החלפת מעשר כספים בין האברכים

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 11:42

חידוד יפה

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:34

אין שו"ע מפורש לאברכים. אבל יש כן מושג של החזקת תורה שאינו משום עניות.
והם דברי הרמב"ם המפורסמים בסוף הל' שמיטה ויובל.

מאת: [email protected]

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 14:22

השאלה אם יוצאים בזה יד"ח מעש"כ.

מאת: [email protected]

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 15:50

א. לא יודע מה אתה רוצה מהרמב"ם. ברור שללמוד תורה ולפרוש מעניני עוה"ז זה דבר
נעלה ביותר
וגם ברור שלעזור לאלו שלומדים תורה זה דבר נעלה ביותר (על אף שהרמב"ם שם לא
מדבר על כך...). אבל זה ודאי לא צדקה
ומכיון שעיקר מעשר זה לצדקה, ויש פוסקים הסוברים שלא יוצאים י"ח בשאר דברים,
ברור שעדיף לתת לעניים מאשר לישיבות לדוגמא. או סתם לאברך שאינו בגדר עני

ועיקר מה שנפוץ העניין של להחזיק תורה במעשר זה מהאהבת חסד, ועיי"ש להדיא
שמדבר על ת"ח עניים כנ"ל (וגם ברור שהמילה "החזקת תורה" פירושו להחזיק מי שאין
לו מספיק לפרנסת עצמו. והבן)

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 16:08

מעשר מיועד בעיקר ל"החזקת עמלי תורה".
והחזקה זו אינה צדקה, אלא ענין אוכלי המן
דרשות (המיוחסות ל)רבנו יונה על התורה בעמ' קיד'-קטו', רכה' ורלה', כ' אודות
המנהג מימי הגאונים אחר התלמוד להטיל על הקהלות שיהיו מספיקין לבני הישיבות,
שלמדו לעשות כן ממתנות כהונה שהיו כדי ששבט לוי יהיה פנוי ללמוד תורה, וכ"ש
בדורות האלו שנתמעטה החכמה ונתמעטו הלבבות. ומש"כ לא תעשם עטרה להתגדל בהם
וקרדום לחפור בהם הוא בלומד שלא לשמה כי אם כדי למצוא פרנסה או לכבוד. אבל
הנוטל פרס כדי שיסלק מעליו שאר העסקים ויתיחד ללמוד, זהו עניין אוכלי המן
ואוכלי תרומה.

מאת: [email protected]

--

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 16:17

"לא יודע מה אתה רוצה מה..." אני מקוה שאתה לא כותב כך למחברים שאתה עורך את
ספריהם...
הרמב"ם לא רק כותב שלימוד תורה זה נעלה וכן פרישה מעולם הזה.
אלא גם "ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים וללוים."
מה זה דבר המספיק לו?
לדבריך, בתמיכה באברכים יש לפתוח שולחן ערוך הל' צדקה ולראות מי ראוי לקבל
צדקה ומהו שיעור נתינת צדקה.
אוכלי המן, שציטטתי מדרשות המיוחסות לרבנו יונה, זה בגדרי צדקה?

מאת: [email protected]

--

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 16:55

אני מבקש מחילה אם הייתי נשמע מזלזל. חלילה.

אבל עדיין איני מבין מה כבודו רואה בכל הנ"ל

מאת: [email protected]

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 17:16

להעיר דחיוב מעשר לא נאמר מעיקרא אלא לסוחרים וכיו”ב.
עני המפרנס מן הצדקה (כגון אברך המתפרנס ממילגת כולל) חייב בצדקה אבל לא
בשיעור מעשר.
אקווה שידיעה פשוטה זו תהיה לתועלת לעריכה.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 18:54

לא היה נשמע מזלזל, רק יותר קל להגיע ביחד לחקר האמת כשמדברים בנחת.
אינני רואה שיש לי מה להוסיף.

מאת: [email protected]

--

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 20:47

הרמב"ם כותב שהקב"ה יספיק לו מה שהוא צריך
ולא שאנשים יתנו לו צדקות מה שהוא צריך
אדרבה, לפי הרמב"ם אסור לקבל שום כסף על לימוד תורה (לכאורה. ויש דחיות, אין
צורך להזכיר)

מאת: [email protected]

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:13

נראה שעוררתי את זעמם של כמה מגיבים בפרטי. אז רק כדי שלא יחשבו שאני מדבר
מרחשי ליבי (לא יודע מה היה יכול להיות המניע...)
מביא את דברי הרמ"א
כמובן שיש עוד מה לדון בעניין והסוגיא לא נגמרת כאן ואכמ"ל
אבל זה גרעין הנידון שלעיל

שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד
חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה
שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואלך חומש שהרויח בכל שנה:
הגה: ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ב"י בשם הגמ' פ' נערה
שנתפתתה) ודוקא כל ימי חייו אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה
(ג"ז שם פ' מציאת האשה ומייתי לה רי"ף ורא"ש ור"ן ומרדכי) ואין לעשות ממעשר
שלו דבר מצוה כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה רק יתננו לעניים
(מהרי"ל הל' ראש השנה):

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:23

כעת ראיתי בשרשור סמוך שהובאה הסוגיא ביתר הרחבה. למי שמתעניין
(לא שכך אמורים ללמוד סוגיא. אבל ניחא)

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:40

אני חושב שאין נידון על דברי הרמ"א הנ"ל. ומה שנותנים מעשר לאברכים אי"ז כי
סוברים שאפשר לקיים מצוה עם מעשרות אלא שהשתרש בציבור הפסק של כמה פוסקים שכל
אברך הוא בגדר עני. וביתר חידוד, כל אברך שאין לו הכנסה קבועה כדי צרכי המשפחה
נקרא עני. אבל אה"נ, אברך שרעייתו מרוויחה הון רב או שהוריו תומכים בו בעיין
יפה וכל כה"ג פשוט שעצם זה שהוא אברך לא מחשיב אותו לעני לעניין מעש"כ.
ולגבי השאלה על מי הרמב"ם דיבר שיפרנס את שבט לוי, יש מספיק אנשים שגם אחרי
שיתנו מעשר לעניים ישאר להם די והותר להחזיק כמה לומדי תורה, ומלבד זאת שבט
לוי של הרמב"ם זה אנשים שלא עובדים כלל (וגם האשה לא כפי שהיה מקובל בזמנם)
וא"כ הם בוודאי גם עניים.
ולמעשה היום שהנשים עובדות כך סידרה ההשגחה העליונה לפרנס את שבט לוי והרבה
שלוחים למקום.

מאת: [email protected]

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:43

התגובה של במיעוט שיחה בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• file-0

[לפני התיבה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:53

...ועם בשבט לוי עסקינן, בשו"ת שבט הלוי (ט, ר) כבר קבע בזה"ל: אין מדקדקים
כ"כ במעשר כספים (-באופי המקבל), דלהרבה דעות אינו אפי' חיוב דרבנן אלא חומרא
של מצוה כשיטת הב"ח בסי' של"א, דלא כמשמעות השו"ע יו"ד וטור שם בסי' רמ"ט וכו'
ושיטת בודדים שהוא מה"ת הלא נדחו מרוב הפוסקים, עכ"ל. ותן לחכם ויחכם.

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 21:58

התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 22:36

אתמהה!!!
אם כל אברך הוא עני, איך הוא מפריש מעשרות??
לא למדתי את הסוגיא ואולי יש שיטה שעני חייב במעשרות, אבל היום נהיה מצב שכל
אברך הוא גבאי צדקה, כלומר הוא אוסף תמיכות מכל הקרנות והכוללים, ומחלק אותם
למגביות ומוסדות.
איך נוצר המצב שהמון מגביות היום פונים בעיקר לציבור האברכים???
אם הסרט הזה לא היה עולה כסף ניחא, אבל הבעיה שעשרות אחוזים מהכסף נדבקים בדרך
אצל עורכי המגביות ומשרדי פרסום ונשות ההתרמה.
לא הגיוני מצד אחד לנקוט כדעות שאברך חייב לחלק מעשרות, ומצד שני לנקוט שאברך
יכול לקבל מעשרות...

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:04

תשובות והנהגות כרך ה סימן רפא: ויש נוהגים, שבאופן שזקוק לקחת את המעשר עני
לעצמו, מחליף מעשרותיו עם ידידו עני אחר שבטוח בו שיתן לו מעשרותיו, וכמש"כ
בשו"ע (יו"ד סי' רנ"א סי"ב) "שני עניים שחיבים ליתן צדקה, יכול כל אחד מהם
ליתן צדקה שלו לחברו". אמנם בנדו"ד שאינו נותן פעם אחת סכום לצדקה (כשלישית
השקל לשנה) אלא נותן חלק עשירית ממשכורתו מידי חודש בחודשו, חושש אני שיש כאן
אומדנא דמוכח שאף שלא אמר לו להדיא ע"מ שיתן לו את שלו, מ"מ אומדנא דמוכח
שדעתו כן, וא"כ הוה כמתנה ע"מ להחזיר שאינה מועילה בצדקה, ואולי אפשר דעדיף אם
יאמר לו להדיא שנותן לו את כספי המעשר שלו אף על פי שלא יקבל ממנו את שלו.
ולע"ד נראה, שכל אחד שזקוק לקחת ממעשרותיו לעצמו, חייב להפריש את המעשר,
ויניחו במעטפה שרשום עליה "מעשר". ואף שאינו נותנו לאחרים, מ"מ בעצם ההפרשה
גופא חל עליו שם צדקה (כמו שהוכחתי בראיות ברורות ב"מועדים וזמנים" ח"א סי"ג),
והוא תיקון גדול ושכרו רב, כיון שמוכיח מזה שמוכן לתת מעשר, ואם יעזרנו ה'
יתננו לאחרים, וכל זמן שזקוק ואין לו, לוקח מהמעטפה לעצמו, ומקיים בזה מצות
מעשר כספים כהלכתה בהידור.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:04

אברך יכול לקבל מעשרות לא בגלל שהוא אברך, אלא בגלל שהוא עני שאין לו כסף (שזה
מן הסתם בגלל שהוא לומד ולא עובד). עני לא חייב במעשרות אבל יש כאלו שרוצים
לתת ובוודאי לא יפסידו מזה. מי שנותן מעשרות כי סבור שאינו עני בוודאי שגם לא
יקח כסף ממעשרות.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:11

מי אמר שמותר לעני המתפרנס מהצדקה לתת מעשרות?
האם הנותנים מסכימים לתת את כספם כדי שיחלק את זה הלאה?
אולי אם הוא לא היה מחלק מעשרות הוא לא היה נאלץ להתפרנס מצדקה?

מאת: [email protected]