שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
הארה חשובה
2024
36
פוסטים
16
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:22
וכדאמרי אינשי "אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר".
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:22
וכדאמרי אינשי "אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר".
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:24
יישר כח. היה על שפת אצבעותי והתעצלתי מלכתוב.
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:22
וכדאמרי אינשי "אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר".
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:24
יישר כח. היה על שפת אצבעותי והתעצלתי מלכתוב.
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:46
וכדאמרי אינשי "אויביו של הטוב הוא הטוב ביותר והעצלות"
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:46
וכדאמרי אינשי "אויביו של הטוב הוא הטוב ביותר והעצלות"
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 06:43
לענ"ד יש כאן הגזמה גדולה בכל הנ"ל. נכון שצריך לעבוד מהר, אבל למחוק את מושג
הדייקנות כאילו אין לו חלק בעריכה טובה, זה פשוט שטויות וחוסר הבנה מוחלט
אמנם כפי שכתבתי כמה פעמים, יש את העבודות הפשוטות שלהם מספיק כל עורך מתחיל,
ובאמת בהם כנראה מספיק עבודה ש"תיראה טוב" ולא דווקא משהו איכותי
אבל להכליל כך את עולם העריכה זה עוול אמיתיכך לפחות לדעתי ומניסיוני (ויש לי ניסיון... וב"ה גם עבודה)
(לגבי הקבוצה הנ"ל אולי נצרך להקצין הדברים כדי לדרבן אנשים לעבוד מהר. אבל
הקביעה ממש לא נכונה)--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 06:43
לענ"ד יש כאן הגזמה גדולה בכל הנ"ל. נכון שצריך לעבוד מהר, אבל למחוק את מושג
הדייקנות כאילו אין לו חלק בעריכה טובה, זה פשוט שטויות וחוסר הבנה מוחלט
אמנם כפי שכתבתי כמה פעמים, יש את העבודות הפשוטות שלהם מספיק כל עורך מתחיל,
ובאמת בהם כנראה מספיק עבודה ש"תיראה טוב" ולא דווקא משהו איכותי
אבל להכליל כך את עולם העריכה זה עוול אמיתיכך לפחות לדעתי ומניסיוני (ויש לי ניסיון... וב"ה גם עבודה)
(לגבי הקבוצה הנ"ל אולי נצרך להקצין הדברים כדי לדרבן אנשים לעבוד מהר. אבל
הקביעה ממש לא נכונה)--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 08:57
אבהיר כוונתי:
גם אני מסכים שדקדקנות יתר שמעכבת את העבודה אינה רצויה, וגם תתקע את העורך
במקום מבחינת שכר
אני רק אומר שלמחוק את מושג הדקדקנות ולטעון שזה לא נצרך זה גם כן ודאי לא נכוןמה כן הפתרון? כפי דרכו של הגרח"ק זצ"ל כל אימת ששאלו אותו שאלות כאלו -
שאלה: מה עדיף, לדייק ולדקדק, או להזדרז ולעבוד מהר?
תשובה: גם וגם--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 08:57
אבהיר כוונתי:
גם אני מסכים שדקדקנות יתר שמעכבת את העבודה אינה רצויה, וגם תתקע את העורך
במקום מבחינת שכר
אני רק אומר שלמחוק את מושג הדקדקנות ולטעון שזה לא נצרך זה גם כן ודאי לא נכוןמה כן הפתרון? כפי דרכו של הגרח"ק זצ"ל כל אימת ששאלו אותו שאלות כאלו -
שאלה: מה עדיף, לדייק ולדקדק, או להזדרז ולעבוד מהר?
תשובה: גם וגם--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 09:41
אם יורשה לי להוסיף -
כשמדובר במחבר ספר ראשון, בהרבה מקרים הוא לא 'קולט' שהספר שלו צריך עריכה.
הוא השקיע, למד את הסוגיא או את הנושא לעומקו ולרוחבו, העלה את כל מסקנותיו על
המסך, סידר את הכל יפה והכין להדפסה. ואז, בהשגחה פרטית ממש, הוא הראה את
הקובץ לחבר שלו מהכולל, והלה עשה לו טובה נסתרת וחסד של אמת, ובמקום להתפעל
ולומר 'איזה יופי! ראוי לעלות על שולחנם של מלכים!', הוא המליץ לו בעדינות
לחפש לעצמו עורך שילטש את הדברים. אז הוא נכנס לכל הסיפור הזה ברגע שאחרי
האחרון, עוצר את ההדפסה והולך לחפש עורך תורני. עד עכשיו הוא אפילו לא שמע על
המושג הזה! וכשהוא שומע כמה זה עולה, הוא מרגיש שהשמים נפלו עליו - אם הוא
מקבל הצעת מחיר בקבלנות.
אז הוא מחפש עוד טיפה ומקבל הצעה לפי שעות. כמובן שהוא מחפש את הזול ביותר, כי
הוא בכלל לא מבין את כל ההוצאה המיותרת הזו, וגם אז הוא מקווה ומייחל שהעלות
תהיה מינימלית. כל מייל הנושא את הכותרת 'חשבון לתשלום' נפתח בדחילו ורחימו,
בתפילה שזה יהיה התשלום האחרון...
בקיצור, הוא בכלל לא מבין למה העורך הזה נתפס לכל שטות, ואם ככה מדברים אז למה
אי אפשר גם לכתוב ככה, ופעם הוא קרא מקחר שעטן שכבל מרקה הכשל שנלו קלוט את
הימלים לפי האות הראשונה והאחרונה בכל מילה, אז זה לא כל כך נורא אם כמה מהם
התחלפו באמצע, וחבל שהוא לא נתן לאחות שלו שבסמינר לעשות את הכל באמת בזיל
הזול...אז הוא באמת - אליבא דאמת - רוצה איכות, אבל הוא לא מבין שאיכות עולה כסף, לא
התכונן - נפשית או כלכלית - להוצאה שכזו, והוא כל הזמן מזרז (בנימוס ובעדינות)
את העורך 'שיגמור כבר וזהו'.כנלענ"ד.
בהצלחה לכולם!
אברהם יעקב שירר
תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 09:41
אם יורשה לי להוסיף -
כשמדובר במחבר ספר ראשון, בהרבה מקרים הוא לא 'קולט' שהספר שלו צריך עריכה.
הוא השקיע, למד את הסוגיא או את הנושא לעומקו ולרוחבו, העלה את כל מסקנותיו על
המסך, סידר את הכל יפה והכין להדפסה. ואז, בהשגחה פרטית ממש, הוא הראה את
הקובץ לחבר שלו מהכולל, והלה עשה לו טובה נסתרת וחסד של אמת, ובמקום להתפעל
ולומר 'איזה יופי! ראוי לעלות על שולחנם של מלכים!', הוא המליץ לו בעדינות
לחפש לעצמו עורך שילטש את הדברים. אז הוא נכנס לכל הסיפור הזה ברגע שאחרי
האחרון, עוצר את ההדפסה והולך לחפש עורך תורני. עד עכשיו הוא אפילו לא שמע על
המושג הזה! וכשהוא שומע כמה זה עולה, הוא מרגיש שהשמים נפלו עליו - אם הוא
מקבל הצעת מחיר בקבלנות.
אז הוא מחפש עוד טיפה ומקבל הצעה לפי שעות. כמובן שהוא מחפש את הזול ביותר, כי
הוא בכלל לא מבין את כל ההוצאה המיותרת הזו, וגם אז הוא מקווה ומייחל שהעלות
תהיה מינימלית. כל מייל הנושא את הכותרת 'חשבון לתשלום' נפתח בדחילו ורחימו,
בתפילה שזה יהיה התשלום האחרון...
בקיצור, הוא בכלל לא מבין למה העורך הזה נתפס לכל שטות, ואם ככה מדברים אז למה
אי אפשר גם לכתוב ככה, ופעם הוא קרא מקחר שעטן שכבל מרקה הכשל שנלו קלוט את
הימלים לפי האות הראשונה והאחרונה בכל מילה, אז זה לא כל כך נורא אם כמה מהם
התחלפו באמצע, וחבל שהוא לא נתן לאחות שלו שבסמינר לעשות את הכל באמת בזיל
הזול...אז הוא באמת - אליבא דאמת - רוצה איכות, אבל הוא לא מבין שאיכות עולה כסף, לא
התכונן - נפשית או כלכלית - להוצאה שכזו, והוא כל הזמן מזרז (בנימוס ובעדינות)
את העורך 'שיגמור כבר וזהו'.כנלענ"ד.
בהצלחה לכולם!
אברהם יעקב שירר
תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 10:01
בס"ד
אגיב על הדיון העניני בענין הצורך לדקדק בעריכה.
לדעתי יש עוד בעיה בכל הנושא, שמי שלא מתעסק בכתיבה לא יודע להאריך את זמן
העבודה, מבחינתם כל דבר זה כמה דקות, מקסימום כמה שעות.
הנני בן השאר גם דיין ובורר לדיני ממונות, שמתוקף תפקידי אני גם כותב פסקי
דין, וכן עורך חוזים והסכמים וצוואות, וקורה שפונים אלי ומבקשים שאכין הסכם או
צוואה וכדומה שחושבים שזה סך הכל כמה דקות, ולא מבינים שבעריכה
שבעניינים משפטיים לפעמים כל מילה או אפילו הפיסוק זה קריטי.
וכבר ישבתי בדיון בוררות שהי' הסכם והי' משפט לא מפוסק כמו שצריך, והי' ויכוח
האם אמור להיות שם נקודה או פסיק, וזה יכול להכריע את הויכוח על המון כסף.
לכן בענין האם צריך לדקדק זה כל דבר לגופו של ענין, ולא הכרעה כללית.
ולבדוק אם הלקוח בדיוק מה מטרת העבודה.*הרב משה פלדמן* *דיין בית דין צדק "עמלים" - עיה"ק צפת* *בורר מומחה *-
לענייני: מקרקעין, שותפויות, הסכמים וצוואות* *052-7119617 *
לכן לדעתי שדבר ראשון הלקוח צריך להבין שכל דבר לוקח את הזמן שלו. וכמובן כמה
שיותר ותיקים ומקצועיים יותר הדברים לוקחים פחות זמן.מאת: [email protected]
--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 10:01
בס"ד
אגיב על הדיון העניני בענין הצורך לדקדק בעריכה.
לדעתי יש עוד בעיה בכל הנושא, שמי שלא מתעסק בכתיבה לא יודע להאריך את זמן
העבודה, מבחינתם כל דבר זה כמה דקות, מקסימום כמה שעות.
הנני בן השאר גם דיין ובורר לדיני ממונות, שמתוקף תפקידי אני גם כותב פסקי
דין, וכן עורך חוזים והסכמים וצוואות, וקורה שפונים אלי ומבקשים שאכין הסכם או
צוואה וכדומה שחושבים שזה סך הכל כמה דקות, ולא מבינים שבעריכה
שבעניינים משפטיים לפעמים כל מילה או אפילו הפיסוק זה קריטי.
וכבר ישבתי בדיון בוררות שהי' הסכם והי' משפט לא מפוסק כמו שצריך, והי' ויכוח
האם אמור להיות שם נקודה או פסיק, וזה יכול להכריע את הויכוח על המון כסף.
לכן בענין האם צריך לדקדק זה כל דבר לגופו של ענין, ולא הכרעה כללית.
ולבדוק אם הלקוח בדיוק מה מטרת העבודה.*הרב משה פלדמן* *דיין בית דין צדק "עמלים" - עיה"ק צפת* *בורר מומחה *-
לענייני: מקרקעין, שותפויות, הסכמים וצוואות* *052-7119617 *
לכן לדעתי שדבר ראשון הלקוח צריך להבין שכל דבר לוקח את הזמן שלו. וכמובן כמה
שיותר ותיקים ומקצועיים יותר הדברים לוקחים פחות זמן.מאת: [email protected]
--
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 11:42
לענ"ד הדברים הם לא שחור לבן, וכדאי להגדיר מהות העבודה ככל האפשר עם המכון (או כל גורם שלישי, כי המחבר עצמו משוחד). כמה רצינות רוצים, כמה לבדוק כל דבר ולאמת כל ציטוט וכו'.
היה לא פעם שקיבלתי עבודות ובסופו של דבר בוטלו בגלל שציפו למשהו הרבה יותר קליל, ובדיעבד חשבתי שהיה כדאי לבדוק אתם בשיחה למה הם מצפים ולנסות לזרום עם זה ככל האפשר.
כגון ספר שכבר נדפס לפני עשרות שנים ורצו להדפיס שנית, והתברר שהיו בו שגיאות רציניות בדיוק בציטוטים ובתוכן (הספר מבוסס על ליקוטים), והעבודה הנדרשת היתה רצינית מאוד. המו"ל ביטל את העבודה לאחר שהתחלתי, והבנתי שלפי כמות העבודה ביחס לדפים, הצפי למחיר העבודה על כל הכרכים עלתה בהרבה על התקציב שהיה, והעדיפו להדפיס כמו שהוא או למסור למישהו יותר שטחי. אמנם לא יכולתי לצפות זאת לפני שהתחלתי, וגם הם לא, ואכן אילו לקחו עורך שלא בודק כל ציטוט בפנים אלא רק משפר את הנוסח ומתקן מקורות, היו כולם מרוצים (שהרי הספר היה בשימוש עשרות שנים ולא נודע שיש בו כ"כ הרבה שגיאות). אבל אין לי מה לעשות, כי אינני מוכן לייצר מוצר בינוני ולקוי, והשי"ת דואג לי לעבודה שבה הלקוח מעוניין שיצא משולם (בדר"כ זה כאשר הוא ת"ח יותר רציני וקהל היעד יותר רציני, במקרה ההוא היה המחבר כבר לא במצב לטפל בענין בעיון, וקהל היעד יותר קליל).
ידוע לי על מחברים שנתנו לעורך חלק מהספר, לאחר שחלקו כבר היה מוכן להדפסה ולאחר עימוד, ולאחר העבודה הרצינית של אותו עורך פתחו את העימוד של החלק שכבר היה מוכן לדפוס ומסרו את הכל לעריכה מחדש. כי אדם רציני לא רוצה שימצאו בספרו טעויות דמוכח.
וכן ידוע לי על מחבר שהוא ת"ח רציני מאוד, אבל לשונו מאוד מקרטע, ובעצת חביריו מסר לעריכה, ובמשך שנים הוא מודה לעורך ומשבחו, כי כל פעם שהוא פותח את ספרו הוא נהנה לקרוא בו, כי בכתיבה שלו גם הוא עצמו לא מבין כאשר אינו בענין, ובכתיבה של עורך מנוסה הכל בהיר ונהיר.
המסקנה שלי היא שלכל עורך יש מקום תחת השמים, גם לרציניים (שמבינים גם לא יהיו דקדקנים יותר מדי) וגם לקלילים יותר, ויעשה כל אחד בחכמה להשתדל ללכת לפי רוח המזמין, אבל לא לעבוד בעבודה שאינה תואמת את רוחו ואינה מסבה לו הנאה ושמחה.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of משה גולד
Sent: 25 Dec 2024 11:47 PM
מאת: To: מעשה הכתב
מאת: Cc: ארי במסתרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] הארה חשובהשכוייח. אבל לא לזה התכוון הגר"ש.
לענ"ד הנקודה העיקרית היא, שתמנע מהנערוון הידועים שיש להרבה עורכים להוציא את הכל בצורה מושלמת ומשקיעים לשם כך שעות רבות וצרות, ולבסוף תמצא את שביל הזהב..
לאחרונה שמעתי חידוש נאה ומתקבל בעניין זה ולתועלת העניין אציגו לפניכם.
וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. דרשו חז"ל טוב זה יצר הטוב מאוד זה יצר הרע. וכבר ביארו חז"ל עניין זה הלא בספרתם.
ואפשר שהדברים כפשוטם! לאמר שהרצון להגיע אל הטוב מגיע מיצר הטוב אך הרצון להוציא מושלם (פרפקציוניזם בלע"ז) נובע מיצר הרע (גאוה, דימוי עצמי נמוך, וכו' וכידוע)
הרב משה גולד, טוב שאתה בקבוצת השישים רק בשביל המסר הזה
אני מקווה שניחא לר"ש שמצטטים דברים שהוא כתב לקבוצה הנ"ל, בכל אופן אוסיף קצת,
אני מסכים אתך לחלוטין שבחלק גדול מהמקרים הלקוח רוצה עבודה רצינית ואיכותית שתנגיש את הספר לקהל הקוראים. אבל א"א להתעלם מתופעה די רחבה של מכונים ותווכים (בעיקר מחו"ל) שמספקים שירותי עריכה לקונטרסים וספרים של אברכים, קבצי שיחות של ראשי ישיבות וכדו', ובמקרים אלו באמת שכמעט אף אחד לא הולך לקרוא את החיבור ויש צורך רק בעבודת עריכה מינימלית, לשוות לחיבור מראה מכובד ומקצועי בלי טעויות מביכות, וככה"נ לכה"ג התכוון מו"ר הר"ש שיחי'.
בפרויקט השישים הרב שמואל כתב:
לצערינו, בד"כ [אני מדגיש - לא תמיד, אבל כמעט תמיד], מה שהלקוח צריך זה שהעבודה תהיה מוכנה מהר, ושזה יהיה מרשים. התוכן, הדיוק, האיכות - פחות חשוב.
גם אם הלקוח כותב שהוא צריך עבודה באיכות גבוהה כו' כו', הרבה פעמים הוא מצפה שתבין לבד את מה שלא מתאים לו לכתוב: שהעיקר שיהיה מרשים, ומהר, ומהר, ומרשים.
המעלה של עורך טוב היא, שתוך כדי עבודה מהירה, הוא מספיק משהו…
זכורני שפעם דנו בזה אבל כעת עצור במילין לא אוכל, ורציתי להעיר, שאם העורך עובד מול המחבר, אז ודאי המחבר רוצה שהעבודה תהיה איכותית. הרי כל מה שהוא נתן לעורך זה כדי שהדברים שלו יהיה בהירים ומובנים לכל קורא, והוא בהחלט לא מתכוון לשלם על מריחה בעלמא, כלומר שהעורך לא יתעמק בדברים ורק יעשה עבודה קוסמטית.
וגם כשמדובר באדם שמוציא ספר שכתב אחד מאבותיו או מאדמוריו שנפטרו, ודאי עיקר מטרתו לעשות נח"ר לרהמ"ח בהפצת מעיינותיו חוצה, וזה יתכן רק כשהדברים ייצאו בצורה בהירה ואיכותית ולא סתם מריחה.
ובכלל בכל ספר של מחבר שכבר נפטר, כל עורך ירא שמים מרגיש סיפוק בזה שהוא עושה טובה לנשמת המחבר. אבל כל זה דווקא כשעושה עבודה איכותית כלומר מעיין היטב בדברים ומשתדל לכותבם במדויק ובבהירות(אני לא אומר שחייבים להביא מקור לכל פיםס וכדו', אבל לפחות לעיין ולהבין היטב ולהשתדל לנסח בצורה מדויקת ובהירה), ולא מחפף בשביל להרוויח כסף קל, שאז אדרבה המחבר יקפיד עליו ח"ו שבגללו תורתו לא תילָמֵד כראוי.
וגם חסידים שמוציאים ספר של אדמוריהם, ודאי עיקר רצונם לעשות לו נח"ר, שהרי הם ממשיכים את דרכו וזה זכרונו אשר השאיר אחריו ובזה הם מתקשרין עמו, וחפצים שגם ילדיהם ועוד רבים ילמדו את תורתו. ולכן ודאי רצונם שתהיה עריכה איכותית.
מי שכן נוהג לזרז ואכפת לו בעיקר מהחיצוניות אלו רק בעלי המכונים והמתווכים שרוצים רק כסף והעיקר שייראה טוב. וכן מצינו בכל העסקים שבעולם, שבעל העסק משקיע את החומרים הכי זולים ובהכי פחות טרחה אבל גובה את המחיר הכי יקר שיכול.
אבל רצון הלקוח עצמו הוא כאמור עריכה איכותית.
קשה לי להאמין שיש מציאות של איזו קהלה חסידית למשל שמוציאים הספר של האדמור שלהם אך ורק בשביל להתכבד שיהיה ספר יפה ממנו בבית המדרש. לא ולא! אם יש דבר כזה, זהו הדבר הנדיר. אבל בד"כ הם באמת מעריצים את האדמור ורוצים שתורתו תתפרסם ותהיה נגישה ובהירה לכל. ולמען זה הם מוכנים להוזיל מכיסם ממון.
ולכן מי שמחפף על סמך סברות כאלה מבלי להתייעץ עם הלקוח, וסומך על כך שכביכול הלקוח רק רוצה מהירות ולא אכפת לו האיכות, מסתכן בעוון הטעיה וגזל החמור. ויתכן גם שתהיה עליו קפידה מן השמים מן הרב המחבר שנפטר, אשר עמל בחייו לכתוב דברי תורתו הנפלאים שהם כבבת עינו ממש, והנה בא העורך השוטה הלז אשר בלתי אל הכסף עינו ואינו עמל בדברים כראוי במקום עריכה עושה מריחה שרק מבלבלת את הדברים ומקשה על ההבנה, אם כי השתמש בניסוחים גבוהים שנראים ועושים רושם טוב.
ולמזהיר ולנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 11:42
לענ"ד הדברים הם לא שחור לבן, וכדאי להגדיר מהות העבודה ככל האפשר עם המכון (או כל גורם שלישי, כי המחבר עצמו משוחד). כמה רצינות רוצים, כמה לבדוק כל דבר ולאמת כל ציטוט וכו'.
היה לא פעם שקיבלתי עבודות ובסופו של דבר בוטלו בגלל שציפו למשהו הרבה יותר קליל, ובדיעבד חשבתי שהיה כדאי לבדוק אתם בשיחה למה הם מצפים ולנסות לזרום עם זה ככל האפשר.
כגון ספר שכבר נדפס לפני עשרות שנים ורצו להדפיס שנית, והתברר שהיו בו שגיאות רציניות בדיוק בציטוטים ובתוכן (הספר מבוסס על ליקוטים), והעבודה הנדרשת היתה רצינית מאוד. המו"ל ביטל את העבודה לאחר שהתחלתי, והבנתי שלפי כמות העבודה ביחס לדפים, הצפי למחיר העבודה על כל הכרכים עלתה בהרבה על התקציב שהיה, והעדיפו להדפיס כמו שהוא או למסור למישהו יותר שטחי. אמנם לא יכולתי לצפות זאת לפני שהתחלתי, וגם הם לא, ואכן אילו לקחו עורך שלא בודק כל ציטוט בפנים אלא רק משפר את הנוסח ומתקן מקורות, היו כולם מרוצים (שהרי הספר היה בשימוש עשרות שנים ולא נודע שיש בו כ"כ הרבה שגיאות). אבל אין לי מה לעשות, כי אינני מוכן לייצר מוצר בינוני ולקוי, והשי"ת דואג לי לעבודה שבה הלקוח מעוניין שיצא משולם (בדר"כ זה כאשר הוא ת"ח יותר רציני וקהל היעד יותר רציני, במקרה ההוא היה המחבר כבר לא במצב לטפל בענין בעיון, וקהל היעד יותר קליל).
ידוע לי על מחברים שנתנו לעורך חלק מהספר, לאחר שחלקו כבר היה מוכן להדפסה ולאחר עימוד, ולאחר העבודה הרצינית של אותו עורך פתחו את העימוד של החלק שכבר היה מוכן לדפוס ומסרו את הכל לעריכה מחדש. כי אדם רציני לא רוצה שימצאו בספרו טעויות דמוכח.
וכן ידוע לי על מחבר שהוא ת"ח רציני מאוד, אבל לשונו מאוד מקרטע, ובעצת חביריו מסר לעריכה, ובמשך שנים הוא מודה לעורך ומשבחו, כי כל פעם שהוא פותח את ספרו הוא נהנה לקרוא בו, כי בכתיבה שלו גם הוא עצמו לא מבין כאשר אינו בענין, ובכתיבה של עורך מנוסה הכל בהיר ונהיר.
המסקנה שלי היא שלכל עורך יש מקום תחת השמים, גם לרציניים (שמבינים גם לא יהיו דקדקנים יותר מדי) וגם לקלילים יותר, ויעשה כל אחד בחכמה להשתדל ללכת לפי רוח המזמין, אבל לא לעבוד בעבודה שאינה תואמת את רוחו ואינה מסבה לו הנאה ושמחה.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of משה גולד
Sent: 25 Dec 2024 11:47 PM
מאת: To: מעשה הכתב
מאת: Cc: ארי במסתרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] הארה חשובהשכוייח. אבל לא לזה התכוון הגר"ש.
לענ"ד הנקודה העיקרית היא, שתמנע מהנערוון הידועים שיש להרבה עורכים להוציא את הכל בצורה מושלמת ומשקיעים לשם כך שעות רבות וצרות, ולבסוף תמצא את שביל הזהב..
לאחרונה שמעתי חידוש נאה ומתקבל בעניין זה ולתועלת העניין אציגו לפניכם.
וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. דרשו חז"ל טוב זה יצר הטוב מאוד זה יצר הרע. וכבר ביארו חז"ל עניין זה הלא בספרתם.
ואפשר שהדברים כפשוטם! לאמר שהרצון להגיע אל הטוב מגיע מיצר הטוב אך הרצון להוציא מושלם (פרפקציוניזם בלע"ז) נובע מיצר הרע (גאוה, דימוי עצמי נמוך, וכו' וכידוע)
הרב משה גולד, טוב שאתה בקבוצת השישים רק בשביל המסר הזה
אני מקווה שניחא לר"ש שמצטטים דברים שהוא כתב לקבוצה הנ"ל, בכל אופן אוסיף קצת,
אני מסכים אתך לחלוטין שבחלק גדול מהמקרים הלקוח רוצה עבודה רצינית ואיכותית שתנגיש את הספר לקהל הקוראים. אבל א"א להתעלם מתופעה די רחבה של מכונים ותווכים (בעיקר מחו"ל) שמספקים שירותי עריכה לקונטרסים וספרים של אברכים, קבצי שיחות של ראשי ישיבות וכדו', ובמקרים אלו באמת שכמעט אף אחד לא הולך לקרוא את החיבור ויש צורך רק בעבודת עריכה מינימלית, לשוות לחיבור מראה מכובד ומקצועי בלי טעויות מביכות, וככה"נ לכה"ג התכוון מו"ר הר"ש שיחי'.
בפרויקט השישים הרב שמואל כתב:
לצערינו, בד"כ [אני מדגיש - לא תמיד, אבל כמעט תמיד], מה שהלקוח צריך זה שהעבודה תהיה מוכנה מהר, ושזה יהיה מרשים. התוכן, הדיוק, האיכות - פחות חשוב.
גם אם הלקוח כותב שהוא צריך עבודה באיכות גבוהה כו' כו', הרבה פעמים הוא מצפה שתבין לבד את מה שלא מתאים לו לכתוב: שהעיקר שיהיה מרשים, ומהר, ומהר, ומרשים.
המעלה של עורך טוב היא, שתוך כדי עבודה מהירה, הוא מספיק משהו…
זכורני שפעם דנו בזה אבל כעת עצור במילין לא אוכל, ורציתי להעיר, שאם העורך עובד מול המחבר, אז ודאי המחבר רוצה שהעבודה תהיה איכותית. הרי כל מה שהוא נתן לעורך זה כדי שהדברים שלו יהיה בהירים ומובנים לכל קורא, והוא בהחלט לא מתכוון לשלם על מריחה בעלמא, כלומר שהעורך לא יתעמק בדברים ורק יעשה עבודה קוסמטית.
וגם כשמדובר באדם שמוציא ספר שכתב אחד מאבותיו או מאדמוריו שנפטרו, ודאי עיקר מטרתו לעשות נח"ר לרהמ"ח בהפצת מעיינותיו חוצה, וזה יתכן רק כשהדברים ייצאו בצורה בהירה ואיכותית ולא סתם מריחה.
ובכלל בכל ספר של מחבר שכבר נפטר, כל עורך ירא שמים מרגיש סיפוק בזה שהוא עושה טובה לנשמת המחבר. אבל כל זה דווקא כשעושה עבודה איכותית כלומר מעיין היטב בדברים ומשתדל לכותבם במדויק ובבהירות(אני לא אומר שחייבים להביא מקור לכל פיםס וכדו', אבל לפחות לעיין ולהבין היטב ולהשתדל לנסח בצורה מדויקת ובהירה), ולא מחפף בשביל להרוויח כסף קל, שאז אדרבה המחבר יקפיד עליו ח"ו שבגללו תורתו לא תילָמֵד כראוי.
וגם חסידים שמוציאים ספר של אדמוריהם, ודאי עיקר רצונם לעשות לו נח"ר, שהרי הם ממשיכים את דרכו וזה זכרונו אשר השאיר אחריו ובזה הם מתקשרין עמו, וחפצים שגם ילדיהם ועוד רבים ילמדו את תורתו. ולכן ודאי רצונם שתהיה עריכה איכותית.
מי שכן נוהג לזרז ואכפת לו בעיקר מהחיצוניות אלו רק בעלי המכונים והמתווכים שרוצים רק כסף והעיקר שייראה טוב. וכן מצינו בכל העסקים שבעולם, שבעל העסק משקיע את החומרים הכי זולים ובהכי פחות טרחה אבל גובה את המחיר הכי יקר שיכול.
אבל רצון הלקוח עצמו הוא כאמור עריכה איכותית.
קשה לי להאמין שיש מציאות של איזו קהלה חסידית למשל שמוציאים הספר של האדמור שלהם אך ורק בשביל להתכבד שיהיה ספר יפה ממנו בבית המדרש. לא ולא! אם יש דבר כזה, זהו הדבר הנדיר. אבל בד"כ הם באמת מעריצים את האדמור ורוצים שתורתו תתפרסם ותהיה נגישה ובהירה לכל. ולמען זה הם מוכנים להוזיל מכיסם ממון.
ולכן מי שמחפף על סמך סברות כאלה מבלי להתייעץ עם הלקוח, וסומך על כך שכביכול הלקוח רק רוצה מהירות ולא אכפת לו האיכות, מסתכן בעוון הטעיה וגזל החמור. ויתכן גם שתהיה עליו קפידה מן השמים מן הרב המחבר שנפטר, אשר עמל בחייו לכתוב דברי תורתו הנפלאים שהם כבבת עינו ממש, והנה בא העורך השוטה הלז אשר בלתי אל הכסף עינו ואינו עמל בדברים כראוי במקום עריכה עושה מריחה שרק מבלבלת את הדברים ומקשה על ההבנה, אם כי השתמש בניסוחים גבוהים שנראים ועושים רושם טוב.
ולמזהיר ולנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:06
א. העניין הוא, שהגר"ש כתב ש"כמעט תמיד" רצון הלקוח הוא בעבודה מהירה על חשבון
האיכות.
אבל זה פשוט לא נכון! בכל שנות עבודתי, לא נתקלתי בספר שהרצון היה להוציאו
במהירות ע"ח האיכות.
פשוט שגם לגבי בעלי ממון, כל אדם שמוציא ממון מכיסו רוצה לקבל את הטוב ביותר.
ובפרט אם אותם בעלי ממון הם מאותה חסידות של האדמור שאת כתביו מוציאים.וחוץ
מזה, על רוב העבודות משלם המחבר עצמו או צאצאיו או תלמידיו מעריציו שמאוד
רוצים לעשות לו נח"ר בשמים ולשמר את תורתו ולהנחילה לדורות הבאים, ולכן הם
בוודאי רוצים איכות.
ב. הנה כאשר העורך מגיש דוגמה כדי להתקבל, הוא משקיע המון. כאן כן אכפת לו
מהאיכות. אך לאחר שקיבלו אותו וקבעו איתו מחיר על כל הספר, כעת הוא פתאום משנה
את טעמו וטוען: "הלקוח רוצה רק מהירות".
זה מאוד מקומם! ממה נפשך, אם אתה הולך בקו של קלילות, למה בדוגמה כן השקעת?
אלא אתה כמו רוב רובם של בעלי העסקים בעולם, בלתי אל הכסף עיניך. והיכן
המוסריות? היכן היראת שמים שלך?
ג. לאחר התבוננות הבנתי בסייע"ד מה גרם לגר"ש את נקודת הבלבול. הוא כתב: "אם
שולחים קצת ללקוח, אפשר להריח לפי התגובה מה הוא רוצה. אם התגובה היא: אני
צריך יותר הספק, אז מעניין אותו בעיקר המהירות, גם אם היא על חשבון האיכות".
אבל העניין הוא שהלקוח בד"כ לא מבין מהי איכות. הוא לא מבין בעריכה. זו הסיבה
שכשאתה שולח לו הוא מעורר רק על המהירות. כך גם כתב בצדק הרב שירר. אז אל תנצל
את העובדה הזו בשביל לעשות עליו סיבוב, וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל עם מוכר
הפלאפל.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:06
א. העניין הוא, שהגר"ש כתב ש"כמעט תמיד" רצון הלקוח הוא בעבודה מהירה על חשבון
האיכות.
אבל זה פשוט לא נכון! בכל שנות עבודתי, לא נתקלתי בספר שהרצון היה להוציאו
במהירות ע"ח האיכות.
פשוט שגם לגבי בעלי ממון, כל אדם שמוציא ממון מכיסו רוצה לקבל את הטוב ביותר.
ובפרט אם אותם בעלי ממון הם מאותה חסידות של האדמור שאת כתביו מוציאים.וחוץ
מזה, על רוב העבודות משלם המחבר עצמו או צאצאיו או תלמידיו מעריציו שמאוד
רוצים לעשות לו נח"ר בשמים ולשמר את תורתו ולהנחילה לדורות הבאים, ולכן הם
בוודאי רוצים איכות.
ב. הנה כאשר העורך מגיש דוגמה כדי להתקבל, הוא משקיע המון. כאן כן אכפת לו
מהאיכות. אך לאחר שקיבלו אותו וקבעו איתו מחיר על כל הספר, כעת הוא פתאום משנה
את טעמו וטוען: "הלקוח רוצה רק מהירות".
זה מאוד מקומם! ממה נפשך, אם אתה הולך בקו של קלילות, למה בדוגמה כן השקעת?
אלא אתה כמו רוב רובם של בעלי העסקים בעולם, בלתי אל הכסף עיניך. והיכן
המוסריות? היכן היראת שמים שלך?
ג. לאחר התבוננות הבנתי בסייע"ד מה גרם לגר"ש את נקודת הבלבול. הוא כתב: "אם
שולחים קצת ללקוח, אפשר להריח לפי התגובה מה הוא רוצה. אם התגובה היא: אני
צריך יותר הספק, אז מעניין אותו בעיקר המהירות, גם אם היא על חשבון האיכות".
אבל העניין הוא שהלקוח בד"כ לא מבין מהי איכות. הוא לא מבין בעריכה. זו הסיבה
שכשאתה שולח לו הוא מעורר רק על המהירות. כך גם כתב בצדק הרב שירר. אז אל תנצל
את העובדה הזו בשביל לעשות עליו סיבוב, וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל עם מוכר
הפלאפל.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:24
כתב הרב במיעוט שיחה: "לגבי הקבוצה הנ"ל אולי נצרך להקצין הדברים כדי לדרבן
אנשים לעבוד מהר".
א. הגר"ש כתב כן גם בקבוצת הכתב והמכתב עוד לפני פתיחת קבוצת השישים.
ב. האם מותר להקצין ולומר עצות הגובלות בהטעיה ובגזל כדי לדרבן לעבוד מהר?
ואיך אנו מרגישים כעושים לנו כאלה דברים?נ"ב מצאתי דבר נאה שכתבו באחד השרשורים ומתאים מאוד לענייננו:
אומר לכם דבר שחוויתי עכשיו בטיפול וכאב לי מאוד (גם בשיניים וגם בלב). הרופא
אמר תחילה שעדיף בלי הרדמה. אבל באמצע הטיפול קיבלתי זץ כזה שהוא השתכנע שאין
מנוס מהרדמה. מיד לאחר הזריקה הוא שאל אותי: האם השפתיים כבר מורדמות. עניתי
שלא. הוא שוב שאל אחר חצי דקה, ושוב כל 20 שניות. בסוף נכנעתי והוא התחיל
הטיפול לפני שההרדמה היתה בשיא החוזק. בטיפול הקודם היה משהו דומה ונגרמו לי
כאבים, והוא הוסיף עוד חומר הרדמה, במקום פשוט לחכות עוד קצת.
ולמה באמת הם כ"כ ממהרים?
כי הם רוצים להרוויח זמן, יש תור, והזמן זה כסף, והרבה.
יתכן שבקבוצת רופאי השיניים במייל הם מקבלים עצות מהמנהל ומהחברים לעשות את
השטיקים האלה כדי להרוויח יותר כסף. לתת פחות הרדמות, ולהתחיל את הטיפול לפני
שהזריקה משפיעה חזק. בטח לא חסרות שם תובנות של: בחו"ל המחיר יותר יקר, אז
שהלקוח לא יתלונן, אם רוצה, שישלם יותר וכו'. גם אנו צריכים להתפרנס וכו'.
שימו את השכל בגרביים, תיקחו את הכסף ותגידו שלום...--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:06
א. העניין הוא, שהגר"ש כתב ש"כמעט תמיד" רצון הלקוח הוא בעבודה מהירה על חשבון
האיכות.
אבל זה פשוט לא נכון! בכל שנות עבודתי, לא נתקלתי בספר שהרצון היה להוציאו
במהירות ע"ח האיכות.
פשוט שגם לגבי בעלי ממון, כל אדם שמוציא ממון מכיסו רוצה לקבל את הטוב ביותר.
ובפרט אם אותם בעלי ממון הם מאותה חסידות של האדמור שאת כתביו מוציאים.וחוץ
מזה, על רוב העבודות משלם המחבר עצמו או צאצאיו או תלמידיו מעריציו שמאוד
רוצים לעשות לו נח"ר בשמים ולשמר את תורתו ולהנחילה לדורות הבאים, ולכן הם
בוודאי רוצים איכות.
ב. הנה כאשר העורך מגיש דוגמה כדי להתקבל, הוא משקיע המון. כאן כן אכפת לו
מהאיכות. אך לאחר שקיבלו אותו וקבעו איתו מחיר על כל הספר, כעת הוא פתאום משנה
את טעמו וטוען: "הלקוח רוצה רק מהירות".
זה מאוד מקומם! ממה נפשך, אם אתה הולך בקו של קלילות, למה בדוגמה כן השקעת?
אלא אתה כמו רוב רובם של בעלי העסקים בעולם, בלתי אל הכסף עיניך. והיכן
המוסריות? היכן היראת שמים שלך?
ג. לאחר התבוננות הבנתי בסייע"ד מה גרם לגר"ש את נקודת הבלבול. הוא כתב: "אם
שולחים קצת ללקוח, אפשר להריח לפי התגובה מה הוא רוצה. אם התגובה היא: אני
צריך יותר הספק, אז מעניין אותו בעיקר המהירות, גם אם היא על חשבון האיכות".
אבל העניין הוא שהלקוח בד"כ לא מבין מהי איכות. הוא לא מבין בעריכה. זו הסיבה
שכשאתה שולח לו הוא מעורר רק על המהירות. כך גם כתב בצדק הרב שירר. אז אל תנצל
את העובדה הזו בשביל לעשות עליו סיבוב, וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל עם מוכר
הפלאפל.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:19
כמו תמיד שום דבר הוא לא מוחלט, תמיד זה עניין יחסי וצריך פרופורציות. כן צריך
לקחת בחשבון שבהחלט יש לקוחות, גם כאלו שמבינים מאוד בעריכה, שלעבודה הספציפית
שהם רוצים כרגע חשוב להם המהירות ופחות האיכות המושלמת, לדוגמה, אם אני מקבל
סימנים שכתב אברך, לשונו ממש עילגת ובעיני כבעל חוש לכתיבה זה ממש מגוחך, אם
אני אפגוש ספר כזה אני אסגור אותו אחרי 10 שניות גם אם המחבר הוא ת"ח עצום,
אני יכול כמובן לבצע עבודת עריכה מסיבית של ניסוח התוכן מחדש וליטוש הדברים עד
שכל הרואה אומר ברקאי, אבל זה יקח המון זמן ויעלה לו המון כסף. אז אני צריך
לקחת בחשבון שבמקרה הזה, בעל המכון ששלח לי את העבודה (על דעת הבעלים) אולי
רוצה רק תיקון שגיאות כתיב, סידור ההפניות לפי הכללים של המכון, הוספת כותרות
ועוד פעולות עריכה מינוריות, הוא בוודאי יעריך עבודה מושלמת, אבל כרגע זה מה
שהוא מחפש ואם אני אעבוד בקצב ובסגנון שהוא מחפש יש לי סיכוי לקבל ממנו עוד
עבודות כאלו.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:19
כמו תמיד שום דבר הוא לא מוחלט, תמיד זה עניין יחסי וצריך פרופורציות. כן צריך
לקחת בחשבון שבהחלט יש לקוחות, גם כאלו שמבינים מאוד בעריכה, שלעבודה הספציפית
שהם רוצים כרגע חשוב להם המהירות ופחות האיכות המושלמת, לדוגמה, אם אני מקבל
סימנים שכתב אברך, לשונו ממש עילגת ובעיני כבעל חוש לכתיבה זה ממש מגוחך, אם
אני אפגוש ספר כזה אני אסגור אותו אחרי 10 שניות גם אם המחבר הוא ת"ח עצום,
אני יכול כמובן לבצע עבודת עריכה מסיבית של ניסוח התוכן מחדש וליטוש הדברים עד
שכל הרואה אומר ברקאי, אבל זה יקח המון זמן ויעלה לו המון כסף. אז אני צריך
לקחת בחשבון שבמקרה הזה, בעל המכון ששלח לי את העבודה (על דעת הבעלים) אולי
רוצה רק תיקון שגיאות כתיב, סידור ההפניות לפי הכללים של המכון, הוספת כותרות
ועוד פעולות עריכה מינוריות, הוא בוודאי יעריך עבודה מושלמת, אבל כרגע זה מה
שהוא מחפש ואם אני אעבוד בקצב ובסגנון שהוא מחפש יש לי סיכוי לקבל ממנו עוד
עבודות כאלו.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:52
להלן מה שכתבתי בשרשור 'איך להיות עורך יותר מקצועי':
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:52
להלן מה שכתבתי בשרשור 'איך להיות עורך יותר מקצועי':
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 16:36
לרב בנדשטיין. כתבת: "אולי רוצה רק". רק אולי.
אז הכי טוב לסכם מראש.
כי לענ"ד בד"כ המחבר רוצה שהעורך בין את הכתוב וינסח בצורה בהירה. גם אם לא
יביא מקור לכל דבר וגם אם לא ישנה לגמרי את הלשון, אבל הבסיסי שא"א לוותר עליו
זה שהעורך ילמד את הטקסט, יבין אותו, וינסח בצורה שכל אחד יוכל להבין. לפעמים
מספיק כמה שינווי לשון קטנים בשביל זה ולפעמים כמעט לכתוב מחדש. אבל זה הרצון
של כל מחבר.
אלא אם כן הוא כתב בצורה מסודרת פחות או יותר ורק חסר פיסוק וכותרות.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 16:36
לרב בנדשטיין. כתבת: "אולי רוצה רק". רק אולי.
אז הכי טוב לסכם מראש.
כי לענ"ד בד"כ המחבר רוצה שהעורך בין את הכתוב וינסח בצורה בהירה. גם אם לא
יביא מקור לכל דבר וגם אם לא ישנה לגמרי את הלשון, אבל הבסיסי שא"א לוותר עליו
זה שהעורך ילמד את הטקסט, יבין אותו, וינסח בצורה שכל אחד יוכל להבין. לפעמים
מספיק כמה שינווי לשון קטנים בשביל זה ולפעמים כמעט לכתוב מחדש. אבל זה הרצון
של כל מחבר.
אלא אם כן הוא כתב בצורה מסודרת פחות או יותר ורק חסר פיסוק וכותרות.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 16:41
ולגבי החשבון שבין כך לא רבים ילמדו בספר. תקראו את המשל שהבאתי עם המוכר
פלאפל שעשה את חשבונות הילדים, ושימו את עצמכם במקום הקונה.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 16:41
ולגבי החשבון שבין כך לא רבים ילמדו בספר. תקראו את המשל שהבאתי עם המוכר
פלאפל שעשה את חשבונות הילדים, ושימו את עצמכם במקום הקונה.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 16:53
אני חושב שאם ניכנס לפסיכולוגיה של המחבר, אז זה לא משנה לו שאולי רק מעטים
ילמדו בספר. ממה נפשך, אם לא היה מחשיב אותם, לא היה מוטציא את הספר לאור
בכלל, או לא היה נונו לעריכה. אבל אם הוא כבר נתן לעורך, משמע שרוצה שהדברים
יבואו מנוסחים בצורה מסודרת ובבהירות. ובשביל זה העורך צריך ללומדם ולעורכם
כראוי בלי לחפף ובלי להסתפק רק בשיפור לשון מדומה וקוסמטי.
זו דעתי, ואדרבה, אשמח לשמוע מה אומרים מחברי ספרי ספרים.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 16:53
אני חושב שאם ניכנס לפסיכולוגיה של המחבר, אז זה לא משנה לו שאולי רק מעטים
ילמדו בספר. ממה נפשך, אם לא היה מחשיב אותם, לא היה מוטציא את הספר לאור
בכלל, או לא היה נונו לעריכה. אבל אם הוא כבר נתן לעורך, משמע שרוצה שהדברים
יבואו מנוסחים בצורה מסודרת ובבהירות. ובשביל זה העורך צריך ללומדם ולעורכם
כראוי בלי לחפף ובלי להסתפק רק בשיפור לשון מדומה וקוסמטי.
זו דעתי, ואדרבה, אשמח לשמוע מה אומרים מחברי ספרי ספרים.--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות