שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'
2024
39
פוסטים
15
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:28
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי
ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות
זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים
[ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו
גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה* חייב *להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון
אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:02
התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:03
התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:12
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?[משא"כ ניגון, אם אני לא מבין בזה - אמשיך לשמוע וליהנות, ואם אני כן מבין -
מקסימום אפסיק לשמוע את השירים שלו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:12
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?[משא"כ ניגון, אם אני לא מבין בזה - אמשיך לשמוע וליהנות, ואם אני כן מבין -
מקסימום אפסיק לשמוע את השירים שלו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:03
התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 18:05
הצרימה היא לא רק לאניני הטעם, רוב האנשים מרגישים שהנוסח בעייתי ולא זורם, אבל לא יודעים היכן הבעיה ואיך לתקן. ולכן קהל היעד לעורכים הדייקנים הוא הרבה יותר רחב ממה שתואר כאן.
למעשה במקרים רבים טעויות הדקדוק גורמות גם לקושי מובהק בהבנה, כשלא ברור למה זה מתייחס ואיך המשפט ממשיך, וכן שימוש במילים חוזרות ומיותרות שמייגע את הקורא, לכן בעיני בלא שום ספק שספר ערוך היטב יעורר התפעלות כמעט אצל כל קורא, גם אם לא יוכל לשים את היד מה גרם לנעימות הקריאה.
לאחרונה ערכתי ספר לאברך אמריקאי שכתב בסגנון שהצריך תיקונים רבים מאוד. הוא עצמו מאוד התפעל מהתוצאה, גם לו זה הרבה יותר זורם ומובן (חוץ מכמה וכמה מילים שאמר לי שהוא פשוט לא מבין, ומתברר שהן או מלים מודרניות שכתבתי בלא שים לב, או מילים תנכיות וכדו' שאינן בשימוש נרחב בספרות התורנית, ובלשון המודרנית הוכנסו לשימוש רחב יותר), והוא יצא מגדרו משמחה. וזה מלבד הכותרות, ששם ישנו כר נרחב לכשרונו של העורך, לתמצת את המסר שבקטע במילים ספורות, ושזה באמת יכול לעשות שינוי משמעותי באיכות הספר, כאשר העין נמשכת לכותרות המעניינות (עניין זה שייך כמובן רק לסוג מסויים של ספרים).
ועם העורך לומד גם כיצד לנסח מחדש משפטים מפותלים, אעפ"י שאין בהם שום שגיאה, באופן שהקורא מתמקד מייד בנקודת החידוש בלי לנסות להתבונן מה רוצים לומר לו כאן, וגם להשתמש בביטויים קולעים שמחזקים את המסר ומעוררים את הרגש (גם בחומר עיוני ניתן לנסח באופן שתודגש היטב עוצמת הקושיא והחידוש בתירוץ, ומאידך להוריד התבטאויות מוגזמות שלא מתאימות לעוצמת הדברים), בזה בלי ספק שכ"א יבחין בהבדל.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ישראל מאיר כהן
Sent: 26 Dec 2024 2:03 PM
מאת: To: יחיאל
מאת: Cc: אברהם הורוביץ [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יחידה ליחדך [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app Gmail
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית, יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה, אינה יכולה להלמד בשום קורס.
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים [ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה חייב להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.
כשרון פענוח כתב יד פעמים רבות צריך לזה הבנת דבר מתוך דבר ומרחב חשיבה יצירתית.
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח כת"י")....
תגידו לי, להיות סופר כן אפשר ללמוד? (לפי כמויות הספרים שיוצאים כל יום ניתן להניח שכן, אבל תשאלו את המו"ל אילו ספרים נמכרים בכמויות ואלו מעלים אבק במחסנים).
אני הקטן אוחז שגם מי שלא מרגיש בצורה אוטומטית טעויות ניסוח וכיוצ"ב יכול ללמוד את המקצוע, אלא שלהיות עורך מקצועי עם ניסוח יפה ושפה עשירה, זהו בדרך כלל רק למי שנולד כך.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 18:05
הצרימה היא לא רק לאניני הטעם, רוב האנשים מרגישים שהנוסח בעייתי ולא זורם, אבל לא יודעים היכן הבעיה ואיך לתקן. ולכן קהל היעד לעורכים הדייקנים הוא הרבה יותר רחב ממה שתואר כאן.
למעשה במקרים רבים טעויות הדקדוק גורמות גם לקושי מובהק בהבנה, כשלא ברור למה זה מתייחס ואיך המשפט ממשיך, וכן שימוש במילים חוזרות ומיותרות שמייגע את הקורא, לכן בעיני בלא שום ספק שספר ערוך היטב יעורר התפעלות כמעט אצל כל קורא, גם אם לא יוכל לשים את היד מה גרם לנעימות הקריאה.
לאחרונה ערכתי ספר לאברך אמריקאי שכתב בסגנון שהצריך תיקונים רבים מאוד. הוא עצמו מאוד התפעל מהתוצאה, גם לו זה הרבה יותר זורם ומובן (חוץ מכמה וכמה מילים שאמר לי שהוא פשוט לא מבין, ומתברר שהן או מלים מודרניות שכתבתי בלא שים לב, או מילים תנכיות וכדו' שאינן בשימוש נרחב בספרות התורנית, ובלשון המודרנית הוכנסו לשימוש רחב יותר), והוא יצא מגדרו משמחה. וזה מלבד הכותרות, ששם ישנו כר נרחב לכשרונו של העורך, לתמצת את המסר שבקטע במילים ספורות, ושזה באמת יכול לעשות שינוי משמעותי באיכות הספר, כאשר העין נמשכת לכותרות המעניינות (עניין זה שייך כמובן רק לסוג מסויים של ספרים).
ועם העורך לומד גם כיצד לנסח מחדש משפטים מפותלים, אעפ"י שאין בהם שום שגיאה, באופן שהקורא מתמקד מייד בנקודת החידוש בלי לנסות להתבונן מה רוצים לומר לו כאן, וגם להשתמש בביטויים קולעים שמחזקים את המסר ומעוררים את הרגש (גם בחומר עיוני ניתן לנסח באופן שתודגש היטב עוצמת הקושיא והחידוש בתירוץ, ומאידך להוריד התבטאויות מוגזמות שלא מתאימות לעוצמת הדברים), בזה בלי ספק שכ"א יבחין בהבדל.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ישראל מאיר כהן
Sent: 26 Dec 2024 2:03 PM
מאת: To: יחיאל
מאת: Cc: אברהם הורוביץ [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יחידה ליחדך [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app Gmail
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית, יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה, אינה יכולה להלמד בשום קורס.
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים [ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה חייב להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.
כשרון פענוח כתב יד פעמים רבות צריך לזה הבנת דבר מתוך דבר ומרחב חשיבה יצירתית.
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח כת"י")....
תגידו לי, להיות סופר כן אפשר ללמוד? (לפי כמויות הספרים שיוצאים כל יום ניתן להניח שכן, אבל תשאלו את המו"ל אילו ספרים נמכרים בכמויות ואלו מעלים אבק במחסנים).
אני הקטן אוחז שגם מי שלא מרגיש בצורה אוטומטית טעויות ניסוח וכיוצ"ב יכול ללמוד את המקצוע, אלא שלהיות עורך מקצועי עם ניסוח יפה ושפה עשירה, זהו בדרך כלל רק למי שנולד כך.
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 20:41
אולי יש לחזק את הנקודה האחרונה, שכידוע כיום צריך יותר לשכנע את האנשים
לקרוא, משום ריבוי הספרים וכו', ובעיקר משום רמת הקשב שירדה פלאים, וצריך
שהקטעים יהיו קצרים וממוקדים ככל האפשר. אחרת, אם יקח הקורא לידיו את הספר,
והדברים יהיו יגעים אפילו קמעא בעיניו, או קצת ארוכים, או לא ממוקדים, באופן
שצריך להפעיל אפילו קצת מחשבה, יאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, יש עוד ספרים רבים
שאינם מצריכים יגיעה ו'בזבוז זמן' בעיניו (הרי ישנם כאלו שחושבים שגם להתייגע
להבין דף גמ' זה מיותר אחרי שיש שוטנשטיין, ולעמול בתוס' מיותר אחרי שיש אוצר
עיונים וכו', ורק מעיד קצת על מצב הקשב הכללי). ובזה מקומו של עורך מקצועי
ומנוסה, שיודע להיכנס לראש הקורא, להבין כיצד יקרא במרוצה, איך לעניין אותו
ולמשוך את עיניו לקרוא כמה שיותר, לגרום לו ליהנות מהבנין של התירוץ לעומת
הקושיא. ואת זה ודאי שלא כ"א יודע לעשות.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 20:41
אולי יש לחזק את הנקודה האחרונה, שכידוע כיום צריך יותר לשכנע את האנשים
לקרוא, משום ריבוי הספרים וכו', ובעיקר משום רמת הקשב שירדה פלאים, וצריך
שהקטעים יהיו קצרים וממוקדים ככל האפשר. אחרת, אם יקח הקורא לידיו את הספר,
והדברים יהיו יגעים אפילו קמעא בעיניו, או קצת ארוכים, או לא ממוקדים, באופן
שצריך להפעיל אפילו קצת מחשבה, יאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, יש עוד ספרים רבים
שאינם מצריכים יגיעה ו'בזבוז זמן' בעיניו (הרי ישנם כאלו שחושבים שגם להתייגע
להבין דף גמ' זה מיותר אחרי שיש שוטנשטיין, ולעמול בתוס' מיותר אחרי שיש אוצר
עיונים וכו', ורק מעיד קצת על מצב הקשב הכללי). ובזה מקומו של עורך מקצועי
ומנוסה, שיודע להיכנס לראש הקורא, להבין כיצד יקרא במרוצה, איך לעניין אותו
ולמשוך את עיניו לקרוא כמה שיותר, לגרום לו ליהנות מהבנין של התירוץ לעומת
הקושיא. ואת זה ודאי שלא כ"א יודע לעשות.--
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 00:29
תענוג לקרוא את דבריכם הכתובים בטוב טעם ודעת וקולעים אל השערה.
אני מתרשם שהרבה מן הכותבים מסכימים שיש דברים רבים 'למידים' במקצוע העריכה.
היום ישבתי עם אברך מהכולל שלי על חידושים שכתב ונתתי לו כמה נקודות בסיסיות
כיצד ראוי לערוך את הדברים, אני מעריך שאילו הייתי מביא את דבריו כאן לבטח רוב
הקוראים היו אומרים שאינו מתאים להיות עורך, מאידך מתוכן השיחה עמו התרשמתי
שיש לו פוטנציאל טוב מאוד ללמוד את התחום כדבעי ולהשתלם בו.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 00:29
תענוג לקרוא את דבריכם הכתובים בטוב טעם ודעת וקולעים אל השערה.
אני מתרשם שהרבה מן הכותבים מסכימים שיש דברים רבים 'למידים' במקצוע העריכה.
היום ישבתי עם אברך מהכולל שלי על חידושים שכתב ונתתי לו כמה נקודות בסיסיות
כיצד ראוי לערוך את הדברים, אני מעריך שאילו הייתי מביא את דבריו כאן לבטח רוב
הקוראים היו אומרים שאינו מתאים להיות עורך, מאידך מתוכן השיחה עמו התרשמתי
שיש לו פוטנציאל טוב מאוד ללמוד את התחום כדבעי ולהשתלם בו.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 13:18
לא בהכרח. זה כמו לומר שיש לו קליטה טובה, אך בפועל הוא עדיין לא יודע ללמוד.
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 13:18
לא בהכרח. זה כמו לומר שיש לו קליטה טובה, אך בפועל הוא עדיין לא יודע ללמוד.
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 12:49
בדידי הוה עובדא עם חבר שעורך את הכתבים של אביו שליט"א. הוא ביקש כמה טיפים.
ויש לציין שאחר שנתתי לו את הכללים והטיפים הוא די קלט את הרעיון והצליח ליישם
זאת יחסית בהצלחה.
אז ודאי ששייך ללמד את הכללים, אבל לומר לכם שאם הוא עכשיו יערוך כתבים
מורכבים יותר ובסגנון שונה הוא יידע להעתיק את הכללים לשם, ממש לא בטוח.בהקשר למה שכתבו על צמצום וקיצור משפטים וניסוח מורכבים.
במחילת כת"ר העורכים שכתבו על זה, אני חושב* שזה הבסיס* של כל עורך וזו צריכה
להיות חלק נכבד ממטרתו, שהקורא יזרום וייקל לו לקרוא במרוצה.
ומדבריכם היה נשמע שזה איזו תוספת מעלה יתירה.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 12:49
בדידי הוה עובדא עם חבר שעורך את הכתבים של אביו שליט"א. הוא ביקש כמה טיפים.
ויש לציין שאחר שנתתי לו את הכללים והטיפים הוא די קלט את הרעיון והצליח ליישם
זאת יחסית בהצלחה.
אז ודאי ששייך ללמד את הכללים, אבל לומר לכם שאם הוא עכשיו יערוך כתבים
מורכבים יותר ובסגנון שונה הוא יידע להעתיק את הכללים לשם, ממש לא בטוח.בהקשר למה שכתבו על צמצום וקיצור משפטים וניסוח מורכבים.
במחילת כת"ר העורכים שכתבו על זה, אני חושב* שזה הבסיס* של כל עורך וזו צריכה
להיות חלק נכבד ממטרתו, שהקורא יזרום וייקל לו לקרוא במרוצה.
ומדבריכם היה נשמע שזה איזו תוספת מעלה יתירה.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 13:57
ר' הורביץ, צדקו דבריך למאד. ומצד האמת אכן הצמצום והקיצור וכו' זה הבסיס של
כל עורך. אך מצד המציאות, הלואי שכל העורכים - או לפחות כל הספרים שיוצאים
כביכול ע"י עריכה - היו כך. וכנראה שנקודה מהותית זו תהיה בעיקר באופן טבעי
אצל אלו שנולדו עם החוש והרגישות, היינו הרגישות איך זה מתקבל אצל הקורא, אך
מי שבטבעו אינו שם לבו לדברים כאלו ובא ללמוד מקצוע העריכה, צריך הרבה סייעתא
דשמיא לרכוש את זה.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 13:57
ר' הורביץ, צדקו דבריך למאד. ומצד האמת אכן הצמצום והקיצור וכו' זה הבסיס של
כל עורך. אך מצד המציאות, הלואי שכל העורכים - או לפחות כל הספרים שיוצאים
כביכול ע"י עריכה - היו כך. וכנראה שנקודה מהותית זו תהיה בעיקר באופן טבעי
אצל אלו שנולדו עם החוש והרגישות, היינו הרגישות איך זה מתקבל אצל הקורא, אך
מי שבטבעו אינו שם לבו לדברים כאלו ובא ללמוד מקצוע העריכה, צריך הרבה סייעתא
דשמיא לרכוש את זה.--
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 15:45
אם כך, אני מחזק יותר את דברי האומרים שמי שאין לו חוש טבעי לזה עדיף שיחפש
הכנסה אחרת....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 15:45
אם כך, אני מחזק יותר את דברי האומרים שמי שאין לו חוש טבעי לזה עדיף שיחפש
הכנסה אחרת....מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 16:18
אולי מצד האמת היה עדיף שיחפש הכנסה אחרת, אך כיון שבמציאות ישנם כאלו, ויש
להם עבודה כנראה, ומשום שהלקוחות עצמם לא תמיד מבינים ומכירים בחשיבות העריכה,
ובמידת מה הם צודקים שהרי לא כל הקוראים ירגישו להדיא את ההבדל, אז הכנסה תהיה
להם. ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
תועלת כ"כ בעבודתם ומדוע לא לקחת 40 לשעה, דבשלמא המכיר בפועלו בעריכה, הרי זה
חכמה ואומנות וברי לו שהדבר עולה ממון, ודוגמת רופא ומרצה להבדיל וכל אומנות
המצריכה חכמה מסויימת, כך באמת הלא השוק עובד, שעבודת כפיים מחירה שכר
מינימום וככל שהעבודה מצריכה יותר חכמה ולימוד ונסיון (שיש כאן את השכל של
האדם והיחודיות שלו) כך עולה מחיר העבודה. ובפרט שניכר לעיני העורך בעבודתו
ההבדל בין לפני ואחרי. [לאחרונה סיפר לי עורך בעל נסיון וחכמה שהיה לו לקוח
שרצה לשלם סכום מסויים עבור פרוייקט, ואמר לו שעבודה מקצועית כמו שנצרך באותו
פרוייקט תעלה הרבה יותר, ואני איני יכול לעשות בלא להשתמש בניסיון והחכמה
וכו'. הוא הסכים שצריך עבודה מקצועית ובזה רצונו, אך היה מוגבל בגלל התקציב.
בסוף הוא מצא עורך אחר. ברי לכל עורך מומחה שלא מצא מישהו שיתן לו עבודה
מקצועית ויסודית תמורת הסכום שרצה ליתן]
וכך העידו כאן כמה עורכים מקצועיים שגם אם אין להם עבודה לא יקחו בפחות מסכום
מסויים, ולא רק בגלל הניצול שבעניין, אלא שמרגישים שעל חכמה ואומנות כזו בפחות
מסכום מסויים זו פחיתות לקחת ממון. [אני מכיר אחד שפנה אליו רעהו שיערוך עבורו
ורצה לשלם סכום מועט, אמר לו העורך, בתור חברך אעבוד עמך אפילו בחינם, אך לא
עבור סכום כזה]. אך עורך שאינו משנה כ"כ בעבודתו את החומר, גם הוא לא יוכרח
לקחת אלא כפי כמה שימצא וכדי פרנסתו.
ובסיכומם של דברים, פרנסה הוא ימצא בעז"ה, אך עבודתו תהיה בלא השוואה לעורך
המקצועי
[אולי בסופו של דבר זה חלק ממה שמשפיע על השוק כולו ומנציח את מחירי עבודת
הכפיים, שאילו היו רק עורכים מקצועיים, והיו מחיריהם כפי חכמתם, היו הלקוחות
מוכרחים להעלות המחירים וכמו שדנו פה כמה פעמים, אך כיון שישנם עורכים
שמסכימים בפחות בעיקר משום שהם נותנים עבודה שהיא פחות, המחירים יוותרו נמוכים
כשהיו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 16:18
אולי מצד האמת היה עדיף שיחפש הכנסה אחרת, אך כיון שבמציאות ישנם כאלו, ויש
להם עבודה כנראה, ומשום שהלקוחות עצמם לא תמיד מבינים ומכירים בחשיבות העריכה,
ובמידת מה הם צודקים שהרי לא כל הקוראים ירגישו להדיא את ההבדל, אז הכנסה תהיה
להם. ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
תועלת כ"כ בעבודתם ומדוע לא לקחת 40 לשעה, דבשלמא המכיר בפועלו בעריכה, הרי זה
חכמה ואומנות וברי לו שהדבר עולה ממון, ודוגמת רופא ומרצה להבדיל וכל אומנות
המצריכה חכמה מסויימת, כך באמת הלא השוק עובד, שעבודת כפיים מחירה שכר
מינימום וככל שהעבודה מצריכה יותר חכמה ולימוד ונסיון (שיש כאן את השכל של
האדם והיחודיות שלו) כך עולה מחיר העבודה. ובפרט שניכר לעיני העורך בעבודתו
ההבדל בין לפני ואחרי. [לאחרונה סיפר לי עורך בעל נסיון וחכמה שהיה לו לקוח
שרצה לשלם סכום מסויים עבור פרוייקט, ואמר לו שעבודה מקצועית כמו שנצרך באותו
פרוייקט תעלה הרבה יותר, ואני איני יכול לעשות בלא להשתמש בניסיון והחכמה
וכו'. הוא הסכים שצריך עבודה מקצועית ובזה רצונו, אך היה מוגבל בגלל התקציב.
בסוף הוא מצא עורך אחר. ברי לכל עורך מומחה שלא מצא מישהו שיתן לו עבודה
מקצועית ויסודית תמורת הסכום שרצה ליתן]
וכך העידו כאן כמה עורכים מקצועיים שגם אם אין להם עבודה לא יקחו בפחות מסכום
מסויים, ולא רק בגלל הניצול שבעניין, אלא שמרגישים שעל חכמה ואומנות כזו בפחות
מסכום מסויים זו פחיתות לקחת ממון. [אני מכיר אחד שפנה אליו רעהו שיערוך עבורו
ורצה לשלם סכום מועט, אמר לו העורך, בתור חברך אעבוד עמך אפילו בחינם, אך לא
עבור סכום כזה]. אך עורך שאינו משנה כ"כ בעבודתו את החומר, גם הוא לא יוכרח
לקחת אלא כפי כמה שימצא וכדי פרנסתו.
ובסיכומם של דברים, פרנסה הוא ימצא בעז"ה, אך עבודתו תהיה בלא השוואה לעורך
המקצועי
[אולי בסופו של דבר זה חלק ממה שמשפיע על השוק כולו ומנציח את מחירי עבודת
הכפיים, שאילו היו רק עורכים מקצועיים, והיו מחיריהם כפי חכמתם, היו הלקוחות
מוכרחים להעלות המחירים וכמו שדנו פה כמה פעמים, אך כיון שישנם עורכים
שמסכימים בפחות בעיקר משום שהם נותנים עבודה שהיא פחות, המחירים יוותרו נמוכים
כשהיו].--
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 19:00
אני חלוק עליך בשלושה דברים:
- "ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
תועלת כ"כ בעבודתם ומדוע לא לקחת 40 לשעה".
הלוואי שכך היה. אתה כותב 'ומסתבר', אבל אני כותב מניסיון החיים שלי, שטבע בני
אדם (ובפרט ישראלים) לבקש את המחיר הכי יקר שרק אפשר אע"פ שהם נותנים את
ההשקעה או התוצרת הכי פחוּתה (ולעתים הם בכוונה משקיעים את המינימום, כפי
שהמליצו כאן בקבוצה).
אלא אם כן אפשר למדוד בצורה ברורה את המקצועיות של העובד והדבר ניכר, ואז מחמת
התחרותיות הוא נאלץ לבקש מחיר כערכו. ואמנם אילו היה אפשר למדוד בצורה מדויקת
את איכותו של כל עורך, אזי הפחות מקצועיים היו נאלצים לקחת פחות, אבל
הפחות מקצועיים מנצלים את זה שקשה להעריך איכות ע"פ דוגמה אחת, ובפרט כשמדובר
בלקוח פרטי ולא במכון, וכן בפרט שהעורך נעזר לפעמים בהכנת הדוגמה בחבר מקצועי,
כפי שכבר דנו בכך בקבוצה ורבים הצדיקו זאת. וכן הם מנצלים את העובדה שיש המון
מחברי ספרים ודרישה לעורכים. - "וכך העידו כאן כמה עורכים מקצועיים שגם אם אין להם עבודה לא יקחו בפחות
מסכום מסויים, ולא רק בגלל הניצול שבעניין, אלא שמרגישים שעל חכמה ואומנות כזו
בפחות מסכום מסויים זו פחיתות לקחת ממון".
אני מכיר גם עורכים מקצועיים שמוכנים להתפשר, ביודעם שעלולים להיתקע בלי עבודה
בכלל. וכפי שלצערנו אני מאמין שיש כמה עורכים מקצועיים שקוראים כעת את
הדברים ושלמרות מקצועיותם חוו תקופות יובש. רק לאחרונה דיברתי עם עורך מומחה
שסיפר לי שחווה תקופות יובש של כמה חודשים טובים! ואגב אני חושב שכל זה קשור
לעובדה שיש הצפה של עורכים בשוק. - "אך עורך שאינו משנה כ"כ בעבודתו את החומר, גם הוא לא יוכרח לקחת אלא כפי
כמה שימצא וכדי פרנסתו. ובסיכומם של דברים, פרנסה הוא ימצא בעז"ה, אך עבודתו
תהיה בלא השוואה לעורך המקצועי".
פרנסה הוא בטוח ימצא? מי מבטיח לו? בשלמא אם יש לו פרוטקציה וכדו', אבל אי לאו
הכי לא בטוח שכל יום תהיה לו פרנסה קבועה. ק"ו ממה שלמקצועיים אין.
אני מסכים למה שכתבת בסוף בסוגריים.
מאת: [email protected]
--
- "ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 19:00
אני חלוק עליך בשלושה דברים:
- "ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
תועלת כ"כ בעבודתם ומדוע לא לקחת 40 לשעה".
הלוואי שכך היה. אתה כותב 'ומסתבר', אבל אני כותב מניסיון החיים שלי, שטבע בני
אדם (ובפרט ישראלים) לבקש את המחיר הכי יקר שרק אפשר אע"פ שהם נותנים את
ההשקעה או התוצרת הכי פחוּתה (ולעתים הם בכוונה משקיעים את המינימום, כפי
שהמליצו כאן בקבוצה).
אלא אם כן אפשר למדוד בצורה ברורה את המקצועיות של העובד והדבר ניכר, ואז מחמת
התחרותיות הוא נאלץ לבקש מחיר כערכו. ואמנם אילו היה אפשר למדוד בצורה מדויקת
את איכותו של כל עורך, אזי הפחות מקצועיים היו נאלצים לקחת פחות, אבל
הפחות מקצועיים מנצלים את זה שקשה להעריך איכות ע"פ דוגמה אחת, ובפרט כשמדובר
בלקוח פרטי ולא במכון, וכן בפרט שהעורך נעזר לפעמים בהכנת הדוגמה בחבר מקצועי,
כפי שכבר דנו בכך בקבוצה ורבים הצדיקו זאת. וכן הם מנצלים את העובדה שיש המון
מחברי ספרים ודרישה לעורכים. - "וכך העידו כאן כמה עורכים מקצועיים שגם אם אין להם עבודה לא יקחו בפחות
מסכום מסויים, ולא רק בגלל הניצול שבעניין, אלא שמרגישים שעל חכמה ואומנות כזו
בפחות מסכום מסויים זו פחיתות לקחת ממון".
אני מכיר גם עורכים מקצועיים שמוכנים להתפשר, ביודעם שעלולים להיתקע בלי עבודה
בכלל. וכפי שלצערנו אני מאמין שיש כמה עורכים מקצועיים שקוראים כעת את
הדברים ושלמרות מקצועיותם חוו תקופות יובש. רק לאחרונה דיברתי עם עורך מומחה
שסיפר לי שחווה תקופות יובש של כמה חודשים טובים! ואגב אני חושב שכל זה קשור
לעובדה שיש הצפה של עורכים בשוק. - "אך עורך שאינו משנה כ"כ בעבודתו את החומר, גם הוא לא יוכרח לקחת אלא כפי
כמה שימצא וכדי פרנסתו. ובסיכומם של דברים, פרנסה הוא ימצא בעז"ה, אך עבודתו
תהיה בלא השוואה לעורך המקצועי".
פרנסה הוא בטוח ימצא? מי מבטיח לו? בשלמא אם יש לו פרוטקציה וכדו', אבל אי לאו
הכי לא בטוח שכל יום תהיה לו פרנסה קבועה. ק"ו ממה שלמקצועיים אין.
אני מסכים למה שכתבת בסוף בסוגריים.
מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 23:24
יש הכותבים כמו שירה, הזורמת מחוף אל חוף דרך עיר הבירה,
וגומעת מרחקים ומושפעת מרוחות, מגבהים עמקים נופים ומצברחי"ם
ויש הכותבים בכללים מסודרים, מרובעים מהודקים בלתי יצירתיים
לכאורה את הראשונים הייתם נהנים לקרוא, ואת האחרים ממש לא
אך בעוד את השניים הבנתם, ויש לכם השגות ופלפולים - הם פתחו לכם שערים
הרי את הראשונים שהתענגתם על שירתם, לא בטוח שהבנתם את הבלתי מושג שם
אם ריחפתם בענני שירה על פני הסוגיא ועומקי הסברות
לא בטוח שתוכלו לחזור על הדברים ולהוציא מהם הלכתא
לכן כמו ברוב המקצועות, הבלתי הומנים מנצחים, מקצועי זה דבר נרכש ונלמד
הספר יצא לא מקורי, לא פורץ גדר ולא מעופף, אבל יהיה ברמה טובה ובסיסית ומובן
ונגיש
טובה המקוריות למי שמוציא ספר של עצמו, או למי שרוצה לקבוע כללים לדור כולו
לשם כך ניתן לו הכשרון כדי להמציא כללים שיועילו לאשר אינם כמותו
קחו לדוגמא את ספרי הרב האדר"ת זיע"א, כדוגמא לתורה - שירה הזאת - זמירות היו
לנו חוקיה.מאת: [email protected]
--
- "ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 23:24
יש הכותבים כמו שירה, הזורמת מחוף אל חוף דרך עיר הבירה,
וגומעת מרחקים ומושפעת מרוחות, מגבהים עמקים נופים ומצברחי"ם
ויש הכותבים בכללים מסודרים, מרובעים מהודקים בלתי יצירתיים
לכאורה את הראשונים הייתם נהנים לקרוא, ואת האחרים ממש לא
אך בעוד את השניים הבנתם, ויש לכם השגות ופלפולים - הם פתחו לכם שערים
הרי את הראשונים שהתענגתם על שירתם, לא בטוח שהבנתם את הבלתי מושג שם
אם ריחפתם בענני שירה על פני הסוגיא ועומקי הסברות
לא בטוח שתוכלו לחזור על הדברים ולהוציא מהם הלכתא
לכן כמו ברוב המקצועות, הבלתי הומנים מנצחים, מקצועי זה דבר נרכש ונלמד
הספר יצא לא מקורי, לא פורץ גדר ולא מעופף, אבל יהיה ברמה טובה ובסיסית ומובן
ונגיש
טובה המקוריות למי שמוציא ספר של עצמו, או למי שרוצה לקבוע כללים לדור כולו
לשם כך ניתן לו הכשרון כדי להמציא כללים שיועילו לאשר אינם כמותו
קחו לדוגמא את ספרי הרב האדר"ת זיע"א, כדוגמא לתורה - שירה הזאת - זמירות היו
לנו חוקיה.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 01:05
דברי טעם ודעת הכתובים בעט סופר מהיר אשר הוצק חן בשפתותיו.
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 01:05
דברי טעם ודעת הכתובים בעט סופר מהיר אשר הוצק חן בשפתותיו.
מאת: [email protected]
--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות