לא בשמים היא

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 14:29

האם מישהו מכיר מקור לפרש "לא בשמים היא"
שעניינה של התורה הוא להופיע דווקא במציאות המורכבת של העולם הזה,
ולא רק כעקרונות מופשטים שמימיים?
(לא בהקשר של פסיקת ההלכה)

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 16:25

תעשה חיפוש במקורות
על "אש דת למו" בשילוב עם "לא בשמים היא"

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 22:19

תודה רבה
אך יגעתי ולא מצאתי

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 23:53

לא מצאתי גם, אולי המילים דלהלן יקרבוך
ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי
https://chabadlibrary.org/books/adhaam/index.htm > אמרי
בינה https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/index.htm > שער הציצית
https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/index.htm > ז, ד
https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/7d.htm

<< https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/8a.htm >>
https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/7c.htm

ז, ד

זהו בחי' סתים שבתורה שהן בחי' סודות ורזין וטעמי תורה שמוסתר ונעלם בעצמו'
אא"ס ב"ה והנגלות לנו ולבנינו לשמור ולעשות כו' הוא בחי' הנגלה שבתורה שמתלבש
בנר מצוה בחיצוני' שהוא בא לידי קיום המעשה בפ"מ דוקא והנה ידוע שהתורה נתנה
באש שחורה ע"ג אש לבנה כמ"ש מימינו אש דת למו ופי' אש לבנה מבפנים הוא בחי'
פנימית התורה שהוא מכוסה ונעלם בחיצוניות התורה הנגלית לנו למעשה כו' שנק' אש
שחורה והענין הוא דפנימית התורה מאיר שם מבחי' אור עצמות א"ס ממש וע"כ נא' בזה
ארוכה מארץ מדה ורחב' מני ים שלא יכילנה ארץ ויש ב' עולמות עלמא דאתגליא ועלמא
דאתכסיא שנק' ארץ וים כידוע (ובארץ נז' אורך לפי שזהו בחי' הירידה וההשפלה
מגבוה לנמוך וע"ז א' ארוכה מארץ מדה עד שלא יכילנה הארץ ואעפ"י שהתור' ניתנה
בראץ דוקא כמ"ש לא בשמים היא כו' זהו בחי' הנגלה שבתורה דוקא אבל פנימית התורה
שהיא בבחי' עצמות האור דא"ס הרי אין לו סוף למטה וכך בבחי' הרוחב שבה א' ורחבה
מני ים העליון בחי' עלמא דאתכסיא לפי שאין לה שיעור למעלה מעלה כמו שעצמות
אא"ס אין לו שיעור למעלה) אב

רבי חיים פייינשטיין:

כתוב 'עץ חיים היא למחזיקים בה', וכן במשנה באבות שנינו 'מרבה תורה מרבה
חיים', ואין זה מליצה או ברכה, אלא מציאות אמיתית עם כל העמקות, כל לימוד תורה
מרבה עוד חיים,

ולמדנו בזה דהתורה אינה רק ספר חוקים ומשפטים ישרים לדעת מה יעשה ישראל, אלא
דמלבד מה דהיא מציאות נוראה הבא מעולמות העליונים, והיא מציאות של 'אש', וכמו
שכתוב 'אש דת למו', שצריך לירא ממנה ולכבדה, הרי היא גם מציאות ושורש החיים.
הנה בפרשת בראשית כתוב 'ועץ החיים בתוך הגן', ועוד כתוב 'ועתה פן ישלח ידו
ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם', והיינו דעץ החיים נותן חיים לנצח נצחים,
והנה בודאי שאין ב' עצי חיים, אלא התורה שעליה נאמר 'עץ חיים היא למחזיקים
בה', זהו אותו 'עץ החיים' שבגן עדן שבאכילת פירותיו יחיה האדם לעולם, וזהו
הכוונה 'מרבה תורה מרבה חיים', וזהו 'וחיי עולם נטע בתוכנו'. ואם תאמר הרי אנו
חיים בעולם, ומה תוספת חיים באה לנו מהתורה, וכי שייך עוד חיים, אמנם התשובה
היא דהחיים הגשמיים במסגרת העולם הזה אינם חיים אמיתיים, אלא הם כמו חיי בהמה
שהולכת מהכא להתם, והגם שיש לה חיות, הרי פשוט דחיי בהמה אינם חיים של בני
אדם, ועצם מציאות חייה אינם כחיי אדם, וגם אילן יש לו גדר של חיות, שמחובר
ויונק משורשו באדמה, ואסור לתולשו בשבת משום עוקר דבר מגידולו, אבל לא הוה
אפילו בגדר חיות של בהמה, ולמדנו בזה דיש כמה מיני חיים, ומלבד זאת יש חיים
אמיתיים, הן באיכות, והן באריכות הזמן, שהם חיי נצח לעולם ועד, והתורה היא עץ
החיים האמיתי הנצחי. ונמצא דבקבלת התורה זכו ישראל לקבל חיים אמיתיים נצחיים,
ונשתנה כל מציאות חייהם עד סוף כל הדורות, בכל הבחינות ובכל העולמות, ונעשו
בריה אחרת לגמרי, ולא רק שקיבלו חוקים ומשפטים ותורות אמת מתוקים מדבש ונופת
צופים, אלא נעשו מציאות אחרת ופנים חדשות באו לכאן, דחזרו ממתן תורה אנשים
חדשים לגמרי, אנשי התורה, אומה של התורה. אמנם צריך תוספת ביאור בזה, דאף
דהתורה היא 'תורת חיים', וישראל קיבלו אותה, אכתי איך נשתנה כל מציאותם
העצמית, ויש לבאר דקבלת התורה אינה כמו קבלת מתנה בעלמא, שהמקבל הוא לעצמו
והמתנה לעצמה, אלא שהוא בעלים עליה ע"י מעשה קנין, וגם לא כספר חוקים של מלך
בשר ודם היאך ינהוג כל אחד ואחד, שהוא חוץ לנשמת ונפש האדם, אבל קבלת התורה
הוא ענין אחר לגמרי, דישראל נהיו קשורים ומחוברים ודבוקים ואחוזים בתורה באופן
שהם דבר אחד עם התורה, וכדאיתא בזוה"ק 'קוב"ה ואורייתא וישראל חד', ולכן חיי
ישראל הם חיי התורה, וכיון דהתורה היא תורת חיים ממילא חיי ישראל הם גם

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 00:03

יישר כח עצום על הטרחה!
ברוך תהיה!
אעיין בכך בע"ה.