נוסח אליך ה' (מסליחות לספרדים)

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 10:45

אולי תגיד עוד כמה מילים שיש שם
הנה סליחה לרבינו גרשום
הנאמרת אצל אשכנזים בעשי"ת

אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא אָיֹם וְנוֹרָא. אַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ בְּיוֹם צָרָה.
בְּקוּם עָלֵינוּ בַּעֲלֵי מְאֵרָה. בְּהִוָּסְדָם יַחַד עֵצָה נִבְעָרָה:
גּוֹזְרִים עָלַי דּוֹדִי וְאָדוֹן מִלִּקְרֹאת. גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת.
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרִבּוּאוֹת. דְּבָרוֹ לְהַבְזוֹת וְאוֹתוֹ
לְהַלְאוֹת:
הָעֶצֶב נִבְזֶה לְקַבֵּל לֶאֱלוֹהַּ. הִשְׁתַּחֲוֹת לַסֶּמֶל לְפָנָיו
לִפְלוֹחַ. וּלְבִלְתִּי הַקְדִּישׁ הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ. וְגַם לֹא לִירָא
אָיֹם אֱלוֹהַּ:
זֹאת בְּשָׁמְעִי יֶחֱרַד לִבִּי. זֹאת אָשִׁיב תְּשׁוּבָה לִמְרִיבִי.
חָלִילָה לְשַׁכְּחָה וּלְעָזְבִי חֲטִיבַת אֱלֹהַי אָבִי:
טָמֵא וּמֵת חָדָשׁ הַבָּא מִקָּרוֹב. טִבּוֹ מָה אֶצְלִי עֲרֻבָּתוֹ לַעֲרֹב.
יוֹצֵר הַכֹּל אֲיַחֵד לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת קָרוֹב. יָתוֹם וְאַלְמָנָה
יְעוֹדֵד וְאוֹיְבָיו יִזְרֹב:
כְּשָׁמְעָם אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ. כֻּלָּם יַחַד חוֹרְקִים שִׁנֵּימוֹ.
לִשְׁלֹל וְלָבוֹז עֲמַל יָדֵימוֹ. לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד מִפְתַּח
שְֹפָתֵימוֹ:
מִבֵּית מַאֲוָיָהּ סֻכָּתָהּ וּמְלוֹנָהּ. מְגֹרֶשֶׁת עֲדָתְךָ בְּכָל רוּחַ
וּפִנָּה. נַחֲלָתְךָ נִלְאָה עֲלוּבָה וַעֲגוּנָה. נוֹשְֹאֵת עֵינֶיהָ
לְעֶזְרָתָה הַיְשָׁנָה:
שָֹמָה פָּנֶיהָ לִתְשׁוּבָה וְלִתְפִלָּה. סֵדֶר אֲבוֹתֶיהָ כְּמִקֶּדֶם
תְּחִלָּה. עֲרֹךְ שָֹפָה בַּצַר לָהּ בַּגּוֹלָה. עָלֶיךָ מַשְׁלֶכֶת יַהַב
לְכַלְכְּלָהּ:
פְּנֵה נָא לִתְפִלַּת עֲבָדֶיךָ. פְּצֵם וְהַצִּילֵם בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ.
צַוֵּה יְשׁוּעוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ. צֵאת לִרְוָיָה לִנְוֵה בֵיתֶךָ:
קַנֵּא לְשִׁמְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. קַבְּצֵנוּ לְמַעַנְךָ וּפְדֵנוּ.
רְשָׁעִים פֶּן יֹאמְרוּ אַיֵּה אֱלֹהֵינוּ. רִיבָם רִיב וְקוּם לְגוֹנְנֵנוּ:
שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי מִיִשְׁמָעֵאל אִישֹ חָמָס. שְׁאֵרָם הָמֵק וּלְשׁוֹנָם
תִּמַּס. תַּשְׁפִּיל גְּאוֹנָם וּתְנֵם לְמִרְמַס. תִּפַּח רוּחָם וְיִהְיוּ
לָמַס:
גָּאַלְתָּ בִּזְרֹעַ בְּנֵי יוֹסֵף. גְּאוֹל שְׁאָר עַמְּךָ שֵׁנִית יַד
תּוֹסֵף. רִיבָה רִיבָם וּגְאָלָם מִיַּד מְשַׁסֵּף. רְאֵה כִּי אָזְלַת יָד
וּמִכִּיס תַּם הַכֶּסֶף:
שׁוּר כִּי אֵין אִישׁ הִשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ. שְֹאֵת בַּעֲדָם
רִנָּה וּתְפִלָּה לְהַפְגִּיעַ. מִדַּת דִּין לְהַרְחִיק וּמִדַּת הָרַחֲמִים
לְהַגִּיעַ. מֵעֹצֶב וּמֵרֹגֶז לְהַרְגִּיעַ:
בְּצִדְקָתְךָ הַצֵּל פַּלֵּט וְהוֹשִׁיעַ. בִּצְדָקָה מְדַבֵּר וְרַב
לְהוֹשִׁיעַ. רַחֵם תִּזְכּוֹר וְאַל נָא תַּרְשִׁיעַ. רְצֵה וְהַצֵּל חוּסָה
וְתוֹשִׁיעַ:
יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם. יַחַד יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ כֻלָּם.
הֲלֹא אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָעוֹלָם. כִּי אִם בְּיִשְֹרָאֵל חָזָק גֹּאֲלָם:
וְעַתָּה נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. וְדִין עָלֵינוּ לְהַלֶלְךָ
עֲלֵי תְּשׁוּעָתֶךָ. דָּבָר הַזֶּה כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלָּתֶךָ. לַיְיָ
הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל
עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים, עוֹשֶֹה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָֹר וְרוּחַ, לֹא
כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה, וּזְכָר
לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ:
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

והנה עוד סליחה

(18) סליחות ליום ג של עשי"ת:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי. בְּתַחַן פָּנֶיךָ קִדַּמְתִּי. גֹּדֶל רַחֲמֶיךָ
נִסְמַכְתִּי. אֱלֹהַי בְּךָ בָטָחְתִּי:
דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי. הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתְּךָ וְלַמְּדֵנִי.
וּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ יַדְּעֵנִי. אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי:
זְכֹר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ יְיָ . חַנּוּן לְךָ נָשָֹאתִי עֵינַי. טוּבְךָ
קִוִּיתִי יְיָ . הַאֲזִינָה יְיָ קוֹל תַּחֲנוּנָי:
יָהּ שִֹיחִי לְפָנֶיךָ יֶעֱרַב. כְּכָלִיל אֲשֶׁר בְּמִזְבַּחֲךָ נִקְרַב.
לְפָנֶיךָ תְּחִנָּתִי תִקְרַב. וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב:
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ אֲדוֹן נִשְׁמָתֵנוּ. נִכְלַמְנוּ מְאֹד בַּעֲוֹנֵינוּ.
סְלַח נָא לְכָל אַשְׁמוֹתֵינוּ. תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל
חַטֹּאתֵינוּ:
עֲצֹר חֲמָתְךָ וְאַל נָא תֶחֱרֶה. פּוֹעֵל הַכֹּל יוֹצֵר וּבוֹרֵא. צֶדֶק
דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה לָנוּ תוֹרֶה. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:
קוֹלֵנוּ תִשְׁמַע יוֹשֵׁב כְּרוּבִים. רַחֲמָן גְּמֹל טוֹבָה לְחַיָּבִים.
שֶׁלֹּא עַל צִדְקוֹתֵנוּ תַּחַן מַרְבִּים. כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
תַּעֲבִיר חֵטְא וְתִמְחֶה פְשָׁעִים. זְדוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת סְתָרִים
וִידוּעִים. בַּטֵל מִמֶּנּוּ מַחְשְׁבוֹת שֹוֹנְאֵינוּ וָחֳלָיִם רָעִים.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים:
דְּלֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵאֲשֵׁמִים. יוֹדֵעַ כָּל סִתְרֵי נֶעֱלָמִים.
הֲגִיגֵנוּ שְׁעֵה כְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא
רַחֲמִים:
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל
עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים, עוֹשֶֹה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָֹר וְרוּחַ, לֹא
כְרָעָתָם תִּ

מאת: [email protected]

[אליצור בן שמעון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 11:30

אֵלֶיךָ ה'
נָשָׂאתִי עֵינַי.
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי
כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ:

בְּשִׁמְךָ בָטַחְתִּי
וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי.
דְּבָרִים לָקַחְתִּי
וּבָאתִי עָדֶיךָ:

גָּבְרוּ יְגוֹנוֹתַי
וַיִּרְבּוּ אַנְחוֹתַי.
כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי
שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ:

דָּלְפָה מִתּוּגָה
נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה.
וְחַלֵּץ מִדְּאָגָה
נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:

הַעֲבֵר חַטָּאתִי
אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי.
וְגַם אֶת דִּמְעָתִי
שִׂימָה בְּנֹאדֶךָ:

וּבְרֹגֶז רַחֵם
זָכְרָה וְהִנָּחֵם.
וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם
נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ:

זְכֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי
לַעֲנָה מֵעוֹדִי.
עַד מָתַי לְנֶגְדִּי
תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ:

חֵרְפוּנִי צוֹרְרַי
אוֹיְבַי וְשׁוֹרְרַי.
הַקְשֶׁב נָא אֲמָרַי
בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ:

טָמְנוּ לִי זֵדִים
פַּחִים וּמְצוּדִים.
וּבָהֶם נִלְכָּדִים
פַּעֲמֵי יְדִידֶיךָ:

יְשִׂימוּן לִי מְצוּדִים
וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים.
בְּעָלוּנִי זֵדִים
צוּר בִּלְעָדֶיךָ:

כְּבוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר
לְעַם עָזוּב וְעָצוּר.
וְטוּבְךָ הַנָּצוּר
תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ:

לְחוּצִים בְּרֹב דֹּחַק
מֵהֶם אַל תִּרְחַק.
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ:

מָרוֹם מִמְּרוֹמִים
רַחֵם עַל עֲגוּמִים.
וְעַל זֶרַע רְחוּמִים
יְלִידֵי יְדִידֶיךָ:

נוֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת
בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת.
וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת
גֶּזַע חֲסִידֶיךָ:

סוֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל
וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל.
וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל
דִּגְלֵי גְדוּדֶיךָ:

עֲנֵה אֶת עֲתִירָתָם
סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם.
וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם
מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ:

פְּדֵה עַם לְךָ הוֹמֶה
וּכְאִלֵּם דּוֹמֶה.
בְּגָלוּת זֶה כַמֶּה
שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ:

צַדִּיק בְּמִפְעָלוֹת
לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת.
דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת
לְמַעַן חֲסָדֶיךָ:

קַבֵּץ מְפֻזָּרִים
בְּכַבְלֵי צַר סְגוּרִים.
בְּלָעוּם אַכְזָרִים
שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ:

רַחוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן
לְעַם רָוֶה לַעַן.
וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן
שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ:

שַׁדַּי נִשְׂגַּבְתָּ
בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ.
כִּי צַדִּיק אַתָּה
וְצֶדֶק מַדֶּיךָ:

תְּכַפֵּר עֲוֹנִי כִּי
שִׂבְרִי בְּךָ מַלְכִּי.
וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי
אֱלֹהַי לְעָבְדֶּךָ:

תִּשְׁעֶה לִתְפִלָּתִי
וּלְשִׂיחַ רִנָּתִי.
כִּי אַתָּה תִקְוָתִי
וּמִי לֹא יְעִידֶךָ:

אֵלֶיךָ ה'
נָשָׂאתִי עֵינַי.
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי
כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ:

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 15:19

והמלאכה היתה דים והותר.
הייתי צריך זה בשביל ספרון לתשעה באב, שאנו נוהגים (כמנהג אר"ץ) לומר אחר מנחה
(קטנה) מזמור זה בניגון סליחות, להודיע שחודש אלול ממשמש ובא.

מאת: El mar., 25 jul. 2023 5:30, אליצור בן שמעון
escribió:

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 15:21

ממתי אתם מתחילים לומר את הפיוט? כבר מחודש א"ב (אלול בא...)??? חידוש מדהים!

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 15:21

תודה על החידוש !
טוב לדעת

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 00:44

לא מתחילים (וממשיכים) מאז, אלא פשוט בסוף היום [של ת"ב] שרים פיוט של החג או
מועד הבא. וכך הוא מנהג אר"ץ חלב ועוד, שתמיד בתפלות האחרונות של החג אומרים
איזה קטע בתפלה בלחן [ניגון] של החג הבא. וע"כ בתשעה באב [למשל] שרים קדושה
דמנחה באותו ניגון של אליך ה', אחר מנחה שרים כנ"ל, קדיש של ערבית
דמוצאי בלחן 'בן אדמה' והוא פיוט ליוה"כ, וכן ראו בנים בערבית בלחן 'יה שמע
אביונך' פיוט מהסליחות.
נ.ב. אני עוסק בחקירת מנהגים [וקצת היסטוריה] של אר"ץ חלב, דמשק וקצת מצרים.
ואני כותב הרבה על המנהגים שלנו [בעיקר אר"ץ]. מי שמעוניין אני יכול לשלוח לו
כל פעם שאני שולח לקבוצה שלנו.

בברכה

El mar., 25 jul. 2023 9:24, אהד [email protected] escribió:

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 00:53

מרתק ומחכים.
אגב, כמדומה לי ששמעתי/קראתי שיש הבדלים בין מנהגי דמשק לחאלב.
ההפרשים גדולים ?
תוכל להדגים ?

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2023 23:06

ברכה ושלום
ההפרשים לא כ"כ גדולים אע"פ שיש. לעומת עדות אחרות, שלהם דומים בכמה דברים, אך
כאשר תחפש שינוים ביניהם תמצא הרבה. אך יצויין שמנהגי אר"ץ השתנו הרבה מאוד
במהלך השנים, חלק מהם נשארו כמלפני 500 שנה [כגון לקרא המגילת איכה בלילה לפני
ערבית] וחלק מהם נשתנו מחמת הספרדים שבאו מספרד והגבירו עליהם.
כידוע יש מחזור אר"ץ ב"ח [נמצא באוצר, צילום של המחזור המקרי], נדפס לראשונה
בשנת רפ"ז, ואח"כ שכ"ה [נד"ל]. עשו אותו כדי שלא ישפיעו עליהם שינויי הספרדים
שבאו באותה עת [כך שמעתי], אך כנראה לא הועיל כ"כ. אולם עדיין היה קיים בית
הכנסת הגדול באר"ץ אשר בו היו נוהגים כהמוסתערבים [התושבים הוותיקים], אך מ"מ
אינו ממש כמנהג הקדום, כי כאשר תעיין במחזור הנ"ל תמצא לשונות ונוסחאות שלא
קיימים כלל היום. וכן כאשר התפשטה תורת האר"י ז"ל והרש"ש בעולם השתנו בהרבה
נוסחאות התפלה.
עוד חילוקים בין דמשק לאר"ץ. בני אר"ץ לא מפטירים בתשעה באב במנחה [גם בי-ם
היה מנהג כזה], משא"כ בני דמשק כשאר הספרדים מפטירים. בני אר"ץ אומרים תחנון
בב' וה' כל השנה [זולת בעשי"ת] רק ב' בתים, ביום ב' אנשי אמונה ובה' תמהנו
מרעות, ובשניהם אומרים או"א אל תעש וכו'. משא"כ בני דמשק שלושתם גם בב' וגם
בה'. בני אר" א"א ברכי נפשי לפני ערבית ביום שני של ר"ח [כאשר יש ב' ימים]
אא"כ חל ביום שבת וא', שאז כיון שלא אמרו בשבת [שנאמר יצא אדם לעבודתו..] אזי
אומרים בליל ב' שהוא מוצ"ש. בני דמשק אומרים בשתי הלילות. ועוד היד נטויה על
ירושלים....

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 00:30

כמדומני שיש ספר בשם ' דרך אר''ץ ' שמלקט את המנהגים הללו ?

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 00:34

הרי ידוע שגדולים וטובים מחכמי חאלב היו שלוטים בתורת האריז''ל (אליבא דהרש''ש
בפרט) , שאלתי היא מתי לערך זה גרם שינויים בסידור העתיק ובמנהגים הישנים, כפי
שציינתם ?

מאת: [email protected]

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 03:09

קשה לדעת. כנראה קודם היו שינוים ע"פ מנהגי ספרד, ואח"כ ע"פ האר"י.

מאת: El jue., 27 jul. 2023 18:35, אגדתא עימוד ועריכה
escribió: