דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אקוטאליה בעריכה

2023
39 13 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:38

    מצינו בספרי הראשונים שהזכירו את המאורעות שעברו עליהם באותה תקופה, אף
    שלאחר מכן לא כ"כ ידעו עליהם
    לדוגמה בפירוש הרוקח לסידור התפילה [כח] על המזמור "הללויה הללי נפשי" כתב
    וז"ל:
    הנה אנחנו ברחנו בעיר מינצברק בתתקמ"ח באדר השיני מפני הגוים אשר רצו לטבוח
    אותנו כצאן טבחה, והנחנו כל אשר לנו בין הגוים את ספרי התורה וספרים וערבונות,
    והשם ישמרנו מכף כל אויבינו, וכל בני העיירות ברחו בעיר מצור, ועל כל זאת
    אנחנו מהללים שמו, ולמען שמו יראה בעלבון בניו המצפים למיתה וברחו זה לכאן וזה
    לכאן בערי מצור.

    למיטב זכרוני יש עוד גדולים שהזכירו את המאורעות שאירעו עמהם*.*

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:25

    כמדומה כמה כתבו נכונה אך לא נגעו לליבת הענין.

    יש בעיה גדולה להזכיר מאורעות שקרו קרוב לימינו כדוגמת פרעות תרפ”ט ותשפ”ד,
    ואין הטעם משום שזה לא מספיק ’היסטורי’, אלא משום שמעורב בהם מימד של ’יהדות
    מסוג אחרת’ המורכבת מעם שמפולג לשומרי תורה ולצידם כאלו המרגישים ’חפשיים
    וחילוניים’ כביכול.

    להזכיר פוגרום תשפ”ד שנהרגו בו כמה שומרי תורה עם אחיהם שלא זכו לאורה, לצד
    המאמר ’עומדים עלינו לכלותינו’ דורש הסבר, והיה צורך להרחיב בדברים המסופקים
    כשאין איתנו נביא, הרבה יותר קל להזכיר פוגרום של ת”ח ות”ט שהיה נגד עם מאוחד
    שומרי תורה.

    להזכיר פוגרום תרפ”ט שכוון נגד כל יהודי באשר הוא, במסווה של מלחמה בכוחות
    הציוניים, וכאמתלא לדחיקת רגלינו מן הארץ הוא דבר שדורש הרחבה, בשעה שהדברים
    מסופקים ונתונים במחלוקת, ויש מקום לבעל דין לדמותו למזיגא דקיסרי, הרבה יותר
    קל להצטמצם ולהתייחס לבחורי חברון והתעלם מהשאר, כי אז אין שום צורך בהרחבות.

    זוהי גם הסיבה שרוב האחרונים לא יזכירו את האינקויזיציה, אלא את גירוש ספרד,
    כיוון שזה עוסק בכשרים וזה עוסק באנוסים הנתונים במחלוקת, ולכן לדוגמא לצרות
    ינקטו תמיד צרה שבאה בפשטות מצד גויים נגד יהודים כשרים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:25

    כמדומה כמה כתבו נכונה אך לא נגעו לליבת הענין.

    יש בעיה גדולה להזכיר מאורעות שקרו קרוב לימינו כדוגמת פרעות תרפ”ט ותשפ”ד,
    ואין הטעם משום שזה לא מספיק ’היסטורי’, אלא משום שמעורב בהם מימד של ’יהדות
    מסוג אחרת’ המורכבת מעם שמפולג לשומרי תורה ולצידם כאלו המרגישים ’חפשיים
    וחילוניים’ כביכול.

    להזכיר פוגרום תשפ”ד שנהרגו בו כמה שומרי תורה עם אחיהם שלא זכו לאורה, לצד
    המאמר ’עומדים עלינו לכלותינו’ דורש הסבר, והיה צורך להרחיב בדברים המסופקים
    כשאין איתנו נביא, הרבה יותר קל להזכיר פוגרום של ת”ח ות”ט שהיה נגד עם מאוחד
    שומרי תורה.

    להזכיר פוגרום תרפ”ט שכוון נגד כל יהודי באשר הוא, במסווה של מלחמה בכוחות
    הציוניים, וכאמתלא לדחיקת רגלינו מן הארץ הוא דבר שדורש הרחבה, בשעה שהדברים
    מסופקים ונתונים במחלוקת, ויש מקום לבעל דין לדמותו למזיגא דקיסרי, הרבה יותר
    קל להצטמצם ולהתייחס לבחורי חברון והתעלם מהשאר, כי אז אין שום צורך בהרחבות.

    זוהי גם הסיבה שרוב האחרונים לא יזכירו את האינקויזיציה, אלא את גירוש ספרד,
    כיוון שזה עוסק בכשרים וזה עוסק באנוסים הנתונים במחלוקת, ולכן לדוגמא לצרות
    ינקטו תמיד צרה שבאה בפשטות מצד גויים נגד יהודים כשרים.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:53

    "להזכיר פוגרום תשפ”ד שנהרגו בו כמה שומרי תורה עם אחיהם שלא זכו לאורה, לצד
    המאמר ’עומדים עלינו לכלותינו’ דורש הסבר, והיה צורך להרחיב בדברים המסופקים
    כשאין איתנו נביא, הרבה יותר קל להזכיר פוגרום של ת”ח ות”ט שהיה נגד עם מאוחד
    שומרי תורה".

    מה פשר הפלפולים והבלבולים האלה?
    הרוצחים אינם מבחינים בין דם לדם, ורוצים רק לרצוח יהודים. לא משנה להם מי דתי
    ומי חילוני וכדו'. ולכן על כל המאורעות כולם נאמר: עומדים עלינו לכלותנו.

    "זוהי גם הסיבה שרוב האחרונים לא יזכירו את האינקויזיציה, אלא את גירוש ספרד,
    כיוון שזה עוסק בכשרים וזה עוסק באנוסים הנתונים במחלוקת, ולכן לדוגמא לצרות
    ינקטו תמיד צרה שבאה בפשטות מצד גויים נגד יהודים כשרים".

    שטויות במיץ עגבניות. לא משנה על מי באה הצרה. כולנו יהודים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:53

    "להזכיר פוגרום תשפ”ד שנהרגו בו כמה שומרי תורה עם אחיהם שלא זכו לאורה, לצד
    המאמר ’עומדים עלינו לכלותינו’ דורש הסבר, והיה צורך להרחיב בדברים המסופקים
    כשאין איתנו נביא, הרבה יותר קל להזכיר פוגרום של ת”ח ות”ט שהיה נגד עם מאוחד
    שומרי תורה".

    מה פשר הפלפולים והבלבולים האלה?
    הרוצחים אינם מבחינים בין דם לדם, ורוצים רק לרצוח יהודים. לא משנה להם מי דתי
    ומי חילוני וכדו'. ולכן על כל המאורעות כולם נאמר: עומדים עלינו לכלותנו.

    "זוהי גם הסיבה שרוב האחרונים לא יזכירו את האינקויזיציה, אלא את גירוש ספרד,
    כיוון שזה עוסק בכשרים וזה עוסק באנוסים הנתונים במחלוקת, ולכן לדוגמא לצרות
    ינקטו תמיד צרה שבאה בפשטות מצד גויים נגד יהודים כשרים".

    שטויות במיץ עגבניות. לא משנה על מי באה הצרה. כולנו יהודים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:59

    הזכירו את גירוש ספרד כי הוא כולל את שאר הצרות הנלוות, כאינקוויזיציה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:59

    הזכירו את גירוש ספרד כי הוא כולל את שאר הצרות הנלוות, כאינקוויזיציה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 22:01

    גם בשואה רוב הנרצחים לא שמרו תורה ומצוות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 22:01

    גם בשואה רוב הנרצחים לא שמרו תורה ומצוות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 22:06

    "הרבה יותר קל להצטמצם ולהתייחס לבחורי חברון והתעלם מהשאר, כי אז אין שום
    צורך בהרחבות".

    אדרבה, יותר קשה להסביר למה בחורי הישיבה הצדיקים נהרגו בכזו אכזריות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 22:06

    "הרבה יותר קל להצטמצם ולהתייחס לבחורי חברון והתעלם מהשאר, כי אז אין שום
    צורך בהרחבות".

    אדרבה, יותר קשה להסביר למה בחורי הישיבה הצדיקים נהרגו בכזו אכזריות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 22:08

    אפשר לסכם שיש פה שני דיונים.

    א' בפרטות על המאורעות שנתרגשו ובאו עלינו זה עתה, שזה דיון רגיש ואמוציונלי,
    ואני נמנע מלהביע דעה בנושא.

    ב' באופן כללי עד כמה נכון להביא דברים אקטואליים (שלא הרי זה כהרי זה, רק
    לאחרונה השתבח אחד מחברי שבספרו שיצא בעיצומם של ימי הקורונה כבר מזוכרים בדרך
    אגב הרבה הלכות שנוגעים ומסתמא כן יעשה גם פה)

    נדמה לי שעיסוקני בנושא א' לא כ"כ תועלתי משום שפחות או יותר כל אחד מקובע
    בדעתו וכדומה.

    משא"כ בנושא ב' יש הרבה מה להעשיר, כמו אחד שהביא שהראשונים כן נהגו לציין
    למאורעות בני ימיהם, ולבדוק מה עשו האחרונים, ואיך משלבים את זה בצורה זורמת
    (כמו שהדגים הרב עבוד).

    בו"ה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 22:08

    אפשר לסכם שיש פה שני דיונים.

    א' בפרטות על המאורעות שנתרגשו ובאו עלינו זה עתה, שזה דיון רגיש ואמוציונלי,
    ואני נמנע מלהביע דעה בנושא.

    ב' באופן כללי עד כמה נכון להביא דברים אקטואליים (שלא הרי זה כהרי זה, רק
    לאחרונה השתבח אחד מחברי שבספרו שיצא בעיצומם של ימי הקורונה כבר מזוכרים בדרך
    אגב הרבה הלכות שנוגעים ומסתמא כן יעשה גם פה)

    נדמה לי שעיסוקני בנושא א' לא כ"כ תועלתי משום שפחות או יותר כל אחד מקובע
    בדעתו וכדומה.

    משא"כ בנושא ב' יש הרבה מה להעשיר, כמו אחד שהביא שהראשונים כן נהגו לציין
    למאורעות בני ימיהם, ולבדוק מה עשו האחרונים, ואיך משלבים את זה בצורה זורמת
    (כמו שהדגים הרב עבוד).

    בו"ה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 07:09

    נעול.
    ה' ירחם על כל עמ"י בכל מקום שהם
    שמואל
    [הפעם בכובע של מנהל]

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 22:09:06 UTC+2, yw705834 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 07:09

    נעול.
    ה' ירחם על כל עמ"י בכל מקום שהם
    שמואל
    [הפעם בכובע של מנהל]

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 22:09:06 UTC+2, yw705834 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 12:24

    לדעתי חשוב מאד להזכיר, מלבד מה שזה עושה את הספר מעניין, והוא נעשה אטרקטיבי
    למחפש את הנושא באוצה"ח בעתיד
    זה חשוב מצד עצמו, חשוב להזכיר את חרון אף ה' מחד ואת האמונה בהשגחתו עלינו
    מאידך לבל ידח ממנו נידח
    אישית מאד מרגשת אותי העובדה שאותם קדושים זכו לתיקון - והאריך בזה השומר
    אמונים - מה שבאופן טבעי היו נכרתים לעולמים מארץ החיים, שזה באמת נורא נוראות
    רק הבעייה שזה דורש נוסח אישי
    ובדרך כלל מכונים וגם כותבי ספרים רוצים שהספר שלהם יהיה אוניברסלי וללא מגע
    אישי
    אולי זו בעייה תקשורתית של הציבור החרדי אולי רק הליטאי...

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 12:24

    לדעתי חשוב מאד להזכיר, מלבד מה שזה עושה את הספר מעניין, והוא נעשה אטרקטיבי
    למחפש את הנושא באוצה"ח בעתיד
    זה חשוב מצד עצמו, חשוב להזכיר את חרון אף ה' מחד ואת האמונה בהשגחתו עלינו
    מאידך לבל ידח ממנו נידח
    אישית מאד מרגשת אותי העובדה שאותם קדושים זכו לתיקון - והאריך בזה השומר
    אמונים - מה שבאופן טבעי היו נכרתים לעולמים מארץ החיים, שזה באמת נורא נוראות
    רק הבעייה שזה דורש נוסח אישי
    ובדרך כלל מכונים וגם כותבי ספרים רוצים שהספר שלהם יהיה אוניברסלי וללא מגע
    אישי
    אולי זו בעייה תקשורתית של הציבור החרדי אולי רק הליטאי...

    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2023 18:59

    שלא תחשוב שהכרת הטוב לחיילים זה רק הדיעה של הרב אליעזר מלמד.
    בשבת קראתי (עיתון משפחה עמ' 28) שהגה"צ ר' יצחק פנחס גולדווסר, ר' איצ'לה,
    נתן שיחת מוסר נוקבת לתלמידים על הנושא הזה.
    הוא אומר שאנשים חוששים לדבר על כך, שמא הדברים יפורשו חלילה כזלזול בלומדי
    התורה. אמנם, כל זה היה שייך פעם, כאשר השירות בצבא היה נדמה לצעירים כאידיאל
    גדול, ואז היה חשש שמא אם תהלל את החיילים, הם יעזבו את הישיבה וילכו לצבא.
    "אבל עכשיו המצב שונה", הסביר ר' איצ'לה לבחורים, "האם יש כאן מישהו אחד
    שמתנדנד? אנחנו הרי גאים בעצמנו, אך המצב הוא שאנו לא מכירים טובה לאנשים
    שנלחמים עבורנו". "במקום שאין אנשים, תהיה משגיח", סיפר ר ר' איצ'לה מדוע
    החליט לקום ולדבר. "לפני כמה ימים בשיעור דף יומי לבחורים, נכנס אדם פשוט
    וכשראה את הלימוד אמר: הנה החיילים האמתיים, הגיבורים". אמרתי לו שאני לא חושב
    שזה הזמן להלל את עצמנו. לאחר השיעור ניגש אלי ת"ח חשוב, אבא של אחד הבחורים
    ואמר לי: איך אתה מדבר? אתה הורס את כל החינוך שלנו. אנחנו נגד הצבא, מה פתאום
    לשבח את החיילים... כששמעתי אותו אמרתי לעצמי, אם ככה, חייבים לדבר על זה. אם
    יש כזה ניתוק. אמרתי לו: הרי אם אדם היה מתנפל על אחיך והחייל היה מציל אותו,
    לא היית מודה לו? זו לא חכמה לטמון את הראש בחול ולהיות רק פנטים.
    ר' איצ'לה אמר שבתקופה הזאת אנחנו לא צריכים לשבח ולהלל את עצמנו, כי זה הורס
    את מעט הכרת הטוב שצריכה להיות כלפי החיילים. אנו חייבים להם הכרת הטוב, על
    שמסכנים חייהם בשבילנו. כל הדיבורים על כך שהם לא הולכים מרצון למלחמה וכדו',
    הם דיבורי שטות וסרק. איך אפשר להיות כאלה כפויי טובה? אבל אנחנו לא מרגישים
    את זה כי פיטמו אותנו ואמרו לנו שאנחנו ואנחנו ואנחנו".

    אלו דברי אלוקים חיים של אדם גדול ומוסרי באמת, שלא חושש מלומר את האמת כפי
    שהיא.
    יוצא שלדיעה שלך אין תימוכין גם בעולם התורני (האמיתי) החרדי. כי פשוט שמדובר
    בכפיות טובה נטו, בניגוד להנהגת התורה והמוסר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2023 18:59

    שלא תחשוב שהכרת הטוב לחיילים זה רק הדיעה של הרב אליעזר מלמד.
    בשבת קראתי (עיתון משפחה עמ' 28) שהגה"צ ר' יצחק פנחס גולדווסר, ר' איצ'לה,
    נתן שיחת מוסר נוקבת לתלמידים על הנושא הזה.
    הוא אומר שאנשים חוששים לדבר על כך, שמא הדברים יפורשו חלילה כזלזול בלומדי
    התורה. אמנם, כל זה היה שייך פעם, כאשר השירות בצבא היה נדמה לצעירים כאידיאל
    גדול, ואז היה חשש שמא אם תהלל את החיילים, הם יעזבו את הישיבה וילכו לצבא.
    "אבל עכשיו המצב שונה", הסביר ר' איצ'לה לבחורים, "האם יש כאן מישהו אחד
    שמתנדנד? אנחנו הרי גאים בעצמנו, אך המצב הוא שאנו לא מכירים טובה לאנשים
    שנלחמים עבורנו". "במקום שאין אנשים, תהיה משגיח", סיפר ר ר' איצ'לה מדוע
    החליט לקום ולדבר. "לפני כמה ימים בשיעור דף יומי לבחורים, נכנס אדם פשוט
    וכשראה את הלימוד אמר: הנה החיילים האמתיים, הגיבורים". אמרתי לו שאני לא חושב
    שזה הזמן להלל את עצמנו. לאחר השיעור ניגש אלי ת"ח חשוב, אבא של אחד הבחורים
    ואמר לי: איך אתה מדבר? אתה הורס את כל החינוך שלנו. אנחנו נגד הצבא, מה פתאום
    לשבח את החיילים... כששמעתי אותו אמרתי לעצמי, אם ככה, חייבים לדבר על זה. אם
    יש כזה ניתוק. אמרתי לו: הרי אם אדם היה מתנפל על אחיך והחייל היה מציל אותו,
    לא היית מודה לו? זו לא חכמה לטמון את הראש בחול ולהיות רק פנטים.
    ר' איצ'לה אמר שבתקופה הזאת אנחנו לא צריכים לשבח ולהלל את עצמנו, כי זה הורס
    את מעט הכרת הטוב שצריכה להיות כלפי החיילים. אנו חייבים להם הכרת הטוב, על
    שמסכנים חייהם בשבילנו. כל הדיבורים על כך שהם לא הולכים מרצון למלחמה וכדו',
    הם דיבורי שטות וסרק. איך אפשר להיות כאלה כפויי טובה? אבל אנחנו לא מרגישים
    את זה כי פיטמו אותנו ואמרו לנו שאנחנו ואנחנו ואנחנו".

    אלו דברי אלוקים חיים של אדם גדול ומוסרי באמת, שלא חושש מלומר את האמת כפי
    שהיא.
    יוצא שלדיעה שלך אין תימוכין גם בעולם התורני (האמיתי) החרדי. כי פשוט שמדובר
    בכפיות טובה נטו, בניגוד להנהגת התורה והמוסר.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2023 19:00

    מחילה, היה אמור להישלח באישי.

  • עזרה בעריכה - מסכת אהלות

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 21:31 אני צריך מישהו שלמד היטב מס' אהלות עם פירושי הראשונים, בתודה מראש !
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 15:05 העיקר שהפגישה הפרונטלית לא תהיה אף היא בעילו"ש
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 18:11 ישנם כמה שפנו, ולצורך ההתאמה, מי שמעוניין יפנה שוב ויציין בפרטות (ככל האפשר) במה ניתן לעזור לו. -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • נחלת אליהו - ספר למדני בעריכה מפתיעה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 21:08 להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 20:39 רפרפתי קצת בספר, ונוכחתי שצריך לשבת וללמוד את הדברים (כתוב קצת כבד). אודה למי שלמד בו ויוכל להעלות כאן כמה דוגמאות פשוטות ובשפה פשוטה שיבהירו כמה מהדברים הכתובים שם בעניני לשון ופיסוק.
  • טיפים בעריכה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 18:52 נשלח אלי, מפרסם לתועלת הציבור ככתבו וכלשונו: אשתף 2 רעיונות אולי מוכרים. חיפוש בגוגל מביא תוצאות יפות גם בנושאים תורניים, בעיקר בנושאים מעניינים ולא למדניים מידי, שיש תוצאות בעלונים ומאמרים שונים. החיפוש מהיר הרבה יותר מחיפוש בבר אילן או אוצה"ח, כיון שאין צורך לדייק בחיפוש. כמו כן התוצאות בדרך כלל מביאים דברים מעניינים יותר, מתוך עלונים ושיעורים שונים. כמובן שזה רק בשביל מראה מקום, אבל בשביל כתיבה אחרי איתור מ"מ מומלץ לעיין במקורות. מאת: [email protected]
  • בירור מחיר שעת עבודה בעריכה תורנית

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2023 08:41 כמו כן תלוי אם מדובר בלקוח ישראלי או לא
  • קבוצת מייל לנשים העוסקות בעריכה [הקלדה תמלול כו']

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 07:48 א. שואל שוב. רלוונטי. אפשר להשיב לי גם באישי. ב. לגבי מה שכתבתי שנשים יכולות להצטרף לדע"ת או פורצים או למלא השאלון, אז לאחר התייעצות, חזרתי בי, ואני רוצה להתעסק רק עם גברים. לכן נא לא להעביר מייל זה הלאה לנשים. ייש"כ ב-יום שישי, 22 בדצמבר 2023 בשעה 09:26:10 UTC+2, שמואל בלויא כתב/ה:

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים