דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם יש למישהו מידע, לגבי עורך ספר הלכתי שבעל המכון שומר על זכויותיו...

2024
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 14:35

    האם יש למישהו מידע, לגבי עורך ספר הלכתי שבעל המכון שומר על זכויותיו בספר,
    האם מותר לעורך לפרסם בקובץ תורני חלקים (דפים בודדים) מהחומר, בשינוי
    משמעותי, ובסגנון אחר לחלוטין, לצורך חבורה, לא דבר שמוכרים אותו, ולא יכול
    לגרום שום הפסד לבעל המכון, האם צריך לשאול רשות?

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 14:35

    האם יש למישהו מידע, לגבי עורך ספר הלכתי שבעל המכון שומר על זכויותיו בספר,
    האם מותר לעורך לפרסם בקובץ תורני חלקים (דפים בודדים) מהחומר, בשינוי
    משמעותי, ובסגנון אחר לחלוטין, לצורך חבורה, לא דבר שמוכרים אותו, ולא יכול
    לגרום שום הפסד לבעל המכון, האם צריך לשאול רשות?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 16:39

    חלקים (דפים בודדים) מהחומר,
    בשינוי משמעותי,
    ובסגנון אחר לחלוטין,

    אז איפה השאלה?
    רוב החבורות בנויות ככה

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 16:39

    חלקים (דפים בודדים) מהחומר,
    בשינוי משמעותי,
    ובסגנון אחר לחלוטין,

    אז איפה השאלה?
    רוב החבורות בנויות ככה

    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 21:25

    הספר כבר יצא לאור?

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 21:25

    הספר כבר יצא לאור?

    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 03:02

    אם פנים חדשות באו לכאן, אין שום שאלה אפילו כשהספר וכן המאמר נמכרים
    בחנויות.
    רק צריך באמת להיזהר שלא להסתפק רק בכמה שינויים קוסמטיים, אלא עד כמה שניתן
    לערוך באופן שמי שיקרא את המאמר הזה ואת הספר לא יבין שהמאמר לקוח מהספר.
    והעצה הטובה ביותר לכל כגון דא היא לא להעתיק כלל (ואח"כ לעשות שינויים), אלא
    ללמוד היטב את הדברים ואח"כ לכתוב מחדש בלשון שלו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2024 03:02

    אם פנים חדשות באו לכאן, אין שום שאלה אפילו כשהספר וכן המאמר נמכרים
    בחנויות.
    רק צריך באמת להיזהר שלא להסתפק רק בכמה שינויים קוסמטיים, אלא עד כמה שניתן
    לערוך באופן שמי שיקרא את המאמר הזה ואת הספר לא יבין שהמאמר לקוח מהספר.
    והעצה הטובה ביותר לכל כגון דא היא לא להעתיק כלל (ואח"כ לעשות שינויים), אלא
    ללמוד היטב את הדברים ואח"כ לכתוב מחדש בלשון שלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 00:55

    מישהו שאלני באישי, וסבורני שיהיה זיכוי הרבים לפרסם השאלה ששאל והתשובה
    שהשבתי, ובפרט שגם אולי תהיה מזה פריה ורביה בתורה אם אחרים יחוו דעתם.
    *שאלה: *ומה עם החומר עצמו? [סברות. מראי מקומות.]
    *תשובה: *לגבי מראי מקומות, פשיטא שאפשר להעתיק, כי מה משנה אם אעתיק או אחפש
    בעצמי עד שאמצא. (אמנם בהעתקה הרבה פעמים מעתיקים גם טעויות במראי מקומות,
    ולכן עדיף לבדוק כל דבר. אבל אני מדבר מצד זכויות יוצרים).
    לגבי מהלכים של קושיה תירוץ וראיה לתירוץ וכיו"ב, או חידושים של סברא וכיו"ב,
    לענד"נ שאם מדובר במהלך מורכב או סברא שאינה פשוטה, אזי צריך לציין את שם
    אומרה. אבל מלבד זאת אין בעיה של זכויות יוצרים, אם תביא הדברים בסגנון ובלשון
    שלך. ואם מדובר בחילוק או יישוב פשוט וכדו' אז גם א"צ לציין שם האומר.

  • למישהו מהעורכים כאן יש "תעודה" על כך שהוא עורך?

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:59 תעודה מעוצבת עם גרפיקה אפשר. אבל כבר כתבו כאן שיש כ"כ הרבה סגנונות שקשה עד בלתי אפשרי לתחום את זה לכדי תעודה אחידה. מומחה בכתיבת גמרא שוטנשטיין ל"ד יהיה מתאים להגהת ספר למדני של ראש ישיבה שכתוב לפי סוגי כללי כתיבה אחרים. ואברך מוכשר בסידור חומר ל"ד ידע להתאים את עצמו ללקוח שמחפש ביקורת תוכן. מאת: [email protected] --
  • האם יש אפשרות לפרסם ספר כאן?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 10/06/2024 20:31
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2024 13:02 אתה מתכוון לשו"ת של הרב גרוסמן? מאת: [email protected]
  • האם יש לבן איש חי ספר על הש"ס [מס' סוטה] ??

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2024 13:07 התגובה של עט סופר בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 17:06
  • אשמח לשמוע אם למישהו יש מידע בעניין.

    2024
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/09/2024 02:33 גמירת דעת הוא תנאי הנדרש לכל מעשה קנין, אכן ישנם קניינים שתוכנם הוא ביטוי של גמירות דעת גרידא [כקנין סודר, וקנין כסף לפי הט"ז וכדו',], וישנם קניינים שתוכנם הוא התחלת עשיית הדברים וכפי שכתבתי. 'הוראת בעלות' הכוונה ישום של המסוכם, כלומר התנהגות של בעלים כפי מה שסיכמנו ורצינו. גדר נעל ופרץ וכדו' שייך דוקא בקרקעות וכעין זה בעבדים, כי כך הדרך בהם, ובמטלטלין דרך הוראת הבעלות הוא על ידי משיכה, וזה ממש אותו רעיון של חזקה בקרקע, ראה באחרונים ושים לב שבשניהם חוזרת המילים של הוראת בעלות וכדו' ודו"ק. לגבי שאלתך אם סוכם שאלך לרחוב פלוני..., ברור שההליכה לא תקנה, שהרי אינה מבטאת את ישום הדברים כלל, אלא רק את קיום התנאי והמבוא, אנו מדברים על ישום הדברים בעצמם, בבחינת 'התחלת המלאכה' עצמה, ודו"ק. לגבי הנתיבות שציינת, הוא כלל לא מדבר על קנין 'התחלת מלאכה' האמור בשכירות פועלים, בענין שהוא עוסק שם זה לא שייך כלל, כי אין שם 'התחלת מלאכה' כלל לענין חיוב האונסין, אלא כוונתו לקנין אחר- קנין כסף, שהוא יוצר את חיוב האונסין.
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2024 02:45 https://mail.google.com/mail/u/0/?tab=rm&ogbl#sent/FMfcgzGsnLNNjDMlngXXNnXpsxVzCpsx
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 17:50 אינני כל כך בקי, אבל מסתבר שמכללא איתמר. כי יראת הרוממות מגיעה אחרי אהבת ה', וממילא זדונות נעשו זכויות כבר כשהיה בדרגה נחותה מדרגתו העכשוית. ראה לדוגמא במאור ושמש פ' תולדות, וכן הוא בנוע"א שם: 'אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות'.