שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
[2]: Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאים
2023
5
פוסטים
5
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 20:17
מה נזעקתם?
בסך הכל כתבתי שלא ראיתי שם ביסוס או מקור אלא הוא כתב כהלכה למשה מסיני
ושעל פניו הדברים לא תואמים למוכר לנו משאר סוגיות [משרשי, יורד לשדה חבירו, פסקת לחיותי, וכו'], ובלי שנבין את החילוק - קשה לקבל סתם כך
ושגם הוא טוען שיתכן שצריך לשלם על ההנאה
ושכל דבריו רק לשימוש פרטי ולא להפיץ
ושגם הוא מודה שיש שכתבו שיש בזה איסור גזל אלא שספק ממונא לקולא
[ספק ממונא לקולא הוא לאחר מעשה ולא לפני מעשה!]בנוסף, אין ספק שיש כאן תקנת השוק,
ומנהג המדינה שלא להעתיק
ומנהג זה איננו משנת חסידים אלא דבר מסתבר ומוכרח, דאם לא כן חיסלנו חלקים גדולים מהמסחר - שנעשה כיום הרבה מאד בקניינים וירטואלים
וכמו כן ידוע שלא מעט אוסרים במוחלט------ Original Message ------
מאת: From "עט סופר"
מאת: To "יואל שילה"
מאת: Cc "שמחה פרוינד" [email protected]; "הבית לעורך התורני"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 20:12:50
Subject Re: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאים -
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 20:17
מה נזעקתם?
בסך הכל כתבתי שלא ראיתי שם ביסוס או מקור אלא הוא כתב כהלכה למשה מסיני
ושעל פניו הדברים לא תואמים למוכר לנו משאר סוגיות [משרשי, יורד לשדה חבירו, פסקת לחיותי, וכו'], ובלי שנבין את החילוק - קשה לקבל סתם כך
ושגם הוא טוען שיתכן שצריך לשלם על ההנאה
ושכל דבריו רק לשימוש פרטי ולא להפיץ
ושגם הוא מודה שיש שכתבו שיש בזה איסור גזל אלא שספק ממונא לקולא
[ספק ממונא לקולא הוא לאחר מעשה ולא לפני מעשה!]בנוסף, אין ספק שיש כאן תקנת השוק,
ומנהג המדינה שלא להעתיק
ומנהג זה איננו משנת חסידים אלא דבר מסתבר ומוכרח, דאם לא כן חיסלנו חלקים גדולים מהמסחר - שנעשה כיום הרבה מאד בקניינים וירטואלים
וכמו כן ידוע שלא מעט אוסרים במוחלט------ Original Message ------
מאת: From "עט סופר"
מאת: To "יואל שילה"
מאת: Cc "שמחה פרוינד" [email protected]; "הבית לעורך התורני"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 20:12:50
Subject Re: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםתאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 21:09
מתבלט הרבה אם להתערב שוב בנושא, אחרי שגדולים וטובים ממני כבר שטחו את
דעותיהם.כל מי שניהל עסק כלשהו, חוץ ממכירת פוראוור ומוצרי אפיה
עסק שדורש קצת סיכונים והתחייבויות, למשל שכירות ניהול עובדים וכו'
יודע שהדבר הכי קשה לדעת זה כמה 'רווח' יש, לא כמה הכנסות ברוטו אלא כמה רווח
לכיס יש
יש עסקים וותיקים שמגלגלים מליארדים ואינם ריווחיים ובסוף מכריזים על פשיטת
רגל (לדוגמא היום חברת פיירקס הודיעה על פשיטת רגל, זה מעשים שבכל יום כמעט,
אמנם מסיבות שונות.
כמו"כ מחזור גדול יותר פוגע הרבה פעמים ברווח נטו.אם חברת שימורים נקלעת לקשיים יהיו כבר מתחרים קיימים
כנ"ל אם מייקרוספוט תפשוט רגל (לא מה שנראה, אבל נגיד) יש כבר מתחרים.אנחנו לא צריכים לקחת את הדאגות של בעלי החברות
אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ולקנות מה שמשתלם עבורנו.הבעיה מתחילה בשוק עם היצע וביקוש מצומצם, כמו התחום התורני
כל הביקוש שיכול להיות בתחום המאגרים התורניים, מתבסס על כמה אוצרי ספרים
וספריות
עורכים תורניים
מעט מאוד פרטיים
רובם ככולם חרדים.
כל הנתח שוק הוא מצומצם מאוד, כך שאין גם הרבה היצע.אם אנחנו לא נשלם עבור מוצר שנעשה ברובו עבורנו, לא משנה אם בהיתר או באיסור
לא חושב שאדם הגיוני ימשיך להשקיע בשבילנו
לבעלי המאגרים לא ישתלם להשקיע
ואנחנו נתקע איפה שזה עומד היום.שוב, אל תקנו כדי "לפרנס" את בעלי המאגרים
אבל אם אתם צריכים את המאגר הזה פשוט תשלמו, כדי שזה ימשיך להתקיים,
וגם מצד הכרת הטוב ואולי גם כדי להיות אדם ויתכן גם כדי לא להיכנס לחשש רחוק
של גזל ומזיק...כל עוד לא נראה את דוחו"ת החברה ונראה שהם עושקים אותנו (אפשר לחשוב שעומדים
עם אקדח שלוף ומכריחים לקנות;)
לצערי סביר יותר להניח שהם לא מתעשרים מזה (רח"ל)התחושה שלי, מי שמעתיק גוזל את ההשקעה מצד החברה לשידרוג הבא.
נ.ב. למי שאין כח לקרוא את כל המאמר הטרחני שכתבתי,
שיעשה קורס דיגיטלי, למשל איך פורצים לפרויקט השו"ת
ישלח לעורך וידיאו, ישקיע בזה רק חודשיים ועשר אלף ש"ח בלבד
ישקיע רק שלושים אלף שח על פרסום
ולמחרת יראה איך זה מסתובב בראש חוצות.
האם תעשה את הקורס הבא?!נ.ב.ב. על כל מילה שכתבתי יש שלושים ושניים מילים שלא כתבתי.
ברכה והצלחה לכולם, גם למי שלא מסכים לדברי, באמת.
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 20:17
מה נזעקתם?
בסך הכל כתבתי שלא ראיתי שם ביסוס או מקור אלא הוא כתב כהלכה למשה מסיני
ושעל פניו הדברים לא תואמים למוכר לנו משאר סוגיות [משרשי, יורד לשדה חבירו, פסקת לחיותי, וכו'], ובלי שנבין את החילוק - קשה לקבל סתם כך
ושגם הוא טוען שיתכן שצריך לשלם על ההנאה
ושכל דבריו רק לשימוש פרטי ולא להפיץ
ושגם הוא מודה שיש שכתבו שיש בזה איסור גזל אלא שספק ממונא לקולא
[ספק ממונא לקולא הוא לאחר מעשה ולא לפני מעשה!]בנוסף, אין ספק שיש כאן תקנת השוק,
ומנהג המדינה שלא להעתיק
ומנהג זה איננו משנת חסידים אלא דבר מסתבר ומוכרח, דאם לא כן חיסלנו חלקים גדולים מהמסחר - שנעשה כיום הרבה מאד בקניינים וירטואלים
וכמו כן ידוע שלא מעט אוסרים במוחלט------ Original Message ------
מאת: From "עט סופר"
מאת: To "יואל שילה"
מאת: Cc "שמחה פרוינד" [email protected]; "הבית לעורך התורני"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 20:12:50
Subject Re: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםתאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 21:55
בכלל לא מצליח להבין את כל הנזעקים שבכאן.
מעבר להלכה, מעבר לאנושיות, מעבר למוסריות -
דוקא בתור עורכים, מצופה היה להבין מה התחושה והקשר הנפשי של האדם ליצירתו
ומה בדיוק תחושתו, כשהוא רואה את יצירתו נחמסת מופצת ומתגוללת באין מפריע.
כל מילה נוספת מיותרת.לאידך, גם מצופה מהיוצר, במקום האפשר, שלא לשמור את כל הקלפים לעצמו. ואם אפשר לעזור ולסייע במשהו למישהו, לעשות זאת בחפץ לב ובעין טובה. (כל עוד ואין לו נזק מזה) - בדיוק כמו שבפורום זה "איש לרעהו יעזורו".
ובאותה מידה, מצופה מהנעזר שלא ישיב טובה תחת רעה, ולא יעביר את הדברים הלאה במקום שעלול להזיק או אפילו רק לצער לעוזר.----- Original Message -----
From: יואל שילה
To: עט סופר ; הבית לעורך התורני
Sent: Tuesday, June 13, 2023 7:17 PM
Subject: Re[2]: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםמה נזעקתם?
בסך הכל כתבתי שלא ראיתי שם ביסוס או מקור אלא הוא כתב כהלכה למשה מסיני
ושעל פניו הדברים לא תואמים למוכר לנו משאר סוגיות [משרשי, יורד לשדה חבירו, פסקת לחיותי, וכו'], ובלי שנבין את החילוק - קשה לקבל סתם כך
ושגם הוא טוען שיתכן שצריך לשלם על ההנאה
ושכל דבריו רק לשימוש פרטי ולא להפיץ
ושגם הוא מודה שיש שכתבו שיש בזה איסור גזל אלא שספק ממונא לקולא
[ספק ממונא לקולא הוא לאחר מעשה ולא לפני מעשה!]בנוסף, אין ספק שיש כאן תקנת השוק,
ומנהג המדינה שלא להעתיק
ומנהג זה איננו משנת חסידים אלא דבר מסתבר ומוכרח, דאם לא כן חיסלנו חלקים גדולים מהמסחר - שנעשה כיום הרבה מאד בקניינים וירטואלים
וכמו כן ידוע שלא מעט אוסרים במוחלט------ Original Message ------
מאת: From "עט סופר"
מאת: To "יואל שילה"
מאת: Cc "שמחה פרוינד" [email protected]; "הבית לעורך התורני"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 20:12:50
Subject Re: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםעם כל הכבוד להרב שילה - על עזרתו יומם וליל לעורכים היקרים וכו', אבל עד סמכות רב, הרב סילמן הוא מו"צ מפורסם, ובקיאותו בחושן משפט עצומה. אין לנו את היכולת לחלוק, אפשר לשאול, אבל אין לנו את הסמכות לחלוק עליו [גם אם מסברא נראה לנו שהוא טועה]. אפשר באופנים מסוימים להציע את השאלה למו"צ אחר. עברתי על תשובת הרב סילמן בנושא העתקה לא מצאתי שהוא מביא שום ביסוס או מקור מהיכי תיתי להתיר להעתיק לשימוש עצמי - אלא כתב זאת כתורה מסיני ורק מסתפק אם זה ראוי או לא ולגבי חיוב תשלום בנהנה הוא החליט שזה רק כשהעתיק באיסור וגם לזה לא ראיתי שום מקור או ביסוס כל זה לחלוטין נגד תקנת השוק, וסותר לסוגיית מרחיקין מצודת הדג מן הדג, 'שאני דגים דיהבי סייארא' ודינא דעני המהפך בחררה, ולחובת תשלום בנהנה ממה שחברו ירד ליטע בשדהו בימינו חלק גדול מהמסחר נעשה בדברים וירטואלים ואין שום ספק שאם היו חז"ל - היו מתקנים תקנה נגד העתקה, כיון שזה לחלוטין בכלל פסקת לחיותי בנוסף, ידוע ש'לפנים משורת הדין' הופך לדין גמור, תלוי בדרגת האדם ודבר שהוא דינא דמלכותא, ובהלכה הוא לפנים משורת הדין - בפשטות הופך להלכה מחייבת לכל, כמ"ש ידידי הרב אסף אשכול: ז. עוד מצאנו בדברי הפוסקים אמת מידה חשובה נוספת לפסיקה לפנים משורת הדין – והיא, שכאשר ישנו מנהג רווח במדינה שמן הראוי היה לתקנו לפי הקריטריונים שמצינו בחז"ל שתקנו תקנות, יש מקום לתת למנהג זה תוקף כדין תורה. וכך כתב החתם סופר ([1])– "נעייל להא דידן דלא מיבעי' דהתיקון שתיקנו שרי הקומידאט שאינינו נגד דין תורה אלא כתורה עשו ואלו באו לפנינו היינו גם כן מתקנים כן הא דלא יתרבו הסרסורים יותר ממה שראוי לפי העיר והמסחר כדי שיכולים להתפרנס ולא יפסקו חיותא זה לזה … ומצינו כיוצא בזה בפ"ק דב"ב בהני טבחי ובש"ע ח"מ סס"י רל"א וה"ה כל תקנות שתיקנו ביניהם דלא למיפסק חיותא …". דהיינו – כיון שמצאנו בחז"ל שנתנו תוקף לתקן תקנות כדי שלא יפסקו חיותא זמ"ז, אם כן כאשר נמצא מנהג התואם לעיקרון זה של חז"ל יש מקום לתת לו גם כן תוקף כדין תורה. רובד נוסף לעניין זה מבואר בקצוה"ח ([2]) שכל דבר שעל פי דין תורה יש מקום לנהוג בו לפנים משורת הדין, אזי אם דין המלך מחייבו – לכולי עלמא דינא דמלכותא דינא. ודנים אותו כדין גמור. ולכן במקום שדין המלך להחזיר אבידה אחר יאוש, ניתן לכפות אדם לנהוג על פי דינא דמלכותא. ושורש כל הדברים הוא על פי מה שביארנו לעיל שיסוד כל הנהגות אלו הוא מדין "ועשית הישר והטוב" להיות האדם תם וישר בכל ארחותיו, ולכן כאשר נוהגת הנהגת יושר כל שהיא בחברה בה הוא חי, לא ייתכן שנניח לו שלא לנהוג על פיה בטענה שאינו מחוייב לה על פי דין תורה. ועל פי עקרונות אלו דנו הפוסקים ברבות מהתקנות הנוהגות בימינו הן לגבי קניינים, והן לגבי זכויות יוצרים, שכירות פועלים ועוד. ([3])
[1]. חו"מ סי' מד, הובא גם בפת"ש חו"מ רלא סק"ד. [2]. רנט,ג וראה גם באבנ"מ סי' כח סק"ב. וע"ע שו"ת אמרי-יושר ח"ב סי' קנב. ובאבן האזל נזקי ממון ח,ה. [3]. ראה לדוג' - שו"ת בית-יצחק חו"מ עז,ג; שו"ת מנחת-שלמה ח"א סי' פז אות ג; שו"ת ציץ-אליעזר חי"ב סי' פג; פד"ר ח"ו עמ' 382; הרב ז"נ גולדברג, חוק לישראל - נזיקין, עמ' 378; שו"ת שבט-הלוי ח"י סי' רצא; משנת זכויות היוצר, עמ' קכב בשם הגר"מ הלברשטאם ושם עמ' קמו בשם הגרש"א שטרן. ------ Original Message ------מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:47:23
Subject Re: Re[4]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםא. הוא לא הביא אופציה שניה אלא רק להחזיר ב. נכון ידוע כחה יפה בהפחדה לא בביטול המקח לא שייך תנאי כפול כשלא התניתי את המכירה בכך שלא יעתיקו, ומהיכי תיתי לכתוב תנאי כפול וכי אני רוצה להחזיר את הכסף למי שהעתיק? לא רוצה להחזיר לו, שיהנה, אבל שישלם, ושלא יתן לאחרים [כדי לתת לאחרים תוכנה ברת שימוש צריך לפרוץ את ההגנה שלה, וזה כבר לא בידי כל משתמש אלא בידי בודדים, כך שעיקר הבעיה היא במי שמקבל תוכנה פרוצה, ולגביו כלל לא שייך להתנות שהמכירה תוחזר] ------ Original Message ------מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:41:27
Subject Re: Re[2]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםהאזהרה שלך לא תקפה הלכתית כי היא לא לפי משפטי התנאים דהיינו תנאי כפול וקודם למעשה וכו' הנקודה העיקרית בזה היא שא"א לגנוב משהו לא ממשי צמרמורת? לא להבין? גם לא כעת נתת מקור, שניתן לפתוח ולהבין על מה הוא מתבסס תסביר לי אתה בעברית פשוטה איך יתכן ש'המעתיק לשימוש אישי' לא ישלם על הנאתו? והרי אפילו ביורד שלא ברשות לשדה חברו שאינה עשויה ליטע - צריך לשלם לו את ההוצאות או השבח [המועט מהם] וכ"ש בנדו"ד דהוי טפי כיורד לשדה חבירו העשויה ליטע - שצריך לשלם לו כדבעי על ההנאה ומושג מורכב הוא 'משתרשי' - כלומר ההנאה שסוף סוף יש לנהנה ------ Original Message ------מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:11:42
Subject Re: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםמקווה שזה לא יעשה לך צמרמורת -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/em2e064a30-8187-432d-b75a-362aa17dff8a%4092b3a120.com.--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/em8ed7e6d1-145e-48f7-9147-09c8f41fc260%4092b3a120.com. -
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 21:55
בכלל לא מצליח להבין את כל הנזעקים שבכאן.
מעבר להלכה, מעבר לאנושיות, מעבר למוסריות -
דוקא בתור עורכים, מצופה היה להבין מה התחושה והקשר הנפשי של האדם ליצירתו
ומה בדיוק תחושתו, כשהוא רואה את יצירתו נחמסת מופצת ומתגוללת באין מפריע.
כל מילה נוספת מיותרת.לאידך, גם מצופה מהיוצר, במקום האפשר, שלא לשמור את כל הקלפים לעצמו. ואם אפשר לעזור ולסייע במשהו למישהו, לעשות זאת בחפץ לב ובעין טובה. (כל עוד ואין לו נזק מזה) - בדיוק כמו שבפורום זה "איש לרעהו יעזורו".
ובאותה מידה, מצופה מהנעזר שלא ישיב טובה תחת רעה, ולא יעביר את הדברים הלאה במקום שעלול להזיק או אפילו רק לצער לעוזר.----- Original Message -----
From: יואל שילה
To: עט סופר ; הבית לעורך התורני
Sent: Tuesday, June 13, 2023 7:17 PM
Subject: Re[2]: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםמה נזעקתם?
בסך הכל כתבתי שלא ראיתי שם ביסוס או מקור אלא הוא כתב כהלכה למשה מסיני
ושעל פניו הדברים לא תואמים למוכר לנו משאר סוגיות [משרשי, יורד לשדה חבירו, פסקת לחיותי, וכו'], ובלי שנבין את החילוק - קשה לקבל סתם כך
ושגם הוא טוען שיתכן שצריך לשלם על ההנאה
ושכל דבריו רק לשימוש פרטי ולא להפיץ
ושגם הוא מודה שיש שכתבו שיש בזה איסור גזל אלא שספק ממונא לקולא
[ספק ממונא לקולא הוא לאחר מעשה ולא לפני מעשה!]בנוסף, אין ספק שיש כאן תקנת השוק,
ומנהג המדינה שלא להעתיק
ומנהג זה איננו משנת חסידים אלא דבר מסתבר ומוכרח, דאם לא כן חיסלנו חלקים גדולים מהמסחר - שנעשה כיום הרבה מאד בקניינים וירטואלים
וכמו כן ידוע שלא מעט אוסרים במוחלט------ Original Message ------
מאת: From "עט סופר"
מאת: To "יואל שילה"
מאת: Cc "שמחה פרוינד" [email protected]; "הבית לעורך התורני"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 20:12:50
Subject Re: [הבית לעורך התורני] Re[6]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםעם כל הכבוד להרב שילה - על עזרתו יומם וליל לעורכים היקרים וכו', אבל עד סמכות רב, הרב סילמן הוא מו"צ מפורסם, ובקיאותו בחושן משפט עצומה. אין לנו את היכולת לחלוק, אפשר לשאול, אבל אין לנו את הסמכות לחלוק עליו [גם אם מסברא נראה לנו שהוא טועה]. אפשר באופנים מסוימים להציע את השאלה למו"צ אחר. עברתי על תשובת הרב סילמן בנושא העתקה לא מצאתי שהוא מביא שום ביסוס או מקור מהיכי תיתי להתיר להעתיק לשימוש עצמי - אלא כתב זאת כתורה מסיני ורק מסתפק אם זה ראוי או לא ולגבי חיוב תשלום בנהנה הוא החליט שזה רק כשהעתיק באיסור וגם לזה לא ראיתי שום מקור או ביסוס כל זה לחלוטין נגד תקנת השוק, וסותר לסוגיית מרחיקין מצודת הדג מן הדג, 'שאני דגים דיהבי סייארא' ודינא דעני המהפך בחררה, ולחובת תשלום בנהנה ממה שחברו ירד ליטע בשדהו בימינו חלק גדול מהמסחר נעשה בדברים וירטואלים ואין שום ספק שאם היו חז"ל - היו מתקנים תקנה נגד העתקה, כיון שזה לחלוטין בכלל פסקת לחיותי בנוסף, ידוע ש'לפנים משורת הדין' הופך לדין גמור, תלוי בדרגת האדם ודבר שהוא דינא דמלכותא, ובהלכה הוא לפנים משורת הדין - בפשטות הופך להלכה מחייבת לכל, כמ"ש ידידי הרב אסף אשכול: ז. עוד מצאנו בדברי הפוסקים אמת מידה חשובה נוספת לפסיקה לפנים משורת הדין – והיא, שכאשר ישנו מנהג רווח במדינה שמן הראוי היה לתקנו לפי הקריטריונים שמצינו בחז"ל שתקנו תקנות, יש מקום לתת למנהג זה תוקף כדין תורה. וכך כתב החתם סופר ([1])– "נעייל להא דידן דלא מיבעי' דהתיקון שתיקנו שרי הקומידאט שאינינו נגד דין תורה אלא כתורה עשו ואלו באו לפנינו היינו גם כן מתקנים כן הא דלא יתרבו הסרסורים יותר ממה שראוי לפי העיר והמסחר כדי שיכולים להתפרנס ולא יפסקו חיותא זה לזה … ומצינו כיוצא בזה בפ"ק דב"ב בהני טבחי ובש"ע ח"מ סס"י רל"א וה"ה כל תקנות שתיקנו ביניהם דלא למיפסק חיותא …". דהיינו – כיון שמצאנו בחז"ל שנתנו תוקף לתקן תקנות כדי שלא יפסקו חיותא זמ"ז, אם כן כאשר נמצא מנהג התואם לעיקרון זה של חז"ל יש מקום לתת לו גם כן תוקף כדין תורה. רובד נוסף לעניין זה מבואר בקצוה"ח ([2]) שכל דבר שעל פי דין תורה יש מקום לנהוג בו לפנים משורת הדין, אזי אם דין המלך מחייבו – לכולי עלמא דינא דמלכותא דינא. ודנים אותו כדין גמור. ולכן במקום שדין המלך להחזיר אבידה אחר יאוש, ניתן לכפות אדם לנהוג על פי דינא דמלכותא. ושורש כל הדברים הוא על פי מה שביארנו לעיל שיסוד כל הנהגות אלו הוא מדין "ועשית הישר והטוב" להיות האדם תם וישר בכל ארחותיו, ולכן כאשר נוהגת הנהגת יושר כל שהיא בחברה בה הוא חי, לא ייתכן שנניח לו שלא לנהוג על פיה בטענה שאינו מחוייב לה על פי דין תורה. ועל פי עקרונות אלו דנו הפוסקים ברבות מהתקנות הנוהגות בימינו הן לגבי קניינים, והן לגבי זכויות יוצרים, שכירות פועלים ועוד. ([3])
[1]. חו"מ סי' מד, הובא גם בפת"ש חו"מ רלא סק"ד. [2]. רנט,ג וראה גם באבנ"מ סי' כח סק"ב. וע"ע שו"ת אמרי-יושר ח"ב סי' קנב. ובאבן האזל נזקי ממון ח,ה. [3]. ראה לדוג' - שו"ת בית-יצחק חו"מ עז,ג; שו"ת מנחת-שלמה ח"א סי' פז אות ג; שו"ת ציץ-אליעזר חי"ב סי' פג; פד"ר ח"ו עמ' 382; הרב ז"נ גולדברג, חוק לישראל - נזיקין, עמ' 378; שו"ת שבט-הלוי ח"י סי' רצא; משנת זכויות היוצר, עמ' קכב בשם הגר"מ הלברשטאם ושם עמ' קמו בשם הגרש"א שטרן. ------ Original Message ------מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:47:23
Subject Re: Re[4]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםא. הוא לא הביא אופציה שניה אלא רק להחזיר ב. נכון ידוע כחה יפה בהפחדה לא בביטול המקח לא שייך תנאי כפול כשלא התניתי את המכירה בכך שלא יעתיקו, ומהיכי תיתי לכתוב תנאי כפול וכי אני רוצה להחזיר את הכסף למי שהעתיק? לא רוצה להחזיר לו, שיהנה, אבל שישלם, ושלא יתן לאחרים [כדי לתת לאחרים תוכנה ברת שימוש צריך לפרוץ את ההגנה שלה, וזה כבר לא בידי כל משתמש אלא בידי בודדים, כך שעיקר הבעיה היא במי שמקבל תוכנה פרוצה, ולגביו כלל לא שייך להתנות שהמכירה תוחזר] ------ Original Message ------מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:41:27
Subject Re: Re[2]: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםהאזהרה שלך לא תקפה הלכתית כי היא לא לפי משפטי התנאים דהיינו תנאי כפול וקודם למעשה וכו' הנקודה העיקרית בזה היא שא"א לגנוב משהו לא ממשי צמרמורת? לא להבין? גם לא כעת נתת מקור, שניתן לפתוח ולהבין על מה הוא מתבסס תסביר לי אתה בעברית פשוטה איך יתכן ש'המעתיק לשימוש אישי' לא ישלם על הנאתו? והרי אפילו ביורד שלא ברשות לשדה חברו שאינה עשויה ליטע - צריך לשלם לו את ההוצאות או השבח [המועט מהם] וכ"ש בנדו"ד דהוי טפי כיורד לשדה חבירו העשויה ליטע - שצריך לשלם לו כדבעי על ההנאה ומושג מורכב הוא 'משתרשי' - כלומר ההנאה שסוף סוף יש לנהנה ------ Original Message ------מאת: From "שמחה פרוינד"
מאת: To "יואל שילה"
Date כ"ד סיוון תשפ"ג 12:11:42
Subject Re: פרעתי את חובי, יש שם המלצה בשבילך להתנות במכירה שאסור להעתיק אבל ע"פ משפטי התנאיםמקווה שזה לא יעשה לך צמרמורת -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/em2e064a30-8187-432d-b75a-362aa17dff8a%4092b3a120.com.--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/em8ed7e6d1-145e-48f7-9147-09c8f41fc260%4092b3a120.com.תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 21:03
יש בנושא הזה ספר שלם בשם "זכויות יוצרים" כמדומני.
אנחנו עם כל הסברות שלנו לכאן ולשם, לא יכולים לחלוק על רבנים. רב זה סמכות.
וכמו שאמרו חז"ל עשה לך רב והסתלק מן הספק.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 21:09
מתבלט הרבה אם להתערב שוב בנושא, אחרי שגדולים וטובים ממני כבר שטחו את
דעותיהם.כל מי שניהל עסק כלשהו, חוץ ממכירת פוראוור ומוצרי אפיה
עסק שדורש קצת סיכונים והתחייבויות, למשל שכירות ניהול עובדים וכו'
יודע שהדבר הכי קשה לדעת זה כמה 'רווח' יש, לא כמה הכנסות ברוטו אלא כמה רווח
לכיס יש
יש עסקים וותיקים שמגלגלים מליארדים ואינם ריווחיים ובסוף מכריזים על פשיטת
רגל (לדוגמא היום חברת פיירקס הודיעה על פשיטת רגל, זה מעשים שבכל יום כמעט,
אמנם מסיבות שונות.
כמו"כ מחזור גדול יותר פוגע הרבה פעמים ברווח נטו.אם חברת שימורים נקלעת לקשיים יהיו כבר מתחרים קיימים
כנ"ל אם מייקרוספוט תפשוט רגל (לא מה שנראה, אבל נגיד) יש כבר מתחרים.אנחנו לא צריכים לקחת את הדאגות של בעלי החברות
אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ולקנות מה שמשתלם עבורנו.הבעיה מתחילה בשוק עם היצע וביקוש מצומצם, כמו התחום התורני
כל הביקוש שיכול להיות בתחום המאגרים התורניים, מתבסס על כמה אוצרי ספרים
וספריות
עורכים תורניים
מעט מאוד פרטיים
רובם ככולם חרדים.
כל הנתח שוק הוא מצומצם מאוד, כך שאין גם הרבה היצע.אם אנחנו לא נשלם עבור מוצר שנעשה ברובו עבורנו, לא משנה אם בהיתר או באיסור
לא חושב שאדם הגיוני ימשיך להשקיע בשבילנו
לבעלי המאגרים לא ישתלם להשקיע
ואנחנו נתקע איפה שזה עומד היום.שוב, אל תקנו כדי "לפרנס" את בעלי המאגרים
אבל אם אתם צריכים את המאגר הזה פשוט תשלמו, כדי שזה ימשיך להתקיים,
וגם מצד הכרת הטוב ואולי גם כדי להיות אדם ויתכן גם כדי לא להיכנס לחשש רחוק
של גזל ומזיק...כל עוד לא נראה את דוחו"ת החברה ונראה שהם עושקים אותנו (אפשר לחשוב שעומדים
עם אקדח שלוף ומכריחים לקנות;)
לצערי סביר יותר להניח שהם לא מתעשרים מזה (רח"ל)התחושה שלי, מי שמעתיק גוזל את ההשקעה מצד החברה לשידרוג הבא.
נ.ב. למי שאין כח לקרוא את כל המאמר הטרחני שכתבתי,
שיעשה קורס דיגיטלי, למשל איך פורצים לפרויקט השו"ת
ישלח לעורך וידיאו, ישקיע בזה רק חודשיים ועשר אלף ש"ח בלבד
ישקיע רק שלושים אלף שח על פרסום
ולמחרת יראה איך זה מסתובב בראש חוצות.
האם תעשה את הקורס הבא?!נ.ב.ב. על כל מילה שכתבתי יש שלושים ושניים מילים שלא כתבתי.
ברכה והצלחה לכולם, גם למי שלא מסכים לדברי, באמת.
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 21:33
350 מילים,
כפול 32
= 11,200 מילים.
בטח היה משהו מרתק.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות