רבינו או רבנו

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:07

בלי הטייה אפשר לכתוב 'רב' מי אמר 'רבי'?

מאת: [email protected]

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:09

כבוד הרב אופיס יהודי
למיטב הבנתי 'אחותנו' ואחותי' שתיהן תיבות שייכות למילה 'אחות'
לא שאחותנו היא הטייה של אחותי

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:11

רב - רב של... [כמו אב].
רבי - רב שלי. [כמו אבי].
ולכן לענ"ד יותר נכון - רבינו. [כמו אבינו].

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:13

במקורות של התואר רב ורבי ההבדל היה האם הוא "סמוך" או לא

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:14

רבי אינו נראה הטיה אלא שם עצם.
אמוראים דבבל נקראו רב
ודא"י נקראו רבי

[אופיס יהודי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:15

אכן, לא דייקתי שכתבתי הטיה, הכוונה כפי שכבודו והרב שולמן כתבו, אחות = רב,
אחותי = רבי, אחותנו = רבנו.
לענ"ד לא דומה כ"כ ל"אבינו" כיון שהוא בחיריק.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
11.06.23,
12:12:53

--
בברכה אופיס יהודי jewishoffice.co.il
055-255-8387 | [email protected]

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 12:17

כמובן שלא היתה כוונתי על הלשון הכתובה בגמ', אלא על הלשון שמשתמשים בה
בימינו.

מאת: [email protected]

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:19

פעם במילים רבות היו מוסיפים י' במקום שיש צירה או סגול, וגם נר היו כותבים
ניר,
כך שלפי הכללים המקובלים כיום די לכתוב רבנו.

מכל מקום בספרות התורנית מקובל מאוד לכתוב רבינו עם יו"ד, וליכא מאן דקפיד.

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:40

היום מקובל לכתוב רבינו, כיון שהמילה רבנו יכולה לשמש גם לשון ריב - רבנו עמם,
פעלנו ריב. ולכן בטקסט מנוקד אפשר בהחלט לכתוב רבנו

[יעקב ישראל סטל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:41

להרבה מכללי הדקדוק יש יוצאים מן הכלל,
ולכן, גם אם היה נכון מבחינה דקדוקית לכתוב 'רבנו' בלי יו"ד עדיף לכתוב
'רבינו' עם יו"ד, כדי להקל ככל האפשר על הקורא הפוטנציאלי, שזה הדבר החשוב
ביותר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:49

הבעיה שאם תבוא להקל על הקורא, כמעט בכל מילה תצטרך להוסיף י' או ו' או א',
וזה סתם מסרבל.
למשל: שריפה, מדריגה, בהימה, נקֵיבה, מאֵירה, שלֵיו, האראקה, נֵירות.

מאת: [email protected]

[יעקב ישראל סטל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:54

יש להקל על הקורא במקום שהמילה ניתנת להיקרא ביותר מאופן אחד, כמו 'רבנו'
הניתנת להתפרש מלשון מריבה.
ואכן, גם חלק מהדוגמאות שכתבת עדיף לכתוב אותן בתוספת יו"ד.

כללי הכתיבה עברו כ"כ הרבה שינויים בין מלא לחסר, שזה ממש לא יצוק בבטון.
המעיין בכתבי עת (תורניים וכאלו שלא) מלפני מאה שנה ייראה שהם השתמשו בכתיב
חסר דחסר.
וכיום הכללים שונים באופן קיצוני ומשתמשים במלא-דמלא ('אישה' בתוספת יו"ד!
'קורבן' 'חוכמה' ועוד שאר מילים שיש בהם קמץ קטן),
צריכים למצוא קו מאזן, והקו הזה, לדעתי, הוא כתיב המיקל לקורא, שלא יצטרך
לחשוב שנייה וחצי שנייה "מה הכוונה כאן".

מאת: [email protected]

[אופיס יהודי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:56

קשה לי להאמין שהקורא "רבנו ברוך" יחשוב אפילו חצי שנייה אם הכוונה רבנו מלשון
מריבה

מאת: [email protected]

--
בברכה אופיס יהודי jewishoffice.co.il
055-255-8387 | [email protected]

[יעקב ישראל סטל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2023 13:59

נכון. אבל מה תעשה אם בהמשך אתה קורא לרבנו ברוך רק בשם 'רבינו', האם אז תטיל
בו יו"ד. אם כן, זו חוסר אחידות שהוא הדבר הגרוע ביותר.

מאת: [email protected]