חוו"ד על סיפור ידוע

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 13:06

מסופר על הרמב"ם (מובא בסדר הדורות) שבילדותו היה קשה הבנה וכו' וברח מבית
אביו וכו'
מהי מידת מהימנותו של סיפור זה?

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 13:13

כמדומני שמובא כן בסדר הדורות.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 13:19

סליחה לא ראיתי שציינת, אך לעצם שאלתך שם מביא כן בשם שלשלת הקבלה וכבר יש
שפקפקו לגבי מקור זה

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:21

שמעתי, שהרבה מגדולי ישראל יצאו נגד הסיפור
וכמובן שהוא לא מסתדר עם ההסטוריה

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:33

אשמח אם מישהו יסביר בטטו''ד מה בדיוק לא מסתדר ואת החשבון שבו

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:42

איני יודע בענין טענת הרב מאזוז
אך לגבי ספר שלשלת הקבלה שזה בעצם המקור לסיפור זה, כבר יצאו נגד הנכתב שם
בכללותו, ובראשם הישר מקנדיא בספרו מצרף לחכמה,
מה שמעניין שסדר הדורות עצמו בהקדמתו גם פקפק בספר הנ"ל.

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:49

יתכן ועניין החשבון קשור למה שכתב בהמשך להסיפור הנ"ל שם כתב שהרמב"ם ברח לאחר
שהכוהו והחל ללמוד אצל הר"י מיגאש, מה שלא מסתדר הוא שכאשר הר"י מיגאש נפטר
הרמב"ם היה בן שלוש.

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 14:56

ייש''כ . לא זכרתי שכך סופר.
אבל אולי ישנן נוסחאות אחרות בנוגע לשמו של החכם אצלו הוא למד ? יתכן ?

[אלחנן וכסלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 16:24

זכור לי שבגליון "אגעדאנק" הביאו את הסיפור וכתבו שם שהסיפור רמוז בתשובות
הרמב"ם בשתי שורות. איני זוכר באיזה גליון. מצרף את המייל של הגליון אפשר
לכתוב להם.
[email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:01

ברמב"ם בכ"מ נראה שהיה לו קשר לימודי עם אביו ולא כפי הסיפור שכשהיה הרמב"ם
כבר 'רמב"ם' רק אז הכירו אביו, ואז ודאי לא היה צריך לאביו, וביותר, שמה שהוא
נחשב תלמיד הר"י מגש זהו משום שאביו תלמיד הר"י מגש והוא למד ממנו, כך מבארים
על כל פנים את מה שמבואר בכ"מ שהוא תלמיד הר"י מגש, ולפי הסיפור הזה הוא לא
קיבל כלום מאביו.
גם כינויו על שם אביו יותר מכל שאר הראשונים, משמע שהיה אביו גדול ומפורסם,
וגדל בחיקו, ולא היו קוראים אותו על שם אביו, כמובן שאפשר לדחות.
אך המקור בלא"ה במיוחד בסיפורים שאינם שושלות או עובדות אלא אגדות - חלש מאד.

מאת: [email protected]

[יעקב וניט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 20:47

המאמר הבא עומד על הסיפור לאורך ורוחב

ב-יום שני, 27 בפברואר 2023 בשעה 19:02:31 UTC+2, דוד אור כתב/ה:

קבצים מצורפים:

• הרמבם מוסף שבת קודש.PDF
• הרמבם מוסף שבת קודש 2.PDF

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 22:53

בענין הרב מאזוז על ספר שלשלת הקבלה, מצ"ב מש"כ.
פיוט [1] <#_ftn1>"מי כמוך".

---

[1] <#_ftnref1> פיוט זה חיברו הפייטן הגדול רבי יהודה הלוי זצ"ל, כמו שנזכר
באחרונים וכידוע, וכן הזכירו החיד"א בספרו טוב עין סי' חי או' לה, גם שמו רמוז
בפ"ב של הפיוט, ע"כ. ובספר שלשלת הקבלה דף יט ע"א כתב שרבי יהודה הלוי בכותבו
את הפיוט הזה כשהגיע לאות ר' נתקשה מאוד, ויאחר מאוד להגיע אל ביתו לאכול לחם,
ותפצר בו אשתו עד שבא לשם, ורבי אברהם אבן עזרא שהיה לומד אצלו (ועדיין ר"י
הלוי לא הכיר את גודל מעלתו) פתח את המחברת ותיקן בקולמוסו כמה דברים וגם כתב
הבית באו' ר' "רצה האחד" וכו', וכשראה ר"י הלוי זאת שמח בלבו ואמר לו חתן אתה
לי ואח"כ נשא את בתו. ואחר זמן ר"י הלוי כתב גם הוא בית לאו' ר' "רחשה אסתר"
וכו', ולכבודו של ר"א אבן עזרא השאיר גם את בית'ו, ע"כ. (א"ה ולכן תמצא היום
בהרבה סידורים שבפרק ראשון של פיוט זה יש שני בתים באו' ר', 'רצה האחד' לר"א
אבן עזרא ו'רחשה אסתר' לר"י הלוי', אמנם יש סדורים שהביאו רק את של ר"י הלוי,
ואכמ"ל.) ועיין בשו"ת חוות יאיר סימן רחל שכתב שר"א אבן עזרא נשא את בתו של
ר"י הלוי אחר פטירתו, שהרי מזכירו בפירושו וכתב עליו מנוחתו כבוד ולא הזכירו
בתואר מר חמי, והוסיף שמה שאומרים שעל ידי שכתב ר"א א"ע הבית באו' ר' נעשה
לחתנו, כזב הוא (וכנראה מדבריו שההכרח הוא מפני מש"כ קודם לכן, שנשא בתו אחר
פטירתו). ובספר סנסן ליאיר (להרב הנאמ"ן) בפירושו לפיוט זה יישב את דחיותיו של
הרב חוות יאיר והעמיד השמועה על כנ'ה, ע"ש.

El lun, 27 feb 2023 a la(s) 15:47, מציץ מן החרכים (
[email protected]) escribió:

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/02/2023 14:24

יש"כ לכל המשיבים!

מאת: [email protected]