דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

תיבה - לשון זכר או נקבה

2022
4 4 0 1
  • טכסיס או תכסיס

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 13:17 בס"ד נכון. אבל בדקתי בספרי דורינו כגון עלי תמר וחשוקי חמד וכיו"ב וכתבו למשל 'תכסיס מלחמתי' 'תכסיס היריות' וכדו' ויש מזה גם בספרי חז"ל ובס"ה 194 תוצאות, שזה לא מבוטל, אמנם באמת ל'טכסיס' יש 259 תוצאות שזה אכן הרבה יותר. [image: image.png] [image: image.png] [image: image.png] <><><><><><><> בשורות טובות וכל טוב אברהם ישראל מישקין טל' 0527118365 דוא"ל [email protected] מחשב זה מוגן על פי הוראות ועדת הרבנים לעניני טכנולוגיה דחסידי סלונים https://netfree.link/
  • לשון מתלבט

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:37 איני יודע למי ידוע מה שכתבו "ידוע", אבל לשון מתלבט כבר מופיע בפוסקים במשמעות זו או דומה לזו, כגון שו"ת הריטב"א (סימן עט), ותחלת דבר ראיתיו מתלבט במה שאמרו בדין הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אם הוא כמסירה ממש אם לאו, ואמ' דלאו כמסירה ממש דא"כ אין שאלה בהקדש. ובשו"ת דבר אברהם ח"ב סימן ט', דהנה מתלבט אני לפ"מ שפירש"י ותוס' דאין חייבין אצללתא דדמא עד דאיכא כזית דם גמור. ובתי"ט מנחות פי"א מ"ח, ואין להתלבט עוד במה שנתלבט הכ"מ בזה. ובכתב סופר גיטין ל"ט ע"א, הא מני רבי מאיר הוא וכו'. עיין פני יהושע שהאריך בפירוש הסוגיא, ואלו ראה חידושי ר"ן לא היה מתלבט כל כך, עיין בו ותמצא בו דייך. והגם שכולם ניתן להסב לכאורה גם למשמעות של טירחא ומאמץ, מ"מ מי שהבין לשון היסוס ואי ודאות אין להאשימו כ"כ, דהיינו נמי שמצדד לכאן ולכאן, וכך דרך הלשון שמילים משנות מעט את משמעותן במשך הדורות. דוגמא לדבר, עץ, בלשון תורה הוא גם הצמח המחובר, ובלשון חז"ל רק החומר לבנין, והצמח נקרא אילן. ואיני מביא ממחברי דורינו שאצלם הוחלט לגמרי שהוא כפירושו בלשון הדיבור. מאת: From: א.י. מישקין Sent: 3 Aug 2022 11:15 PM מאת: To: נפתלי צבי יוסף ווימער מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; יצחק רוט [email protected]; אלחנן סגרון [email protected]; אליעזר סילבר [email protected]; Chaim Erlanger [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] לשון מתלבט בס"ד "כל טינופת לא תטנפך" עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר לו. זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע. ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם וכיוצ"ב משלי י ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. הושע ד יד לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע: ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים ילבט" (מש' י , ח). ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו להכריע. גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש. ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר, כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה מטעמי נוחות. דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם השפ"ח. דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י. ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום. אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ... תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה, ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה. תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר מהו הנכון? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.08.22, 16:59:48 https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZp4RFKMjjfbN0AVzXcTuTssQqTp_yxFbEt%3DxK8tuF7YQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0GXjqgL4xd1K%3Dp0vwrxEXO6q4xp8rj2YrcW6WqsomUU2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgq%2BMKWOvxUo%2BsVBXba7%3DjZQOoDhP%3DGHZ9koAsjBicVd2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkZRkovhN83nynjFU7Y%3DwRrmZeqZ0vbvad6p%2BLqgf3UjGQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOw84rGaKQr1_rfcXVE511BxajvkkSgoQq0p9iwMNehgdg6PLw%40mail.gmail.com.
  • 'לשון' זכר או נקבה?

    2022
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 12:32 בגמרא מצאנו על המלה "דרך" שכשמדובר על דרך שמיועדת לזכר, כמו מלחמה הכתוב השתמש בלשון זכר, וכשהדרך מדברת על נקבה, הכתוב השתמש בלשון נקבה. ודו"ק
  • 'כף' הוא זכר או נקבה?

    2022
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 15:31 חלילה זלזול, אלא שיש להבחין בכל קליפה מה היחס הראוי לה. וגם אותה קליפה יש בה כמה שלבים, מתחילה, עולה ועולה, מגיעה לשיא, ומתחילה לשקוע, ובכל שלב המאבק הוא אחר. אולי אפ"ל שהמחאה היא בעיקר בשלב העליה. לאחר שהגיעו לשיא ומתחיל לרדת המחאה רק מחזקת אותם, הם צריכים את האישור שהם דבר אמיתי. או אפ"ל שיש קליפה שעיקר החיות שלה היא הכבוד שנותנים לה. מאת: From: אהבת ישראל Sent: 19 Aug 2022 3:11 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: אליעזר סילבר [email protected]; דוד וסרמן [email protected]; מרדכי הולנדר [email protected]; מעשה הכתב [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; אברהם ר.-טיב [email protected]; מרדכי [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] 'כף' הוא זכר או נקבה? הווארט מתוק אמנם, אבל יש פה [לענ"ד, הרגשה של] זלזול סמוי בדרך הזו של 'מחאה'. אינך צריך לילך בדרך זו, גם לא ביקשו ממך להסכים לדרך הזו, אפי' לא בקשו ממך להבין אותה. רק לא לבוז. לגדול בישראל מותר לומר מה שהוא רוצה, כי הוא מלמד את תלמידיו את הדרך שלו. מתוק. From: אליעזר סילבר <[email protected] mailto:[email protected] > Sent: 18 Aug 2022 11:15 PM To: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: מרדכי הולנדר <[email protected] mailto:[email protected] >; מעשה הכתב <[email protected] mailto:[email protected] >; יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; ארי במסתרים <[email protected] mailto:[email protected] >; אברהם ר.-טיב <[email protected] mailto:[email protected] >; מרדכי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [עריכה תורנית] 'כף' הוא זכר או נקבה? סליחה שאני עונה רק עכשיו, רק עכשיו ראיתי את זה. אבל אני חייב לצטט כאן איזה וורט שראיתי פעם בעלון של רב אחד. וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣עמִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה: (אסתר ה, ט). יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, לָמָּה הִפְרִיעַ לְהָמָן שֶּׁמָּרְדְּכַי "לֹּא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ"?, הֲלֹא הַנּוֹשֵׂא הָיָה שֶּׁמָּרְדְּכַי עוֹבֵר כִּבְיָכוֹל עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּמַה שֶׁלֹּא כָּרַע וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה, וּבְכָל זֹאת דִּקְדֵּק הַפָּסוּק לוֹמַר דְהָמָן כָּעַס דַוְקָא שֶׁכְּשֶׁרָאָה שֶּׁמָּרְדְּכַי לֹּא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ. אֶלָּא בֵּאוּר הַדְּבָרִים כַּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי אִם כְּשֶׁהָמָן הָיָה רוֹאֶה אֶת מָרְדְכַי, אָז מָרְדְכַי הָיָה - לְדֻגְמָא - מִסְתּוֹבֵב וּמַפְנֶה לְהָמָן אֶת הַגַּב, אוֹ שֶּׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב לְכִוּוּנוֹ וְיוֹרֵק עָלָיו, אוֹ שֶּׁהָיָה צוֹעֵק עָלָיו צֵא טָמֵא, זוֹרֵק עָלָיו פַּצְ'קְוִוילִים, אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר, אָז לֹּא הָיָה חוֹרֶה לּוֹ כָּל כַּךְ עַד שֶּׁהָיָה מִתְמַלֵּא חֵמָה, אֲבָל כְּשֶׁלֹּא הִתְיַחֵס אֵלָיו בִּכְלָל, זֶּה גָּמַר אוֹתוֹ, וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁזֶּהוּ, הַכֹּל לֹּא שָׁוֶה כְּלוּם, אִם מָרְדְכַי לֹּא רוֹאֶה אוֹתוֹ אֲפִילּוּ בְּתוֹר מַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁוֶה לְיַחַס אָז הַכֹּל לֹּא שָׁוֶה כְּלוּם. וְיֵשׁ לִלְמוֹד מִזֶּה הַרְבֵּה, שֶׁיֵּשׁ יָצָר הָרַע מְאֹד גָּדוֹל מֵהַסּוּג הַזֶּה, וְכֵן יֵשׁ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים כָּאֵלֶה, שֶׁכָּל מַה שֶׁהֵם רוֹצִים בַּשְׁטוּיוֹת שֶׁלָּהֶם זֶּה רַק תְּשׂוּמַת לֵב, שֶׁפָּשׁוּט יִתְיַחֲסוּ אֲלֵיהֶם בְּמַשֶּׁהוּ, לֹּא מְשַׁנֶה אֵיזֶה סוּג יַחַס שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם, מַכּוֹת, צְעָקוֹת "נָאצִי", מְהוּמוֹת, הָעִקָּר רַק שֶּׁיַּגִּידוּ לָהֶם מַשֶּׁהוּ שֶּׁיִּרְאוּ שֶׁהֵם קַיָּמִים בָּעוֹלָם, וְהַסּוֹד הוּא לֹּא לְהִתְיַחֵס בִּכְלָל, לֹּא לָתֵת אֲפִילּוּ פֶּתַח, כָּכָה מְדַכְּאִים וּמְנַצְּחִים אוֹתָם. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל מִינֵי יֵצֶר-הָרֶע'ס, גַּם בִּסְתָם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁמַּפְרִיעוֹת, לְדֻגְמָא, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲשָׁבוֹת בִּתְּפִלָּה, אָז מַה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֶּה לֹּא לְהִלָּחֵם, אֶלָּא לֹּא לְהִתְיַחֵס בִּכְלָל וְאָז זֶּה נֶעְלָם. https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 18.08.22, 23:15:13 https://mailtrack.io/trace/mail/a86f5f85287559a820b2d507242218e4156f56d8.png?u=5436118 יפה. חשבתי שתגיד "מוריד"... האקדמיה ימ"ש חלמו שהם אוכלים גלידה. לא מעלה ולא מוריד. https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 15.08.22, 01:01:22 באקדמיה ללשון העברית כתוב כף נקבה בברכה מרדכי הולנדר 052-7617442 https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 14.08.22, 22:43:17 לענ"ד כל שהלשון המורגלת בפי תופשי התורה מסכמת עם המסורת הדקדוקית יש ללכת לפי לשון זו, על אף שנמצאו סימוכין לאפשרויות נוספות. איברא אפילו הרמב"ם נקט בתוך דבריו לשום זכר בהל' תמידין ומוספין (פ"ג ה"ד) וז"ל, ומכסה את הכף בבגד קטן ואוחז הכף בידו ונכנס עמו, עכ"ל. אבל אם באנו לדקדק בכל ספר וספר לא נגמור, ואין אנו באים לתקן השו"ע והפוסקים חלילה, אבל מי ששואל איך לכתוב, העיקר הוא בכל מקום לשון נקבה, ויש מקום לקבל בדיעבד אי פה אין שם לשון זכר לפי הענין, כנלע"ד. From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of ארי במסתרים Sent: 14 Aug 2022 9:35 PM To: אברהם ר.-טיב < mailto:[email protected] [email protected]> Cc: מרדכי < mailto:[email protected] [email protected]>; מעשה הכתב < mailto:[email protected] [email protected]>; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]> Subject: Re: [עריכה תורנית] 'כף' הוא זכר או נקבה? הקדמונים ההלכתיים פעמים לא דקדקו בניסוח. (להזכיר שלא כולם דיברו ביום יום לשוה"ק. והרי זה דומה מעט לכתיבה של חסיד בימינו). העניין הוא, שבשו"ע ונו"כ רואים את שני הלשונות גם זכר וגם נקבה. שלחן ערוך - יורה דעה סימן צב א <> הַתּוֹחֵב כַּף חוֹלֶבֶת בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, אוֹ אִיפְּכָא, מְשַׁעֲרִים בְּכָל מַה (א) שֶּׁנִּתְחַב מִמֶּנּוּ בַּקְּדֵרָה אִם הַכַּף בֶּן יוֹמוֹ דְּהַיְנוּ (ב) שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בּוֹ בִּכְלִי רִאשׁוֹן תּוֹךְ מֵעֵת לְעֵת. (אָרֹךְ כְּלָל ל''ז) . וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הַכַּף שֶׁל מַתֶּכֶת, מְשַׁעֲרִים בְּכֻלּוֹ, מִשּׁוּם דְּחַם מִקְצָתוֹ חַם כֻּלּוֹ. וּסְבָרָא (ג) רִאשׁוֹנָה עִקָּר, וְכֵן נוֹהֲגִין (מָרְדְּכַי וש''ד וְהַגָּהוֹתָיו וְאָרֹךְ) וְע''ל סי' צ''ח. ג <> אִם יֵשׁ ס' לְבַטֵּל (ו) הַכַּף, הַקְּדֵרָה וְהַתַּבְשִׁיל מֻתָּרִים אֲבָל הַכַּף אָסוּר, בֵּין עִם בָּשָׂר בֵּין עִם חָלָב, לְפִי שֶׁהִיא בְּלוּעָה מִבָּשָׂר בְּחָלָב. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אוֹסֶרֶת, אִם חָזְרוּ וּתְחָבוּהָ, בֵּין בְּבָשָׂר בֵּין בְּחָלָב, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַּת (ז) יוֹמָא. וְאִם אֵין ס', הַכֹּל אָסוּר (ח) בַּהֲנָאָה, אֲפִלּוּ הַקְּדֵרָה, אַךְ מֻתָּר לָתֵת (ט) לְתוֹכָהּ פֵּרוֹת אוֹ צוֹנֵן, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִגּוּף הָאִסוּר. ד <> אִם אֵין הַכַּף בֶּן יוֹמוֹ, הַקְּדֵרָה וְהַתַּבְשִׁיל מֻתָּרִים וְהַכַּף אָסוּר (י) לְכַתְּחִלָּה, בֵּין עִם בָּשָׂר בֵּין עִם חָלָב. וּמִכָּל מָקוֹם (יא) בְּדִיעֲבַד אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה בַּת יוֹמָא "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת" נקבה -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWA1TBXJ3joCM17FJi_Z8%2BKDJmbCJ558jBHai%2BU5xH4G5Q%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWA1TBXJ3joCM17FJi_Z8%2BKDJmbCJ558jBHai%2BU5xH4G5Q%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owGK8j8xCNqZfUN-FVJu-A0QXJn_wfwe1k04girHqughzA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owGK8j8xCNqZfUN-FVJu-A0QXJn_wfwe1k04girHqughzA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWDZDJ5iOEum8MqFPS4wCNw%2B7i0fi7sUB4H9M2VNwFTDjg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWDZDJ5iOEum8MqFPS4wCNw%2B7i0fi7sUB4H9M2VNwFTDjg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcTNhWQK1B-yfnFeY3YzKwUTHOAxJ6KeSj%2BNzDxHEvecQg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcTNhWQK1B-yfnFeY3YzKwUTHOAxJ6KeSj%2BNzDxHEvecQg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owHgvziAfWWVGGqxahd0Q9fmCETSb49qc0NxRCPM2otcVQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owHgvziAfWWVGGqxahd0Q9fmCETSb49qc0NxRCPM2otcVQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANCEZbS1uewfpOxDBpG4HtBYPmJL1kMY4gGTM6u_PeUh%2B5qmjA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANCEZbS1uewfpOxDBpG4HtBYPmJL1kMY4gGTM6u_PeUh%2B5qmjA%40mail.gmail.com. https://info-mailtracker.com/pixel/N0MoAih200jt6xXQnLsR?rid=N0MoAih200jt6xXQnLsR -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZRcrBgD_i6kSO66yf%2B9LYxtAJ4NkB4nc-yvR%3DPmLuyTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZRcrBgD_i6kSO66yf%2B9LYxtAJ4NkB4nc-yvR%3DPmLuyTg%40mail.gmail.com. https://mail-info-ext.com/pixel/rb2S5rMlRARyQdV7dpdd?rid=rb2S5rMlRARyQdV7dpdd -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/045c01d8b389%246f3f4ae0%244dbde0a0%24%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/045c01d8b389%246f3f4ae0%244dbde0a0%24%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- באהבת ישראל נביא את הגואל
  • ישוב או יישוב

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:22 משום מה התקבל ברבים מן הספרים החדשים לכתוב מילים כאלו (יישוב, ייסורים וכדו') בכתיב מלא, כלומר בשתי יו"דין, אך כאמור לעיל אין בזה כללים מדויקים וחובה מסוימת.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2022 12:13 תחפש בהקדמה לאיצקלופדיה תלמודית, יש שם חומר חזק. יש גם גמרא בעירובין על סימנים בתורה שזה קצת קשור. ועוד רעיונות שאין לי זמן להמציא...
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:51 נבילה אבילות נקבה אני מאשר.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 02:23 נִיחֲנוּ לא סגור על זה, אבל כן נראה לכאורה מאחר והנו"ן השניה שרשית, לעומת הראשונה שהיא מנו"ן הפועל. ודו"ק.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים