שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
עריכה בחוה"מ
2023
14
פוסטים
8
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/10/2023 23:56
זה מה שהשיב לי היום הגאון הגדול הפוסק רבי בנימין חותה שליט"א: [כמובן שמדובר
בכתיבה ועריכה במחשב]
לשם לימוד מותר ולשם פרנסה אסור אבל אם תלמד את התוכן יש להקל עכ"ד.והגאון רבי מאור כהן מירושלים השיב לי שמותר [כמובן עריכה במחשב].
ובכלל, עיין ילקו"י הל' חוה"מ בענין כתיבה במחשב.ב-יום ראשון, 1 באוקטובר 2023 בשעה 21:52:33 UTC+3, אברהם טאובנר כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/10/2023 23:56
זה מה שהשיב לי היום הגאון הגדול הפוסק רבי בנימין חותה שליט"א: [כמובן שמדובר
בכתיבה ועריכה במחשב]
לשם לימוד מותר ולשם פרנסה אסור אבל אם תלמד את התוכן יש להקל עכ"ד.והגאון רבי מאור כהן מירושלים השיב לי שמותר [כמובן עריכה במחשב].
ובכלל, עיין ילקו"י הל' חוה"מ בענין כתיבה במחשב.ב-יום ראשון, 1 באוקטובר 2023 בשעה 21:52:33 UTC+3, אברהם טאובנר כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 10:22
אציג את הדברים על פי מה שראיתי במקורות:
בשולחן ערוך סימן תקמב סעיף א כתוב, שגם מלאכות שמותרות לצורך המועד, אסורות
בשכר.
בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב סימן סז אות יז), הביא בשם בחיי אדם
(ח"א כלל קי"א סעיף ו), שאדם שיש לו חידושי תורה כתובים ורוצה לסדרם בחול
המועד, אסור.
ולפי זה כל שכן שבשכר אסור.
אגב, כל ההיתר לכתוב דברי תורה בחו"ל המועד, זה רק בנתחדש לו חידוש שלא ידע
קודם (יעוין בשו"ע סימן תקמב סעיף ט).אמנם בפסקי תשובות הביא שכתב ביביע אומר (יו" ד ח"ב כ"ו, ט), שאם בתוך כדי
שמסדר את הדברים מתחדשים לו דברים חדשים, מותר.אני שאלתי רב, והוא אמר לי שאם זה רק לעבור ולסדר, אסור. אמנם אם צריך לפתוח
וללמוד את הסוגיות, או שהדברים מצריכים לימוד מחדש של הדברים, מותר.בברכת מועדים לשמחה.
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 10:22
אציג את הדברים על פי מה שראיתי במקורות:
בשולחן ערוך סימן תקמב סעיף א כתוב, שגם מלאכות שמותרות לצורך המועד, אסורות
בשכר.
בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב סימן סז אות יז), הביא בשם בחיי אדם
(ח"א כלל קי"א סעיף ו), שאדם שיש לו חידושי תורה כתובים ורוצה לסדרם בחול
המועד, אסור.
ולפי זה כל שכן שבשכר אסור.
אגב, כל ההיתר לכתוב דברי תורה בחו"ל המועד, זה רק בנתחדש לו חידוש שלא ידע
קודם (יעוין בשו"ע סימן תקמב סעיף ט).אמנם בפסקי תשובות הביא שכתב ביביע אומר (יו" ד ח"ב כ"ו, ט), שאם בתוך כדי
שמסדר את הדברים מתחדשים לו דברים חדשים, מותר.אני שאלתי רב, והוא אמר לי שאם זה רק לעבור ולסדר, אסור. אמנם אם צריך לפתוח
וללמוד את הסוגיות, או שהדברים מצריכים לימוד מחדש של הדברים, מותר.בברכת מועדים לשמחה.
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 16:24
- לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
מאת: ארי במסתרים
יום א׳, 9 באפר׳, 16:39
אמרי, דוד, מעשה, יעקב, שמואל, עט, יהודה, אשמח, איציק, עריכה
שאלה
שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני
יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה
הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה
לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים
אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!
תשובהשלום רב
אסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.
כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקורשמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).
- לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 16:24
- לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
מאת: ארי במסתרים
יום א׳, 9 באפר׳, 16:39
אמרי, דוד, מעשה, יעקב, שמואל, עט, יהודה, אשמח, איציק, עריכה
שאלה
שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני
יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה
הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה
לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים
אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!
תשובהשלום רב
אסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.
כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקורשמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 16:33
*לרב תורה שבכתב: *לגבי ההבלעה, אם תוכל לשאול את הג' הרב קליין, ממה שכתב
הגרמ"ש: "גם הרחבת הנידון של "הבלעה" להיתר העריכה התורנית היא לכל היותר
מועילה ל"שמחת יום טוב" קלילה של בדיחה טובה, במחילה מכבודו של הכותב. אם
העבודה התורנית מותרת ואילו הטכנית אסורה אזי אין מושג "הבלעה" שייך לכאן, כי
הבלעה אינה אלא כלפי דבר המותר אשר מכל מקום אסור ליקח עליו שכר וכגון לענין
שכר-שבת וכדו' ובזה לפעמים שייך "הבלעה" ואין זה מועיל לעצם העבודה הטכנית אשר
תהא אסורה בהחלט ואין מושג "הבלעה" לאמר שאם עיקר עיסוקו עתה הוא בעבודה
התורנית אזי "מובלע להיתר" גם עבודה טכנית".
כלומר הבלעה שייכת בדבר שמצד הפעולה הוא מותר וכל הבעיה היא בקבלת שכר בשבת
וכיו"ב. אבל הכא ממ"נ: אם העריכה נחשבת מלאכה אסורה, לא תועיל הבלעה; ואם היא
מותרת (כיון שעיקרה לימוד תורה, ולאחר שהתרנו מצד לימוד, מותר לעשות תיקונים
מצד דבר האדב, כפי שביאר), אין צורך בהיתר הבלעה. - לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 16:24
- לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
מאת: ארי במסתרים
יום א׳, 9 באפר׳, 16:39
אמרי, דוד, מעשה, יעקב, שמואל, עט, יהודה, אשמח, איציק, עריכה
שאלה
שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני
יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה
הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה
לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים
אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!
תשובהשלום רב
אסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.
כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקורשמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 17:39
התערבבו כאן שני נידונים בנידון אחד, ויש להבדיל ביניהם.
יש איסור כתיבה בחול המועד.
ויש איסור מלאכה כללי.
אחרי שכבר הושרש בימינו היתר כתיבה במחשב בחוה"מ (שהרי אין מי שלא כותב כותב בחוה"מ באופן דיגיטלי - דוגמא שולית: בכל שיחת טלפון רושמים ב"מחשב-טלפון" את המספר, וגם להכניס מספר עם שם באופן קבוע למכשיר, וכיו"ב לאין ספור דוגמאות),הדיון כאן הוא מתמקד בשאלה האם עבודת עריכה הותרה בחוה"מ או לא.
כך שהציטוט משמירת שבת כהלכתה בשם החיי אדם שאוסר לסדר ד"ת, עוסק במלאכת כתיבה ממש, ואינו רלוונטי לדיון זה - בהנחה שכולם דנים כאן רק בכתיבה במחשב.
כיו"ב תשובת ר"ע פריד לאיסור שהובאה כאן בשם הרב ישראל כהן, ניכר שעוסקת בכתיבה ממש.
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: ארי במסתרים
Cc: תורה שבכתב ; יהושע ברוורמן ; אברהם הורוביץ ; ישראל קריבוס ; נחלת יהודה ; הבית לעורך התורני
Sent: Monday, October 02, 2023 3:24 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: עריכה בחוה"מ-
לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
מאת: ארי במסתרים
יום א׳, 9 באפר׳, 16:39אמרי, דוד, מעשה, יעקב, שמואל, עט, יהודה, אשמח, איציק, עריכה
שאלה
שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!תשובה
שלום רבאסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.
כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקור
שמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).חלק מהחומרים שנשלחו כאן כשהנושא נידון בחוה"מ פסח אשתקד אמש השיב הגרמ"ש קליין שליט"א בעל שאילת משה בענין עריכה בשכר: גם על הצד שעריכה תורנית כל שהיא מותרת על המחשב, אין ליטול עבורה שכר, אא"כ העבודה בקבלנות ולא לפי שעה, שאז ניתן ליטול שכר בהבלעה. אשמח רק להבין מה כאן הדבר האבד? הרי יכול ללמוד שוב את הדברים ולסדרם לאחר חוה"מ. (ובפרט שהחיי"א אסר לסדר). האם הג"ר חותה והג"ר פריד הסבירו? הנדון עלה בהרחבה גדולה בחול המועד האחרון קחנו משם אציג את הדברים על פי מה שראיתי במקורות: בשולחן ערוך סימן תקמב סעיף א כתוב, שגם מלאכות שמותרות לצורך המועד, אסורות בשכר. בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב סימן סז אות יז), הביא בשם בחיי אדם (ח"א כלל קי"א סעיף ו), שאדם שיש לו חידושי תורה כתובים ורוצה לסדרם בחול המועד, אסור. ולפי זה כל שכן שבשכר אסור. אגב, כל ההיתר לכתוב דברי תורה בחו"ל המועד, זה רק בנתחדש לו חידוש שלא ידע קודם (יעוין בשו"ע סימן תקמב סעיף ט). אמנם בפסקי תשובות הביא שכתב ביביע אומר (יו" ד ח"ב כ"ו, ט), שאם בתוך כדי שמסדר את הדברים מתחדשים לו דברים חדשים, מותר. אני שאלתי רב, והוא אמר לי שאם זה רק לעבור ולסדר, אסור. אמנם אם צריך לפתוח וללמוד את הסוגיות, או שהדברים מצריכים לימוד מחדש של הדברים, מותר. בברכת מועדים לשמחה. שאלתי בבית הוראה של הגר"ע פריד, המו"צ אמר לי שיש לו אותה שאלה... חזר אלי מאוחר יותר, שהגר"ע מתיר (לכתחילה) לא מבין מה כל כך קשה לשאול רב זה מה שהשיב לי היום הגאון הגדול הפוסק רבי בנימין חותה שליט"א: [כמובן שמדובר בכתיבה ועריכה במחשב] לשם לימוד מותר ולשם פרנסה אסור אבל אם תלמד את התוכן יש להקל עכ"ד. והגאון רבי מאור כהן מירושלים השיב לי שמותר [כמובן עריכה במחשב]. ובכלל, עיין ילקו"י הל' חוה"מ בענין כתיבה במחשב. ב-יום ראשון, 1 באוקטובר 2023 בשעה 21:52:33 UTC+3, אברהם טאובנר כתב/ה: אני לא רוצה לפתוח כאן דיון, כי מקפידים כאן בקבוצה שלא יהיו דיונים הלכתיים. אני רק שואל האם מי מחברי הקבוצה יכול לצטט כאן מקור או פסק (לא סברות) שמותר או אסור לערוך חידו"ת בחוה"מ. כמובן שזה תלוי באיזו עריכה, אני שואל לגבי סוג של חידושים של אחר שכבר כתובים, והעורך צריך לסדר אותם ולסגנן לשונית ותחבירית. (העורך מקבל תשלום כמובן) אמנם השו"ע פוסק: שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמה סעיף ט ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח; וכן אם ראה ספר מחודש, מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד. אך ראיתי שבדירשו מביאים: חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיא סעיף ו אבל אם כבר כתובים אצלו, רק שאינם מסודרים אצלו, נראה לי דאסור לסדרם, דהיינו, לחזור ולכתבם. - לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 17:39
התערבבו כאן שני נידונים בנידון אחד, ויש להבדיל ביניהם.
יש איסור כתיבה בחול המועד.
ויש איסור מלאכה כללי.
אחרי שכבר הושרש בימינו היתר כתיבה במחשב בחוה"מ (שהרי אין מי שלא כותב כותב בחוה"מ באופן דיגיטלי - דוגמא שולית: בכל שיחת טלפון רושמים ב"מחשב-טלפון" את המספר, וגם להכניס מספר עם שם באופן קבוע למכשיר, וכיו"ב לאין ספור דוגמאות),הדיון כאן הוא מתמקד בשאלה האם עבודת עריכה הותרה בחוה"מ או לא.
כך שהציטוט משמירת שבת כהלכתה בשם החיי אדם שאוסר לסדר ד"ת, עוסק במלאכת כתיבה ממש, ואינו רלוונטי לדיון זה - בהנחה שכולם דנים כאן רק בכתיבה במחשב.
כיו"ב תשובת ר"ע פריד לאיסור שהובאה כאן בשם הרב ישראל כהן, ניכר שעוסקת בכתיבה ממש.
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: ארי במסתרים
Cc: תורה שבכתב ; יהושע ברוורמן ; אברהם הורוביץ ; ישראל קריבוס ; נחלת יהודה ; הבית לעורך התורני
Sent: Monday, October 02, 2023 3:24 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: עריכה בחוה"מ-
לרב קריבוס: איך ההיתר הנ"ל מהרב פריד מסתדר עם מה שהביאו משמו בפסח:
מאת: ארי במסתרים
יום א׳, 9 באפר׳, 16:39אמרי, דוד, מעשה, יעקב, שמואל, עט, יהודה, אשמח, איציק, עריכה
שאלה
שלום וברכה! אני עורך תורני, ומקבל כסף על כל שעת עבודה. ברצוני לדעת האם אני יכול לעבוד בעריכה גם בימי חול המועד, והאם יש הבדל אם אני יקבל שכר על העבודה הזו או יעשה אותה בחינם. יצויין שיש עריכה תורנית 'טכנית', כלומר, פיסוק חלוקה לקטעים וכדומה, ויש עריכה תורנית 'עיונית', כלומר, שלומדים את התוכן ועורכים אותו מבחינה לשונית ומסודרת וכו' שזה לכאו' יותר לימוד תורה. תודה מראש!תשובה
שלום רבאסור לכתוב בחול המועד דברי תורה אלא אם הכתיבה נצרכת כדי שלא לשכוח את הנלמד.
כשאדם מתיישב כדי לערוך ולכתוב, בכל חלק של עריכה, אין את ההיתר הזה.
מקור
שמעתי ממורנו הרב עמרם פריד שליט"א (הרב ישראל כהן).חלק מהחומרים שנשלחו כאן כשהנושא נידון בחוה"מ פסח אשתקד אמש השיב הגרמ"ש קליין שליט"א בעל שאילת משה בענין עריכה בשכר: גם על הצד שעריכה תורנית כל שהיא מותרת על המחשב, אין ליטול עבורה שכר, אא"כ העבודה בקבלנות ולא לפי שעה, שאז ניתן ליטול שכר בהבלעה. אשמח רק להבין מה כאן הדבר האבד? הרי יכול ללמוד שוב את הדברים ולסדרם לאחר חוה"מ. (ובפרט שהחיי"א אסר לסדר). האם הג"ר חותה והג"ר פריד הסבירו? הנדון עלה בהרחבה גדולה בחול המועד האחרון קחנו משם אציג את הדברים על פי מה שראיתי במקורות: בשולחן ערוך סימן תקמב סעיף א כתוב, שגם מלאכות שמותרות לצורך המועד, אסורות בשכר. בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב סימן סז אות יז), הביא בשם בחיי אדם (ח"א כלל קי"א סעיף ו), שאדם שיש לו חידושי תורה כתובים ורוצה לסדרם בחול המועד, אסור. ולפי זה כל שכן שבשכר אסור. אגב, כל ההיתר לכתוב דברי תורה בחו"ל המועד, זה רק בנתחדש לו חידוש שלא ידע קודם (יעוין בשו"ע סימן תקמב סעיף ט). אמנם בפסקי תשובות הביא שכתב ביביע אומר (יו" ד ח"ב כ"ו, ט), שאם בתוך כדי שמסדר את הדברים מתחדשים לו דברים חדשים, מותר. אני שאלתי רב, והוא אמר לי שאם זה רק לעבור ולסדר, אסור. אמנם אם צריך לפתוח וללמוד את הסוגיות, או שהדברים מצריכים לימוד מחדש של הדברים, מותר. בברכת מועדים לשמחה. שאלתי בבית הוראה של הגר"ע פריד, המו"צ אמר לי שיש לו אותה שאלה... חזר אלי מאוחר יותר, שהגר"ע מתיר (לכתחילה) לא מבין מה כל כך קשה לשאול רב זה מה שהשיב לי היום הגאון הגדול הפוסק רבי בנימין חותה שליט"א: [כמובן שמדובר בכתיבה ועריכה במחשב] לשם לימוד מותר ולשם פרנסה אסור אבל אם תלמד את התוכן יש להקל עכ"ד. והגאון רבי מאור כהן מירושלים השיב לי שמותר [כמובן עריכה במחשב]. ובכלל, עיין ילקו"י הל' חוה"מ בענין כתיבה במחשב. ב-יום ראשון, 1 באוקטובר 2023 בשעה 21:52:33 UTC+3, אברהם טאובנר כתב/ה: אני לא רוצה לפתוח כאן דיון, כי מקפידים כאן בקבוצה שלא יהיו דיונים הלכתיים. אני רק שואל האם מי מחברי הקבוצה יכול לצטט כאן מקור או פסק (לא סברות) שמותר או אסור לערוך חידו"ת בחוה"מ. כמובן שזה תלוי באיזו עריכה, אני שואל לגבי סוג של חידושים של אחר שכבר כתובים, והעורך צריך לסדר אותם ולסגנן לשונית ותחבירית. (העורך מקבל תשלום כמובן) אמנם השו"ע פוסק: שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמה סעיף ט ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח; וכן אם ראה ספר מחודש, מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד. אך ראיתי שבדירשו מביאים: חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיא סעיף ו אבל אם כבר כתובים אצלו, רק שאינם מסודרים אצלו, נראה לי דאסור לסדרם, דהיינו, לחזור ולכתבם.תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 21:17
אולי סברת ההיתר הוא שבדרך כלל עורך עובד על חומר שאינו מכיר, ולפיכך נקרא
לימוד תורה בעבורו.מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2023 21:17
אולי סברת ההיתר הוא שבדרך כלל עורך עובד על חומר שאינו מכיר, ולפיכך נקרא
לימוד תורה בעבורו.מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 14:09
זה מה ששלח לי רבי יוסף אביטבול מב"ב:
אודות השאלה לגבי עריכה תורנית במחשב בחול המועד.
הנה לדינא נקטינן שכל דבר שהוא בדברי תורה והוא לצורך הלימוד אין בו איסור
עשיית מלאכה או כתיבה, ולכן מותר לכתוב חידו''ת, או לעיין בספרים באוצר החכמה
או בשאר תוכנות וכדו'. [וכמו שהארכתי בארוכה בשערי יוסף הל' חול המועד, ובחלק
בירורי הלכה בהרחבה, וכמו ששמעתי לדינא ממו''ר הפוסק הגאון רבי עמרם פריד
שליט''א לדינא].ולענין דינא לגבי עריכה תורנית בחול המועד, יש בזה כמה חילוקי דינים.
עריכה לשונית של חידו''ת שכתב, שע''י שעובר ע''ז נוסף לו דברים וחידושים,
מותר לעבור על זה בחול המועד.עריכה לשונית של חידו''ת של אחרים, ויש בזה צורך המועד כגון להדפיס חידו''ת
של רב גדול וכדו' מותר.אך אם משתמשים בזה לאחרי המועד, ואין הזמן נחוץ, ומקבל על זה כסף בשכר אסור.
עריכה לשונית לצורך עיתון שיוצא בחול המועד אף בשכר מותר, כיון שהוא צורכי
רבים. [וכמ''ש בחזו"ע ועוד, והארכתי בזה בחלק בירורי הלכה חול המועד].עריכה לשונית של ספרים שאינם חידו''ת, אסור, וכ''ש אם אינם לצורך המועד.
בברכת מועדים לשמחה
יוסף אביטבול
מח"ס שערי יוסף ושא"ס
החונה פה עיה"ת בני ברק
ב-יום שלישי, 3 באוקטובר 2023 בשעה 02:53:32 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות