אם אפשר לשאול את המבינים מדוע כתוב בפרשה "ויהי ברכת ה',, ולא ותהי ברכת ה'

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:49

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:06

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישב פרק לט ה)
ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה. *היה ראוי לומר, ותהי ברכת ה' *כמו
ברכת ה' היא תעשיר (משלי י כב), אלא ויהי ברכת ה' חזר אל יוסף, כלומר ויהי
יוסף ברכת ה', ברכה מה' בבית ובשדה, י"ב חודש עשה יוסף, ששה חדשים בבית, וששה
חדשים בשדה.

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לט
ויהי ברכת ה'. פתח ויהי לשון זכר וסיים ברכת ה', שהברכה לשון נקבה, דכתיב ברכת
ה' היא תעשיר (משלי י כב), אלא חזר הדבור ליוסף, כלומר ויהי יוסף ברכת ה' הוא
היה הברכה בכל אשר לו לפוטיפר:

[י. בן חיים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 11:51

הכתב והקבלה פרשת ויצא פרק כח פסוק כב
יהיה בית. מהראוי תהיה בית, כי אבן נקבה היא, אמנם בלשון הויה לא ישמור לא
המין ולא המספר, כמו כי יהיה נערה בתולה, ויהי אנשים (רוו"ה), ויתכן שאמר כאן
בלשון זכר להורות על כח ההויה וחזקה, שלא תהיה רפיון ועזיבה בהויתה, כי ודאי
יהיה כן, כענין ויאמר אליה עמוד פתח האהל (שופטים ד'), אמר עמוד בלשון זכר
לזרוזי נפשה בעמידה זאת כעמידת הזכר שכחו לעמוד על מעמדו הרבה יותר מן הנקבה:

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 10:52

האם תשובת הגר"א סגרון שהביא
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת וישב פרק לט ה)
ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה. *היה ראוי לומר, ותהי ברכת ה' *כמו
ברכת ה' היא תעשיר (משלי י כב), אלא ויהי ברכת ה' חזר אל יוסף, כלומר ויהי
יוסף ברכת ה', ברכה מה' בבית ובשדה, י"ב חודש עשה יוסף, ששה חדשים בבית, וששה
חדשים בשדה.

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לט
ויהי ברכת ה'. פתח ויהי לשון זכר וסיים ברכת ה', שהברכה לשון נקבה, דכתיב ברכת
ה' היא תעשיר (משלי י כב), אלא חזר הדבור ליוסף, כלומר ויהי יוסף ברכת ה' הוא
היה הברכה בכל אשר לו לפוטיפר:

סותרת לרוו"ה?

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 12:43

לא, כי המדרש 'אינו מחויב' לכללי הדקדוק כידוע, ודורשים גם מה שיש לו הסבר
מבחינה לשונית, וזה כידוע שיטת ראב"ע ורשב"ם עה"ת שפירשו הכל ע"ד הפשט.
אמנם ראיתי עכשיו שהרא"ם בשמות (ל ד) מבאר אחרת, הוא מסביר שכשאר מוצאים לשון
כמו שהזכרת אז חסר בה תיבת 'מעשה', כגון בפסוק שם "והיה מעשה הטבעות" שלכאורה
היה לו לומר 'והיו מעשה הטבעות', אלא שמילת 'והיה' שב אל המעשה שהוא חסר מן
המקרא, וכמוהו רבים "והיה העלמה" וכן והיה העיר הקרובה", והכוונה שם והיה מעשה
העלמה וכו'.