דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש - מהר"ם בן חביב

2022
10 7 41 1
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 19:59 לכל הרבנים החשובים שענו בשרשור זה. רק היום עשיתי שימוש במקורות הנפלאים שהבאתם!!! תודה רבה עד מאוד!
  • חיפוש מקור בכללי הרמב"ם

    2022 מקורות תורניים כללי הרמב
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 13:26 בכללי פסקי הרמב"ם שאין דרכו להביא אלא פסקי הגמרא וכל מה שהוסיף מדיליה ציין בפירוש בלשון 'יראה לי' וכדומה! מי הראשון שהקדים לגלות לנו בקביעות כלל זה? תודה מראש למסייעים.
  • חיפוש ספר. כל בו ואורחות חיים בדעת הרמב"ם בזמן הדלקה

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 11:31 מה שם הספר שאתה מחפש?
  • ספר או מאמר בנושא משיח בן יוסף ומשיח בן דוד

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    38 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:26 אחרית כראשית.pdf https://drive.google.com/file/d/1miNIVXhWL7u6Gg028_sUIyUYVys17zIU/view?usp=drive_web
  • חיפוש

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    8 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:56 מחצית השקל אורח חיים סימן שפו ס"ק יג (יג) עד כו'. דמספקא כו'. ומיירי שאמר למחר יהיה חול שיהיה למחר פדוי על מעות שיש לו בבית כן פרש"י דאל"כ איך תפקע למחר הקדושה בכדי. ודע דמ"ש בש"ע בסעיף ה' ולא בעלי בצלים שלא גדלו אורך זרת. כ' התי"ט פ"ז דשבת משנה ד' וז"ל על מ"ש שם במשנה המוציא עלי בצלים וז"ל א"ל בני כו' שהם מה שהוא כמו יד לבצל והכי אמרינן בפרק בכל מערבים דעלי בצלים דאבצל זרת' פרש"י שגדלו זרת ולא שייך אלא במה שהוא כמו בית יד כו' ונכונים דבריו שמה שסביבו של הבצלים קליפות נקראו עכ"ל וכן משמע יותר בלשון הרמב"ם פ"א שכתב אלא אם הבצילו ונעשה אורך כל עלה מהן זרת עכ"ל הובא גם בס' ת"ש ודע דזרת הוא חצי אמה של ששה טפחים והיינו ג"ט וע' בי"ד סי' קצ"א סעיף ל"ו ובבאר הגולה שם:
  • חיפוש ספר

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2022 23:03 אני מחפש ספר נחמת אליהו על איכה זה פירוש הגר"א על איכה שיצא לאור על ידי מכון הגר"א, ולא מצאתי אותו לא בחנויות ולא באוצר החכמה
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 16:37 נפש החיים שער א פרק ג' ובהיפוך ח''ו ע''י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר''ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמ''ש (שם מ''ט) מהרסיך ומחריביך וגו'. או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר''ל: האם יש למישהו מקור ללשונות הללו, "מהרס כמה כוחות ועולמות עליונים" "או מחשיך" "או מקטין אורם" אני מחפש מהזוהר או מכתבי אריז"ל או כתבי ראשונים וקדמונים שבתקפות האריז"ל או קודם לכן.
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    241 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים