חיוב נשיאת כפים לכהן הנמצא בבית הכנסת

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 15:06

בירושלמי נזיר (פ"ז) נאמר "כל כהן שעומד בכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה.

אני מחפש מי שביאר את הטעם לכך שחיוב העליה לדוכן דווקא על העומד בבית הכנסת.

ובנוסף לזה, מה יהיה אופן החיוב בתפילה במקום שאינו בית כנסת.

תודה מראש למסייעים ישלם ה' פעלכם.

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:15

סליחה על השאלה
אבל מנין כ"כ ברור לרבינו שהכוונה ל בית כנסת עם ד' קירות וי"ב חלונות וכו'
'כנסת' פירושה התכנסות ולכאורה בכל פעם שיש מניין יש חיוב ועובר בעשה זה

[שריה אלישיב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:21

שו"ע או"ח סקכ"ח סעיף ב
כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים, אם אינו עולה לדוכן אף על פי שביטל מצות
עשה אחת, הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בבהכ"נ כשקראו כהנים, או אם אמרו לו
לעלות או ליטול ידיו.

•     שריה אלישיב*
  

•         טוען רבני*
  

•      0548491810*
  

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:24

מצטרף לרב שטיימן.
אין סברא לחלק בדבר, וכו משמע מדברי המשנה ברורה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:39

אדרבה חילי דידי מן המשנה ברורה (גם אבל לא רק).
מצ"ב דברי המ"ב שאפילו באמרו לו 'עלה' דאיכא חיוב דאורייתא אם היה בחוץ אינו
מתחייב.
אדרבה אתם מוזמנים להראות לי פנים חדשות
[image: image.png]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 17:02

ובירושלמי דברכות מפורש בית כנסת
ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבהכ"נ ואינו נושא את כפיו עובר
בעשה ר' יודה בן פזי כד הוה תשיש הוה חזיק רישיה וקאי ליה אחורי עמודא ר'
אלעזר נפיק ליה לברא (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ה)

[רזיאל פרדמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 17:53

לא ראיתי מפורש אבל הביאור הלכה קכח א ד"ה דזר, כותב שמדאורייתא מותרת נשיאת
כפיים גם בלא תפילה ומדרבנן תיקנו שלא ישאו כפיים אלא בתפילה. ובערוך השלחן
ריש סי' קכח כתב שבמקדש היה החיוב אחר העבודה "דכתיב [ויקרא ט, כב] וישא אהרן
את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת וגו' כלומר דבזה נגמרה העבודה אלמא
דלאחר גמר כל עשיית הקרבן הוא זמן דברכת כהנים... ובגבולין וכן בזמה"ז בשעת
גמר התפלה שהיא במקום קרבן...". ואם כן כיון שהנשיאת כפיים שייכת לתפילה,
והיא שייכת רק בציבור, מסתבר שחיובה למי שנמצא באותה תפילה בציבור.

[יהושע ברוורמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 20:06

לענ"ד
הכוונה כשהמנין בפנים (בדרך כלל) והכהן בחוץ אין איסור
אבל אם המנין בחוץ גם עובר.
תקן אותי אם אני טועה

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 20:51

אני נשאר לעמוד מאחורי דברי
ולהצטרף לרבנים ברוורמן וכהנא
כדבר פשוט.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 21:41

לר' שטיימן (כהן, לא?) ודעימיה:
א. אין שום הוכחה לדבריכם שדברי הגמ' 'העומד בכנסת'/'בבית כנסת' לגירסאות
השונות אינם בדווקא ואם קבלה נקבל (אם אפשר קבלה בבקשה..) ואם לדין יש תשובה.
ב. עיקר שאלתי היא לא מה יהיה הדין בבתי כנסת ברחובה של עיר, אלא מה
הטעם/המקור לצורך בבית הכנסת.

לר' פרידמן
ראשית יישר כח!
אף שבאופן אישי שאלה זו מעניינת אותי (אני כהן)
מ"מ לצורך העריכה אני צריך מקורות לדברים..

על כן מי שיוכל לסייעני במקורות אודה לו עד מאוד.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 21:43

אגב הצצתי בשוטנשטיין על הירושלמי ודודי חמק עבר מלבאר טעם הדבר..

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 22:11

בערוך השולחן קכ"ח ט' משמע שאין העניין דווקא בבית הכנסת אלא העניין הוא שאם
קראו לו לעלות ולא עלה אז עובר בעשה, ובדר"כ קוראים לו בבית הכנסת דייקא,
ואה"נ כהן שיצא לפני ברכת כהנים ויקראו לו מבחוץ לכאורה גם יעבור בעשה.

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 22:14

כבוד הרב מעשה הכתב שליט"א
א. איני כהן [למה להניח הנחות מוקדמות?!]
ב. לא צריך הוכחה, אדרבה נטל ההוכחה מוטל על מי שרוצה לטעון שיש דין מיוחד
בבית כנסת ועדיין לא מצא מקור שיש כזה דין
ג. סעיף ב' שכתבת הינו המשך ישיר להנחה שהנחת, וחזר הדין...
אל דאגה, ברגע שנמצא מקור שממנו נשמע כדבריך ובייחוד אם גם נמצא לזה טעם מספק
אני עובר לצד שלך עם כל ה'דעימיה' שלי......

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 23:29

א. הכרתי באופן אישי שטיימן שהתלווה אליו 'הכהן' ומכאן ההנחה

ב. מה מפורש יותר מ'כל כהן שעומד ב[בית ה]כנסת'? והביאור שלך הוא אוקימתא
שמדובר בהווה. אך בפוסקים נראה ש'בית כנסת הוא דבר משמעותי, והיציאה מבית
הכנסת מפקיעה מחיוב הכהן לעלות לדוכן. רוב הפוסקים נקטו כפשט הירושלמי שהיציאה
מבית הכנסת מפקיעה את חיוב הכהן מהעלייה לדוכן מכל וכל, לאפוקי רבינו ירוחם
שסובר שעדיין הכהן עובר על 'כה תברכו', והבית יוסף לא קיבל דבריו להלכה.

ג. תסביר לפי הבנתך את דברי הירושלמי הללו:
ר' יודה בן פזי בשם ר' אלעזר כל כהן שהוא עומד בבהכ"נ ואינו נושא את כפיו עובר
בעשה ר' יודה בן פזי כד הוה תשיש הוה חזיק רישיה וקאי ליה אחורי עמודא ר'
אלעזר נפיק ליה לברא (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ה)

לר' קוסובר:
זו אינה דעת המשנה ברורה (צוטט בשרשור לעיל) ורוב הפוסקים, אלא לשיטתם אם יצא
מבית הכנסת אף שאמרו לו עלה אינו עובר.