תיאור הלווי' של הרה''ק משטעפינעשט זי''ע

[Chaim Erlanger - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:30

אני מחפש מקור שמתאר את משא הלוויה של הרה''ק ר' אברהם מתתיהו משטעפינעשט זי''ע
איפה היתה הלוי', מי הספיד, איפה היתה הטהרה וכו'
תודה מראש

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:31

תיקון קטן:
מסע הלויה

מאת: [email protected]

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 13:18

הגם שבמקורות לא כן, רבים כותבים בכה"ג הלוויה, וכמו בוודאי, הוועד, צוואה,
וכיו"ב.

לעיקר השאלה, מסתמא כבר נחקר נושא זה כהוגן בגיליונות ובספרים של מוסדות
שטפנשט, כדאי לבדוק אצלם...

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 13:20

*וכעת הבנתי שכוונתו למילה משא / מסע - כמובן...

[עריכה לשונית - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:03

בדברים כאלו עליך להיעזר במאגר של ארכיון היהודי ולבדוק בעיתוני הימים מאז

[חנניה הירש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:16

האדמו"ר אברהם מתתיהו פרידמאן זצ"ל הידוע כמחולל הפלאות משטפנשט
יומא דהילולא – כ"א תמוז
נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה כסליו ה'תר"ז ) 1847 (. סבו )האדמו"ר ר' ישראל
מרוז'ין( בחר את
שמו: אברהם ע"ש ר' אברהם המלאך )ר' אברהם פרידמן( ומתתיהו שיהיה בעל כח כמו
מתתיהו כהן
גדול החשמונאי להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל. בהיותו כבן 21 )י"ד כסליו
ה'תרכ"ט ] 1868 [(
התייתם מאביו. בתחילה סירב לקבל בתחילה את עול ההנהגה בגיל כה צעיר אולם לבסוף
הסכים לכהן
במקום אביו. ידוע כמחולל פלאות וסיפורי מופתים רבים סופרו אודותיו. ענוותן,
ידוע כבעל רוח הקודש
וצופה למרחקים. רבים נושעו מברכותיו. גאון בנגלה ובנסתר. החזיר את ספריו למקום
ע"מ שלא ידעו כי
עוסק בתורת הנסתר. התפרסם בנדיבותו לצדקה, ולא אחת הלכו כל כספי הפדיונות
לאלמנות ויתומים.
דאג בקביעות יומיומית לכל צרכיהם ומחסורם של כמאה מחסידיו אשר כונו ה'יושבים'
היות וישבו
בקביעות בביהמ"ד שבחצרו ועסקו בתורה. למרות צומותיו וסיגופיו מעולם לא נזקק
לרופא. נפטר
בחצות ליל שבת, כ"א תמוז תרצ"ג ) 1933 (.

בהלווייתו השתתפו רבבות. חי כ 86- שנים. ציונו הועתקב-ה' חשוון תשכ"ט ) 1969
( מרומניה לבית-החיים "נחלת יצחק" בגבול ת"א וגבעתיים. כאשר פתחו אתהארון
נדהמו לראות את גופו שלם. גם כיום רבים ראו מופתים ונושעו בציונו של הרב.
סבותיו: האדמו"ר ישראל מרוז'ין )מצד אביו(, ר' אליעזר קושאנסקי )מצד אמו(.
סבתא: מרת שרה )מצד אביו(. אביו: האדמו"ר מנחם נחום )הראשון לבית שטפנשט(.
אמו: מרת פרל.
נשותיו: בת ר' ייצק רייך )זיווג ראשון- מגזר ראפשיץ(, מרת שרה ציפרה )זיווג
שני- בתו של ר' יוסף
מונזון, בת דודו(. מתלמידיו: אדמו"ר רבי חיים זאנוויל אברומוביץ מרימניץ,
אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא
מסקולען, ר' משה ווייס )המכונה ר' משה בטלן(. לרב לא היו צאצאים.
שלוש שנים חלפו ועדיין לא פרע ר' משה את הנדוניה. המחותנים כבר מדברים בגלוי
על ביטול השידוך,
והוא ואשתו אובדי עצות. בצר להם החליטו לנסוע לרבינו, לבקש שיתפלל בעדם
ויברכם. הם יצאו לדרך
הרחוקה, מגלץ שבדרום מולדובה ועד שטפנשט שבצפון. עם כניסתם לצדיק החלו לגולל
את מצוקתם.
"אם יתבטל השידוך, מה יהיה על בתנו?! עלולה היא להישאר רווקה זקנה, חלילה?!",
אמרו ההורים
המיוסרים. בעיניים טובות הביט בהם הצדיק, פנה לר' משה ושאל: "מה עיסוקך?".
השיב ר' משה כי
בחורף הוא סוחר בנוצות אווז ובקיץ מכין גלידות. הצד השווה בשני העיסוקים הוא
הפרנסה הדלה.
הוסיף הצדיק להתעניין: "מניין אתה משיג קרח להקפיא את הגלידה?". הוא השיב כי
הוא קונה את
הקרח מסוכן, וזה קונה את הקרח מבית-חרושת. והצדיק שאל: "וכיצד יש לבית-החרושת
קרח בקיץ?"-
"בחורף יוצאים להרים וחוצבים גושי קרח גדולים. אח"כ מנסרים אותם ללבנים,
וטומנים אותם בבורות
מיוחדים בקרקע, שם הם נשמרים קפואים לאורך זמן. בקיץ מוציאים אותם ומשווקים
לסוחרים". "סעו
לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. ה' יהיה בעזרכם ותהיה לכם פרנסה בשפע". למשמע
הדברים נעתקו
המילים מפי הבעל והאישה אמרה: "רבי קדוש! אפילו את דמי הנסיעה לכאן נאלצנו
ללוות. מניין ניקח
את הסכומים העצומים כדי לפתוח בית-חרושת?!". כשסיימה קם ממקומו, הביט בהם
ואמר: "הלוא
אמרתי לכם, שובו לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. אל תשנו מדברי אף לא כחוט
השערה!". דבריו
התקיפים הבהירו כי הצדיק איתן בדעתו ובני-הזוג קיבלו זאת באמונה שלמה. נותרה
רק השאלה – כיצד
עושים זאת. חלפו הימים. ערב אחד נשמעו נקישות בדלת. ר' משה פנה לחלון לראות מי
בא לבקרם.
נפלאות הצדיקים - כ"ב תמוז 849
בחוץ עמדה קבוצת גברתנים חסונים וגרזנים בידיהם. הוא לא העז לגשת אל הפתח.
בקבוצה היה גוי
אחד ממכריו, אשר ניגש אל החלון, הציג את עצמו בידידות והבהיר לו כי רצונם
להציע לו הצעה עסקית.
"אנחנו עובדים בבית-חרושת לקרח בעיר הסמוכה. הבעליו הוא אדם קשה ואכזרי, רודה
בנו ללא רחם.
באחרונה אף הפסיק לשלם את משכורתנו. החלטנו שאיננו מוכנים עוד לעבוד אצלו.
שמענו שאתה
עוסק במכירת מוצרים קפואים, והחלטנו להציע לך להקים בחצר ביתך בית-חרושת לקרח.
אנחנו נביא
את הידע והציוד הדרוש, ונהיה הפועלים שלך. היהודים ידועים כמעבידים נוחים
וישרים". כמעט ודחה
את ההצעה אולם לרגע נזכר בדברי רבינו: "הקימו בית-חרושת לקרח". ר' משה פנה
לאורחיו ואמר:
"מצבי הכלכלי ירוד עכשיו, ולעת-עתה לא אוכל לשלם לכם מאומה. רק בבוא הקיץ, אם
וכאשר יצליח
ה' דרכי והסחורה תימכר כראוי, אוכל להחזיר לכם את משכורתכם על החודשים שחלפו.
האם תסכימו
לעסקה כזאת?". הפועלים נראו מאוכזבים. לפתע נענה אחד מהם וקרא: "הרי איו לנו
לאן לחזור.
המעביד הפסיק לשלם את משכורתנו. מוטב שנקים כאן בית-חרושת, ולשנה הבאה נהיה
מסודרים".
הם הסכימו והקימו את בית-החרושת. בקיץ נהרו אליו סוחרים רבים. היה זה פלא כיצד
נפוצה כל-כך
השמועה על בית-החרושת החדש, ומדוע מעדיפים סוחרים ממרחקים דווקא אותו. עד מהרה
שילם ר'
משה את חובותיו לפועלים, והוסיף לצבור רווחים נאים. בית החרושת 'גריסרו' נהפך
לאחד המפורסמים
ברומניה. והחתונה? – עוד באותו קיץ התקיימו הנישואין, לשמחתם הרבה של שני
הצדדים, כאשר ר'
משה בקושי התפנה לה מרוב הביקוש במכירת הקרח.
פעם אחת שהרב הגיע ל רדוביץ. שם התארח בבית משפ' בוימן. אנשים רבים הגיעו לבקש
ברכה.
קרוב לחצות ביקשה האם מילדיה, בנימין ומשה שילכו לישון כדי שיהיה להם כח גם
מחר לארח את
האנשים הרבים. הילדים הסתקרנו מה עושה כעת הרבי. הם הביטו מבעד לחור הדלת.
הרבי פתח פתקה
אחר פתקה . אחר הניחה לימינו. רק שלוש פתקאות הונחו לשמאלו. בסיום, קם הצדיק
ויצא מהחדר.
הילדים הסקרנים נכנסו לחדר. משה פתח את הפתקים וקרא את השמות. בפתק אחד היה
כתוב שמו של
אחיהם יוסף. בשתי הפתקאות האחרות- שני תושבים אחרים. לאחר שנים הבינו את פשר
הדבר. לאחר
שמלחמת העולם השניה פרצה. התושבים היהודים של רדוביץ שהביאו פתקה אל הרבי-
כולם ניצלו.
מלבד שלושה: יוסף אחיהם ושני התושבים האחרים שהפתקאות הונחו בשמאל.