מבנה ספר הזוהר הקדוש

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 01:05

שלום וברכה

אשמח להסבר מתומצת על מבנה ספר הזוהר הק' על חלקיו:
זוהר הק' / רעי''מ / תיקוני זוהר / זוהר חדש וכו'

וכן איך מקובל לסמנו בציון מקור

יישר כח

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 01:42

מתוך המכלול
הזוהר ומבנהו
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Jerusalem_by_Dainis_Matisons_(3307998763).jpg
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Jerusalem_by_Dainis_Matisons_(3307998763).jpg
מהדורת הזוהר עם פירוש מתוק מדבש
https://www.hamichlol.org.il/מתוק_מדבש
של
הרב דניאל פריש
https://www.hamichlol.org.il/דניאל_פריש

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מפי רבי שמעון בר יוחאי
https://www.hamichlol.org.il/שמעון_בר_יוחאי
(רשב"י)
ותלמידיו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית
https://www.hamichlol.org.il/ארמית. רשב"י
ותלמידיו מרבים להביא ולצטט מאמרים מתוך כמה ספרים שלא הגיעו לידינו, מהם
"ספרא דאדם קדמאה", "ספרא דרב המנונא סבא", ו"ספרא דרב ייסא סבא".

חלק העיקרי של הזוהר הוא דרשותיו על התורה המחולקות על פי פרשיות השבוע
https://www.hamichlol.org.il/פרשיות_השבוע
(בחלוקה
הנהוגה כיום). חלק נוסף הוא הרעיא מהימנא
https://www.hamichlol.org.il/רעיא_מהימנא
(=הרועה
הנאמן) ובו דרשות על תרי"ג מצוות
https://www.hamichlol.org.il/תרי"ג_מצוות.
למרות היותו מאוחר מהזוהר, ברוב המהדורות פוזר ה"רעיא מהימנא" לאורך החלק
המרכזי, כך שלכל פרשה הוכנסו המצוות המצויות בה בתורה.

עשרת החברים הנקראים "חבריא קדישא
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חבריא_קדישא&action=edit&redlink=1"
(החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י
https://www.hamichlol.org.il/רשב"י ראש החבורה; בנו

• רבי אלעזר
  https://www.hamichlol.org.il/אלעזר_בן_רבי_שמעון
  ; רבי אבא
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_אבא_(זוהר)
  הסופר; רבי יהודה
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהודה
  ; רבי יוסי
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_יוסי; רבי
  יצחק
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_יצחק_(זוהר)
  ; רבי חזקיה
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_חזקיה_(תנא)
  ; רבי חייא
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_חייא; רבי
  ייסא
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_ייסא&action=edit&redlink=1
  ; רבי אחא
  https://www.hamichlol.org.il/רבי_אחא_(תנא).
  בזוהר מופיעים שמות של תנאים
  https://www.hamichlol.org.il/תנאים ואמוראים
  https://www.hamichlol.org.il/אמוראים
  מתקופות
  שונות, בכתיבה דומה לגמרא
  https://www.hamichlol.org.il/תלמוד. בזוהר נזכרים
  ספרים קדומים (כגון ספר חנוך א'
  https://www.hamichlol.org.il/ספר_חנוך_א'
  וספר חנוך ב'
  https://www.hamichlol.org.il/ספר_חנוך_ב');
  ספרי כישוף לצד מדרשים. בצד המדרשים בספר הזוהר משולבים אף קטעי חידושים מבית
  מדרשם של חכמי צרפת וספרד: רש"י
  https://www.hamichlol.org.il/רש"י, ראב"ע
  https://www.hamichlol.org.il/ראב"ע, רד"ק
  https://www.hamichlol.org.il/רד"ק ואף רמב"ן
  https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן. (אף את חידושי
  תורתם למדו רשב"י וחבורתו במתיבתא דרקיעא).[1]
  https://www.hamichlol.org.il/ספר_הזוהר#cite_note-:0-1
  האידרות[image: Postscript-viewer-blue.svg] ערך מורחב – אידרא
  https://www.hamichlol.org.il/אידרא

בזוהר הקדוש כלולות "אידרות" – "אידרא רבא
https://www.hamichlol.org.il/אידרא_רבא"
(המושב הגדול או האסיפה הגדולה), "אידרא זוטא
https://www.hamichlol.org.il/אידרא_זוטא"
(המושב הקטן או האסיפה הקטנה) ו"אידרא דבי משכנא
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אידרא_דבי_משכנא&action=edit&redlink=1"
(מושב בית המשכן). ייחודן של האידרות הוא בכך שבהן מתכנסת כל ה"חבורה"
ומתיישבת במקום אחד - בניגוד לשאר הדרשות הנאמרות על ידי שניים, שלושה או
ארבעה מהחברים ובדרך כלל נאמרות בדרך, תוך כדי הליכה או תוך כדי סעודה.

• אידרא דבי משכנא מופיעה בפרשת תרומה
  https://www.hamichlol.org.il/פרשת_תרומה.
  רשב"י ושלושה מתלמידיו דנים בה בסודות התפילה
  https://www.hamichlol.org.il/תפילה_(יהדות)
  על
  פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן
  https://www.hamichlol.org.il/המשכן.
• אידרא רבא מופיעה בפרשת נשא
  https://www.hamichlol.org.il/פרשת_נשא.
  רשב"י מגלה בה את הפרצופים
  https://www.hamichlol.org.il/פרצוף_(קבלה)
• גילויי אלוקות בדמות פני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות כמראה אדם עליו
  מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו). כל אחד מתשעת החברים נושא, בתורו, דרשה. בכל דרשה
  מתקן
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תיקון_(קבלה)&action=edit&redlink=1
  הדרשן
  את אחד מהאיברים של הפרצוף העליון ולבסוף, רשב"י מתקן את תיקוני הזקן
  https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תיקוני_הזקן&action=edit&redlink=1
  היוצאים
  מן הפרצוף ואז חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים.
  בסיומו של ה"מושב", שלושה מהחברים נופחים את נשמתם כיוון שנחשפו לסודות שהיו
  למעלה מדרגתם (הדברים מעותקים כפי שהם כתובים בזוהר הקדוש, אך כמובן שהם למעלה
  מהשגתינו).
  • אידרא זוטא מופיעה בפרשת האזינו
    https://www.hamichlol.org.il/פרשת_האזינו.
    מתואר בה מפגשם האחרון של חבורת הזוהר הנעשה כהכנה לפטירתו של רשב"י. בתחילת
    המפגש, מבהיר רשב"י שבניגוד ל"אידרא רבה" שבה כל אחד מן החברים נשא דרשה, הפעם
    הוא יהיה היחיד שידבר, מכיוון שזהו "יום ההילולא" שלו (=יום השמחה). הוא משמיע
    באוזני תלמידיו את כל הסודות שחשש לגלות לפני כן, ולבסוף, יוצאת נשמתו כאשר
    הוא אומר את המילה "חיים"- שבפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" (
    תהילים
    https://www.hamichlol.org.il/ספר_תהילים
    , קל"ג https://shitufta.org.il/Psalms/133, ג'
    https://shitufta.org.il/Psalms/133.3).

היכלות דרשב"י

בזוהר נכלל תיאור ההיכלות העליונים בחלק שיש המכנים אותם 'היכלות דרשב"י'.
בחלק זה מתוארים שבעת היכלות גן העדן
https://www.hamichlol.org.il/גן_עדן השמורים
לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום
https://www.hamichlol.org.il/גיהנום המיועדים
לרשעים. בפרשת יתרו
https://www.hamichlol.org.il/פרשת_יתרו
מובא
מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת כף היד, המיוחס בדרשה למשה
https://www.hamichlol.org.il/משה_רבנו
בבחירתו
אנשים כפי עצת יתרו https://www.hamichlol.org.il/יתרו.

חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא
https://www.hamichlol.org.il/סבא_דמשפטים
שהוא
סוחר (טייעא) הנושא סחורה על חמורו ונראה בתחילה כעם-הארץ, אך מתגלה כמקובל
גדול הדורש בענייני תורת הנפש, גלגולי נשמות
https://www.hamichlol.org.il/גלגולי_נשמות
ושאלת
הטוב והרע בעולם. דמות אחרת היא "הינוקא
https://www.hamichlol.org.il/הינוקא_מכפר_סכנין"
המופלא - ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא
https://www.hamichlol.org.il/רב_המנונא_סבא_(תנא),
שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר
את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה,
הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה
https://www.hamichlol.org.il/נשמה.

בחטיבה זו כלולים החיבור 'סתרי תורה' שבו מקובצים מאמרים על ספר בראשית
https://www.hamichlol.org.il/בראשית ו"מדרש
הנעלם" על התורה, ששפתו מעורבת לשון הקודש
https://www.hamichlol.org.il/עברית וארמית והוא
עוסק בבריאה
https://www.hamichlol.org.il/בריאת_העולם
, העולם הבא
https://www.hamichlol.org.il/העולם_הבא
והנשמה.
רעיא מהימנא ותיקוני הזוהר

חלקים נוספים השייכים ל"ספרות הזוהר", הם "רעיא מהימנא
https://www.hamichlol.org.il/רעיא_מהימנא"
(הרועה הנאמן - כלומר משה
https://www.hamichlol.org.il/משה רבינו)
ו"תיקוני הזוהר
https://www.hamichlol.org.il/תיקוני_הזוהר".
לדעת רבי יצחק אייזיק ספרין
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יצחק_אייזיק_ספרין
מקומרנה
https://www.hamichlol.org.il/חסידות_קומרנה
הם
חלקים מאוחרים שלא נכתבו על ידי רשב"י, אלא על ידי איש קדוש בתקופת הגאונים
https://www.hamichlol.org.il/הגאונים שהיתה
לו השגה נפלאה והתגלו לו נשמות משה רבנו, רשב"י וכל תלמידיו[2]
https://www.hamichlol.org.il/ספר_הזוהר#cite_note-2
.

בימי הגאונים היה גאון אחד קדוש וטהור עד מאד ולמד ספר הזוהר בעיון רב ובהשגה
נפלאה עד שזכה ל(גילוי) נשמת משה רבינו רעיא מהימנא אמיתי, ומגודל הזיכוך
והקדושה זכה למדרגות נפלאות ורמות עד שזכה שנתגלה אליו פמליה של מעלה, מלאכים
ושרפים ורשב"י עם כל התלמידים ונתגלה אליו ודיבר עמו פנים אל פנים כאשר ידבר
איש אל רעהו, וגילה סודות נוראות עמוק עמוק מי ימצאנו. ואל תתמה על זה שהרי
האר"י ומרן הר"י בעל שם טוב היה להם גילוי נשמות בפרסום רב. ויש לזה ראיות
למאות שמוכח שהוא היה אדם צדיק מעונה בעוני ועינוי, בדוחק ובבזיון בין ערב רב
ובצער גדול ואבאר בכל מקום הראיות[3]
https://www.hamichlol.org.il/ספר_הזוהר#cite_note-3
.
— זוהר חי פרשת וארא דף כ"ט

החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק
נפרד. "תיקוני זוהר" הוא שבעים דרשות על דרך הקבלה לפסוק הראשון בספר בראשית.
כתיבתו של המחבר הקדוש מאופיינת תַּסְמִיכיות
https://www.hamichlol.org.il/אסוציאציה
רבה,
שפתו עשירה פחות משפת הזוהר והתורת האלוקות
https://www.hamichlol.org.il/תיאוסופיה
שהתגלתה
לו שונה בבחינות מסוימות מתורת האלוקות שהתגלתה לרשב"י.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 02:30

*חשוב להוסיף: *
בימי קדם היה הזוהר מחולק לג' חלקים, והיו מציינים לפי החלק.
בימינו הזוהר אינו מחולק כך, אלא לפי חומשים.
לכן כאשר מציינים לזוהר, אין לציין לפי חלקים, אלא לציין את החומש, הדף (לפי
הסדר הישן של הדפים) והעמוד.

הרחבתי על כך בספר הפליא עצה, סוף עמ' קצח. מצ"ב.

קבצים מצורפים:

• ציוני זהר.pdf

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 02:32

דוגמאות מצורפות.

נ"ב אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר כתב לי כך:

יישר כח על הספר הנפלא!מזמן לא נתקלתי בספר כל כך מעשי, שמנגיש את הדברים
בצורה בהירה ופשוטה כל כך.חובה לכל עורך תורני!

קבצים מצורפים:

• הקדמה.docx
• מבוא לכללי הכתיבה.pdf
• תוכן הענינים.pdf