דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

נקודה וסוגריים

2023
26 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 23:03

    האם שמים את הנקודה לפני סוגריים או לאחר
    כלומר ].
    או .]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 23:03

    האם שמים את הנקודה לפני סוגריים או לאחר
    כלומר ].
    או .]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 23:04

    אחרי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 23:04

    אחרי.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 23:41

    בגמרא שוטנשטיין שמים לפני (ולכן אין למחות במי ששם לפני). אך כיום נהוג אחרי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 23:41

    בגמרא שוטנשטיין שמים לפני (ולכן אין למחות במי ששם לפני). אך כיום נהוג אחרי.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:13

    וכיצד אתם נוהגים בהערת שוליים ?

    "למשל כאן 1." / "או למשל כאן.1" השכיח הוא הראשון. השני בגדר אין למחות ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:13

    וכיצד אתם נוהגים בהערת שוליים ?

    "למשל כאן 1." / "או למשל כאן.1" השכיח הוא הראשון. השני בגדר אין למחות ?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:22

    לא הבנתי השאלה. אם תוכל לפרט יותר. אתה שואל על מיקום הנקודה או על הגרשיים?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:22

    לא הבנתי השאלה. אם תוכל לפרט יותר. אתה שואל על מיקום הנקודה או על הגרשיים?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:28

    ציון הערת השוליים ביחס לנקודה. לפניה (בין המילה האחרונה לבין הנקודה) או
    אחרי הנקודה

    לרוב מצוי ששמים את הציון להערה לפני הנקודה. הכרתי מישהו שרצה אחרי הנקודה..

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:28

    ציון הערת השוליים ביחס לנקודה. לפניה (בין המילה האחרונה לבין הנקודה) או
    אחרי הנקודה

    לרוב מצוי ששמים את הציון להערה לפני הנקודה. הכרתי מישהו שרצה אחרי הנקודה..

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:36

    גם כאן יש רבים וטובים הסוברים שאחרי הנקודה. אך המנהג הנפוץ הוא לפניה.
    ולכן עדיף אחריה, אך אין למחות במסמנים לפניה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:36

    גם כאן יש רבים וטובים הסוברים שאחרי הנקודה. אך המנהג הנפוץ הוא לפניה.
    ולכן עדיף אחריה, אך אין למחות במסמנים לפניה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:37

    תיקון: ולכן עדיף לפניה, אך אין למחות במסמנים אחריה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 00:37

    תיקון: ולכן עדיף לפניה, אך אין למחות במסמנים אחריה.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:11

    מי יכריע מה המנהג הנפוץ
    כמו הרב עבוד
    או כמו שאני חושב שהמנהג אחריה?
    לטעמי = ועל טעם אין להתווכח - יותר יפה אחריה]. ולא לפניה.] זה לא נראה אסטטי
    וגם כי הסוגר הוא גם תו ומה מפסיק אותו משלאחריו?

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:11

    מי יכריע מה המנהג הנפוץ
    כמו הרב עבוד
    או כמו שאני חושב שהמנהג אחריה?
    לטעמי = ועל טעם אין להתווכח - יותר יפה אחריה]. ולא לפניה.] זה לא נראה אסטטי
    וגם כי הסוגר הוא גם תו ומה מפסיק אותו משלאחריו?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:20

    מה שמכריע מה המנהג הנפוץ הוא מה שרואים ברוב הספרים. ונראה לי שהרוב כדכתבתי.
    עכ"פ אם לטעמך יותר נאה לאחריה, תסמן לאחריה. אנחנו לא חייבים להיות משועבדים
    לדעת הקהל עד לפרט האחרון בחיים. מותר לאדם באיזה שהוא מקום גם להביא את דעתו
    וטעמו האישי לידי ביטוי. כך נראה לי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:20

    מה שמכריע מה המנהג הנפוץ הוא מה שרואים ברוב הספרים. ונראה לי שהרוב כדכתבתי.
    עכ"פ אם לטעמך יותר נאה לאחריה, תסמן לאחריה. אנחנו לא חייבים להיות משועבדים
    לדעת הקהל עד לפרט האחרון בחיים. מותר לאדם באיזה שהוא מקום גם להביא את דעתו
    וטעמו האישי לידי ביטוי. כך נראה לי.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:30

    אתה לא הבנת מה שכתבתי. לגבי נקודה בסמוך לסוגר כתבתי שהמנהג לאחרי הסוגר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:30

    אתה לא הבנת מה שכתבתי. לגבי נקודה בסמוך לסוגר כתבתי שהמנהג לאחרי הסוגר.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:25

    נראה שמקובל כי אם האמור בסוגריים הוא השלמה למשפט הקודם הנקודה באה אחרי
    הסוגריים כי היא שייכת גם למשפט הקודם, ואם האמור בסוגריים היא מובלעת לעצמה
    מקום הנקודה בתוך הסוגרים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:25

    נראה שמקובל כי אם האמור בסוגריים הוא השלמה למשפט הקודם הנקודה באה אחרי
    הסוגריים כי היא שייכת גם למשפט הקודם, ואם האמור בסוגריים היא מובלעת לעצמה
    מקום הנקודה בתוך הסוגרים.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:25

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 02:30

    אתה לא הבנת מה שכתבתי. לגבי נקודה בסמוך לסוגר כתבתי שהמנהג לאחרי הסוגר.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:38

    מהניסיון יש להבחין בין שתי הפניות להערות שוליים בעניין זה.

    א. כאשר רוצים להפנות לתוכן המשפט/הפיסקא שאז ראוי לציין את ההפנייה לאחר
    הנקודה, לרמוז לקורא שההערה חוזרת על כל תוכן המשפט/הפיסקא.
    ב. כאשר רוצים להעיר על מילה או נקודה מסויימת בטקסט שבה מתעורר הצורך להעיר
    או ששם מתעוררת שאלה שרוצים לכתוב בהערה, שאז ציון ההערה מורה לקורא שההערה
    מדברת על עניין שמתעורר דוקא בנקודה זו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:38

    מהניסיון יש להבחין בין שתי הפניות להערות שוליים בעניין זה.

    א. כאשר רוצים להפנות לתוכן המשפט/הפיסקא שאז ראוי לציין את ההפנייה לאחר
    הנקודה, לרמוז לקורא שההערה חוזרת על כל תוכן המשפט/הפיסקא.
    ב. כאשר רוצים להעיר על מילה או נקודה מסויימת בטקסט שבה מתעורר הצורך להעיר
    או ששם מתעוררת שאלה שרוצים לכתוב בהערה, שאז ציון ההערה מורה לקורא שההערה
    מדברת על עניין שמתעורר דוקא בנקודה זו.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:42

    מהניסיון יש להבחין בין שתי הפניות להערות שוליים בעניין זה.

    א. כאשר רוצים להפנות לתוכן המשפט/הפיסקא שאז ראוי לציין את ההפנייה לאחר
    הנקודה, לרמוז לקורא שההערה חוזרת על כל תוכן המשפט/הפיסקא.
    ב. כאשר רוצים להעיר על מילה או נקודה מסויימת בטקסט שבה מתעורר הצורך להעיר
    או ששם מתעוררת שאלה שרוצים לכתוב בהערה, שאז ציון ההערה מורה לקורא שההערה
    מדברת על עניין שמתעורר דוקא בנקודה זו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:42

    מהניסיון יש להבחין בין שתי הפניות להערות שוליים בעניין זה.

    א. כאשר רוצים להפנות לתוכן המשפט/הפיסקא שאז ראוי לציין את ההפנייה לאחר
    הנקודה, לרמוז לקורא שההערה חוזרת על כל תוכן המשפט/הפיסקא.
    ב. כאשר רוצים להעיר על מילה או נקודה מסויימת בטקסט שבה מתעורר הצורך להעיר
    או ששם מתעוררת שאלה שרוצים לכתוב בהערה, שאז ציון ההערה מורה לקורא שההערה
    מדברת על עניין שמתעורר דוקא בנקודה זו.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:52

    אמנם אף אחד לא מעדכן את הקוראים שזו הפנייה המיועדת לכל העניין וזו הפנייה
    מקומית אבל יש הוראות 'אינטואיטיביות' דהיינו שאם תקפיד עליהם ככותב המס משודר
    לקורא תוך כדי הקריאה והוא לא צריך שתסביר.
    המטרה היא שכל הוראות העריכה תהיינה אינטואיטיביות.

    כאשר תפגוש בספר שבו העורך עשה את ההבחנה הזו אתה תבין מיד עד כמה היא נוחה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:52

    אמנם אף אחד לא מעדכן את הקוראים שזו הפנייה המיועדת לכל העניין וזו הפנייה
    מקומית אבל יש הוראות 'אינטואיטיביות' דהיינו שאם תקפיד עליהם ככותב המס משודר
    לקורא תוך כדי הקריאה והוא לא צריך שתסביר.
    המטרה היא שכל הוראות העריכה תהיינה אינטואיטיביות.

    כאשר תפגוש בספר שבו העורך עשה את ההבחנה הזו אתה תבין מיד עד כמה היא נוחה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:56

    אמנם אף אחד לא מעדכן את הקוראים שזו הפנייה המיועדת לכל העניין וזו הפנייה
    מקומית אבל יש הוראות 'אינטואיטיביות' דהיינו שאם תקפיד עליהם ככותב המס משודר
    לקורא תוך כדי הקריאה והוא לא צריך שתסביר.
    המטרה היא שכל הוראות העריכה תהיינה אינטואיטיביות.

    כאשר תפגוש בספר שבו העורך עשה את ההבחנה הזו אתה תבין מיד עד כמה היא נוחה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:56

    אמנם אף אחד לא מעדכן את הקוראים שזו הפנייה המיועדת לכל העניין וזו הפנייה
    מקומית אבל יש הוראות 'אינטואיטיביות' דהיינו שאם תקפיד עליהם ככותב המס משודר
    לקורא תוך כדי הקריאה והוא לא צריך שתסביר.
    המטרה היא שכל הוראות העריכה תהיינה אינטואיטיביות.

    כאשר תפגוש בספר שבו העורך עשה את ההבחנה הזו אתה תבין מיד עד כמה היא נוחה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 15:15

    נסה ותיווכח עד כמה שזה נוח.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 15:15

    נסה ותיווכח עד כמה שזה נוח.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 15:17

    פעם ניסיתי זאת, אך הרגשתי שזה גורם למראה לא אחיד ולא מסודר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 15:17

    פעם ניסיתי זאת, אך הרגשתי שזה גורם למראה לא אחיד ולא מסודר.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 15:24

    אני הכרתי את זה גם מהצד של הקורא, וההבחנה הזו מחלחלת ללא מילים.
    ולענ"ד אין בהוראה זו נפתל ועקש.

  • האם על העורך לעבוד מהר? נקודה למחשבה.

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 11:05 אני חושב שהשאלה צריכה להיות הפוכה: האם עובד שרגיל לעבוד מהר וזה על חשבון האיכות, צריך להשתדל לעבוד יותר לאט וביסודיות כדי להגדיל את האיכות. ולכאורה התשובה היא שכן, כיון שהלקוח מעוניין מאוד באיכות ובד"כ מוכן לשלם על כך .
  • נקודה בתוך סוגריים

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2023 07:33 בס"ד במכון עלה זית שמים דווקא לפני וכשוטנשטיין אולי באנגלית זה ככה..
  • מכון נקודה.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 13:37 מישהו מכיר אמינות וסדר גודל? תודה ממש.
  • מכון נקודה.

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 02:07 חס ושלום, שלא יבינו אותי טוב. שמעתי עליהם דברים טובים, ויש להם שירות מצויין למי שפונה אליהם. אלא להבהיר את דברי: מי ששולח להם חומרים-בתמורה לעבודה ולשירות שהם נותנים, הם דורשים בהתאם (כעין דמי תיווך). מי שרוצה ויש לו כח לחפש עורכים פרטיים והדפסה וכו' וכו', יעשה עריכה והדפסה אצל פרטיים ויחסוך לו כסף. אבל מי שרוצה להוריד ממנו את העול, לשלוח חומרים ולקבלם סגורים הרמטי בספר בכריכה קשה לפי בחירתו וטעמו-יעשה את זה אצלם. אקווה שלא יצאה תקלה תחת ידי, ויגדיל תורה ויאדירה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 00:18 ---------- Forwarded message --------- מאת: מאת: סודות הספר l נקודה הו''ל Date: יום ב׳, 21 באוג׳ 2023 ב-15:31 Subject: מגזין מאחורי הקלעים מבית 'נקודה' || ששת הכללים לעריכה ונוהל בדיקת וודאות || גיליון 1 מאת: To: http://newsletter.nekuda.org.il/index.php?option=com_acymailing&ctrl=url&subid=81829&urlid=102&mailid=116 *גיליון 1 * *ששת הכללים לעריכה נכונהראיון מיוחד עם עורך ספר 'המלאך' *על מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה בדבר החשיבות הרבה שיש לעריכת ספר באופן מקצועי, כזה שיגרום לקוראים ליהנות מהקריאה וממילא יהווה מכפיל כוח גם בתפוצה של הספר בעקבות כך. בנושא זה, ספר 'המלאך' על מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, שיצא לאור בהוצאת 'מלכות וקסברגר' ומכון 'נקודה' והנגיש סיפורי הוד מחייו של מרן זצוק"ל לציבור הרחב, הוא יצירת מופת שגם הפך לרב-מכר מיד עם יציאתו לשוק, אלא שעד כה לא נחשף שמו של האיש שעמד מאחורי בניית ועריכת הספר: הרב פנחס מנחם שפירא, מעורכי 'נקודה'. כעת, בראיון ראשון הוא מתפנה לשתף בסודות של הספר רב-המכר. תחילה הוא מסביר כי הספר נושא בחובו סיפורים קלילים ומרתקים, כמו סיפור על ביקור שערכו בני זוג מודאגים בבית מרן זצ"ל כשהם מבקשים להבין מה אומר הימצאות יונים בבית זמן קצר לאחר החתונה, ורבי חיים הגיב להם בחיוך כי המשמעות של האירוע היא שהם שכחו לסגור את החלון... כמו כן מופיע שם סיפור נורא על יהודי מחו"ל שדרס למוות גוי. אותו יהודי הגיע לרבי חיים כדי לומר לו שליבו נוקפו, והרב השיב במילה אחת ומפתיעה: "עמלק". לאחר מכן, באורח פלא התברר לאותו יהודי כי מי שנהרג על ידו היה איש SS נאצי לשעבר. על הספר החל הרב שפירא לעבוד זמן קצר לאחר שפנה אליו ר' יעקב כהן המחבר בתיאום עם 'מלכות וקסברגר'. "לאחר שהתקבלה החלטה ראשונית הם ביקשו לעבוד עם המכון המוביל בתחום ופנו ל'נקודה'", הוא משתף. תוכל לשתף את הקוראים בכללים לעריכת ספר באופן נכון? אנו שואלים את הרב שפירא. "בהחלט, הוא משיב, ומתחיל לפרט: 1. "חשוב להבין מהו המסר המרכזי של הסיפור שאותו עומדים לכתוב, ואם יש יותר ממסר אחד – חשוב להבין איזה מסר רלוונטי לעניינו, ואותו להדגיש כמובן ומסביבו להרכיב את הסיפור כולו", הוא אומר. 2. "כלל נוסף וחשוב עד מאוד זהו היחס לתחילת הפרקים: ואלו אמורים להתחיל בצורה מושכת במיוחד, שתגרום לקורא ליהנות להמשיך לקרוא. 3. "בדומה לכך צריך להיות הסיום, שכמו ההתחלה גם הוא אמור להסתיים בתחושה של 'עוד' ושל הנאה צרופה מצד הקורא, כך שהקורא יסיים את הספר בתחושה טובה, ולכן גם ימליץ עליה לחברים וכמובן יהנה בעצמו מהרכישה. "הכלל הרביעי שמאפיין את ספר 'המלאך', זו הכתיבה בסגנון שתפתח את הדמיון של הקורא. כדוגמה לכך אציין שכתבתי באחד מפרקי הספר על אדם שיצא מביתו והלך לכיוון בית המדרש... אך כאן נעצרתי, והמשכתי בתיאור בית המדרש עצמו שהמה מקולות הלומדים – כך שנתתי לקורא לדמיין לבד את הדרך שעשה מיודענו לבית המדרש. לסיום, דיברת על הדרך לסקרן ולמשוך את הקורא, כיצד זה מתבצע בפועל בכתיבה? 5. "את אחד הסיפורים בספר התחלתי לדוגמה, במילים: 'שקט כבד שרר בחדר', כדרך למשוך את הקורא ששואל את עצמו את השאלה המובנת מאליה: מדוע שרר שקט בחדר, ומה בדיוק התרחש שם באותו זמן? 6. "גם הקטע האחורי של הספר, זה שאנשים מציצים בו טרם הקריאה, הוא חשוב במיוחד למשיכת הרוכשים הפוטנציאליים, ושם כתבתי קטע נפלא ובו משל על אדם שרצה לבטא את כישרון הכתיבה שלו, והוא כתב שאיש אחד עלה על סוס ונסע, ונסע ונסע... עד שבסוף הספר הוא כתב שאותו אדם ירד מהסוס. את המשל הזה אפשר לחבר לחייו של רבי חיים אשר נולד ומאז למד, למד, למד ולמד עד ליומו האחרון". רוצים טיפים בעוד נושאים הקשורים להוצאת הספר? נשמח לשיתוף כאן [email protected] מאת: [email protected] http://newsletter.nekuda.org.il/index.php?option=com_acymailing&ctrl=url&subid=81829&urlid=103&mailid=116 והשבוע: בדיקת וודאות כפולה בטרם ההדפסה אין ספק כי הגהה היא שלב קריטי בהוצאת כל ספר. למעשה, שלב ההגהה הינו השלב שבא לאחר העריכה הלשונית. בשלב ההגהה נבדוק אם לא הוכנסו טעויות לשוניות אל הספר שעומד לקראת הדפסה. טיפ חשוב: נוהל ייחודי אשר פותח והוטמע במכון 'נקודה' לאור הניסיון הרב שברשותם, זו 'בדיקת הוודאות הכפולה', שמתבצעת לאחר הגרסה הסופית - בטרם ההורדה לדפוס. "חשוב להבין", אומר לנו גורם ב'נקודה', "בגלל שאנו מיישמים בדיקה נוספת שנועדה לוודא שלא נפלה טעות בספר היוצא לאור – ניצלים מוציאי ספרים רבים ממבוכה שהייתה עלולה להתרחש לולא היינו עושים זאת. הבדיקה הנוספת על גרסת הספר כפי שקיימת 'להדפסה' - מהווה מעין חתימה סופית לכך שלא השתרבבה טעות אל הספר אשר חמקה מהבדיקות הראשונות". http://newsletter.nekuda.org.il/?acm=81829_116 לאחר שבע שנות השקעה, יצא הספר לאור העולם"הספר הייחודי: 'תורת העליות שלעתיד' ביום שלישי שעבר עשינו את דרכנו לעבר ביתו של מחבר הספר 'תורת העליות שלעתיד' (השם המלא שמור במערכת), כדי להתחקות אחר הדרך שעבר עד להוצאת ספרו. בשיחה שאנו עורכים עמו לאחר יום בו השקיע רבות בהכנת הספר הבא שבכוונתו להוציא, הוא מתפנה להשיב לשאלותינו העוסקות בספרו המרתק שעורר עניין רב בקרב לומדים רבים. תחילה, נשמח לשמוע כמה מילים על הספר עצמו. "הספר מסביר את סדרם ומעט מסודם של תיקון העולמות ועלייתה שלעתיד לבוא". מה כוונתך ב'עלייה'? "שאלה גדולה היא הדורשת לימוד מעמיק ורב, אך באופן כללי מדובר על הצורך של העולם להזדכך עד שיהיה כולו בבחינת 'כל הארץ כבודו'. "הספר מסודר לפי סדר האלפים הנזכרים בחז"ל ובקדמונים", הוא מציין, "והוא מתחיל באלף השישי – בביאור סדרם ועניינם של העילויים שיתעלה בהם העולם בימות המשיח, ולאחר מכן: באלף השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי – סדרם והעילוי המיוחד של כל אחד מאלפים אלו". הספר מורכב יחסית, ועוסק בנושאים שברומו של עולם, כך לדוגמה, מציין המחבר את דברי חז"ל שלפיהם כלל ישראל יקומו לתחייה במשך כמאתיים ועשר שנים (!). השיטות השונות לכאורה בזמן יום הדין הגדול, אופן בניין הבית השלישי ומעלתו, הקרבנות שלעתיד ועוד...". כיצד נראתה הדרך שעברת עד שהבאת את הספר לידי גמר? "אכן, לאור המורכבות שבעניין נעלם זה, עלה הרעיון להוציא את הספר לראשונה לפני כשבע שנים מתוך העיסוק בתורתו של רבינו בעל 'הלשם', וסייעתא דשמיא גדולה הייתה בכתיבתו ובעריכתו, עד שנשלם ויצא לאור בזריזות ובאמינות המוכרת של מכון 'נקודה'". לסיום הוא מודה להשי"ת על היותו לעזר לכמה וכמה לומדים המחזיקים כיום בספר: "שהספר ענה לתהיותיהם והרחיב את ידיעותיהם, או גם גרם להם ללמוד ולעיין ולברר יותר סוגיות אלו אשר לא רבים עסקו בביאורם בכל הדורות". לא חששת מכך שלא ירכשו את הספר? "לחשוש – בוודאי חששתי, אך לא מפאת חששות עוזבים פרוייקט רם כזה. אני מאמין וזורע, ובעזרת השם, ובעידוד הורי ורבותי, הוצא לאור הספר". האם ביום שאחרי מכירת הספר, התוצאה משביעת רצון?"ברוך השם, הספר הצליח להגיע לציבור די גדול של ת"ח ולומדים. אחת מהתגובות המשמחות שקיבלתי לאחר ההוצאה הגיעה כשיחת טלפון מהגאון רבי משה אלישיב שליט"א, מנכדי בעל 'הלשם', שהודה על הוצאתו של הספר". מאת: [email protected] 'תמלול'חשוב להכיר את השירות המופלא שבזכותו משתמרים דברי תורה לאלפים זה קרה כאשר הרב יעקב אלמליח ביקש לעבור דירה: "בארון העליון של חדר השינה מצאתי מזוודה ישנה. מכיוון שאת הבית ירשתי מאבי ז"ל, הבנתי מיד שהמזוודה הייתה שייכת לו", הוא משחזר בשיחה עמנו. "משפתחתי את המזוודה - נדהמתי. היו שם קרוב למאה(!!) קלטות, ומבדיקה שעשיתי התברר שהיו שם חידושי התורה עצומים שהוא חידש במהלך השנים עם החברותות שלו, שבהם גם היו תלמידי חכמים ידועים". לר' יעקב אלמליח ברור היה כי כדאי להפוך את ההקלטות הללו לספר, או אפילו לסדרת ספרים, שגם ינציחו את זכר אביו וגם יביאו לידי ביטוי את חידושיו. הוא פנה ל'נקודה', ושם החלו לתמלל את הקלטות באמצעות צוות של מומחים. "כדי לתמלל את הקלטות, יש צורך בזיהוי כל מילה בהקלטה, באופן שחלילה לא תיעלם מילה חשובה או כל חידוש", מסביר מ' אחד מאותם מתמללים שהפכו את ההקלטות הללו לשלוש כרכים של ספרים. "בנוסף", הוא מסביר, "יש גם צורך ביכולת הקלדה במהירות רבה, כזו שתענה על מהירות הדיבור בהקלטה, וכן בהפיכת המוצר הסופי לספר של ממש. זהו על קצה המזלג", הוא מסיים. רוצה טיפים ועצות בנושאים מסויימים? יש לך שאלות? הארות? אנחנו כאן בשבילך! כתבו לנו כאן [email protected]. להשתמע! http://newsletter.nekuda.org.il/index.php/archive/listid-4-?acm=81829_116 מבין לקוחותינו http://newsletter.nekuda.org.il/index.php?option=com_acymailing&ctrl=url&subid=81829&urlid=15&mailid=116 [image: 0723-167-189] <0723167189> [image: [email protected]] <[email protected]?subject=%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%99%20%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%20%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94%20%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8> נשלח באמצעות מערכת הדיוור של 3 פינות אתרים. קבצים מצורפים: 01__1_.pdf
  • מכון נקודה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2023 17:01 נעזרתי תודה לכולם ב-יום רביעי, 30 באוגוסט 2023 בשעה 13:07:45 UTC+3, 9911464 כתב/ה:
  • הורדת נקודה בתחילת כל הערת שוליים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 18:05 שלום רב. יש לי טקסט שקיבלתי מהעימוד, ובו בכל הערת שוליים, יש נקודה לאחר מספר ההערה, ואז רווח, מישהו יודע כיצד אני מוחק את כל הנקודות הללו בהוראה אחת, מבלי שימחקו לי נקודות אחרות? תודה רבה.
  • צריך לשים נקודה אחרי סימן שאלה/קריאה?

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:50 כנ"ל.

5

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים