אתם מתפרנסים טוב מהעריכה התורנית?
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 20:59
אני מבין את התסכול, וחס ושלום לא בא לזלזל.
אבל איני מבין מאי נפק"מ מה אחרים עושים.
מפורש במשנה בסוף קידושין אין עשירות ועניות מן המלאכה.
ואני רואה בעיני שיש הצעות שמוכנים ב130 ו150 ואף יש מצבים של אנשים שהגיעו
ל230 ואף 500 לשעה (לא בדידי הוה עובדא לצערי אבל ראיתי הצעות כאלה ושמעתי איש
מפי בעל המעשה).
וממילא ברור שבעריכה המציאות היא כן, ששייך להגיע לזה.
ובאמת מבואר במשנה שבכל מלאכה שייך.
אז מה עושים?
מבקשים רחמים כמו שכתוב במשנה שם.
ויש המון גם מאמנים שמרגילים את האדם שהוא ראוי לשפע. וזה חשוב.
וכמובן להאמין שהבורא הוא טוב ומטיב.
וכל זה בגדר בחינת התפילה.
וכמובן השתדלות, שהוא לחשוב תחבולות. תחבולות במלאכתו ותחבולות בנפשו. וזה
כרוך במה שר' שמואל היקר עושה פה. והוא ענין גדול וחשוב הרבה יותר לענ"ד מכל
אוספי הצדקה, וכמבואר ברמב"ם.ובהצלחה לכולנו. להתחזק בכל הנ"ל.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 20:55
הפלפולים באמת עברו את הטעם ההגיוני... אמנם מדובר בעריכה תורנית, אבל אנחנו
הרי לא מוסרים שיעור כללי
לטעמי כל הדיבור הזה ושלפניו הוא ממש לוקה בחסר. ניקח כל מקצוע אחר כדוגמא,
ונראה שהשוק מוכר, אנשים אמיתיים שאנחנו מכירים התנסו, ויודעים להגיד האם יש
עבודה או אין עבודה, מה המשכורת הממוצעת, מה המשכורת הגבוהה, האם יש לאן
להתקדם, האם יש ביקוש, האם יש היצע וכו' וכו'.
במקצוע הזה אין את זה (עדיין), ולא עוזר לעשות סקר אנונימי בין כמה עשרות
עורכים, שהם לא מספיק מייצגים, והנעלמים רבים יותר מהעובדות המוצקות.
אם באמת יעשו סקר (לדעתי זה בסוף מה שמעניין את כולם. הסקר), צריך להביא
בחשבון את כל הנתונים והמשתנים, והכי חשוב *כמה שיותר עונים!! *לא רק אלו
שדרכם להתפלפל בכוונתו של הכותב, אלא *כל *העורכים דכאן, וגם מחוץ לכאן! וגם
נתונים שמחוץ לסקר, כגון נתונים ממכונים וכדומה (אם ניתן).
הלא דבר הוא, שבסקר הקודם היה נראה כאילו כולם מרוויחים מעל 70, ופחות מ-50 זה
ממש נדיר למצוא, מה שכולם כאן יודעים שזה לא נכון! יש אינספור עורכים שעובדים
באיזור ה-40 ש"ח לשעה!
אלא מה, הסקרים האלו לא מייצגים!
מה לעשות?מתנצל על ההשתפכות
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:04
*"הלא דבר הוא, שבסקר הקודם היה נראה כאילו כולם מרוויחים מעל 70, ופחות מ-50
זה ממש נדיר למצוא". *לא מדוייק בסקר הקודם ענו כ110 עורכים, מתוכם 87 (כ80
אחוז) הרוויחו עד 80 ש"ח. הקבוצה הגדולה ביותר הייתה עד 50 ש"ח (יותר משליש
מסך העונים)
ב-יום ראשון, 22 באוקטובר 2023 בשעה 20:56:14 UTC+3, shimon maryles כתב/ה: -
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 20:55
הפלפולים באמת עברו את הטעם ההגיוני... אמנם מדובר בעריכה תורנית, אבל אנחנו
הרי לא מוסרים שיעור כללי
לטעמי כל הדיבור הזה ושלפניו הוא ממש לוקה בחסר. ניקח כל מקצוע אחר כדוגמא,
ונראה שהשוק מוכר, אנשים אמיתיים שאנחנו מכירים התנסו, ויודעים להגיד האם יש
עבודה או אין עבודה, מה המשכורת הממוצעת, מה המשכורת הגבוהה, האם יש לאן
להתקדם, האם יש ביקוש, האם יש היצע וכו' וכו'.
במקצוע הזה אין את זה (עדיין), ולא עוזר לעשות סקר אנונימי בין כמה עשרות
עורכים, שהם לא מספיק מייצגים, והנעלמים רבים יותר מהעובדות המוצקות.
אם באמת יעשו סקר (לדעתי זה בסוף מה שמעניין את כולם. הסקר), צריך להביא
בחשבון את כל הנתונים והמשתנים, והכי חשוב *כמה שיותר עונים!! *לא רק אלו
שדרכם להתפלפל בכוונתו של הכותב, אלא *כל *העורכים דכאן, וגם מחוץ לכאן! וגם
נתונים שמחוץ לסקר, כגון נתונים ממכונים וכדומה (אם ניתן).
הלא דבר הוא, שבסקר הקודם היה נראה כאילו כולם מרוויחים מעל 70, ופחות מ-50 זה
ממש נדיר למצוא, מה שכולם כאן יודעים שזה לא נכון! יש אינספור עורכים שעובדים
באיזור ה-40 ש"ח לשעה!
אלא מה, הסקרים האלו לא מייצגים!
מה לעשות?מתנצל על ההשתפכות
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:04
*"הלא דבר הוא, שבסקר הקודם היה נראה כאילו כולם מרוויחים מעל 70, ופחות מ-50
זה ממש נדיר למצוא". *לא מדוייק בסקר הקודם ענו כ110 עורכים, מתוכם 87 (כ80
אחוז) הרוויחו עד 80 ש"ח. הקבוצה הגדולה ביותר הייתה עד 50 ש"ח (יותר משליש
מסך העונים)
ב-יום ראשון, 22 באוקטובר 2023 בשעה 20:56:14 UTC+3, shimon maryles כתב/ה: -
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 20:59
אני מבין את התסכול, וחס ושלום לא בא לזלזל.
אבל איני מבין מאי נפק"מ מה אחרים עושים.
מפורש במשנה בסוף קידושין אין עשירות ועניות מן המלאכה.
ואני רואה בעיני שיש הצעות שמוכנים ב130 ו150 ואף יש מצבים של אנשים שהגיעו
ל230 ואף 500 לשעה (לא בדידי הוה עובדא לצערי אבל ראיתי הצעות כאלה ושמעתי איש
מפי בעל המעשה).
וממילא ברור שבעריכה המציאות היא כן, ששייך להגיע לזה.
ובאמת מבואר במשנה שבכל מלאכה שייך.
אז מה עושים?
מבקשים רחמים כמו שכתוב במשנה שם.
ויש המון גם מאמנים שמרגילים את האדם שהוא ראוי לשפע. וזה חשוב.
וכמובן להאמין שהבורא הוא טוב ומטיב.
וכל זה בגדר בחינת התפילה.
וכמובן השתדלות, שהוא לחשוב תחבולות. תחבולות במלאכתו ותחבולות בנפשו. וזה
כרוך במה שר' שמואל היקר עושה פה. והוא ענין גדול וחשוב הרבה יותר לענ"ד מכל
אוספי הצדקה, וכמבואר ברמב"ם.ובהצלחה לכולנו. להתחזק בכל הנ"ל.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 20:59
אני מבין את התסכול, וחס ושלום לא בא לזלזל.
אבל איני מבין מאי נפק"מ מה אחרים עושים.
מפורש במשנה בסוף קידושין אין עשירות ועניות מן המלאכה.
ואני רואה בעיני שיש הצעות שמוכנים ב130 ו150 ואף יש מצבים של אנשים שהגיעו
ל230 ואף 500 לשעה (לא בדידי הוה עובדא לצערי אבל ראיתי הצעות כאלה ושמעתי איש
מפי בעל המעשה).
וממילא ברור שבעריכה המציאות היא כן, ששייך להגיע לזה.
ובאמת מבואר במשנה שבכל מלאכה שייך.
אז מה עושים?
מבקשים רחמים כמו שכתוב במשנה שם.
ויש המון גם מאמנים שמרגילים את האדם שהוא ראוי לשפע. וזה חשוב.
וכמובן להאמין שהבורא הוא טוב ומטיב.
וכל זה בגדר בחינת התפילה.
וכמובן השתדלות, שהוא לחשוב תחבולות. תחבולות במלאכתו ותחבולות בנפשו. וזה
כרוך במה שר' שמואל היקר עושה פה. והוא ענין גדול וחשוב הרבה יותר לענ"ד מכל
אוספי הצדקה, וכמבואר ברמב"ם.ובהצלחה לכולנו. להתחזק בכל הנ"ל.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:07
אז מה יעזור הסקר? הרי יש עורכים שעובדים רק 3 שעות ביום, אך זאת בגלל אילוצים
שונים, ומצד המכון הם רשאים לעבוד גם 10 שעות.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:07
אז מה יעזור הסקר? הרי יש עורכים שעובדים רק 3 שעות ביום, אך זאת בגלל אילוצים
שונים, ומצד המכון הם רשאים לעבוד גם 10 שעות.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:07
אז מה יעזור הסקר? הרי יש עורכים שעובדים רק 3 שעות ביום, אך זאת בגלל אילוצים
שונים, ומצד המכון הם רשאים לעבוד גם 10 שעות.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:08
זה מה שכתוב במשנה שם שאין מלאכה "רוויה". פוק חזי בעריכת דין ומחשבים שעדיין
יש המתפרנסים יפה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:07
אז מה יעזור הסקר? הרי יש עורכים שעובדים רק 3 שעות ביום, אך זאת בגלל אילוצים
שונים, ומצד המכון הם רשאים לעבוד גם 10 שעות.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:08
זה מה שכתוב במשנה שם שאין מלאכה "רוויה". פוק חזי בעריכת דין ומחשבים שעדיין
יש המתפרנסים יפה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:16
ישנה דילמה בנושא זה... מצד אחד לא להוריד את הרוח, ומצד שני לא לזרות אשליות
ובמיוחד לאלו הזקוקים לפרנסה דחופה ואין להם מרווח לסיכונים.... האמת ברורה
ולובנה כאן בעבר. בעבודת עריכה קלאסית (עריכת תוכן לספרי הלכה או מוסר ובדומה
לעוז והדר) העסק רווי מאוד מניסיון אדם שפירסם קיבל כ70 פניות.... עדיפות
ברורה יש לבעלי יכולות נוספות כגון בקיאות בחסידות, קבלה, אנגלית (להבדיל..),
עריכה לשונית וכדו'... בנוסף המנהל העיד כי המצב כיום עוד יותר מורכב... אך
כמו בכל תחום ההשקעה מניבה תוצאות (וכמובן, בקשת רחמים ממי שאמר והיה....)ב-יום ראשון, 22 באוקטובר 2023 בשעה 21:04:45 UTC+3, יהודה גלינרט כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:16
ישנה דילמה בנושא זה... מצד אחד לא להוריד את הרוח, ומצד שני לא לזרות אשליות
ובמיוחד לאלו הזקוקים לפרנסה דחופה ואין להם מרווח לסיכונים.... האמת ברורה
ולובנה כאן בעבר. בעבודת עריכה קלאסית (עריכת תוכן לספרי הלכה או מוסר ובדומה
לעוז והדר) העסק רווי מאוד מניסיון אדם שפירסם קיבל כ70 פניות.... עדיפות
ברורה יש לבעלי יכולות נוספות כגון בקיאות בחסידות, קבלה, אנגלית (להבדיל..),
עריכה לשונית וכדו'... בנוסף המנהל העיד כי המצב כיום עוד יותר מורכב... אך
כמו בכל תחום ההשקעה מניבה תוצאות (וכמובן, בקשת רחמים ממי שאמר והיה....)ב-יום ראשון, 22 באוקטובר 2023 בשעה 21:04:45 UTC+3, יהודה גלינרט כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:16
ישנה דילמה בנושא זה... מצד אחד לא להוריד את הרוח, ומצד שני לא לזרות אשליות
ובמיוחד לאלו הזקוקים לפרנסה דחופה ואין להם מרווח לסיכונים.... האמת ברורה
ולובנה כאן בעבר. בעבודת עריכה קלאסית (עריכת תוכן לספרי הלכה או מוסר ובדומה
לעוז והדר) העסק רווי מאוד מניסיון אדם שפירסם קיבל כ70 פניות.... עדיפות
ברורה יש לבעלי יכולות נוספות כגון בקיאות בחסידות, קבלה, אנגלית (להבדיל..),
עריכה לשונית וכדו'... בנוסף המנהל העיד כי המצב כיום עוד יותר מורכב... אך
כמו בכל תחום ההשקעה מניבה תוצאות (וכמובן, בקשת רחמים ממי שאמר והיה....)ב-יום ראשון, 22 באוקטובר 2023 בשעה 21:04:45 UTC+3, יהודה גלינרט כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:45
משום מה גם אני מרגיש שהשאלה - כמות שהיא נשאלה - היא שאלה הבאה ממקום רגשי,
ולא באמת תעזור לשואל באופן ישיר, חוץ ממה שהיא יכולה להעלות או להוריד את
המוראל.
החשבון שכל אחד צריך לעשות לעצמו, הוא: א. כמה נראה שאני יכול להגיע לשכר שעתי
לפי כישורי (וזה תלוי הרבה בסקר של ממוצע השכר השעתי). ב. כמה שעות ביום אני
מסוגל לעבוד (רק האדם בעצמו יודע זאת). ג. וכמה ההוצאות החודשיות שלי (כנ"ל).
ואידך זיל גמור...מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:16
ישנה דילמה בנושא זה... מצד אחד לא להוריד את הרוח, ומצד שני לא לזרות אשליות
ובמיוחד לאלו הזקוקים לפרנסה דחופה ואין להם מרווח לסיכונים.... האמת ברורה
ולובנה כאן בעבר. בעבודת עריכה קלאסית (עריכת תוכן לספרי הלכה או מוסר ובדומה
לעוז והדר) העסק רווי מאוד מניסיון אדם שפירסם קיבל כ70 פניות.... עדיפות
ברורה יש לבעלי יכולות נוספות כגון בקיאות בחסידות, קבלה, אנגלית (להבדיל..),
עריכה לשונית וכדו'... בנוסף המנהל העיד כי המצב כיום עוד יותר מורכב... אך
כמו בכל תחום ההשקעה מניבה תוצאות (וכמובן, בקשת רחמים ממי שאמר והיה....)ב-יום ראשון, 22 באוקטובר 2023 בשעה 21:04:45 UTC+3, יהודה גלינרט כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:45
משום מה גם אני מרגיש שהשאלה - כמות שהיא נשאלה - היא שאלה הבאה ממקום רגשי,
ולא באמת תעזור לשואל באופן ישיר, חוץ ממה שהיא יכולה להעלות או להוריד את
המוראל.
החשבון שכל אחד צריך לעשות לעצמו, הוא: א. כמה נראה שאני יכול להגיע לשכר שעתי
לפי כישורי (וזה תלוי הרבה בסקר של ממוצע השכר השעתי). ב. כמה שעות ביום אני
מסוגל לעבוד (רק האדם בעצמו יודע זאת). ג. וכמה ההוצאות החודשיות שלי (כנ"ל).
ואידך זיל גמור...מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:45
משום מה גם אני מרגיש שהשאלה - כמות שהיא נשאלה - היא שאלה הבאה ממקום רגשי,
ולא באמת תעזור לשואל באופן ישיר, חוץ ממה שהיא יכולה להעלות או להוריד את
המוראל.
החשבון שכל אחד צריך לעשות לעצמו, הוא: א. כמה נראה שאני יכול להגיע לשכר שעתי
לפי כישורי (וזה תלוי הרבה בסקר של ממוצע השכר השעתי). ב. כמה שעות ביום אני
מסוגל לעבוד (רק האדם בעצמו יודע זאת). ג. וכמה ההוצאות החודשיות שלי (כנ"ל).
ואידך זיל גמור...מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 00:24
להבנתי השאלה היא כך וכבר הקדימוני בשרשור:
האם ניתן לבסס פרנסה של בית (קטן או גדול), על מקצוע העריכה.במרבית המקצועות, ההתמחות באותו מקצוע מקנה לאדם אפשרות להשתלב בתחום במוקדם
או במאוחר, ולבסס את פרנסתו על מקצוע מסודר ומכניס.כמובן שגם להם יש פיטורים/מעברי דירה/תקופות או אזורים ברחבי הארץ שלא מוצאים
עבודה באותו התחום, וכו'.
וכמו כן, כמובן שיש מקצועות שיש ביקוש גדול לעומת אחרים שאין ביקוש.
ועל הכל, כמובן שהכל בסייעתא דשמייא.השאלה היא האם באופן עקרוני העורכים כאן סוברים שניתן לכלכל משפחה על בסיס
עבודת עריכה. או שזה נדון מראש לכשלון.
את החשבון המתמטי (לדוגמא): 100 שעות חודשיות X שכר שעתי 100 ש"ח לשעה. כולם
יודעים לעשות.
אך השאלה:
האם זה עומד במבחן המציאות?
האם עורכים מצליחים לממש את החזון של סך השעות לחודש שהקציבו ולהשתכר
בכבוד, ולאורך
זמן?האם ישנו נתח מכובד של עורכים (אני מדבר על עשרות אחוזים) שיכולים להגיד:
אני עורך X שנים (לדוגמא) וההכנסה החדשית היא ... והיא די קבועה לאורך כל
התקופה (ובמגמת עלייה..)?כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר. -
תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 21:45
משום מה גם אני מרגיש שהשאלה - כמות שהיא נשאלה - היא שאלה הבאה ממקום רגשי,
ולא באמת תעזור לשואל באופן ישיר, חוץ ממה שהיא יכולה להעלות או להוריד את
המוראל.
החשבון שכל אחד צריך לעשות לעצמו, הוא: א. כמה נראה שאני יכול להגיע לשכר שעתי
לפי כישורי (וזה תלוי הרבה בסקר של ממוצע השכר השעתי). ב. כמה שעות ביום אני
מסוגל לעבוד (רק האדם בעצמו יודע זאת). ג. וכמה ההוצאות החודשיות שלי (כנ"ל).
ואידך זיל גמור...מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 00:24
להבנתי השאלה היא כך וכבר הקדימוני בשרשור:
האם ניתן לבסס פרנסה של בית (קטן או גדול), על מקצוע העריכה.במרבית המקצועות, ההתמחות באותו מקצוע מקנה לאדם אפשרות להשתלב בתחום במוקדם
או במאוחר, ולבסס את פרנסתו על מקצוע מסודר ומכניס.כמובן שגם להם יש פיטורים/מעברי דירה/תקופות או אזורים ברחבי הארץ שלא מוצאים
עבודה באותו התחום, וכו'.
וכמו כן, כמובן שיש מקצועות שיש ביקוש גדול לעומת אחרים שאין ביקוש.
ועל הכל, כמובן שהכל בסייעתא דשמייא.השאלה היא האם באופן עקרוני העורכים כאן סוברים שניתן לכלכל משפחה על בסיס
עבודת עריכה. או שזה נדון מראש לכשלון.
את החשבון המתמטי (לדוגמא): 100 שעות חודשיות X שכר שעתי 100 ש"ח לשעה. כולם
יודעים לעשות.
אך השאלה:
האם זה עומד במבחן המציאות?
האם עורכים מצליחים לממש את החזון של סך השעות לחודש שהקציבו ולהשתכר
בכבוד, ולאורך
זמן?האם ישנו נתח מכובד של עורכים (אני מדבר על עשרות אחוזים) שיכולים להגיד:
אני עורך X שנים (לדוגמא) וההכנסה החדשית היא ... והיא די קבועה לאורך כל
התקופה (ובמגמת עלייה..)?כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 00:24
להבנתי השאלה היא כך וכבר הקדימוני בשרשור:
האם ניתן לבסס פרנסה של בית (קטן או גדול), על מקצוע העריכה.במרבית המקצועות, ההתמחות באותו מקצוע מקנה לאדם אפשרות להשתלב בתחום במוקדם
או במאוחר, ולבסס את פרנסתו על מקצוע מסודר ומכניס.כמובן שגם להם יש פיטורים/מעברי דירה/תקופות או אזורים ברחבי הארץ שלא מוצאים
עבודה באותו התחום, וכו'.
וכמו כן, כמובן שיש מקצועות שיש ביקוש גדול לעומת אחרים שאין ביקוש.
ועל הכל, כמובן שהכל בסייעתא דשמייא.השאלה היא האם באופן עקרוני העורכים כאן סוברים שניתן לכלכל משפחה על בסיס
עבודת עריכה. או שזה נדון מראש לכשלון.
את החשבון המתמטי (לדוגמא): 100 שעות חודשיות X שכר שעתי 100 ש"ח לשעה. כולם
יודעים לעשות.
אך השאלה:
האם זה עומד במבחן המציאות?
האם עורכים מצליחים לממש את החזון של סך השעות לחודש שהקציבו ולהשתכר
בכבוד, ולאורך
זמן?האם ישנו נתח מכובד של עורכים (אני מדבר על עשרות אחוזים) שיכולים להגיד:
אני עורך X שנים (לדוגמא) וההכנסה החדשית היא ... והיא די קבועה לאורך כל
התקופה (ובמגמת עלייה..)?כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר.תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 01:57
"כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר".
כבר כתבתי שכל אדם לגופו ואין להסיק מזה על זה. ולכן מסופקני אם הסקר יועיל.
בד"כ הכשרוני יהיה תמיד עמוס בעבודה (לפחות בשלב שיתחילו להכיר אותו), כי
המנהל התרשם שהלקוחות מרוצים ממנו. מי שפחות כשרוני ופחות אהבו את הדוגמאות
שלו, יקבל פחות עבודה.
אגב, לגבי אלו שהתרעמו על ריבוי הפלפולים בכוונת השואל, ומה הנפק"מ לברר מה
הנפק"מ וכדו'. אענה במשל: אחד מתושבי העיר חלם הציע יום אחד לחבריו שמחר יסעו
עמו כולם לסיביר. חכמי העיר, שכבר עייפה נפשם מהתדיינויות וויכוחים שטותיים
שבעה ימים ושבעה לילות על כל דבר שטות, החליטו שאין זה הזמן לשאלות, ויצאו כל
אנשי העיר על משאם וטפם לדרך הארוכה. כעבור מסע של חודשים הגיעו עייפים
מורעבים וחסרי ממון לסיביר הרחוקה. ושם נזכרו סוף סוף לשאול: מה היתה תכלית
הנסיעה, ולמה בכלל אותו אחד רצה להגיע לשם, ולמה הציע להם להשתתף עמו במסע
וכו'?... -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 00:24
להבנתי השאלה היא כך וכבר הקדימוני בשרשור:
האם ניתן לבסס פרנסה של בית (קטן או גדול), על מקצוע העריכה.במרבית המקצועות, ההתמחות באותו מקצוע מקנה לאדם אפשרות להשתלב בתחום במוקדם
או במאוחר, ולבסס את פרנסתו על מקצוע מסודר ומכניס.כמובן שגם להם יש פיטורים/מעברי דירה/תקופות או אזורים ברחבי הארץ שלא מוצאים
עבודה באותו התחום, וכו'.
וכמו כן, כמובן שיש מקצועות שיש ביקוש גדול לעומת אחרים שאין ביקוש.
ועל הכל, כמובן שהכל בסייעתא דשמייא.השאלה היא האם באופן עקרוני העורכים כאן סוברים שניתן לכלכל משפחה על בסיס
עבודת עריכה. או שזה נדון מראש לכשלון.
את החשבון המתמטי (לדוגמא): 100 שעות חודשיות X שכר שעתי 100 ש"ח לשעה. כולם
יודעים לעשות.
אך השאלה:
האם זה עומד במבחן המציאות?
האם עורכים מצליחים לממש את החזון של סך השעות לחודש שהקציבו ולהשתכר
בכבוד, ולאורך
זמן?האם ישנו נתח מכובד של עורכים (אני מדבר על עשרות אחוזים) שיכולים להגיד:
אני עורך X שנים (לדוגמא) וההכנסה החדשית היא ... והיא די קבועה לאורך כל
התקופה (ובמגמת עלייה..)?כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר.תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 01:57
"כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר".
כבר כתבתי שכל אדם לגופו ואין להסיק מזה על זה. ולכן מסופקני אם הסקר יועיל.
בד"כ הכשרוני יהיה תמיד עמוס בעבודה (לפחות בשלב שיתחילו להכיר אותו), כי
המנהל התרשם שהלקוחות מרוצים ממנו. מי שפחות כשרוני ופחות אהבו את הדוגמאות
שלו, יקבל פחות עבודה.
אגב, לגבי אלו שהתרעמו על ריבוי הפלפולים בכוונת השואל, ומה הנפק"מ לברר מה
הנפק"מ וכדו'. אענה במשל: אחד מתושבי העיר חלם הציע יום אחד לחבריו שמחר יסעו
עמו כולם לסיביר. חכמי העיר, שכבר עייפה נפשם מהתדיינויות וויכוחים שטותיים
שבעה ימים ושבעה לילות על כל דבר שטות, החליטו שאין זה הזמן לשאלות, ויצאו כל
אנשי העיר על משאם וטפם לדרך הארוכה. כעבור מסע של חודשים הגיעו עייפים
מורעבים וחסרי ממון לסיביר הרחוקה. ושם נזכרו סוף סוף לשאול: מה היתה תכלית
הנסיעה, ולמה בכלל אותו אחד רצה להגיע לשם, ולמה הציע להם להשתתף עמו במסע
וכו'?... -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 08:52
ממה שעולה כאן בקבוצה מאז היווסדה, עורך תורני לא 'עושה' הרבה כסף,
מי שבחר לעסוק במקצוע זה, זה בגלל שרוצה להישאר בעולם תורני אחרי או ביחד עם
הלימוד בכולל. יש גם הרבה שנהנים מהעבודה וזה שווה להם גם אם ההכנסה נמוכה.
מלבד זאת שזו אומנות קלה ונקיה, אפשר עבודה מהבית ובזמנים גמישים וכו'. יש שזה
גם מוסיף אפשרות ל'עזר כנגדו' להביא הכנסה גבוהה יותר כשה'עזר כנגדה' זמין
בבית ונמצא עם הטף. (כמובן שאם המעסיק או המבקר מלחיץ ומציא את הטעם מהעבודה
זה כבר סיפור אחר, ומי שזה עושה לו 'לא טוב' צריך לדעת איך להתנהל אתו או
להחליף מעסיק). -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 01:57
"כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר".
כבר כתבתי שכל אדם לגופו ואין להסיק מזה על זה. ולכן מסופקני אם הסקר יועיל.
בד"כ הכשרוני יהיה תמיד עמוס בעבודה (לפחות בשלב שיתחילו להכיר אותו), כי
המנהל התרשם שהלקוחות מרוצים ממנו. מי שפחות כשרוני ופחות אהבו את הדוגמאות
שלו, יקבל פחות עבודה.
אגב, לגבי אלו שהתרעמו על ריבוי הפלפולים בכוונת השואל, ומה הנפק"מ לברר מה
הנפק"מ וכדו'. אענה במשל: אחד מתושבי העיר חלם הציע יום אחד לחבריו שמחר יסעו
עמו כולם לסיביר. חכמי העיר, שכבר עייפה נפשם מהתדיינויות וויכוחים שטותיים
שבעה ימים ושבעה לילות על כל דבר שטות, החליטו שאין זה הזמן לשאלות, ויצאו כל
אנשי העיר על משאם וטפם לדרך הארוכה. כעבור מסע של חודשים הגיעו עייפים
מורעבים וחסרי ממון לסיביר הרחוקה. ושם נזכרו סוף סוף לשאול: מה היתה תכלית
הנסיעה, ולמה בכלל אותו אחד רצה להגיע לשם, ולמה הציע להם להשתתף עמו במסע
וכו'?...תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 09:46
לדעתי ניתן במידה מסוימת להשוות למקצועות אחרים. ישנם שהם שכירים ואצלם העבודה
קבועה ורציפה, וישנם שהם עצמאיים שלעתים יש להם הרבה עבודה ולפעמים כלום.
כך עורך שעובד אצל מכון, העבודה שלו יותר קבועה ורציפה, אך מי שעובד מול
פרטיים צריך לעבוד יותר בשביל שתהיה לו עבודה רציפה.
(כמובן שגם עבודה במכון לא מובטחת שתהיה רציפה, ויש מקרים שיש עבודה קבועה
במשל תקופה ארוכה, ולפתע בסיום פרויקט מסוים מסתיימת העבודה בין המכון לעובד.
וכן להיפך, ישנם שעובדים עם פרטיים ויש להם עבודה רציפה במשך שנים.) -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 01:57
"כמי שעבד שנים רבות עבודה קבועה במכון אוכל לומר שכאשר העבודה היא קבועה ודאי
שההכנסה מבוססת אך במרבית המקרים עורכים עובדים לפי פרוייקט ואין זו עבודה
קבועה, גם אם היא במכון מסודר".
כבר כתבתי שכל אדם לגופו ואין להסיק מזה על זה. ולכן מסופקני אם הסקר יועיל.
בד"כ הכשרוני יהיה תמיד עמוס בעבודה (לפחות בשלב שיתחילו להכיר אותו), כי
המנהל התרשם שהלקוחות מרוצים ממנו. מי שפחות כשרוני ופחות אהבו את הדוגמאות
שלו, יקבל פחות עבודה.
אגב, לגבי אלו שהתרעמו על ריבוי הפלפולים בכוונת השואל, ומה הנפק"מ לברר מה
הנפק"מ וכדו'. אענה במשל: אחד מתושבי העיר חלם הציע יום אחד לחבריו שמחר יסעו
עמו כולם לסיביר. חכמי העיר, שכבר עייפה נפשם מהתדיינויות וויכוחים שטותיים
שבעה ימים ושבעה לילות על כל דבר שטות, החליטו שאין זה הזמן לשאלות, ויצאו כל
אנשי העיר על משאם וטפם לדרך הארוכה. כעבור מסע של חודשים הגיעו עייפים
מורעבים וחסרי ממון לסיביר הרחוקה. ושם נזכרו סוף סוף לשאול: מה היתה תכלית
הנסיעה, ולמה בכלל אותו אחד רצה להגיע לשם, ולמה הציע להם להשתתף עמו במסע
וכו'?...תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 09:46
לדעתי ניתן במידה מסוימת להשוות למקצועות אחרים. ישנם שהם שכירים ואצלם העבודה
קבועה ורציפה, וישנם שהם עצמאיים שלעתים יש להם הרבה עבודה ולפעמים כלום.
כך עורך שעובד אצל מכון, העבודה שלו יותר קבועה ורציפה, אך מי שעובד מול
פרטיים צריך לעבוד יותר בשביל שתהיה לו עבודה רציפה.
(כמובן שגם עבודה במכון לא מובטחת שתהיה רציפה, ויש מקרים שיש עבודה קבועה
במשל תקופה ארוכה, ולפתע בסיום פרויקט מסוים מסתיימת העבודה בין המכון לעובד.
וכן להיפך, ישנם שעובדים עם פרטיים ויש להם עבודה רציפה במשך שנים.)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
