דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'גמר מלאכתם היא' או 'גמר מלאכתם הוא'?

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 00:01

    איך נכון לומר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 00:01

    איך נכון לומר?

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 02:19

    הוא

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 02:19

    הוא

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 08:58

    ארי במסתרים כתב לי
    תלוי על מה מדובר.
    כלים - גמר מלאכתם הוא.
    גבינות - גמר מלאכתם היא.
    (זכר ונקבה נקבע לפי המושג שעליו מדובר)
    ?

    נ.ב.
    שעונים תגובה שיש בה תועלת לכלם, נא ללחוץ על הכפתור 'מענה לכולם' ולא מענה
    למחבר, למען יראו וילמדו
    ב-יום שני, 23 בינואר 2023 בשעה 02:19:11 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 08:58

    ארי במסתרים כתב לי
    תלוי על מה מדובר.
    כלים - גמר מלאכתם הוא.
    גבינות - גמר מלאכתם היא.
    (זכר ונקבה נקבע לפי המושג שעליו מדובר)
    ?

    נ.ב.
    שעונים תגובה שיש בה תועלת לכלם, נא ללחוץ על הכפתור 'מענה לכולם' ולא מענה
    למחבר, למען יראו וילמדו
    ב-יום שני, 23 בינואר 2023 בשעה 02:19:11 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 09:05

    אם הכוונה לגמר המלאכה, הרי ש'גמר' הוא לשון זכר ובכל אופן צריך להיות 'הוא'.
    ואגב, לגבי גבינות צ"ל: גמר מלאכתן הוא - כי תיבת 'הוא' חוזרת על 'גמר',
    ומכל מקום 'מלאכתן' חוזרת על הגבינות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 09:05

    אם הכוונה לגמר המלאכה, הרי ש'גמר' הוא לשון זכר ובכל אופן צריך להיות 'הוא'.
    ואגב, לגבי גבינות צ"ל: גמר מלאכתן הוא - כי תיבת 'הוא' חוזרת על 'גמר',
    ומכל מקום 'מלאכתן' חוזרת על הגבינות.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 10:03

    על אף דקי"ל אין משיבים את הארי מ"מ יש לומר 'הוא' אף כשמדובר בלשון נקבה
    (כגון גמר מלאכת הגבינה הוא), כיון שתיבת 'הוא' חוזרת על הגמר שמשמש בלשון
    זכר..

  • מהי המידה תומן, והאם היא מקבילה לעוכלא או לחצי ורבע.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 13:22 "שהרי התומן שמינית הקב דהיינו חצי לוג וא"כ רביעית הלוג היינו חצי תומן" תכפיל את הרביעית לשנים ותגיע לתומן, להממעיטים (רא"ח נאה): 172 סמ"ק להמרבים (חזו"א): 300 סמ"ק. אמנם להחזו"א 150 זה לרווחא דמילתא, ומעיקר הדין זה כ-135 סמ"ק ולפי"ז תומן: 270 סמ"ק ב-יום ראשון, 26 בפברואר 2023 בשעה 20:57:00 UTC+2, אהרלה צימרמן כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2023 23:57 הטעות היתה בגלל שר' מנחם מנדל משקלוב התחתן עם אלמנתו של האדמו"ר ר' מנחם מנדל מוטיבסק
  • שאלה בדקדוק - ספרי או ספריי, עלי או עליי?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 22:37 בעברית כותבים בלשון רבים בשתי יודי"ן, כדי שלא להחליף עם לשון יחיד, אך בכתיבה התורנית כמעט ואינו מצוי, הגם שאפשר למצוא כן בספרים חדשים רבים יחסית. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 17:30 מהו פרויקט 'ווין דת'? ככל הפרויקטים שלנו (על לבבך, נוק נקי, קנדלעך, בוק בקי וווין דת), אנו מחפשים לתת לבן תורה ליהנות מטכנולוגיה בלי להיפגע ממנה. המטרה הייתה ליצור מכשיר שהוא: 100% כשר, 100% בטוח, 100% מותג ו-100% ווינדוס 8.1. ישנם מחשבים וטאבלטים רבים, ויש את ווין דת. זהו מחשב עם מערכת ווינדוס מקורית, היחיד בעולם שאין שום אפשרות לשנות אצלו את החסימה, לראות בו סרטים או להשתמש באינטרנט. גם בחור ונער יוכלו ללמוד בו, בלי חשש שמישהוא "יעזור לו לשכלל" את ההווין דת. אם מחברים את ווין דת באופן אלחוטי/חוטי למסך גדול, למקלדת ולעכבר, אפשר לוותר על מחשב רגיל. ווין דת כולל עשרות תוכנות מעולות שהותקנו וכוונו בצורה מקצועית. בווין דת תוכלו להשתמש בפרויקט השו"ת, התקליטור התורני (DBS), אוצר החכמה ולערוך ספרים עם תוכנות מלאות של אופיס וגרפיקה. המערכת של ווין דת חסינה באופן יוצא מן הכלל! . עוד לא מצאנו וירוס שיכול להזיק לווין דת. המערכת ננעלה באופן הבטוח ביותר ואין שום אפשרות להוסיף על התוכנות המצויות במכשיר או לפתוח אותם לדברים לא מתאימים. המכשיר נבדק ואושר ע"י מומחים בתחום המחשבים ולא ניתן לשימוש מעבר לאותן תוכנות ויישומים שהותקנו ואושרו. כל ניסיון לפרוץ את המערכת שיתגלה על ידינו (הגם שבסופו של דבר רק יזיק למכשיר) מסיר מאיתנו כל אחריות על המכשיר ועל תיקונו, ועל תנאי זה נמכר המכשיר. אנו תפילה ותקווה שנוכל להמשיך ולהציע פתרונות ליהנות מטכנולוגיה באופן ההולם את ערכיה של תורתנו הקדושה. שמנו לנו למטרה לשמור ככל האפשר את מחננו מפגעים וממרעין בישין הצצים חדשים לבקרים והמבקשים לפגוע בטהרתו ובקדושתו. נשמח לקבל הצעות ורעיונות איך להעזר בטכנולוגייה ללא חשש. הבהרה ואזהרה היות ששימוש לא נכון במכשיר יכול לגרום לאובדן של שעות רבות של עבודה וחומר, ולעתים לא ניתן יהיה לשחזרו (מלבד התיקון הנדרש להשיב את המכשיר לתיקונו) לכן יש לעבוד עם המכשיר בזהירות, לגבות חומר לעתים תקופות והכלל הוא שלא עושים מה שלא מבינים. ולתועלת המשתמשים נכתב מדריך זה. בווין דת מותקנות עשרות תוכנות שימושיות שבן תורה יוכל להיעזר בהם מתוך דאגה שכולן יעבדו טוב ומהר. ואלו הן בראשי פרקים: א. תוכנות תורניות ללימוד וכתיבת חידושי תורה. המכשיר מסוגל להציג את כל סוגי קבצי הטקסט וספרים דיגיטלים. הוא כולל אפשרות להפעלת פרוייקט השו"ת, התקליטור התורני (DBS) אוצר החכמה ועוד, כולל תוכנות על לבבך, אורייתא, תורת אמת, תוכנות זמני הלכה בכל העולם, לוח שנה עברי עם הצגת דף יומי. ב. תוכנות כתיבת קבצי וורד ואקסל, אקסס. ותוכנות פתקים ורשימות. ג. תוכנות עזר למיניהם כמו שעון מעורר מתוחכם, הוצאות והכנסות, בסיס נתונים אישי. ד. תוכנות מוסיקה והקלטת שיעורים, עריכת וחתיכת קבצי 3MP. ה. מצלמה לצילום תמונות ווידאו. תוכנות להצגת ועיבוד תמונות (אינה מציגה וידאו). ו. תוכנת ניווט בישראל (דורש התקן GPS חיצוני).. מילון מושגים סיסמת כניסה– 5775 במילה "לחיצה" - בכל המדריך הזה כוונה לנגיעה הקלה ביותר (המסך רגיש מאד) קובץ- תמונה, סרטון, שיר, מסמך. תיקייה – התיקייה מאגדת בתוכה קבצים או תיקייות נוספות. סייר קבצים – מאפשר להעתיק, להעביר, ולמחוק קבצים. כפתור פיזי- כפתור מחוץ למסך (בדרך כלל כפתור לחיץ). מערכת ווינדוס – התוכנה הראשית שמפעילה את המכשיר. תיקיית שורש – התיקיה הראשית שמאגדת בתוכה את כל התיקיות שבהם נמצאים כל הקבצים במכשיר. תוכנה – ישום (תוכנה) הכפתור הפעלה של תוכנה נראה כמו תמונה זעירה. ווידג'ט – חלק מהמידע בתוכנה הנבחרת מוצג על מסך הבית. קיצור דרך – סמל נוסף לתוכנה הנבחרת במקום שנוח למשתמש. מידע טכני בסיסי יצרן : חברת המחשבים האמריקאית HP *מערכת הפעלה: * windows 8.1 (ווינדוס 8). *מעבד: *Intel Z3735G 4 ליבות זיכרון ראם: 1 GB (1 ג"ב) DDR3 . זיכרון המכשיר: 32 ג"ב eMMC, הזיכרון שניתן לשימוש במכשיר הוא רק בדיסק "(: Z) ווין דת" שמכיל 8 ג"ב (4 ג'יגה פנוי), וכרטיס מיקרו SD (קנייה בנפרד) עד 256 גיגה. *מסך: *מסך מגע ברזולוציית 1280X800 בגודל 7 אינטש (17.8 ס"מ) באלכסון. מולטי טאצ' עד 10 נקודות מגע, וציפוי נגד בוהק. שמע: מיקרופון אחד, רמקול משולב. בלוטוס*':* Bluetooth 4.0-1 (מאפשר לחבר מקלדת עכבר וג'י פי אס אלחוטיים). חריצי הרחבה*:* כרטיס Micro SD אחד - יכולת אחסון הניתנת להרחבה של עד 256 ג"ב. (כרטיס מיקרו SD (אס די) לרכישה בנפרד). יציאות: שקע אוזניות (3.5 מ"מ), ויציאת 2.0 micro-B USB (יו אס בי) לחיבור התקנים חיצונים כמו דיסק או קי, דיסק קשיח, מדפסת (חשוב להשתמש במכשירים שמתחברים בצורה אלחוטית כדי לא לשחוק את כניסת היו אס בי). מצלמה: מצלמה קדמית 0.3 MP, מצלמה אחורית 2 MP. חיישנים: מד תאוצה. ממדים: 9.9x110.7x192.7 מ"מ. משקל: 350 ג'. חשמל: מתאם AC של 7.5 וואט (מטען מצורף למכשיר). סוג סוללה: סוללת פולימר ליתיום יון, תא אחד, 11.1 WHr. אורך ח״ סוללה: 8 שעות בקריאה כ50 שעות בשינה. צבע מוצר*:* ליקריץ שחור, מגע של משי. כשר: הווין דת הוכשר על ידינו ואושר לשימוש ע"י "משמרת הקודש והחינוך". תוכנות: הווין דת חסום להתקנת תוכנות והשימוש בתוכנות הוא רק במה שכבר מותקן במערכת. התוכנות בתשלום כמו פרויקט השו"ת אוצר החכמה וכדו' ידרשו קוד או הכנסת דיסק קשיח/און קי להפעלה. *תכולת האריזה: *מכשיר, מטען, כבל USB (יו אס בי), מתאם OTG (לכניסת יו אס בי רגילה), מדריך משתמש. *אביזרים נלווים: *מתאם USB, מקלדת ועכבר בלוטוס, מתאם למסך גדול חוטי, מתאם למסך גדול אלחוטי, נרתיק עם מקלדת, נרתיק בלי מקלדת, חיישן GPS אלחוטי, כרטיסים 32, 64 128 256 ג'יגה מלאים באלפי ספרים מצולמים. *תמיכה טכנית: *בתמיכה טכנית נענה על בעיות שלא הוזכרו ב"פתרון בעיות" ובמדריך. טלפון תמיכה טכנית 0527173495 מ14:00 עד 16:00, בימים א' עד ה', נא לא להתקשר בזמנים אחרים. *אחריות: *12 חודשים על החומרה. תעודת אחריות בסוף המדריך. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:20 אצל לקוח שמבקש "רק לשון הקודש", עדיף: מאד, כיון.
  • מקור שרחל היא דין ולאה היא חסד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 17/10/2023 14:50 יתכן ומדובר בדבר פשוט, אך קצת הסתבכתי במציאת מקור ברור להנ"ל. אודה למי שיוכל לסייע בידי.
  • איפה היא העיר 'ברנו' ואיך הוא נקראת בשמות אחרים

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 16:14 ברנו, עיר בצ'כיה. מעתיק מהמכלול: ברנו קפיצה לניווט https://www.hamichlol.org.il/ברנו#mw-headקפיצה לחיפוש https://www.hamichlol.org.il/ברנו#searchInput ברנוBrno [image: Brno view.jpg] https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Brno_view.jpg מדינה https://www.hamichlol.org.il/מדינה [image: צ'כיה] https://www.hamichlol.org.il/צ'כיה צ'כיה https://www.hamichlol.org.il/צ'כיה ראש העיר מרקטה וונקובה (המפלגה ODS; משנת 2018) תאריך ייסוד בשנת 1243 https://www.hamichlol.org.il/1243 שטח https://www.hamichlol.org.il/שטח 230.20 קמ"ר https://www.hamichlol.org.il/קילומטר_רבוע גובה https://www.hamichlol.org.il/גובה_פני_הים 237 מטרים אוכלוסייה https://www.hamichlol.org.il/אוכלוסייה ‑ במטרופולין https://www.hamichlol.org.il/מטרופולין 729,510 (2007) קואורדינטות https://www.hamichlol.org.il/קואורדינטות_גאוגרפיות 49°12′N 16°37′E https://tools.wmflabs.org/geohack/geohack.php?pagename=ברנו&language=he&params=49_12_N_16_37_E_type:city אזור זמן https://www.hamichlol.org.il/אזור_זמן UTC https://www.hamichlol.org.il/זמן_אוניברסלי_מתואם +1 Brno http://www.brno.cz/index.php?lan=en [image: Czech Republic adm location map.svg] https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Czech_Republic_adm_location_map.svg [image: פראג] פראג https://www.hamichlol.org.il/פראג [image: צ'סקה] צ'סקה https://www.hamichlol.org.il/צ'סקה_בודייוביצה [image: פלזן] פלזן https://www.hamichlol.org.il/פלזן [image: קרלובי/וארי] קרלובי https://www.hamichlol.org.il/קרלובי_וארי וארי https://www.hamichlol.org.il/קרלובי_וארי [image: אוסטי] אוסטי https://www.hamichlol.org.il/אוסטי_נד_לבם [image: ליברץ] ליברץ https://www.hamichlol.org.il/ליברץ [image: פרדוביצה] פרדוביצה https://www.hamichlol.org.il/פרדוביצה [image: אולומואוץ] אולומואוץ https://www.hamichlol.org.il/אולומואוץ [image: אוסטרבה] אוסטרבה https://www.hamichlol.org.il/אוסטרבה [image: זלין] זלין https://www.hamichlol.org.il/זלין [image: ייהלבה] ייהלבה https://www.hamichlol.org.il/ייהלבה פולין https://www.hamichlol.org.il/פולין סלובקיה https://www.hamichlol.org.il/סלובקיה אוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה גרמניה https://www.hamichlol.org.il/גרמניה [image: ברנו] ברנו (למפת צ'כיה מוגדלת) https://www.hamichlol.org.il/ברנו# https://www.hamichlol.org.il/ברנו# https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Brno_Willenberg_1593.jpg https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Brno_Willenberg_1593.jpg מראה העיר בשנת 1593 ברנו (בצ'כית https://www.hamichlol.org.il/צ'כית: Brno https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/3/3d/Cs-Brno.ogg ( מידע https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Cs-Brno.ogg • עזרה https://www.hamichlol.org.il/עזרה:מדיה ), בגרמנית https://www.hamichlol.org.il/גרמנית: Brünn, נכתב גם ברין או ברונא) היא בירת מוראביה https://www.hamichlol.org.il/מוראביה והעיר השנייה בגודלה בצ'כיה https://www.hamichlol.org.il/צ'כיה. תוכן עניינים 1 אטימולוגיה https://www.hamichlol.org.il/ברנו#אטימולוגיה 2 גאוגרפיה https://www.hamichlol.org.il/ברנו#גאוגרפיה 3 היסטוריה https://www.hamichlol.org.il/ברנו#היסטוריה 4 ברנו היום https://www.hamichlol.org.il/ברנו#ברנו_היום 5 יהודים https://www.hamichlol.org.il/ברנו#יהודים 6 אתרים https://www.hamichlol.org.il/ברנו#אתרים 7 ערים תאומות https://www.hamichlol.org.il/ברנו#ערים_תאומות 8 קישורים חיצוניים https://www.hamichlol.org.il/ברנו#קישורים_חיצוניים אטימולוגיה מקור שמה של העיר אינו ברור, וההסבר הסביר ביותר הוא שמקורו בשפה סלאבית עתיקה https://www.hamichlol.org.il/שפות_סלאביות בה brnie משמעותו בוץ או brniti שמשמעותו מגן או מבצר. יש הסוברים כי מקור השם במילה "הר" בשפה קלטית https://www.hamichlol.org.il/שפה_קלטית שפה ששלטה באזור לפני השתלטות הסלאבים. גאוגרפיה ברנו שוכנת בדרום-מזרח המדינה, בחיבור הנהרות סביטבה https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סביטבה&action=edit&redlink=1 וסוורטקה https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוורטקה&action=edit&redlink=1. היא הבירה הפוליטית והתרבותית של אזור דרום מוראביה https://www.hamichlol.org.il/מוראביה ומשמשת כמרכז של מוראביה בכלל. העיר ממוקמת בחיבור הדרכים בין הציוויליזציות בדרום אירופה https://www.hamichlol.org.il/דרום_אירופה לצפונה. עקב מיקומה בין ההרים לבין המישור היא נהנית מאקלים נוח ומתון. היסטוריה ברנו הוכרה כעיר על ידי ואצלב הראשון https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ואצלב_הראשון&action=edit&redlink=1 מלך בוהמיה https://www.hamichlol.org.il/בוהמיה בשנת 1243 https://www.hamichlol.org.il/1243, אולם האזור יושב כבר במאה ה-5 לספירה https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-5. החל מהמאה ה-11 https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-11 שימשה העיר כמקום מושבה של שושלת פשֵימִסל ששלטה בבוהמיה ובאזורים בפולין https://www.hamichlol.org.il/פולין. במאה ה-14 העיר שימשה אחד המרכזים בהם נפגשה האספה המוראבית, כאשר העיר אולומוץ https://www.hamichlol.org.il/אולומוץ משמשת כמרכז השני. במהלך מלחמת שלושים השנים https://www.hamichlol.org.il/מלחמת_שלושים_השנים, בשנים 1643 ו-1645, הייתה ברנו העיר היחידה שהצליחה לעמוד בפני המצור https://www.hamichlol.org.il/מצור השוודי https://www.hamichlol.org.il/שוודיה, מה שאיפשר לאימפריה האוסטרו-הונגרית https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_האוסטרו_הונגרית לשקם את צבאה ולעמוד בלחץ ההתקפות השוודי. כאות הוקרה לעמידתה האיתנה, זכתה העיר להטבות מיוחדות במעמדה כעיר והוקם בה מבצר ברוקי. בשנת 1742 ניסו הפרוסים https://www.hamichlol.org.il/פרוסיה לכבוש את העיר ללא הצלחה, ובשנת 1777 הוקמה בה בישופות https://www.hamichlol.org.il/בישופות. במאה ה-18, בעקבות התפתחות התעשייה והמסחר, גדלה העיר מאוד והפכה לאחד מהמרכזים התעשייתיים המרכזיים במוראביה https://www.hamichlol.org.il/מוראביה. לא רחוק מהעיר נערך ב-1805 קרב הכרעה חשוב במלחמת הקואליציה האנטי צרפתית השלישית https://www.hamichlol.org.il/הקואליציה_האנטי_צרפתית_השלישית הידוע בשם קרב אוסטרליץ https://www.hamichlol.org.il/קרב_אוסטרליץ . בשנת 1839 מסילת הרכבת הראשונה הגיעה לעיר, בשנת 1847 החלה הארה באמצעות גז ובשנת 1869 נבנתה מערכת הטראם https://www.hamichlol.org.il/טראם הראשונה בעיר. עקב הגידול המהיר נהרסו הביצורים של העיר והמבצר המרכזי הפך בית כלא https://www.hamichlol.org.il/בית_כלא של האימפריה האוסטרו-הונגרית https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_האוסטרו-הונגרית, הן לפושעים פליליים והן לפושעים פוליטיים. בתקופת הרפובליקה הצ'כו-סלובקית הראשונה (1919-1938) נמשך הפיתוח ובעיר הוקמה אוניברסיטה https://www.hamichlol.org.il/אוניברסיטה על שמו של טומאש מסריק https://www.hamichlol.org.il/טומאש_מסריק (1919), בה הוקם הצבא הצ'כי (1919) וכן הוקמו בה גני ירידים בשנת 1928. העיר הפכה לא רק מרכז תעשייתי כי אם גם מרכז תרבותי ורוחני. בתקופת מלחמת העולם השנייה https://www.hamichlol.org.il/מלחמת_העולם_השנייה הייתה העיר תחת שלטון נאצי https://www.hamichlol.org.il/נאצי. יהודי העיר גורשו ברובם הגדול לטרזין https://www.hamichlol.org.il/טרזין, בית הכנסת הגדול בברנו https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת_הגדול_בברנו נשרף ונהרס, וגם רבים מתושביה הצ'כים של העיר הוצאו להורג. לאחר המלחמה גורשו כ-40,000 מן התושבים ממוצא גרמני https://www.hamichlol.org.il/גרמני לאוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה. זמן קצר לאחר המלחמה הפכה העיר קומוניסטית https://www.hamichlol.org.il/קומוניזם עם המהפכה הקומוניסטית https://www.hamichlol.org.il/המהפכה_הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה https://www.hamichlol.org.il/צ'כוסלובקיה (1948) שהסתיימה במהפכת הקטיפה https://www.hamichlol.org.il/מהפכת_הקטיפה בשנת 1989. ברנו היום https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Aerial_view_of_brno_from_airplane.JPG https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Aerial_view_of_brno_from_airplane.JPG תמונה אווירית של ברנו בשנת 1993 לאחר הפיצול מסלובקיה https://www.hamichlol.org.il/סלובקיה הוקמו או הועברו לעיר, בית המשפט החוקתי הצ'כי, בית המשפט העליון של צ'כיה וכן לשכת התובע הכללי. בעיר מספר מוסדות אקדמאיים, הבולט שבהם הוא אוניברסיטת מסריק שהיא השנייה בגודלה בצ'כיה. לעיר היסטוריה ארוכה במרוצי מכוניות https://www.hamichlol.org.il/מרוץ_מכוניות ואופנועים https://www.hamichlol.org.il/מרוץ_אופנועים כבר משנות ה-30 של המאה ה-20 https://www.hamichlol.org.il/שנות_ה-30_של_המאה_ה-20 עת הוקם בסמוך לעיר מסלול מרוצים. לאחר הפסקה של שנים רבות, המסלול נבנה מחדש בשנת 1987 https://www.hamichlol.org.il/1987 והחל לארח מרוצים בינלאומיים כשגולת הכותרת היא מרוצי אופנועי גרנד פרי https://www.hamichlol.org.il/מרוצי_אופנועי_גרנד_פרי . יהודים העדות הראשונה על יהודים באזור היא משנת 1253 https://www.hamichlol.org.il/1253 מתקופת אוטקר השני https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוטקר_השני&action=edit&redlink=1 משושלת פשמישל https://www.hamichlol.org.il/פשמישל, שבה היהודים זכו להגנה של המונרך והיו ואסלים של הכתר. כואסלים זכו היהודים מצד אחד להגנה ומצד שני נאלצו לשלם מיסים גבוהים. כך, בשנת 1333 ציווה המלך יוהאן מלוקסמבורג https://www.hamichlol.org.il/יוהאן_מלוקסמבורג כי היהודים ישלמו 25% מהוצאות הבניה של חומת העיר והחפיר https://www.hamichlol.org.il/חפיר[1] http://www.zob.cz//?q=cs/. על פי הערכה התגוררה בעיר קהילה של כ- 1,000 יהודים באותה תקופה (על פי כמות המיסים ששולמה). מרבית היהודים עסקו במסחר של עורות וצמר, אף על פי שהותר להם להיות אופים נגרים וחייטים. חלק מהיהודים היו מלווים בריבית https://www.hamichlol.org.il/מלווה_בריבית אך הם לא הורשו להתגורר מחוץ לתחום הגטו https://www.hamichlol.org.il/גטו, ולהחזיק באדמות במקרה ומלווה לא שילם את חובו. בתקופת המגפה השחורה https://www.hamichlol.org.il/המגפה_השחורה ברנו הייתה אחת הערים היחידות שהסכימה לקבל יהודים מגורשים ולכן העיר ידעה באותה תקופה גלי הגירה של יהודים. הקהילה היהודית בברנו ידעה אבדות כבדות בתקופת המלחמות ההוסיטיות https://www.hamichlol.org.il/התנועה_ההוסיטית (1420-1434 לערך), במיוחד מידי כוחות האימפריה הרומית ה"קדושה" https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_הרומית_ה"קדושה". אחת הדמויות הבולטות בקהילה היהודית של ברנו במחצית המאה ה-15 https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-15 היא זו של הרב ישראל ברונא https://www.hamichlol.org.il/ישראל_ברונא (1400-1480), אחד הפוסקים הבולטים בדורו, אשר שימש כרב הקהילה עד לגירוש יהודי העיר בשנת 1454. לאחר גירושם, לא קמה קהילה יהודית בברנו עד למחצית המאה ה-19 ונקנסו בקנסות כבדים כל אימת שנכנסו אל בין חומות העיר. לאורך תקופה זו קיימו היהודים עסקים רבים בעיר ברנו, אולם לא התגוררו בה. בשנת 1772 עבר אליה מנהיג התנועה הפרנקיסטית יעקב פרנק https://www.hamichlol.org.il/יעקב_פרנק לאחר ששוחרר ממעצרו במבצר צ‘נסטוחובה על ידי הרוסים. פרנק שהה בעיר 13 שנים, כשהוא מנהל משטר צבאי https://www.hamichlol.org.il/משטר_צבאי למחצה בקרב קהילתו, הכולל לבישת מדים ואימונים קבועים, מנבא על מהפכה עולמית העומדת לפרוץ, אשר נהרות הדם שתביא יפילו את הכנסייה הקתולית שבגדה בו, ושבסופה יכבוש צבא המאמינים מדינה משלו בפולין. https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Bundesarchiv_Bild_183-2004-0813-500,_Deutsche_Truppen_in_Brünn.jpg https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Bundesarchiv_Bild_183-2004-0813-500,_Deutsche_Truppen_in_Brünn.jpg הנאצים נכנסים לברנו, מרץ 1939 https://www.hamichlol.org.il/1939 רק לאחר אביב העמים https://www.hamichlol.org.il/אביב_העמים בשנת 1848 הוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בעיר והקהילה היהודית במקום שבה והתחדשה. כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-19 https://www.hamichlol.org.il/שנות_ה-50_של_המאה_ה-19 נרכשה חלקת אדמה לבית קברות יהודי https://www.hamichlol.org.il/בית_קברות_יהודי ובשנת 1853 החלה בניית בית כנסת חדש לקהילה. בשנת 1857 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-2,230 נפש מתוך 59,819 תושבי העיר. בשנת 1861 נפתח בית ספר יהודי בעיר. בעת מלחמת העולם הראשונה https://www.hamichlol.org.il/מלחמת_העולם_הראשונה הגרו לברנו אלפי פליטים יהודים מגליציה https://www.hamichlol.org.il/גליציה. בין שתי מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בעיר ואף קם בה מרכז ספורט יהודי "מכבי". בשנת 1938 הגיע מספר יהודי העיר לכ-12,000 תושבים. בתקופת השואה שמשה ברנו מרכז לפליטים מצ'כוסלובקיה אך מרבית היהודים גורשו למחנה הריכוז טרזין https://www.hamichlol.org.il/טרזין בשנים 1941-1942. בתחילת המאה ה-21 קיימת בברנו קהילה יהודית פעילה המונה כ-300 יהודים. בין הדמויות הבולטות אשר יצאו מן הקהילה היהודית בעיר, מעת חידושה במחצית המאה ה-19, נמנים: הפילוסוף תאודור גומפרץ https://www.hamichlol.org.il/תאודור_גומפרץ (1832-1912), אדולף סטראנסקי https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אדולף_סטראנסקי&action=edit&redlink=1 (Adolf Stránský) (1855-1931), המלחין פאבל האס https://www.hamichlol.org.il/פאבל_האס (1899-1944) ואחיו השחקן הוגו האס https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הוגו_האס&action=edit&redlink=1 (1901-1968), הצייר אוטו אונגר https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוטו_אונגר&action=edit&redlink=1 (1901-1945), הצייר לודוויג בלום https://www.hamichlol.org.il/לודוויג_בלום (1891-1971) זוכה אות יקיר ירושלים https://www.hamichlol.org.il/יקיר_ירושלים, השחקן גדעון זינגר https://www.hamichlol.org.il/גדעון_זינגר, ההיסטוריון הוגו גולד https://www.hamichlol.org.il/הוגו_גולד (1895-1968), ולודוויג צ'ך https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לודוויג_צ'ך&action=edit&redlink=1 (1870-1942) אשר שימש כשר בממשלת צ'כוסלובקיה בתקופה הרפובליקה הראשונה. אתרים המוזיאון של גרגור מנדל https://www.hamichlol.org.il/גרגור_מנדל, המוזיאון שוכן במנזר עתיק בו עבד ופיתח מנדל את הגנטיקה https://www.hamichlol.org.il/גנטיקה. וילה טוגנדהאט https://www.hamichlol.org.il/וילה_טוגנדהאט (Villa Tugendhat) - נחשבת אחת הדוגמאות היפות לאדריכלות המודרנית, נבנתה על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מיס ואן דר-רוהה https://www.hamichlol.org.il/לודוויג_מיס_ואן_דר-רוהה בשביל משפחה יהודית עשירה בשם זה בשנת 1930 https://www.hamichlol.org.il/1930, המשפחה ברחה לוונצואלה https://www.hamichlol.org.il/ונצואלה בשנת 1938 https://www.hamichlol.org.il/1938 עם עליית הנאצים לשלטון. הווילה הוכרה בשנת 2001 כאתר מורשת עולמית https://www.hamichlol.org.il/אתר_מורשת_עולמית על ידי אונסק"ו https://www.hamichlol.org.il/אונסק"ו. טירת שפִילבֶּרק (Špilberk) - טירה בסגנון בארוק https://www.hamichlol.org.il/בארוק ששמשה שנים רבות המבצר המגן של העיר ומקום מושבם של מלכים ומרגרייבים משושלות פשֵימִסל ו לוקסמבורג https://www.hamichlol.org.il/בית_לוקסמבורג. מאוחר יותר הפכה הטירה לבית כלא. ערים תאומות [image: אנגליה] https://www.hamichlol.org.il/אנגליה לידס https://www.hamichlol.org.il/לידס, אנגליה https://www.hamichlol.org.il/אנגליה [image: ארצות הברית] https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית דאלאס https://www.hamichlol.org.il/דאלאס, ארצות הברית https://www.hamichlol.org.il/ארצות_הברית [image: צרפת] https://www.hamichlol.org.il/צרפת רן https://www.hamichlol.org.il/רן_(עיר), צרפת https://www.hamichlol.org.il/צרפת [image: הולנד] https://www.hamichlol.org.il/הולנד אוטרכט https://www.hamichlol.org.il/אוטרכט, הולנד https://www.hamichlol.org.il/הולנד [image: אוסטריה] https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה סנקט פלטן https://www.hamichlol.org.il/סנקט_פלטן , אוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה [image: גרמניה] https://www.hamichlol.org.il/גרמניה שטוטגרט https://www.hamichlol.org.il/שטוטגרט , גרמניה https://www.hamichlol.org.il/גרמניה [image: אוסטריה] https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה וינה https://www.hamichlol.org.il/וינה, אוסטריה https://www.hamichlol.org.il/אוסטריה קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה https://www.hamichlol.org.il/קרן_ויקימדיה Brno http://www.brno.cz/index.php?lan=en – האתר הרשמי של העיר Brno http://www.discoverczech.com/brno/index.php4 – עובדות בסיסיות, אתרים ומלונות אוניברסיטת מסריק http://www.muni.cz/to.en/ (באנגלית) מאמר על יהדות ברנו https://web.archive.org/web/20070927132500/http://www.zob.cz/historie_en.html (באנגלית) מאמר נוסף על יהדות ברנו http://www.centropa.org/index.php?page=rdetails&rtype=report&id=21 ( אורכב https://web.archive.org/web/20160304030013/http://www.centropa.org/index.php?page=rdetails&rtype=report&id=21 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine https://www.hamichlol.org.il/Wayback_Machine) מבוא לתולדות הקהילה היהודית בברנו http://www.jewish-heritage.org.il/subcontentpage.aspx?id=153 מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 22:16 יש את פורום של פרוג וכן יש להם כמדומה לי קורסים מצויינים

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים