דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

2022
101 21 1.2k 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 21:15

    בלי להיכנס לחילוק בין פעם והיום, וההבדלים בין הלכה והשקפה וכו' וכו',
    ראיתי מציינים להא דברכות כח ע"ב מנעו בניכם מן ההגיון, ופירש רש"י, לא
    תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא. ובספר מקור ברוך לבעל התורה תמימה (חלק
    המבוא פ"ב ס"ד) ביאר באורך רב כי אכן, כמה צדקו אבותינו ורבותינו מצוקי ארץ
    בחרדתם ובהתנגדותם ללימוד מופרז ועיון יתר בלשון הקדש ודקדוקה. כי הניסיון
    הוכיח, דכל חלוצי דור ההשכלה ופורקי העול התחילו את צעדם הראשון לעבר
    התדרדרותם הרוחנית בשקידה על לימוד לשון הקדש וחקר הגיונה ודקדוקה, מליצותיה
    וסגנונה, אשר בסופו של דבר דחקו כולם את רגלי האמונה באיזה אופן, מי למחצה, מי
    לשליש ומי לרביע. ואף היו שהרבו חטא על פשע, השליכו נעל בפני ברית עמם והמירו
    את דתם רח"ל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 21:33

    א. הצדיקים ודאי כוונתם לשם שמים, ולא אליהם התכוונתי. אבל תמיד יש חלק מן
    התלמידים שכוונתם לשנאה ופילוג, כפי שהיה במחלוקות בין גדולי הדור, כמו ר'
    יונתן אייבשיץ והיעב"ץ, הגר"א והבעש"ט ועוד.
    ב. כל אחד יעשה כרבותיו. אך אין היתר למחות במי שרבותיו סבורים שאין להקפיד
    ולהקצין. כגון אלו שהולכים בשיטת הגר"מ מאזוז שליט"א, אין שום היתר למחות בידם
    ולבזותם ולהציגם כקלים ח"ו.
    ג. דומני שספר מקור ברוך הנ"ל נכתב בתקופת ההשכלה. מאידך הביא כמגומני "מעשה
    הכתב" מקורות רבים שמביאים כמה חשוב לדייק בלשון, ושיש בזה קידוש שם שמים,
    כשרואים העולם שהרבנים מדברים בלשון צחה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 21:15

    בלי להיכנס לחילוק בין פעם והיום, וההבדלים בין הלכה והשקפה וכו' וכו',
    ראיתי מציינים להא דברכות כח ע"ב מנעו בניכם מן ההגיון, ופירש רש"י, לא
    תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא. ובספר מקור ברוך לבעל התורה תמימה (חלק
    המבוא פ"ב ס"ד) ביאר באורך רב כי אכן, כמה צדקו אבותינו ורבותינו מצוקי ארץ
    בחרדתם ובהתנגדותם ללימוד מופרז ועיון יתר בלשון הקדש ודקדוקה. כי הניסיון
    הוכיח, דכל חלוצי דור ההשכלה ופורקי העול התחילו את צעדם הראשון לעבר
    התדרדרותם הרוחנית בשקידה על לימוד לשון הקדש וחקר הגיונה ודקדוקה, מליצותיה
    וסגנונה, אשר בסופו של דבר דחקו כולם את רגלי האמונה באיזה אופן, מי למחצה, מי
    לשליש ומי לרביע. ואף היו שהרבו חטא על פשע, השליכו נעל בפני ברית עמם והמירו
    את דתם רח"ל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:42

    סתם מעניין. בדיוק עכשיו ערכתי את הקטע הבא:
    הנה שמעתי מפי הרב הגאון החסיד מפורסם וכו' מוה"ר יצחק מאיר שליט"א אבד"ק
    אלכסנדר גיסו של כ"ק מרן שליט"א האיך שנעשה הה"ק ר' חיים דוד דאקטיר זצללה"ה
    מפיעטרקוב לצדיק גמור. הנה הה"ק רח"ד הנ"ל הי' רופא מומחה גדול ומפורסם והי'
    חפשי כדרך כל הדאקטורים.

    "והיה חופשי (חילוני) כדרך כל הדוקטורים". בזמנם כל המלומדים היו פוקרים.
    בזמננו המצב השתנה. וכמובן, כל אחד יעשה כדעת רבותיו, העיקר שלא ימחה ויזלזל
    במי שרבותיו מורים אחרת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 00:42

    סתם מעניין. בדיוק עכשיו ערכתי את הקטע הבא:
    הנה שמעתי מפי הרב הגאון החסיד מפורסם וכו' מוה"ר יצחק מאיר שליט"א אבד"ק
    אלכסנדר גיסו של כ"ק מרן שליט"א האיך שנעשה הה"ק ר' חיים דוד דאקטיר זצללה"ה
    מפיעטרקוב לצדיק גמור. הנה הה"ק רח"ד הנ"ל הי' רופא מומחה גדול ומפורסם והי'
    חפשי כדרך כל הדאקטורים.

    "והיה חופשי (חילוני) כדרך כל הדוקטורים". בזמנם כל המלומדים היו פוקרים.
    בזמננו המצב השתנה. וכמובן, כל אחד יעשה כדעת רבותיו, העיקר שלא ימחה ויזלזל
    במי שרבותיו מורים אחרת.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:13

    כל הנושאים הנידונים אינם כחכמת התשבורת, אלא מסורים לנטיית והכרעת הלב.
    והקובע למעשה במצבנו השפל שאין סנהדרין, הוא מאי דעמא דבר, כלומר הנהגת המון
    הישרים המתאבקים בעפר רגלי החכמים.
    ישנן שאלות שעליהן נהגו "נהרא נהרא ופשטיה", ויש שאלות שעליהן הוכרע ש"אין שני
    צדדים".
    כמובן בכל מקרה אין היתר לזלזל ולפגוע בזולת או ברבותיו.
    אבל נדמה שמקובל אצל היראים, שהמצב היום לא השתנה בצורה מהותית מלפני 100 שנה,
    ועדיין נטושה מלחמת תרבות בין פורקי העול לנאמני התורה. (אם כי ישנם שיתופי
    פעולה טקטיים, וגם יש חילוק בין המון העם התמים לבין המנהיגים שמחזיקים
    באידיאולוגיה הפסולה, וגם זה היה לפני 100 שנה).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:13

    כל הנושאים הנידונים אינם כחכמת התשבורת, אלא מסורים לנטיית והכרעת הלב.
    והקובע למעשה במצבנו השפל שאין סנהדרין, הוא מאי דעמא דבר, כלומר הנהגת המון
    הישרים המתאבקים בעפר רגלי החכמים.
    ישנן שאלות שעליהן נהגו "נהרא נהרא ופשטיה", ויש שאלות שעליהן הוכרע ש"אין שני
    צדדים".
    כמובן בכל מקרה אין היתר לזלזל ולפגוע בזולת או ברבותיו.
    אבל נדמה שמקובל אצל היראים, שהמצב היום לא השתנה בצורה מהותית מלפני 100 שנה,
    ועדיין נטושה מלחמת תרבות בין פורקי העול לנאמני התורה. (אם כי ישנם שיתופי
    פעולה טקטיים, וגם יש חילוק בין המון העם התמים לבין המנהיגים שמחזיקים
    באידיאולוגיה הפסולה, וגם זה היה לפני 100 שנה).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:43

    המצב היום השתנה מאוד. פעם הנוער היה נושר בהמוניו להשכלה. ההשכלה היתה דבר
    מושך מאוד, ובחורי ישיבה היו עוזבים את ספסלי הישיבה והולכים לאוניברסיטה והיו
    נהיים חילונים גמורים רח"ל. היה יצר הרע שמשך את הבחורים להיות מלומדים בחכמות
    העולם. הרפורמים "רכבו" על הגל הזה, ודרך ההשכלה קלקלו אותם.
    היום היצר הרע השתנה לגמרי. במקום "השכלה" יש "תאווה", אינטרנט וכיו"ב.
    הבחורים נושרים בגלל תאוות או עצלות ולא בגלל משיכה להשכיל ולהחכים ולהיות
    מלומדים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 01:43

    המצב היום השתנה מאוד. פעם הנוער היה נושר בהמוניו להשכלה. ההשכלה היתה דבר
    מושך מאוד, ובחורי ישיבה היו עוזבים את ספסלי הישיבה והולכים לאוניברסיטה והיו
    נהיים חילונים גמורים רח"ל. היה יצר הרע שמשך את הבחורים להיות מלומדים בחכמות
    העולם. הרפורמים "רכבו" על הגל הזה, ודרך ההשכלה קלקלו אותם.
    היום היצר הרע השתנה לגמרי. במקום "השכלה" יש "תאווה", אינטרנט וכיו"ב.
    הבחורים נושרים בגלל תאוות או עצלות ולא בגלל משיכה להשכיל ולהחכים ולהיות
    מלומדים.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 02:09

    לכן הגישה של הגר"מ מזוז ועוד היא, שכיום אין עניין להילחם בלימודי חכמות
    ומלאכה. זה היה נכון פעם, כשדרך לימודי החכמות והמלאכה היו המשכילים
    בערמומיותם מושכים את הבחורים להתפקר. הבחורים אז חשבו שלהיות חרדי פירושו
    להיות בער, ולהיות מלומד פירושו להיות חילוני.
    כיום זה לא שייך. זו הגישה של הגרמ"מ.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 02:09

    לכן הגישה של הגר"מ מזוז ועוד היא, שכיום אין עניין להילחם בלימודי חכמות
    ומלאכה. זה היה נכון פעם, כשדרך לימודי החכמות והמלאכה היו המשכילים
    בערמומיותם מושכים את הבחורים להתפקר. הבחורים אז חשבו שלהיות חרדי פירושו
    להיות בער, ולהיות מלומד פירושו להיות חילוני.
    כיום זה לא שייך. זו הגישה של הגרמ"מ.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:01

    אני לא מאן דאמר להביע דעה משל עצמי.
    אבל אכתוב בעז"ה את הדעה המקובלת ברוב מנין ובנין של הציבור החרדי.
    דרך משל, באמריקה הדולר הוא הערך העליון, ומי שמתערב בחברה האמריקאית בהכרח
    מושפע מכך וכל ההסתכלות שלו על החיים משתנה בהתאם.
    וכך לכל עם יש את סולם הערכים שלו, והצד השוה שבהם שכולם אינם תואמים להסתכלות
    של התורה על העולם (אגב, ההסתכלות של התורה על מה שקורה בעולם זוהי ה"השקפה"
    שרבים היום כבר אינם יודעים אפילו מה טיבה).
    והכי גרוע במדינת ישראל, משום שאצל עם ישראל כל נתינת חשיבות לערך שלא לפי
    החשיבות שהתורה נותנת לו, היא שורש פורה ראש ולענה שגרם לחורבן הדת. בין אם
    מעריכים את הלאומיות הכוחנית ובין אם מעריכים את השלום עם הערבים וכו', כל
    מפלגה חילונית והאידיאולוגיה הפסולה שלה.
    ולכן, למרות שחכמה ומלאכה מצד עצמם הם דברים טובים שהתורה משבחת, מכל מקום אם
    במציאות הם גורמים להתערבות נפשית בחברה ה"ישראלית" (לאפוקי מהתערבות מעשית
    כאשר בלב אנו בזים להם ולתרבותם), אנחנו מוותרים עליהם. וזה בכלל גזרת הגלות
    שאנו סובלים עד שנגאל בב"א.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:01

    אני לא מאן דאמר להביע דעה משל עצמי.
    אבל אכתוב בעז"ה את הדעה המקובלת ברוב מנין ובנין של הציבור החרדי.
    דרך משל, באמריקה הדולר הוא הערך העליון, ומי שמתערב בחברה האמריקאית בהכרח
    מושפע מכך וכל ההסתכלות שלו על החיים משתנה בהתאם.
    וכך לכל עם יש את סולם הערכים שלו, והצד השוה שבהם שכולם אינם תואמים להסתכלות
    של התורה על העולם (אגב, ההסתכלות של התורה על מה שקורה בעולם זוהי ה"השקפה"
    שרבים היום כבר אינם יודעים אפילו מה טיבה).
    והכי גרוע במדינת ישראל, משום שאצל עם ישראל כל נתינת חשיבות לערך שלא לפי
    החשיבות שהתורה נותנת לו, היא שורש פורה ראש ולענה שגרם לחורבן הדת. בין אם
    מעריכים את הלאומיות הכוחנית ובין אם מעריכים את השלום עם הערבים וכו', כל
    מפלגה חילונית והאידיאולוגיה הפסולה שלה.
    ולכן, למרות שחכמה ומלאכה מצד עצמם הם דברים טובים שהתורה משבחת, מכל מקום אם
    במציאות הם גורמים להתערבות נפשית בחברה ה"ישראלית" (לאפוקי מהתערבות מעשית
    כאשר בלב אנו בזים להם ולתרבותם), אנחנו מוותרים עליהם. וזה בכלל גזרת הגלות
    שאנו סובלים עד שנגאל בב"א.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:32

    ההשקפות של הרחוב החילוני הם איומות ונוראות, וכולן נובעות מערך נכון שמסלפים
    אותו כיד הס"א הטובה עליהם.
    הרב מאיר מאזוז שליט"א מתעב את הערכים החילוניים ככל גדולי ישראל, ואין כאן
    שאלה כלל. הפרט היחיד ששונה בהשקפתו הוא שבניגוד להשקפה הליטאית, הגישה
    הספרדית לא רואה בתורה עם מלאכה חסרון אלא צורך. ואם זכה האדם וקיבל עליו עול
    תורה, ה' פורק מעליו עול דרך ארץ ומסיר מעליו את קשיי הפרנסה, ואם לא זכה הרי
    שיש עליו חובה קדושה 'אנא אפלח ואיזון' וכו'.
    גילוי נאות אני מבוגרי ישיבתו הקדושה והנפלאה ששם העריכה התורנית היא לחם חוקם
    של התלמידים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:32

    ההשקפות של הרחוב החילוני הם איומות ונוראות, וכולן נובעות מערך נכון שמסלפים
    אותו כיד הס"א הטובה עליהם.
    הרב מאיר מאזוז שליט"א מתעב את הערכים החילוניים ככל גדולי ישראל, ואין כאן
    שאלה כלל. הפרט היחיד ששונה בהשקפתו הוא שבניגוד להשקפה הליטאית, הגישה
    הספרדית לא רואה בתורה עם מלאכה חסרון אלא צורך. ואם זכה האדם וקיבל עליו עול
    תורה, ה' פורק מעליו עול דרך ארץ ומסיר מעליו את קשיי הפרנסה, ואם לא זכה הרי
    שיש עליו חובה קדושה 'אנא אפלח ואיזון' וכו'.
    גילוי נאות אני מבוגרי ישיבתו הקדושה והנפלאה ששם העריכה התורנית היא לחם חוקם
    של התלמידים.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:45

    הדברים נפלאים ומרתקים.
    חושבני שראוי לסיים הדיון - נגמר הקשר לעריכה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 13:45

    הדברים נפלאים ומרתקים.
    חושבני שראוי לסיים הדיון - נגמר הקשר לעריכה.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 14:15

    ג.א. מצטרף לכבוד הארי שליט"א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 14:15

    ג.א. מצטרף לכבוד הארי שליט"א.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 15:27

    נושא זה נעול
    אין להגיב או לשלוח יותר הודעות בנושא זה

    ב-יום שני, 22 באוגוסט 2022 בשעה 14:15:51 UTC+3, משפחת אבימור כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 15:27

    נושא זה נעול
    אין להגיב או לשלוח יותר הודעות בנושא זה

    ב-יום שני, 22 באוגוסט 2022 בשעה 14:15:51 UTC+3, משפחת אבימור כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 19:12

    בס"ד

    יש אריכות גדולה בין הודעת המנהל לבין סוף השרשור,
    אז אני חוזר שוב -
    הנושא נעול.

    בכלל, בבקשה, תשתדלו לא להציף פה סוגיות השקפתיות, מכל סוג שהוא. ובבקשה לא
    לעורר דובים מרבצם.. לא משנה איזה דובים.. גם דובים צדיקים שמתכוונים לש"ש

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:42

    ניתן אל לבנו.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ברכת ישראל
    Sent: 16 Aug 2022 11:14 AM
    מאת: To: איש יהודי
    מאת: Cc: רפאל ברלב [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; שמואל ב. [email protected]; א.י. מישקין [email protected]; מעשה הכתב [email protected]; 050 419 [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    אולי יכול להתאים: נקבל, נקלוט, נתפוס, נטמיע,

    אם נבין ונפנים [U1] זאת

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:55

    נשיב אל לבבנו פנימה

    ייכנסו בנו הדברים עד לעומק הלב

  • ציץ הקודש

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 23:20 יכול להיות שזה סימן לח ששם דן בבישול סממנים ביו"ט. ברכה והצלחה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    51 צפיות
    י
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) אכן דברינו מותאמים רק עם דברי שו"ת פנים מאירות (בהקדמה) אשר האריך לבאר, דהא דשפתותיו דובבות, אינו מחייב שהאומר שמועה יזכיר שם אומרה. דהגם שיאמר סתם, או בשם אחרים, קמי שמיא גליא, היולדה והמחזיקה, ושפתותיו דובבות. אך הקפידה שהיו מקפידים לומר בשם אומרה, טעמא, דכשיאמרו השמועה משם אומרה, והוא אדם גדול, השומע ישמע, ומקבלה. וגורסין אותה, ונותנין לב ללומדה, ועי"ז האומרה, שפתותיו דובבות. וציין שם למה שמצינו בכותבות (כה:) שר"ל שמע דבר הלכה מר' אלעזר, ולא קיבל ממנו. ואח"כ שמע דבר זה מר' יוחנן, ונסתכל על ר' אלעזר בעין רעה. שלא אמר לו קודם לכן, ששמע כן מר' יוחנן. והיינו דאם היה אומר לו ר' אלעזר, שר' יוחנן אמר דבר זה, היה מקבל ממנו. וכן ציין לגמ' בשבת (כא:) שאמרו לאביי הלכה משמו של ר' ירמיה, ולא קיבלה. ואח"כ אמרוה לו משמו של ר' יוחנן, וקיבלה. ע"ש. ולאור דברים אלו, הרי שמתבאר היטב כיסוד המבואר, כי כל השיקולים של אמירת דבר בשם אומרו, וחשש הגזל וכו', הכל הוא רק לאחר ששוקלים בפלס, שלא יצא היזק והפסד לגוף החידוש, ע"י מה שיאמרו בשם אומרו, אך אם החידוש בעצמו ירד מרום ערכו מחמת הזכרת שם אומרו, שב ואל תעשה עדיף. [אמנם עי' בשם הגדולים (מע' ספרים אות ז' [כו] ערך ספר הזכרונות) אשר האריך מתחילה לצדד כדברי הפמ"א, אך בסופו קצת מפקפק, דדורות האחרונים יתכן שיש יותר צורך להקפיד להזכיר את השם, דרק בהזכרה מפורשת יוזכר המחבר לטובה ויוסר ממנו כל קטרוג, יעו"ש. ויל"ע האם יש הכרח לדברים]. עוד יש לי לציין, בייחס למה שכתבתי במכתב הקודם וכפי שדברו מזה הפוסקים, דאין ביכולת בעל החידו"ת, לעכב מיד האחרים מלהפיץ את דברי תורתו ברבים. עי' בזה בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' כ"ד), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' פ"ד). בכבוד רב, יצחק אברהם ועוד מאמר שנשלח בהקשר לפולמוס הנ"ל: האם מותר להעתיק מאמרים על שם כותב אחר? מו"מ בפרטי הדין והמתסעף מהות האיסור בפרשתנו (ח, י"ז) "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". המבואר כי תשוקת האדם לכבוד מתבטאת בנטילת מעשי הקב"ה, כאילו הם ממנו, אך ממשיך הפסוק (י"ח) "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה" על האדם להיות תדיר זכרון הקב"ה למען לא יטול כביכול מעשה הקב"ה כאילו הם ממנו. כמו"כ במעשי האדם יש נוטלים עטרה לראשם ממעשי השני, ומתגאה בעטרה לא לו. אנו נדון במאמר זה בפרטי איסור לקחת דברי חברו ולענדם עטרה לראשו. הגדרת האיסור "אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (מגילה ט"ו א') יש לדון בגדר האיסור בהעתקת דברי תורה של אחר, ומלבד הענין האמור של "כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם", שהוא ענין להקפיד על בעל המימרא, וע"י זה מקרב הגאולה. לכאורה מצינו בזה פרטי דינים המורים על ענינים נוספים לאיסור וכמבואר. פרטי הדין לכאורה מצינו בזה ז' ענינים לאיסור: [א] בתוספתא ב"ק פ"ז ה"ג איתא: שבעה גנבים הן וכו'. המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב. המבואר מזה דנתחדש כעין איסור גניבה, דשייך גניבה בד"ת. [ב] עוד שם איתא: שבעה גנבין הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות. ועתה כשמעתיק דברי חברו עובר בגניבת דברים שע"י יראה כאילו יש בו דעה ממה שאין בו[1]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn1>. [ג] איתא בגמ' יבמות צ"ו ב׳ אגורה באהליך עולמים - אמר דוד: רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו שמועה מפי בעולם הזה כדי שיהיו שפתותיי דובבות בקבר ע"ש. והיכא שלא מזכיר שם חברו ע"י זה מפסיד את חברו בהפסד גדול, דעל ידו לא ידובבו שפתותיו (ועי' בסמוך מה שנביא בשם הפנים מאירות). [ד] במסכת אבות פ"ו מ"ז איתא דאחד ממ׳׳ח קניני התורה זה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ועתה כשאינו מזכיר שמו ע"י מופסד גאולה לעולם. [ה] עובר משום מדבר שקר תרחק, כדמוכח לקמן. (ויש לחלק בין זה לבין גונב דעת וכדבסמוך). [ו] הא דע"י שידעו מי הוא בעל השמועה ידעו כמו מי לפסוק (כגון פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא תמיד כרבא חוץ מיע"ל קג"ם כמבואר בקידושין (נ"ב א' ובעוד). דאיתא בכתובות כ"ח ב' ר"ל דקפיד אתנא דלא דייק בבעל השמועה, דאם היה יודע מיהו בעל השמועה (שהיה ראוי לסמוך עליו) היה פוסק כמותו. ודו"ק. ועתה נדון בפרטי הדין בעז"ה. [א] 'גונב תורה' בשו"ת קנה בושם להגר"מ בראנסדארפער זצ"ל ח"ג סי' קי"ח בא' ששאל אם שומע קושיא בתוך לימודו אם מותר לו להקדים ולשאול את שאלתו כאילו יצאו ממנו הדברים אם יש בזה איסור גניבה או לא. וכתב לו דלא שייך בזה איסור גניבה כיון דהתוה"ק היא מורשה לכל אחד ואחד מעמ"י (שמו"ר ל"ג ז'). אבל צריך לחוש לגניבת דעת. ע"כ ת"ד. והמוכח מדבריו דלא שייך בזה איסור גניבה כלל (אפילו לא כעין) כיון דהתורה שייכת לכולם ואין שייך תורה ששייכת למישהו. ודבריו צ"ב לענ"ד דבהדיא בתוספתא נתבאר דשייך בזה גופייהו איסור ומדוע רק מטעמא דגניבת דעת. ועוד איכא להעיר על דבריו דבגמ׳ קדושין ל"ב א' איתא גבי רב שמחל על כבודו, כבודו מחול כיון דדריש כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, דבריש הפסוק הוא תורת ה', ובסיפא זה תורתו, אלא כיון שעמל בה נקראת כבר תורה שלו. וזה לא כ"כ משמע מדברי הקנה בושם. ואפשר אכתי לחלק דבעלות ממונית לא שייך על תורה ולהכי לא שייך גניבה בד"ת, אבל נמי שייך בעלות על התורה מצד יחס האדם כלפי התורה שעמל בה ודו"ק בזה. [ב] גניבת דעת האומר ד"ת שאינם שלו- כאילו נאמרו על ידו, הינם בכלל גניבת דעת- שגונב דעת השומעים ויחשבו ע"י זה שהוא חכם, וזה חלוק משקר (ויבואר יותר לקמן בערך שקר) כיון שלא משקר שזה ממנו אלא גורם לשומעים לחשוב כאילו זה ממנו וכמבואר בתוספתא דלעיל. במרדכי ב"מ כ"ט ב' וז"ל "המפקיד ס"ת אצל חברו גולל כל י"ב חודש ולא יקרא בו לכתחילה, פירש רב יודא גאון כשם שאסור לקרות בו כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת שלא ברשות דמרע לי' לפקדון, וה"מ בבור וע"ה אבל חבר ות"ח מותר לקרות בו ומותר להעתיק ממנו ואפילו לכתחילה שלא ברשות, והוא כשאין לו כיוצא בו, לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד חבר וילמוד בו ואדעתא דהכין הפקיד אצלו. ע"כ. העולה מדברי ר"י גאון, דמותר להעתיק אפילו דשלא ברשות דאדעתא דהכין הפקיד אצלו, ועוד מוכח דשייך בעלות על דבר כזה. ועי' ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ל"ה דהביא מקור לד' ר"י גאון מהתוספתא דלעיל ומוכיח דמותר להעתיק. וע"ע בסוף דבריו דפוסק דמותר להעתיק ספר חברו אפילו חברו מקפיד על ההעתקה מטעמא דהתוספתא. ויש להעיר על דבריו דכל מה שנתבאר בתוספתא הוא על גניבת דברי חברו באופן שיראה כאילו הוא אמרו, דזה מיקרי גנב, וא״כ מה מוכיח דמותר להעתיק דברי חברו ללא רשות דמיירי בכלל אפילו בספר שחברו לא כתבו. דהיינו הש"ך מוכיח מהתוספתא דין שסתמא דמותר להעתיק מספר ששייך לחברו ללא רשות הרי הדין בתוספתא הוא לגבי לגנוב את דברי תורתו שחבירו גופיה חידש. ואינו קשור לדיני גניבת ד"ת חברו. [ג] שפתיו דובבות בקבר ובטעמא דיהיו שפתותיו דובבות בקבר. ויש לציין דכ״ז מיירי כשמזכיר במותו. וצ״ב דיזכיר שם בעל המימרא ובשמיא יודעים מיהו בעל המימרא ואת שפתיו ידובבו. ומבאר בשו״ת פנים מאירות (בהקדמה) דבאמת לא צריך להקפיד כולי האי בשם בעל המימרא דבגמ׳ יבמות צ״ו ב׳ נתבאר דרבי יוחנן קפיד אבעל אמימרא, ומבואר שם, דכל ־מה שהקפיד רבי יוחנן הוא רק היכא דזה נפקא מינה להלכה שיבואו מזה לידי פסיקת הלכה ובאמת א״צ להקפיד בשמועה שאין בה נפק״מ (כגון חידוש באגדה וכו׳) ובזה יש לבאר ד׳ הגמ׳ קידושין מ״ג א׳ אמר רב יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם, למאי נפק״מ למירמה דידיה אדידיה, דהיינו דרב יצחק דקדק מיהו בעל המימרא והנפק״מ להלכה. וזה צ״ב דא״כ נימא שפיר נפק״מ למי ידובבו שפתיו בקבר. שמע מינה, דצריך לדקדק טובא בשם בעל המימרא, היכא דזה להלכה. [ד] כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" "כל ת''ח[2]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn2> שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר". וצ״ב אמאי בעי ב׳ מימרות להך דינא. ואמאי לא הביא רבי יוחנן מימרא זו לראיה שצריך לדעת שם בעל המימרא. ובמהרש״א (יבמות שם) מתרץ קושיא זו (השנייה) דטעמא דכל האומר דבר וכו׳ הוא דין כללי כלפי העולם ולא כלפי אותה בעל המימרא. אבל איפה שבעל המימרא מת, עתה מפסידו הפסד גדול ע״י שאין מזכיר השמועה ממנו. ובטעמא דהמביא גאולה לעולם, אינו מפסידו בזה, אם אינו מזכיר בשמו על ידי זה. (ויש להעיר דאכתי שייך שינזק ע״י שיתאחר הגאולה ולא יקום לתחיה״מ ודו״ק). אך אכתי צ״ב מפני מה בקניני התורה הזכיר דווקא טעם זה ולא הטעם השני דאכתי לפי דברי המהרש״א הטעם של שפניו דוברות הוא יותר חמור מכל האומר דבר בשם אומרו, והנראה ליישב בפשיטות דמח' קניני התורה זה דברים ברובם של בין אדם לחברו (נושא בעול עם הבריות וכו') דע"י העבודה שלו הוא רוכש עוד מעלה ממ"ח הקנינים. וטעמא דשפתיו דובבות הרי מיידי באחד שמת כבר ולהכי לא מצי למינקט הך טעמא אלא כל האומר דבר בשם אומרו דזה שיך בחיים ומח׳ קניני התורה מיירי בב״א לחברו ודו״ק וכדמוכח להדיא גמ׳ מגילה ט״ו א׳ ממרדכי ואסתר ופשוט. [ה] מדבר שקר תרחק ובטעמא דעובר משום מדבר שקר תרחק (שיש לחלקו מטעם גניבת דעת הבריות היכא שכותב דבר תורה של חברו ואינו מפרסמו דאז לא גונב דעת הבריות, אלא עובר על שקר כאילו הדברים יצאו ממנו ודו״ק החילוק). לענ"ד יש ראיה מוכרחת מגמ' שבועות ל"א א' מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. וצ"ב אמאי התלמיד צריך לתקן את רבו מיד, דמאי שייך מדבר שקר תרחק בזה, הרי בוודאי יודע התלמיד איזה דין שנשמט מרבו, וא"כ אדרבה שפיר מתקנו בסוף ושפיר קרי לדין על שם התלמיד, ואדרבה אם נימא דצריך לתקנו מיד בוודאי יצא שקר שהדין יקרא ע״ש הרב. והרי התלמיד חידש את הדין ובוודאי צריך להקראות על שמו וצ"ע. וא״ת דאתי לאשמועינן שצריך לתקנו מיד כדי שלא יצא שקר מפי הרב, הרי כבר זה השמענו בסמוך במימרא נפרדת דאסור לעשות כן. וצ״ב. וצ״ל דבאמת אין הדין נקרא על שם התלמיד כיון שהרב דן את הדין ועל ידו הובררה נקודה נוספת, אבל באמת הדין הוא ע״ש הרב אלא ע״כ מוכח דאסור לאדם להראות דשייך אליו דין אשר בעצם לא יצא ממנו ויש בזה איסור של מדבר שקר תרחק. [ו] ידיעת שם בעל המימרא- נפק"מ לפסיקת הלכה ובטעמא אחרינא דע״י זה ידעו כמו מי לפסוק. הנה כבר הובא ד׳ שו״ת פנים מאירות בקצרה, דטעמא דקפיד רבי יוחנן מיהו בעל השמועה, הוא מכיון דאחר פטירתו יבואו לחזור על שמועתו. אבל אם לא ידעו מיהו בעל המימרא לא יחזרו על דבריו וא״כ שפתיו לא ידובבו בקבר. וע״י זה יפסיד. אבל באמת שפתיו ידובבו אם תוזכר המימרא בלא שמו רק יווצר מזה הפסד דאחר פטירתו וכנ׳׳ל. אך אם זה דבר הלכה לא זאת שלא יחזרו על שמועותיו, אלא גם אם יחזרו על שמועותיו לא יסמכו על זה כיון דלא נודע מיהו בעל המימרא אז ודאי לא תוזכר שמועתו. והנה שיטת הפנים מאירות דכל מה דבעי להזכיר שם ההלכה הוא רק מחמת שאח׳׳כ יבואו לפסוק הלכה כמותם וע׳׳י זה יותר ידובבו שפתותיהם בקבר. והחיד״א בשם הגדולים (מערכת ספרים ו׳ ספר הזכרונות) הוכיח כדבריו דרבי הקדוש כתב הרבה הלכות בסתם משנה ולא פירש מיהו בעל המימרא כיון דהיות דהלכה כסתם משנה א״כ יפסקו כמו זה, ולא חייש לפרש מיהו בעל המימרא. אך בזה יש להעיר דאכתי קי״ל קידושין נ״ג א׳ דסתם הלכה ר״מ היא, וא״כ שפיר תו ידעי׳ מיהו בעל המימרא, ואכתי לא מוכח וצ"ב. אך בהקדמה לספר דברי נחמיה (בהקדמת בן המחבר) פליג על דברי הפנים מאירות, וס״ל דודאי זכות הוא למחבר הספר שיקרא השמועה על שמו, וזה הוכיח דאיתא גמי סנהדרין צ״ג ב׳ נחמיה בן חכליה לא זכה שיקרא שמו על ספרו, וא״כ מוכח בהדיא דאע״ג דזה דברים שאין בהם נפק״מ להלכה (ובוודאי דבנ״ך לא שייך למימר דפסקינן כמר זה, דוודאי אין מאן דפליג על הנ״ך) אם כל זאת - עניין שיקרא על שם בעל המימרא. אך מביא עוד גמי הוריות י״ג ב׳ דקנסו לר׳׳נ ולר"ל דלא תאמר הלכה משמם, ואע״ג דפוסקים כמותם, ומוכח בהדיא דזה הוי ענין שיקרא ע״ש.
  • שיעור על המסורה בביתר הערב

    2022 מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 02:04 From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מכון להחדרת לימוד המסורה Sent: 24 Aug 2022 2:01 AM מאת: To: עלון בנתיבות המסורה Subject: שיעור על המסורה בביתר הערב הערב (יום ד' כ"ז מנחם אב) יתקיים שיעור סקירה על המסורה בביתר (B2) בבית הכנסת בית מאיר ברחוב דרכי איש (קרוב לפינת החוזה מלובלין) השיעור מתקיים בעזרת נשים (קומה שניה) של בית הכנסת בשעה 8:30 בערב (בבית הכנסת יש מעריב לפני זה) נא להעביר הודעה זו למי שיכול להיות מעוניין יישר כח! בברכת התורה צבי סיימן -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עלון בנתיבות המסורה' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/alon_mechon_hamesorah/30bcfd26-60b6-0e39-6516-8ba6b81c0dbe%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/alon_mechon_hamesorah/30bcfd26-60b6-0e39-6516-8ba6b81c0dbe%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • קורס עימוד

    2022 עריכה תורנית עיצוב ספרים עבודה תורנית
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    22 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 12:26 אכן תיקנתי את טעותי, בהודעה מאוחרת יותר, אני מתנצל באם ההברה שלי לא הייתה ברורה. בברכה* שריה אלישיב* מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    20 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2022 05:54 כנס הספרות התורנית של בית הוועד הכנס הרביעי של בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו יתקיים אי"ה ביום שני כ"ט בתשרי 24.10.22 באודיטוריום של בית חינוך עוריים בירושלים. בכינוס נכיר את המתרחש בספרות התורנית הדיגיטלית במאגרים ובאתרי האינטרנט ובכיווניהם העתידיים, נקבל סקירה על המתרחש בספרות הגאונים ונקבל הצצה ליצירות תורניות יוצאות דופן. מצורף תכנייה מפורטת (העבר הלאה) אליהו סולוביציק מומחה להתחדשות עירונית 052-3370575 -- בברכה, ניסן לברון לאתר האישי https://levron.blog/ [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 11.10.22, 05:53:49 קבצים מצורפים: תכנייה של הכינוס הרביעי של בית הוועד לספרות התורנית.pdf
  • עזרה בוורד- עריכת מפתחות

    2022 עריכה תורנית כלים תורניים
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    32 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 15:37 הוא מתכוון לכותרות עם חלונית ניווט בדיוק כמו שהבין הרב שריה, אלא אם כן הוא כתב משהו שהוא לא התכוון אליו. []
  • 0 הצבעות
    29 פוסטים
    125 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 13:14 מלעכאוויטש מאת: [email protected]
  • דרוש עורך על חומר על השס

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 16:16 לכל הנענים בקשר לעריכה על חומר על השס היסתדרתי תודה לכולם

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים