db8137c0f591defcad79f9a5992a713f9f98a9f10f7e1513e1
    27.11.24, 10:35:38

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:36

    שלום,
    אודה לת"ח, אם יוכלו לבאר כונת המשנה ברורה

    השלחן ערוך (אורח חיים סימן תכב סעיף א) פסק להדיא דמי שלא אמר יעלה ויבוא
    בערבית אינו צריך לחזור בין ביום ראשון ובין ביום שני של ראש חודש מפני שאין
    מקדשין את החודש בלילה. ובמשנה ברורה (ס"ק ג) ביאר וז"ל, ואפילו בליל ב' של
    ר"ח שייך טעם זה, שהלא יום ב' הוא רק משום ספיקא, דאלו היום א' היה קודש היום
    שני הוא חול, עכ"ל.

    [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe
    https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/6e9508ce23c90d97791d2776114085cd6f5a68e3/be85c6dc145a04f6aac7d6f8841984254b66015008c64bb64092da77962d7235f04239905e5463db8137c0f591defcad79f9a5992a713f9f98a9f10f7e1513e1
    27.11.24, 10:35:38

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:50

    אין מקדשים את החודש בלילה, הכוונה שבשעת תפילת ערבית עדיין לא היה בפועל ראש
    חודש, גם בזמן שקידשו על פי הראיה - וגם אם יום זה היה נקבע בסוף לראש חודש,
    כי רק למחרת באמצע היום היה מקדשים את היום, ואז היה אכן מתברר למפרע שהיה זה
    ראש חודש, אבל בשעת התפילה עצמה וכו'
    ועל כך מוסיף המשנ"ב, שטעם זה שייך גם ביום ב' דראש חודש, הגם שבזמננו הוא כבר
    עמוק בתוך הראש חודש כשמאחוריו לילה ויום של ראש חודש ודאי, אעפ"כ היות וכל
    הענין של יום ב' דראש חודש הוא רק משום ספיקא דיומא, הרי שאנו צריכים להתייחס
    אליו כיום הראש חודש היחיד, ושוב שייך בו הטעם הנ"ל

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:50

    אין מקדשים את החודש בלילה, הכוונה שבשעת תפילת ערבית עדיין לא היה בפועל ראש
    חודש, גם בזמן שקידשו על פי הראיה - וגם אם יום זה היה נקבע בסוף לראש חודש,
    כי רק למחרת באמצע היום היה מקדשים את היום, ואז היה אכן מתברר למפרע שהיה זה
    ראש חודש, אבל בשעת התפילה עצמה וכו'
    ועל כך מוסיף המשנ"ב, שטעם זה שייך גם ביום ב' דראש חודש, הגם שבזמננו הוא כבר
    עמוק בתוך הראש חודש כשמאחוריו לילה ויום של ראש חודש ודאי, אעפ"כ היות וכל
    הענין של יום ב' דראש חודש הוא רק משום ספיקא דיומא, הרי שאנו צריכים להתייחס
    אליו כיום הראש חודש היחיד, ושוב שייך בו הטעם הנ"ל

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 12:12

    תודה!

  • ר"ת: ב"המ ?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 15:26 מה הר"ת של ב"המ כנראה מקום שנחלקו לגביו אם חייב במזוזה, אולי בית המרחץ? (שו"ת בית יהודה חלק יורה דעה סימן יט) ראיתי להרב רבי יעקב חאגיז זלה"ה בח"ב מה' קטנות סי' צ"ה שנסתפק בשוכר בית בח"ל דקי"ל דפטור מן המזוזה ל' יום אם רוצה לעשותה אם רשאי לברך או לאו יע"ש. ולענ"ד נראה לכאורה דתליא בפלוגתא דרבוואתא גבי נשים דפטורות מהמצות עשה שהזמן גרמא דלמ"ד התם דמברכות אף על גב דפטורות משום שנוטלות שכר ה"נ בפיטור דמזוזה מיהו י"ל דאף למ"ד דאין מברכות שאני דלעולם אינן באין לכלל חיוב משא"כ הכא דסופו לבוא לידי חיו' לאחר ל' *ומה"ט נמי לא דמי לב"המ דאיכא (פלוגתא) אם פטור או חייב וכתב הש"ע דטוב שלא לברך דהתם נמי מ"ד פטור פטור לגמרי *ולא תיקשי נמי מטלית שאולה דאם לא שאלה מצוייצת אע"פי שהטיל בה ציצית אינו מברך כדמוכח טא"ח סי' י"ד דשאני התם מטעם דאין לברך על טלית שאינו שלו אמנם במזוז' דשכר בית מהשתא הרי היא שלו דהא אינה חוזרת כמו שאולה והרי זה דומה לקטן דאע"ג דפטור יכול לברך כיון דאתי לכלל חיוב ומ"מ אין לסמוך על זה למעשה.
  • ר"ת: ב"המ ?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 15:36 הפתרון: (יו"ד רפו) סעיף י בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו, חייב במזוזה באותו פתח. *וי"א שבית המדרש חייב במזוזה, ונכון לחוש לדבריהם, אבל לא יברך עליה. * סליחה אם הטרדתי... מאת: [email protected]
  • בקשת עזרה!

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2024 00:36 אנחנו מחפשים מידע וחומר נוסף על החסיד המופלא רבי נותקע' חסיד ז"ל שזכה להיות מחסידיו של הרבי מקוצק, הרבי מאלכסנדר, השפת אמת והאמרי אמת מגור זיע"א. מפורסמים עליו סיפורי הוד על רוח הקודש ששרתה עליו, ובלוויה שלו שהתקיימה במוצאי שבת באותו יום שהחלה מלחמת העולם הראשונה תרע"ד - הספידו הרבי האמרי אמת זיע"א, באומרו: "מפני הרעה נאסף הצדיק"... חיפוש החומרים אודותיו נועד עבור ספר המתעד את קורות חייהם על זקני החסידים, וכל ידע עליו ומשפחתו - יביא תועלת רבה!
  • עזרה בהבנת הפרטים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 10:30 הפנתי את השאלה למומחה בתחום הזה (תולדות רוסיה) היה ותהיה בשורה - אשלח. מאת: [email protected]
  • עזרה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 21:09 מסברא [לא מידע] - מכון חוסך הרבה כאב ראש כי הוא עושה לך הכל. אבל מאידך הוא הרבה יותר יקר, בהצלחה! ב-יום רביעי, 5 ביוני 2024 בשעה 21:01:49 UTC+3, ישראל מייבסקי כתב/ה:
  • עזרה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 08:00 כמדומה גם אברך כולל הרשום בדתות יכול לקבל רשיון לאחר הרשמה באתר משרד החינוך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 13.03.24, 01:27:17
  • בקשת עזרה בהבנת דברי ר' שמעון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 08:02 חידושי ר' שמעון כתובות סי' נה (דף קיט טור א'): ודברי הרשב"א מתפרשים לדעתי בפשטות דרוב בממון לא מהני רק אם גם על צד הרוב אנו מוציאין מן המוחזק אבל הכא על צד שמורה הרוב לאו הוא בעלים כלל ואדרבה גם מחויב מחמת השבת אבידה ורק על צד המיעוט הוא שלו ולא שייך בכה"ג לצרף המיעוט עם החזקה דעל צד הרוב ליכא חזקה כלל וזה כמעט כדברי התוס' דגם כוונת התוס' כן הוא. האם הכוונה לרשב"א כתובות ט"ו ע"ב ד"ה אם רוב, וז"ל הרשב"א: וי"ל דלא אמרי' אין הולכין בממון אחר הרוב אלא לאפוקי ממונא מחזקתיה אבל מוצא אבדה דלאו מאריה דממונא הוא ואדרבה קאי עליה בספק השב תשיבם לאחיך הולכין בו אחר הרוב. והאם הכוונה לתוספות שם ד"ה להחזיר, וז"ל: ואפי' לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שבהיתר באו המעות לידו ומדעתו נתנם לו הלוקח אבל הכא מודי דאזלינן בתר רובא. כי לכאו' כך נראה [לי הקטן עכ"פ], וזה לא כ"כ מסתדר לי עם התוכן. תודה !!!
  • עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:44 במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים: אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'. ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך. הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי. לשון הרמבן: חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם. --

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים