הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 15:10 בהמשך להודעה האחרונה, השו"ת המצורף הוא מהוצאת מכון חכמת שלמה, שכותבים במבוא שהוסיפו הרבה תשובות מכ"י וסידרו את כל התשובות ע"פ סדר השו"ע. לכן יש לציין למהדו' חכמת שלמה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אברהם יצחק סטריק Sent: Sunday, September 11, 2022 2:54 PM מאת: To: Shimon Antebi [email protected]; יאיר שרון מאת: Cc: א. י. כהן [email protected]; א [email protected]; עריכה תורנית Subject: RE: [עריכה תורנית] חיפוש - מהר"ם בן חביב מצורף משו"ת מהר"ם בן חביב From: [email protected]:[email protected] <[email protected]:[email protected]> On Behalf Of Shimon Antebi Sent: Sunday, September 11, 2022 2:48 PM To: יאיר שרון <[email protected]:[email protected]> Cc: א. י. כהן <[email protected]:[email protected]>; א <[email protected]:[email protected]>; עריכה תורנית <[email protected]:[email protected]> Subject: Re: [עריכה תורנית] חיפוש - מהר"ם בן חביב ספר גט פשוט מגיע רק עד סימן קכט El dom, 11 sept 2022 a la(s) 03:52, יאיר שרון ([email protected]:[email protected]) escribió: מהרם חביב על אבן העזר זה ספר גט פשוט יישר כח לכל העונים! [מתנצל שלא הגבתי אתמול, יש לי גישה למייל רק עד 12 בלילה]. באוצר החכמה (גרסא 17) יש שו"ת מהר"ם בן חביב אה"ע עם י"א סימנים בלבד (הלכות עגונה). אבל ראיתי ספרים שמצטטים משו"ת מהר"ם בן חביב אה"ע סימן קל"ב וקמ"ט. משמע שכנראה יש גם סימן קע"א. כנראה שזו טעות סופר (טעות דפוס). אם תביא את כל הקטע האמור, יהיה יותר קל לדעת. יש לפני ציון לשו"ת מהר"ם בן חביב אה"ע סימן קעא - קעג. אך בכל החיפושים שעשיתי באוצה"ח לא מצאתי בספר הנ"ל כאלו סימנים. אולי מישהו יודע היכן הטעות? קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6aOweZOcgKC6r-A8f%2BL%3DyCJ9C4F8sq2srWcLJZaMt6Ndg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6aOweZOcgKC6r-A8f%2BL%3DyCJ9C4F8sq2srWcLJZaMt6Ndg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6a6-mjM71bviN9vswdik-LrrYg21g35j2jwcfEooi-1hg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6a6-mjM71bviN9vswdik-LrrYg21g35j2jwcfEooi-1hg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBYdvMANWTLqeyKn64_4uqVL%3DkOfq2-kH_R2d1v3i-C2Q%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAGAF-pBYdvMANWTLqeyKn64_4uqVL%3DkOfq2-kH_R2d1v3i-C2Q%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADrSVheD5rkbUwb%3D756Kz_Unz6ae3RuRkAdf4jOT1z9BLfx6iQ%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADrSVheD5rkbUwb%3D756Kz_Unz6ae3RuRkAdf4jOT1z9BLfx6iQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0d66b05fcfa64ccebd0d67700e0c2cc5%40EXCH.ozv.localhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0d66b05fcfa64ccebd0d67700e0c2cc5%40EXCH.ozv.local?utm_medium=email&utm_source=footer.

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 20:27 תודה רבה לכולם. ממש עזר לי.

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2022 12:10 בס"ד יש דרך יותר פשוטה פשוט עושים חיפוש על ר"ת זה, פותחים אחת התוצאות ועומדים הר"ת ומופיע הפיענוח... [כך עשיתי לפני ששלחתי לו] מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 13:23 אולי בספר לחם שמים על קידושין https://hebrewbooks.org/20650

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 22:20 אתם שוב מתבלבלים בין קבוצת העריכה לקבוצת עיון ההלכה מי שיעשה תשובה לכולם, שישים לב בבקשה למחוק את קבוצת העריכה מהשרשור הזה תודה

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2022 23:00 סתם להמציא סברות להחמיר (ולהקל בביטול מ"ע) לפענ"ד אין לזה טעם וריח. נט"י לסעודה יש לה ג"כ סמך מה"ת והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואעפ"כ מקילינן בה. ולשער שיש חומרא כללית בנט"י לנ"כ בלא מקור מן הפוסקים אינה מידה. ומה שכתבתי שפשוט שדי בפ"א, הבאתי לזה כמה ראיות, ולענ"ד פשוט שהמחמיר בזה עליו הראיה. מאת: From: מעשה הכתב Sent: 12 Sep 2022 7:56 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] בעניין נטילת ידיים לברכת כהנים ראשית השבתי על השאלה מדוע נטילת ידיים לנשיאות כפיים חמורה יותר. אשיב כאן שנית שכנראה הטעם משום שיש לנטילה זו סמך מן התורה. ולגבי השאלה שכאן פשוט שדי בפעם אחת לא ידעתי מאין פשיטותיה.. לא כתבת מדוע חמור יותר משמ"ע שמותר להתפלל וגם לא השבת על מה שכתבתי שפשוט שכאן די בפ"א. שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח טז) בעמוד כו אות יז, מ"ש מי שנטל ידיו שחרית, וחזר ונגע בידיו של מי שעדיין לא נטל ידיו שחרית, אם ידיו היו יבשות א"צ לחזור וליטול ידיו, ורק אם היו ידיו של אחד מהם רטובות מחמת נטילת ידים, צריך לחזור וליטול ידיו. נ"ב. חילוק זה אינו נכון, כי לפי מה שהעלה הגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"א (סי' סה), לעולם צריך לחזור וליטול ידיו. וכ"כ בקצרה בספרו רוח חיים (סי' ה סק"ו) בזה"ל: "אם נגע בידי מי שלא נטל ידיו צריך נטילת ידים". וכ"כ עוד בספרו כף החיים (סי' ח אות ד). וכן פסק בבן איש חי (פר' תולדות אות יב). ולכן העיקר כד' האחרונים, שבכל אופן צריך לחזור וליטול ידיו. דהיינו שפסק כן לחומרא. ומצאנו שבכל כי האי גוונא שצריך לחזור ליטול ידיים אין לכהן לישא כפיו או שמא מאחר שהטעם הוא משום רוח רעה אין להחמיר. סברא מעניינת ראיתי בחפש'י שייתשן שאינו חייב ליטול ידיים כבשחרית אלא נטילת ידיים בעלמא ואם אמת נכוון הדבר הרי שנטילת ידיים לנשיאות כפיים עולה להעביר רוח רעה של הנוגע בידיו של מי שלא נטל ידיו..

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 00:42 שמו [כפי הזכור לי] ר' שלמה פפנהיים

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 20:28 From: [email protected] [email protected] On Behalf Of שמעון Sent: Tuesday, September 13, 2022 8:26 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] אני צריך שו"ע מהדורת פריעדמאן. אשמח אם יוכל אחד מהחברים לעזרני ולסייעני ולשלוח לי שו"ע מהדורת פריעדמאן מחלק אבן העזר סימן צ סעיף ה - ו ותבוא עליו ברכת טוב. תודה רבה בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים או"א. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOi_qW%3DE97NFDD_MWSbe8%2B6yueCF8qXmpTFL1T1AXFh4xq6DNw%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOi_qW%3DE97NFDD_MWSbe8%2B6yueCF8qXmpTFL1T1AXFh4xq6DNw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קבצים מצורפים: a.PDF

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 21:47 שכחתי להדגיש שאני מחפש את הנ"ל טקסט. אבל כבר קיבלתי, ייש"כ לכולם.

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 00:18 שלחו לי ברוך ה' תודה רבה לכל השולחים והמתענינים מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 12:55 אמנם במקרה שכוונת הכותב לצטט את דברי חז"ל, בודאי עליו להצמד לנוסח שלהם. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 14:10 מופיע בסידור השל"ה בשם סידור מוה"ר הירץ

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 14:21 תודה רבה!!1 בברכת כתיבה וחתימה טובה [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 14.09.22, 14:20:55

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:02 תודה רבה!

תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:11 מעלות נוספות בבר אילן תוצאות חיפוש מדוייקות לגמרי!! בלי פספוסים ובלי מילים דומות שמפריעות. בחירת מאגרים קלילה ומרובת אופציות.

תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 10:53 ענין ג’ השבתות המבוקש מבואר בטור הלכות תפילת שבת, משם באר”ה שזהו החילוק בין נוסח ג’ התפילות, בשונה מג’ תפילות יו”ט השוות בנוסחם, עיי”ש.

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 10:00 אינני בענינים, אבל יכול להיות בענין הגמ' בזבחים יד ע"ב, טו ע"א - הולכה שלא ברגל לאו שמיה הולכה, ואם לא הוי עבודה אם הוליכה זר עולא ס"ל דאפשר לתקנה עיי"ש בסוגיית הגמ'. אמנם להלכה פסק הרמב"ם כר"י דפסולה וא"א לתקנה ודו"ק --

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 15:21 עי' גם אדרת אליהו בפרשת כי תשא, ומשה יקח את האהל כו' זה היה תיכף אחר המעשה וכדברי פרקי דר"א שהיה מ' יום אמצעי' במחנה וכן בתנא דבי אליהו חלק ב' פ"ד מ' יום האמצעים נטל משה כו' ושם מבואר מ' יום האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני כו'. וכן מוכיחין פשטי המקראות. ודלא כרמב"ן והרא"ש שתמהו על פרקי ר"א. ומ"ש בפ' עקב ואתנפל לפני ה' כראשונים ארבעים יום כו' לחם כו' זו היתה במ' יום האחרונים ומ"ש כאן ויאמר משה כו' ראה אתה כו'. הכל היה אחר עלותו להר וביה"כ נתרצה לו ויעבור על פניו והבטיח לו כל ההבטחות. ומ' יום הראשונים למד פי' המשכן והבגדים עד וינפש. אבל במ' יום האחרונים לא עשה אלא התנפל עליהם וע"כ ניתקן אלו המ' יום לתחנונים וביה"כ נתרצה השי"ת להם. והנה כתיב ואיש לא יעלה עמך כו' גם הצאן כו' מכלל שהיה רשות להם ע"כ שלא היה שכינה בהר. וכן כתיב וירד ה' בענן שלא היה מקודם אלא באהלו של משה כמ"ש והיה כבא משה האהלה כו' וכן כתיב בסוף הפרשה ויהי שם עם כו' על אלו המ' יום בלבד ויותר נ"ל שטעות בסדר עולם ואין לזוז מדברי פר"א: קל רחום וחנון שבידו הסליחות והרחמים וכ"ז היה במ' יום האחרוני' וזהו התפלות שעש' כל המ' יו' האלו להשיב שכינתו בתוכנו. כראשוני' שא"ל מעש' המשכן בשביל ושכנתי בתוכם והפסידו ועתה לא שב אחור עד שהשכין השכינה ואמר פ' ויאמר ראה אתה כו' קודם פסל לך שאין מוקדם ומאוחר ולסמוך לפסוק לא אעלה בקרבך ולומר שחזר ונתרצה כמקדם ואח"כ אמר שירד בענן ויעבור על פניו: מאת: On Fri, Sep 16, 2022, 1:47 PM יוסף מיכאל יוסקוביץ

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 15:48 אמנם בגמרא שלפנינו הלשון אימתא דשמיא, איברא כמה ספרים מביאים זאת בלשון אימתא דמרך, ובראשם רבינו הט"ז או"ח סי' ח' סק"ג, שאפשר שהיה מקור לאחרים. ובקדושין ל"ג חלף ההוא גברא קמיה ולא מיכסי רישא, אמר: כמה חציף הא גברא.