עלות הגהה
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 05:52
בס"ד
פיסוק זה דבר אחראי ורציני,
פסיק/נקודה שלא במקום הנכון,
או פסיק במקום נקודה, ולהיפך,
יכול לשבש את הכוונה.
אם השאלה היא כמה לשלם לעורך,
אז ממליץ מאוד לתת לכה"פ 60 לשעה, [וזה המינימום ממש],
חבל שאחרי שטרחתם כ"כ הרבה על הספר, זה יתקלקל.
לא שייך שתעקבו בעצמכם כל הזמן אחרי עבודת העורך,
ואתם בעצם נותנים את הספר למישהו שבבחי' מסוימת יערוך אותו כהבנתו. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 05:52
בס"ד
פיסוק זה דבר אחראי ורציני,
פסיק/נקודה שלא במקום הנכון,
או פסיק במקום נקודה, ולהיפך,
יכול לשבש את הכוונה.
אם השאלה היא כמה לשלם לעורך,
אז ממליץ מאוד לתת לכה"פ 60 לשעה, [וזה המינימום ממש],
חבל שאחרי שטרחתם כ"כ הרבה על הספר, זה יתקלקל.
לא שייך שתעקבו בעצמכם כל הזמן אחרי עבודת העורך,
ואתם בעצם נותנים את הספר למישהו שבבחי' מסוימת יערוך אותו כהבנתו. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:11
כללי פיסוק
האם פורסם פה פעם? האם מישהו מוכן לפרסם?
כדאי שיהיו כללים או שאפשר לעשות "כרצונו"
ידוע שבספרי רבותינו יש פיסוקים לפי הטעם האישי של אותו גדול בישראל
טעם אישי שמשתקף מרוח קדשו ועומק סברותיו
ראה בחזון איש, ובחידושי מרן רי,,ז הלוי, ובשערי יושר, ובעוד גדולים וטובים
אבל כשכותבים ספר לעורך צריך להשתמש בכללים כלליים המתאימים ושוים לכל נפש,
ואולי גם העורך דורש שיתאים ל"כללים אוניברסלים"
ולו רק כדי שלא יהא חלק מהספר ערוך כך וחלק כך "כרצון איש ואיש".מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:11
כללי פיסוק
האם פורסם פה פעם? האם מישהו מוכן לפרסם?
כדאי שיהיו כללים או שאפשר לעשות "כרצונו"
ידוע שבספרי רבותינו יש פיסוקים לפי הטעם האישי של אותו גדול בישראל
טעם אישי שמשתקף מרוח קדשו ועומק סברותיו
ראה בחזון איש, ובחידושי מרן רי,,ז הלוי, ובשערי יושר, ובעוד גדולים וטובים
אבל כשכותבים ספר לעורך צריך להשתמש בכללים כלליים המתאימים ושוים לכל נפש,
ואולי גם העורך דורש שיתאים ל"כללים אוניברסלים"
ולו רק כדי שלא יהא חלק מהספר ערוך כך וחלק כך "כרצון איש ואיש".מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:29
דובר על כך בעבר,
ואעלה דוגמא שבינותי בספרים רבים ואשמח לדעת מה חושב על כך ציבור העורכים היקר.
בספרים שלא מקובל להשתמש בהם בנקודותיים ראיתי שישנם כאלו שמפסקים כך:
"בכללי הדקדוק ישנו כלל בסיסי ידוע והוא, שאם מילה מסתיימת באחת מאותיות
אהו"י, אזי המילה וכו'."ומאידך ישנם ספרים שיניחו את הפסיק לפני המילה 'והוא'.
בעבר התייעצתי עם עורך ותיק, ואמר לי שבכגון דא יש להניח את הפסיק לפני המילה
'והוא', או לכל היותר להניח גם לפני וגם אחרי (, והוא,).אשמח לשמוע חות דעת מהעורכים החשובים.
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:29
דובר על כך בעבר,
ואעלה דוגמא שבינותי בספרים רבים ואשמח לדעת מה חושב על כך ציבור העורכים היקר.
בספרים שלא מקובל להשתמש בהם בנקודותיים ראיתי שישנם כאלו שמפסקים כך:
"בכללי הדקדוק ישנו כלל בסיסי ידוע והוא, שאם מילה מסתיימת באחת מאותיות
אהו"י, אזי המילה וכו'."ומאידך ישנם ספרים שיניחו את הפסיק לפני המילה 'והוא'.
בעבר התייעצתי עם עורך ותיק, ואמר לי שבכגון דא יש להניח את הפסיק לפני המילה
'והוא', או לכל היותר להניח גם לפני וגם אחרי (, והוא,).אשמח לשמוע חות דעת מהעורכים החשובים.
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:42
אחד העזרים הטובים לפיסוק הוא קריאת הטקסט.
ככלל רצוי שלא להרבות בפסיקים.
רצוי גם לברוח ממקרים מסופקים וזה אחד מהם.
אפשר לכתוב:
אחד מכללי היסוד בדקדוק, שלאחר מילה המסתיימת באחת מאותיות אהו"י...
אפשר גם לוותר על 'והוא':
בכללי הדקדוק ישנו כלל בסיסי ידוע, שאם מילה מסתיימת באחת מאותיות אהו"י, אזי
המילה וכו'. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:42
אחד העזרים הטובים לפיסוק הוא קריאת הטקסט.
ככלל רצוי שלא להרבות בפסיקים.
רצוי גם לברוח ממקרים מסופקים וזה אחד מהם.
אפשר לכתוב:
אחד מכללי היסוד בדקדוק, שלאחר מילה המסתיימת באחת מאותיות אהו"י...
אפשר גם לוותר על 'והוא':
בכללי הדקדוק ישנו כלל בסיסי ידוע, שאם מילה מסתיימת באחת מאותיות אהו"י, אזי
המילה וכו'.תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:58
כל מקרה לגופו, ותלוי בזרימה של המשפט.
במשפט הנ"ל: "בכללי הדקדוק ישנו כלל בסיסי ידוע והוא, שאם מילה מסתיימת באחת
מאותיות אהו"י, אזי המילה וכו'" לא מתאים להניח רק לפני 'והוא', אלא או לפני
ואחרי או רק אחרי (ולדעתי הכי טוב רק אחרי).
אבל במשפט כגון: "ישנו כלל שאין מי שחולק על חשיבותו, והוא הסכנה שבעישון" כאן
מתאים דוקא לפני 'והוא'. הסיבה היא, שכאן הפסיק בא לאחר פסוקית (=מעין משפט
בתוך משפט).
בספרי "הפליא עצה" מובאים כללי הפיסוק בצורה מפורטת ובהירה בסייע"ד. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 01:58
כל מקרה לגופו, ותלוי בזרימה של המשפט.
במשפט הנ"ל: "בכללי הדקדוק ישנו כלל בסיסי ידוע והוא, שאם מילה מסתיימת באחת
מאותיות אהו"י, אזי המילה וכו'" לא מתאים להניח רק לפני 'והוא', אלא או לפני
ואחרי או רק אחרי (ולדעתי הכי טוב רק אחרי).
אבל במשפט כגון: "ישנו כלל שאין מי שחולק על חשיבותו, והוא הסכנה שבעישון" כאן
מתאים דוקא לפני 'והוא'. הסיבה היא, שכאן הפסיק בא לאחר פסוקית (=מעין משפט
בתוך משפט).
בספרי "הפליא עצה" מובאים כללי הפיסוק בצורה מפורטת ובהירה בסייע"ד.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות