תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 10:13
בענין "רבי אליעזר שמותי הוא"
מסופר בגמרא (ז ע"ב) שכל ימיו של רבי אליעזר לא נהגו כמותו, אלא "היו עושין
כרבי יהושע. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי
אליעזר. בחייו - מאי טעמא לא, משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר אי עבדינן
כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן
מחינן בהו, לאחר פטירתו של רבי אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו".
ומפרש רש"י (וכן בשבת קל: ד"ה שמותי בפי' הא'): "שמותי - לשון שמתא, שהרי
ברכוהו, כדאמרינן בהזהב (ב"מ נט:), הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא". כידוע,
היה דבר זה כשנחלקו בתנורו של בן עכנאי, שנחלק עם חכמי ישראל, ועשה רבי אליעזר
אותות ומופתים כדי להוכיח שהלכה כמותו, וגם יצאה בת קול מן השמים, ואמרו חכמים
"אין אנו משגיחים בבת קול", עד שלבסוף "נמנו עליו וברכוהו", דהיינו - לפי דברי
רש"י - שנמנו עליו והטילוהו בחרם ושמתא.
על דברי רש"י אלו העירו הרשב"א והר"ן (שבת שם): "אטו משום שברכוהו לא תהא הלכה
כמותו בכל מקום", וכן הקשה הריטב"א (שם): "אפילו שהוא מבורך, אי אמר טעמא
דמסתבר, אמאי לית הלכתא כותיה", ובשו"ת חוות יאיר (סי' צד) מחדד את הקושיא בזו
הלשון: "דלמה יפסיד בשביל זה, ואפילו מי שנעשה זקן ממרא ונידון, למה לא נפסוק
כוותיה - אם אמר דבר הגון וכיוון אל האמת". ואילו התוס' (בסוגיין ד"ה שמותי)
הקשו: "דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא, ובמעשה גופיה דפרק הזהב אינו מזכיר אלא
לשון ברכה", והיינו, שלא היה לחז"ל להזכיר לשון שמתא על רבי אליעזר, בעוד
שבמקור העובדא בגמרא נזכר הענין בלשון ברכה: "ונמנו עליו וברכוהו", כעין קושיא
זו הקשה הריטב"א (בסוגיין, ובשבת שם): "דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום
לגנאי", ו"היאך מספר התלמוד בגנות רבי אליעזר".
פירוש נוסף מובא בתוס' (ד"ה שמותי, וכן בשבת שם, וברש"י שבת שם פי' הב'),
וז"ל: "ופירש ר"ת ורשב"ם, דשמותי הוא, היינו, דהוה מתלמידי שמאי" (ומשו"ה אין
הלכה כמותו, כי אין הלכה כדברי ב"ש), והוכיחו כפירוש זה מדברי הירושלמי
(תרומות פ"ה מ"ב), ואמנם כן מוכח מירושלמי בכמה מקומות (ביצה פ"ד מ"ז; סוכה
פ"ב מ"ח), וכן כתבו עוד הרבה ראשונים (תוס' הביאו בסוה"ד: "וכן מפרש באלפא
ביתא דרבי מכיר"(1)
https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1a; עי' פיה"מ
להרמב"ם שביעית ט, ט ונדרים י, ו; רמב"ן שבת יב.; הרשב"א בכמה מקומות: שבת
קל:, עירובין פא., ב"ב קיד:, חולין לג:; ר"ן שבת יב. ועוד).
ה'חתם סופר' (בסוגיין ובשו"ת או"ח סי' קמח) מביא פי' זה בתוספת ביאור, כי הנה
אמרו חז"ל (סוכה כח.): "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, מימיו לא שח שיחת
חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין... ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו
מעולם... וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו", ומאחר שרבי אליעזר היה
תלמידו של שמאי, אם כן כל מה שאמר היה דברי רבו, שהרי "לא אמר דבר שלא שמע מפי
רבו מעולם", ומאחר שבמחלוקת ב"ש וב"ה - הלכה כדברי ב"ה, אין לפסוק כדברי רבי
אליעזר.
הנה בעיקר הדבר שרבי אליעזר היה מתלמידי שמאי, כבר העירו הראשונים (מחזור
ויטרי סי' שלב; ר"ן שבת יב.; בספר 'יבין שמועה' כלל רמב הביא קושיא זו בשם
הריטב"א בסוגיין), הלא רבי אליעזר היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי (סוכה שם;
אבות פ"ב מ"ח), שהיה תלמידו של הלל הזקן, כמו שאמרו (סוכה שם; ב"ב קלד.):
"שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן... קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי", ואם אמנם
שהיה גם מתלמידי שמאי הזקן, כמו שאמרו (אבות שם): "ריב"ז קבל מהלל ושמאי", אך
הלל הזקן נחשב לרבו המובהק, כמשמעות הגמרא (סוכה שם), ולפי זה ראוי להחשיב את
רבי אליעזר מבית הלל (עי' 'יבין שמועה' שם; ויתכן, שמחמת הערה זו לא פירש רש"י
כדברי התוס' (2)
https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2a), ותירץ הר"ן:
"שמא חזר ושמש את שמאי, או אחד מתלמידיו, או שחזר ונמנה עמהם", והיינו, שהיה
ידוע למסדרי הש"ס, שרבי אליעזר היה נחשב לאחר מכן כאחד מבית שמאי, ולכן כינוהו
"רבי אליעזר שמותי הוא" (וע"ע במחזור ויטרי שם).
ביאור נוסף מובא בספר 'יבין שמועה' (שם) בשם הריטב"א (בסוגיין, ולא נמצא בחי'
הריטב"א שלפנינו, ועי' 'פתח עינים' להחיד"א בסוגיין): "'רבי אליעזר שמותי',
פירוש, שתפס מדת בית שמאי לחלוק עם הרבים", והיינו, כענין שמצינו במעשה של
תנורו של בן עכנאי, שהיה חולק עם רוב חכמי ישראל, וקים להו לחז"ל שכן היה
מדתו, ולכן אין הלכה כמותו, כי קיי"ל "יחיד ורבים הלכה כרבים", ואף שלא היה
מבית שמאי, נתכנה על שמם, משום שנהג כמדתם, ומאותה סיבה שאין הלכה כדברי ב"ש,
אין הלכה כדברי רבי אליעזר.
יתכן, שנפקא מינה במחלוקת זו, שהרי מצינו (ברכות לו:) כלל ש"בית שמאי במקום
בית הלל אינה משנה" (עי' רש"י שם; ועי' תוס' חולין קד: ד"ה רבי יוסי), ואם רבי
אליעזר נחשב כבית שמאי, הרי גם אצלו נאמר כלל זה. וכן כתב הרשב"א (עירובין דף
פא), ואילו לפי פירש"י לא נאמר בו כלל זה, וכן לפי פי' הריטב"א המובא ב'יבין
שמועה' לא נאמר בו כלל זה, כי רק בב"ש וב"ה נאמר כלל זה (עי' שו"ת 'חות יאיר'
סי' צד).
חילוקים נוספים למדנו מדברי ה'מחזור ויטרי' (שם), כלפי דברים שנאמרו מפי ר"א
קודם שהיה בשמתא, שלפי דברי רש"י נוכל לקבלם להלכה, או מה שאמר קודם היותו
מבית שמאי, האם נוכל לקבל את דבריו, ותלוי בכל הנ"ל.
(1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1 רבינו מכיר
היה אחי רבינו גרשום מאוה"ג והיה רבו של רש"י, וחיבר פירושי אלפא ביתא ונזכר
בפירוש רש"י בפרשת וישב מג, יא וכן בכמה מקומות בש"ס.
(2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2 וע"ע חת"ס
שביאר היטב את דברי רש"י, ובעיקר הערתו כבר קדמו המחזור ויטרי שם, יעו"ש.
