דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בהבנת המ"ב

2024
3 2 15 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:36

    שלום,
    אודה לת"ח, אם יוכלו לבאר כונת המשנה ברורה

    השלחן ערוך (אורח חיים סימן תכב סעיף א) פסק להדיא דמי שלא אמר יעלה ויבוא
    בערבית אינו צריך לחזור בין ביום ראשון ובין ביום שני של ראש חודש מפני שאין
    מקדשין את החודש בלילה. ובמשנה ברורה (ס"ק ג) ביאר וז"ל, ואפילו בליל ב' של
    ר"ח שייך טעם זה, שהלא יום ב' הוא רק משום ספיקא, דאלו היום א' היה קודש היום
    שני הוא חול, עכ"ל.

    [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe
    https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/6e9508ce23c90d97791d2776114085cd6f5a68e3/be85c6dc145a04f6aac7d6f8841984254b66015008c64bb64092da77962d7235f04239905e5463db8137c0f591defcad79f9a5992a713f9f98a9f10f7e1513e1
    27.11.24, 10:35:38

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:36

    שלום,
    אודה לת"ח, אם יוכלו לבאר כונת המשנה ברורה

    השלחן ערוך (אורח חיים סימן תכב סעיף א) פסק להדיא דמי שלא אמר יעלה ויבוא
    בערבית אינו צריך לחזור בין ביום ראשון ובין ביום שני של ראש חודש מפני שאין
    מקדשין את החודש בלילה. ובמשנה ברורה (ס"ק ג) ביאר וז"ל, ואפילו בליל ב' של
    ר"ח שייך טעם זה, שהלא יום ב' הוא רק משום ספיקא, דאלו היום א' היה קודש היום
    שני הוא חול, עכ"ל.

    [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe
    https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/6e9508ce23c90d97791d2776114085cd6f5a68e3/be85c6dc145a04f6aac7d6f8841984254b66015008c64bb64092da77962d7235f04239905e5463db8137c0f591defcad79f9a5992a713f9f98a9f10f7e1513e1
    27.11.24, 10:35:38

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:50

    אין מקדשים את החודש בלילה, הכוונה שבשעת תפילת ערבית עדיין לא היה בפועל ראש
    חודש, גם בזמן שקידשו על פי הראיה - וגם אם יום זה היה נקבע בסוף לראש חודש,
    כי רק למחרת באמצע היום היה מקדשים את היום, ואז היה אכן מתברר למפרע שהיה זה
    ראש חודש, אבל בשעת התפילה עצמה וכו'
    ועל כך מוסיף המשנ"ב, שטעם זה שייך גם ביום ב' דראש חודש, הגם שבזמננו הוא כבר
    עמוק בתוך הראש חודש כשמאחוריו לילה ויום של ראש חודש ודאי, אעפ"כ היות וכל
    הענין של יום ב' דראש חודש הוא רק משום ספיקא דיומא, הרי שאנו צריכים להתייחס
    אליו כיום הראש חודש היחיד, ושוב שייך בו הטעם הנ"ל

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 10:50

    אין מקדשים את החודש בלילה, הכוונה שבשעת תפילת ערבית עדיין לא היה בפועל ראש
    חודש, גם בזמן שקידשו על פי הראיה - וגם אם יום זה היה נקבע בסוף לראש חודש,
    כי רק למחרת באמצע היום היה מקדשים את היום, ואז היה אכן מתברר למפרע שהיה זה
    ראש חודש, אבל בשעת התפילה עצמה וכו'
    ועל כך מוסיף המשנ"ב, שטעם זה שייך גם ביום ב' דראש חודש, הגם שבזמננו הוא כבר
    עמוק בתוך הראש חודש כשמאחוריו לילה ויום של ראש חודש ודאי, אעפ"כ היות וכל
    הענין של יום ב' דראש חודש הוא רק משום ספיקא דיומא, הרי שאנו צריכים להתייחס
    אליו כיום הראש חודש היחיד, ושוב שייך בו הטעם הנ"ל

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 12:12

    תודה!

  • ר"ת: ב"המ ?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 15:26 מה הר"ת של ב"המ כנראה מקום שנחלקו לגביו אם חייב במזוזה, אולי בית המרחץ? (שו"ת בית יהודה חלק יורה דעה סימן יט) ראיתי להרב רבי יעקב חאגיז זלה"ה בח"ב מה' קטנות סי' צ"ה שנסתפק בשוכר בית בח"ל דקי"ל דפטור מן המזוזה ל' יום אם רוצה לעשותה אם רשאי לברך או לאו יע"ש. ולענ"ד נראה לכאורה דתליא בפלוגתא דרבוואתא גבי נשים דפטורות מהמצות עשה שהזמן גרמא דלמ"ד התם דמברכות אף על גב דפטורות משום שנוטלות שכר ה"נ בפיטור דמזוזה מיהו י"ל דאף למ"ד דאין מברכות שאני דלעולם אינן באין לכלל חיוב משא"כ הכא דסופו לבוא לידי חיו' לאחר ל' *ומה"ט נמי לא דמי לב"המ דאיכא (פלוגתא) אם פטור או חייב וכתב הש"ע דטוב שלא לברך דהתם נמי מ"ד פטור פטור לגמרי *ולא תיקשי נמי מטלית שאולה דאם לא שאלה מצוייצת אע"פי שהטיל בה ציצית אינו מברך כדמוכח טא"ח סי' י"ד דשאני התם מטעם דאין לברך על טלית שאינו שלו אמנם במזוז' דשכר בית מהשתא הרי היא שלו דהא אינה חוזרת כמו שאולה והרי זה דומה לקטן דאע"ג דפטור יכול לברך כיון דאתי לכלל חיוב ומ"מ אין לסמוך על זה למעשה.
  • ר"ת: ב"המ ?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 15:36 הפתרון: (יו"ד רפו) סעיף י בית המדרש פטור מהמזוזה. ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו, חייב במזוזה באותו פתח. *וי"א שבית המדרש חייב במזוזה, ונכון לחוש לדבריהם, אבל לא יברך עליה. * סליחה אם הטרדתי... מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 05:11 אם אפשר לשלוח לי באישי בהתאם לתקנת הקבוצה ותקנהת היוצרים. אהל תורה אור אלחנן בבא בתרא דף ב ע"א דף ב' ע"ב. באוצר החכמה נמצא רק בגירסה האחרונה ויש שם הוצאת תשע"א אם יש למשהו הוצאת תשפ"א מאוד אשמח ואם לא אשמח לקבל את הוצאה הקודמת. תודה רבה
  • בקשת עזרה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 18:11 שו"ת משאת משה להרב משה ישראל יו"ד סי' ד עמ' 67 באוצהח --
  • בקשת עזרה בהבנת דברי רש"י - קצת דחוף

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:22 התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • עזרה בהבנת הקטע [לבקיאים בנ"ך]

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    15 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:19 וכן בשמות רבה פרשה ב'.
  • עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:44 במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים: אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'. ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך. הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי. לשון הרמבן: חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם. --
  • בקשת עזרה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2024 14:41 אולי שער המלך מאת: [email protected] --

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים