דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה במראה מקום בזוהר חדש

2023
5 2 0 1
  • שאלה בדקדוק

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 18:47 תודה רבה לכולם
  • שאלה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 07:41 כנראה שלא הבנת את דבריו, דבריו נאמרו בדרך צחות, הרי הרס"ג לא התכוון לעשות ספר המצוות אלא כתב פיוט על סדר המצוות, והגר"פ עשה חיבור גדול על דבריו, אז הוא כינה את זה: ספר המצוות להגרי"פ' כאילו הגרי"פ חיברו... אגב, לפי איך שאתה מצטט דברי הגר"א ויס נאמרו על ביאור הגר"י פערלא על הרס"ג. בתאריךTue Jan 31 2023 05:46:51 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- תודה רבה. על אף שזה לא ספר המצוות אלא פיוט שכתב הרס"ג ( הגר"א וויס שליט"א אמר שצריך לקרוא לזה ספר המצוות להגרי"פ...) מכל מקום אם ככה מקובל לכתוב ' אם קבלה נקבל... ספר המצות, וכן כמדומני שמציינים בספר המפתח לרמב"ם פרנקל: סה"מ לרס"ג בתאריךMon Jan 30 2023 06:41:01 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- איך נכון לציין למנין המצות של הרס"ג, ספר המצות/ מנין המצות/ סדר המצות -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • עזרה במראה מקום - על איזה ילקוט התכוון החיד"א

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2023 10:38 ילקוט שמעוני לתהילים לב רמז תשיט או תשיח מדובר שם במזמור הזה על ייסורים אבל לא ראיתי שם את החידוש שגם באונס נטהרין צריך לעיין שם היטב ילקוט שמעוני תהלים רמז תשיח +לב+ לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, זה שאמר הכתוב אורח חיים למעלה למשכיל, מי שמסתכל למעלה הוא בא לידי אורח חיים. וכן הוא אומר לבני קרח משכיל, כיון שנסתכלו למעלה נמלטו. וכן אתה מוצא בנבוכדנאצר אנא נבוכדנאצר עיני לשמיא נטלית, ומה רשעים המסתכלים למעלה, הקדוש ברוך הוא מוחל להם, בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה. אמר דוד אף אני אשכיל למעלה. לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח אמר רב יהודה א"ר לא קשיא, כאן בעברות שבין אדם למקום כאן בעברות שבין אדם לחברו. שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד, משה אמר יכתב סרחוני, שנאמר על אשר מעלתם בי וגו' (ואם אין מחני נא). ודוד אמר אל יכתב סרחוני, שנאמר אשרי נשוי פשע, משל של משה ודוד למה הדבר דומה לשתי נשים שלוקות, אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית, זו שאכלה פגי שביעית אמרה להם בבקשה מכם הודיעו כל מה אני לוקה, מיד הביאו פגי שביעית ותלו לה בצוארה והכריזו עליה, על זו היא לוקה. ד"א אשרי נשוי פשע, אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעיו גבוהין ממנו. ד"א אשרי נשוי פשע, אל תהי קורא ס' אלא ש', מהו נשוי אמר רבי ברכיה הכהן דהוא מנשי חובינו וסולח לעונינו בכל שנה ושנה, שנאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל. אתה מוצא ביום הכפורים, בא שטן לקטרג את ישראל והוא פורט עונותיהם ואומר רבון העולמים, גנבים הם ישראל. והקב"ה פורט זכיותיהן של ישראל. מה עושה נוטל קנה של מאזנים והוא מעיין את העונות כנגד הזכיות, והן שוקלין אלו כנגד אלו, ושתי כפות של מאזנים שוות, והשטן הולך להביא עונות וליתן בכף עונות ולהכריעה. מה הקדוש ברוך הוא עושה נוטל את העונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפירא שלו, והשטן בא ואינו מוצא שם עון, שנאמר יבוקש את עון ישראל ואיננו. כיון שהשטן רואה כן, אמר לפניו רבון העולמים נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. לכך דוד משבחם לישראל, שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. ד"א אשרי נשוי פשע, שהוא מסתכל למעלה והוא כסוי חטאה, שהודה ופרט מעשיו. וכן הוא אומר חטאתי אודיעך. אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון, אמר רבי שמעון בן לוי משל למה הדבר דומה למי ששתת אמו מים המרים ונמצאת טהורה, התחיל אומר בפני בני אדם אשרי אימא ששתת מים המרים ונמצאת טהורה, א"ל אדם אחר אשרי אימא שלא נצרכה לשתותה כל עקר - כך דוד אמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, א"ל הקדוש ברוך הוא אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון כל עיקר. אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון, א"ר יוסי בר' יהודה שאם עשה תשובה שלמה, שלבו עקור עליו, הקדוש ברוך הוא מוחל לו. ואין ברוחו רמיה, שלא תהא תפלתו רמיות ותורתו רמיות. על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, לעת מצוי נפש. וכן שנו רבותינו אל תאמין בעצמך עד יום מותך. אמר ר' יוסי בר חנינא יהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה, מאי טעמא על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא, לעת מצוי של יום. רבי חנינא אמר לעת מצא זו אשה, שנאמר מצא אשה מצא טוב. ר' נתן אמר לעת מצא זו תורה, שנאמר כי מוצאי מצא חיים. ר"נ בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה, שנאמר למות תוצאות. רבי יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה, א"ר יוחנן מאי קראה השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר. אמר ר' שילא היינו דאמרי אינשי לעולם ליבעי אינש רחמי עד זבולא בתרייתא שלמא. מר זוטרא אמר לעת מצוא זו בית הכסא, אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכולהו. זש"ה הוד והדר לבושה של תורה, ואימתי היא שוחקת ליום אחרון. אימתי היא נותנת שכרה לאדם לעתיד לבא, ומראה להם מתן שכרן, מה שעתיד ליתן להם לעתיד, ונפשותן שבעה והם ישנים. א"ר אלעזר משל למלך שעשה סעודה וזמן את האורחים והראה להם מה שאוכלין ושותין, ושבעה נפשם וישנו להם. מה טעם כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי, הוי בשעת סלוקן של צדיקים מראה להן מתן שכרן. כד דמך רבי אבהו חזא תלת עשרה נהרי אפרסמון. אמר להון אלין למאן א"ל לדידך. א"ל כל אלין לאבהו! ואני אמרתי לריק יגעתי, אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי. זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ור' יוסי בן פטרס תלתיהון אמרין הלין קריא כד דמכין חד מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצא. וחרינא אמר תערוך לפני שלחן. וחרינא אמר כי טוב יום בחצריך. רבנן אמרין מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. בן עזאי אמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, אימתי מראה להם הקדוש ברוך הוא היקר סמוך למיתתן, הה"ד המותה לחסידיו: ילקוט שמעוני תהלים רמז תשיט אשכילך ואורך בדרך זו תלך וגו'. מהו איעצה עליך עיני מרמז בעיניו למלך שעשה סעודה לכל בני פלטין שלו, והיה לו שם אוהב אחד, והיה אוהבו יותר מדאי. כיון שבא התמחוי לפניהם, היה שם מנה אחת טובה, היה המלך מרמז לאותו אוהבו שיטול אותה המנה, ולא היה מבין. מה עשה המלך נטלה בידו ונתנה לאוהבו - כך כשבא הקדוש ברוך הוא לחלוק כל הארצות לכל האומות, כל אומה ואומה נטלה כפלים מארץ ישראל, שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים, גבול עמים אין כתיב כאן. והיה הקדוש ברוך הוא מרמז לישראל שיטלו ארץ ישראל, ולא היו רוצים, שהיתה קטנה מכל הארצות. נטלה בידו ונתנה להם, שנאמר ואתן לך ארץ חמדה: אל תהיו כסוס כפרד ששה דברים נאמרו בסוס אוכל הרבה, ומוציא קימעא, אוהב זנות, אוהב מלחמה, מואס בשינה ורוחו גסה, ויש אומרים אף הורג בעליו במלחמה. אל תהיו כסוס כפרד, הסוס הזה הוא בולם, מאכילו שעורים והוא בולם (משכשכו) [מכשכשו] והוא בולם, קריב לגביה והוא בולם. אתם אל תהיו כן אלא הוו זהירין למיגז לטבא טיבותיה ולביש בישותיה, לכך נאמר זכור את אשר עשה לך עמלק: רבים מכאובים לרשע, רבי ור' ישמעאל בר' יוסי היו יושבין ועוסקין במגלת קינות ע"ש עם חשכה. שיירו בה אל"ף בי"ת אחד, אמרו למחר אנו גומרין אותה. כשעלה רבי נכשל באצבעו, קרא על עצמו רבים מכאובים לרשע. רבי אליעזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנו: [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 07.05.23, 10:38:04
  • שאלה ליודעי ח"ן - הראה מקום

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 23:00 נפשות ישראל שורשן במלכות ולא אמר שמא לא יזכה לטל. מפני שהטל הוא יורד בתחלה למעלה אל בחינת המלכות, שהיא ה"א אחרונה של שם הוי"ה. כמבואר בדברי רשב"י בסיף פתיחת אליהו [הקדמת תיקוני הזהר, יז ע"ב] ששם בחינת שורשי הנפשות כידוע היכן ידוע זאת?? ישר כח
  • שאלה בכותרת

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2023 19:39 בעבר הרב אריאל העלה את הקובץ הזה תתקין אתו בקובץ המצורף יש סגנון בשם 'כותרת צידית', הורד את הקובץ למחשב. באחד הקבצים שלך לחץ על המשולש הקטן שמשמאל למילה סגנונות בכרטיסיה בית למטה לחץ על הכפתור 'ניהול סגנונות' (השמאלי משלשתם אולי) בחלון שייפתח לחץ למטה על 'ייבוא ייצוא' לחץ על 'סגור' תחת הרשימה של הסגנונות בקובץ הפתוח (והשאר פתוח את רשימת הסגנונות בנורמל), ובמקומו פתח את הקובץ שהורדת זה עתה. העתק את 'כותרת צידית' לתוך 'נורמל' כעת בכל מסמך חדש - כתוב את התוכן של הכותרת הצידית מעל הפיסקה שאליה הכותרת מתייחסת, ובחר בסגנון 'כותרת צידית' או לחץ קיצור מקשים: ctrl+alt+\ -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected] קבצים מצורפים: קובץ ריק (1).docx
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים