האם כדאי לפתוח ר"ת בכי האי גוונא
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 10:09
אלו דברי התוס'
"אילו היו אומרים לי חברי עלה לדוכן. לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה
לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל".
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב)את דברי התוספות הללו אני צריך לצטט בחיבור שאני עורך, בו נדרשתי להימנע
משימוש בר"ת.
וכאן נסתפקתי האם כדאי לפתוח ראשי תיבות - רבי/נו יצחק, או שמא ייתכן שהקורא
לא יבין מיהו רבי יצחק הנ"ל ולא יבין בהכרח שמדובר באחד מבעלי התוספות (החיבור
מיועד לכל 'עמך' בית ישראל ולא דוקא לת"ח), ודווקא הכינוי ר"י ידוע יותר כמו
רשב"ם וכד'.מאידך אף שהכינוי ר"י לרבינו יצחק מבעלי התוספות ידוע יותר, מ"מ ראשי התיבות
ר"י עשויים להתפרש באופנים רבים.לעת עתה חשבתי לפתוח רבינו יצחק.
יש לציין שהלקוח לא מתערב כ"כ בדקויות, אלא רק בהוראות כלליות, כך שאין כ"כ
טעם לשאול אותו.
אשמח לשמוע דעת החכמים כאן."אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם". -
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 10:09
אלו דברי התוס'
"אילו היו אומרים לי חברי עלה לדוכן. לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה
לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל".
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב)את דברי התוספות הללו אני צריך לצטט בחיבור שאני עורך, בו נדרשתי להימנע
משימוש בר"ת.
וכאן נסתפקתי האם כדאי לפתוח ראשי תיבות - רבי/נו יצחק, או שמא ייתכן שהקורא
לא יבין מיהו רבי יצחק הנ"ל ולא יבין בהכרח שמדובר באחד מבעלי התוספות (החיבור
מיועד לכל 'עמך' בית ישראל ולא דוקא לת"ח), ודווקא הכינוי ר"י ידוע יותר כמו
רשב"ם וכד'.מאידך אף שהכינוי ר"י לרבינו יצחק מבעלי התוספות ידוע יותר, מ"מ ראשי התיבות
ר"י עשויים להתפרש באופנים רבים.לעת עתה חשבתי לפתוח רבינו יצחק.
יש לציין שהלקוח לא מתערב כ"כ בדקויות, אלא רק בהוראות כלליות, כך שאין כ"כ
טעם לשאול אותו.
אשמח לשמוע דעת החכמים כאן."אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם". -
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 10:09
אלו דברי התוס'
"אילו היו אומרים לי חברי עלה לדוכן. לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה
לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל".
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב)את דברי התוספות הללו אני צריך לצטט בחיבור שאני עורך, בו נדרשתי להימנע
משימוש בר"ת.
וכאן נסתפקתי האם כדאי לפתוח ראשי תיבות - רבי/נו יצחק, או שמא ייתכן שהקורא
לא יבין מיהו רבי יצחק הנ"ל ולא יבין בהכרח שמדובר באחד מבעלי התוספות (החיבור
מיועד לכל 'עמך' בית ישראל ולא דוקא לת"ח), ודווקא הכינוי ר"י ידוע יותר כמו
רשב"ם וכד'.מאידך אף שהכינוי ר"י לרבינו יצחק מבעלי התוספות ידוע יותר, מ"מ ראשי התיבות
ר"י עשויים להתפרש באופנים רבים.לעת עתה חשבתי לפתוח רבינו יצחק.
יש לציין שהלקוח לא מתערב כ"כ בדקויות, אלא רק בהוראות כלליות, כך שאין כ"כ
טעם לשאול אותו.
אשמח לשמוע דעת החכמים כאן."אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 10:40
ברור שצריך להשאיר ר"י בראשי תיבות!
וכן: ש"ך ו: ט"ז וכדו', לעומת: מג"א שאפשר לפתוח: מגן אברהם, ועל זה הדרך.
הכלל הוא, איך הלומדים קוראים את שמו תמיד.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: Thursday, March 9, 2023 10:09 AM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [בית מדרש לעורכים תורניים] האם כדאי לפתוח ר"ת בכי האי גוונאאלו דברי התוס'
"אילו היו אומרים לי חברי עלה לדוכן. לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל".
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב)את דברי התוספות הללו אני צריך לצטט בחיבור שאני עורך, בו נדרשתי להימנע משימוש בר"ת.
וכאן נסתפקתי האם כדאי לפתוח ראשי תיבות - רבי/נו יצחק, או שמא ייתכן שהקורא לא יבין מיהו רבי יצחק הנ"ל ולא יבין בהכרח שמדובר באחד מבעלי התוספות (החיבור מיועד לכל 'עמך' בית ישראל ולא דוקא לת"ח), ודווקא הכינוי ר"י ידוע יותר כמו רשב"ם וכד'.
מאידך אף שהכינוי ר"י לרבינו יצחק מבעלי התוספות ידוע יותר, מ"מ ראשי התיבות ר"י עשויים להתפרש באופנים רבים.
לעת עתה חשבתי לפתוח רבינו יצחק.
יש לציין שהלקוח לא מתערב כ"כ בדקויות, אלא רק בהוראות כלליות, כך שאין כ"כ טעם לשאול אותו.
אשמח לשמוע דעת החכמים כאן.
"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'בית מדרש לעורכים תורניים' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owHtS_TXsxRbAWuedCthXHdxJzt7CQ5HiAjatfF5gn-Tjw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owHtS_TXsxRbAWuedCthXHdxJzt7CQ5HiAjatfF5gn-Tjw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 10:40
ברור שצריך להשאיר ר"י בראשי תיבות!
וכן: ש"ך ו: ט"ז וכדו', לעומת: מג"א שאפשר לפתוח: מגן אברהם, ועל זה הדרך.
הכלל הוא, איך הלומדים קוראים את שמו תמיד.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: Thursday, March 9, 2023 10:09 AM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [בית מדרש לעורכים תורניים] האם כדאי לפתוח ר"ת בכי האי גוונאאלו דברי התוס'
"אילו היו אומרים לי חברי עלה לדוכן. לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל".
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב)את דברי התוספות הללו אני צריך לצטט בחיבור שאני עורך, בו נדרשתי להימנע משימוש בר"ת.
וכאן נסתפקתי האם כדאי לפתוח ראשי תיבות - רבי/נו יצחק, או שמא ייתכן שהקורא לא יבין מיהו רבי יצחק הנ"ל ולא יבין בהכרח שמדובר באחד מבעלי התוספות (החיבור מיועד לכל 'עמך' בית ישראל ולא דוקא לת"ח), ודווקא הכינוי ר"י ידוע יותר כמו רשב"ם וכד'.
מאידך אף שהכינוי ר"י לרבינו יצחק מבעלי התוספות ידוע יותר, מ"מ ראשי התיבות ר"י עשויים להתפרש באופנים רבים.
לעת עתה חשבתי לפתוח רבינו יצחק.
יש לציין שהלקוח לא מתערב כ"כ בדקויות, אלא רק בהוראות כלליות, כך שאין כ"כ טעם לשאול אותו.
אשמח לשמוע דעת החכמים כאן.
"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'בית מדרש לעורכים תורניים' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owHtS_TXsxRbAWuedCthXHdxJzt7CQ5HiAjatfF5gn-Tjw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owHtS_TXsxRbAWuedCthXHdxJzt7CQ5HiAjatfF5gn-Tjw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -
-
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:01
גם השמות המלאים של רשב"ם, רשב"א, ריטב"א לא ידועים לכולם, אבל כולם רגילים
לומר ולכתוב בר"ת. והוא הדין ר"י.
ואדרבה, אם תכתוב רבינו יצחק זה עלול לגרום לחוסר הבנה למי התכוונת.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 15:01
גם השמות המלאים של רשב"ם, רשב"א, ריטב"א לא ידועים לכולם, אבל כולם רגילים
לומר ולכתוב בר"ת. והוא הדין ר"י.
ואדרבה, אם תכתוב רבינו יצחק זה עלול לגרום לחוסר הבנה למי התכוונת.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 00:35
אני בשיטה של עריכה
בה מקצרים מילים ומשאירים את המילים הגולמיות העיקריות
אם אינך חייב לצטט את דברי התוס' בשלימותם
יכול אתה לכתוב ומקשים שם תוספות "מה איסור יש בזר העולה לדוכן" ומציעים
התוספות שם אפשרות דחוקה "אם לא משום ברכה לבטלה"
וכן המילים "שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל" שזה משפט מסורבל וטעון הסבר
אפשר להשמיט.
אמנם את הפיקנטיות של "לא ידע ר"י" מפסידים כאן אך כיון שמדובר בקוראים שאינם
זקוקים לזה עדיף לקצץ את הציטוט ולהשאיר ממנו רק את המילים המרווחות והברורות.
בחידושי רבינו חיים הלוי לדוגמא אין הרבה ציטוטים אלא הבאת מסקנות,
בשיטה הזו אפשר ליהנות משני [שתי או שני?] העולמות גם ציטוט וגם תוכן
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב) -
תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 00:35
אני בשיטה של עריכה
בה מקצרים מילים ומשאירים את המילים הגולמיות העיקריות
אם אינך חייב לצטט את דברי התוס' בשלימותם
יכול אתה לכתוב ומקשים שם תוספות "מה איסור יש בזר העולה לדוכן" ומציעים
התוספות שם אפשרות דחוקה "אם לא משום ברכה לבטלה"
וכן המילים "שלכהנים אמרה תורה לברך את ישראל" שזה משפט מסורבל וטעון הסבר
אפשר להשמיט.
אמנם את הפיקנטיות של "לא ידע ר"י" מפסידים כאן אך כיון שמדובר בקוראים שאינם
זקוקים לזה עדיף לקצץ את הציטוט ולהשאיר ממנו רק את המילים המרווחות והברורות.
בחידושי רבינו חיים הלוי לדוגמא אין הרבה ציטוטים אלא הבאת מסקנות,
בשיטה הזו אפשר ליהנות משני [שתי או שני?] העולמות גם ציטוט וגם תוכן
(תוספות מסכת שבת דף קיח עמוד ב)תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 00:44
דברים יפים! והיטבת לראות שיש כאן הבדלי גישות.
אני נוטה להיצמד ללשון המקור כדי לתת לקורא אפשרות גם ללמוד בעצמו את החומר
מבלי העזרה שלי, שלעתים עשויה להיות שגויה, בשגם הוא בשר.
שני העולמות שהצגת הם דרך נקודת המבט של העורך, ואני רוצה שתהיה לקורא אפשרות
לנקודת מבט משלו.
מה שכן רצוי לקחת את הציטוט המרכזי והמצומצם ביותר האפשרי, שיהיה בחינת מועט
המחזיק את המרובה..
ברכה והצלחה!
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות