זכר או נקבה?

[חיים דב דזאלובס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 17:07

מישהו השיב לי באישי:
אפשר לכתוב בזכר, תלוי אבל כיצד בונים את המשפט. אם מתייחסים לחצי בצורה
מופשטת אפשר להזכירה בזכר, אבל כשמזכירים אותה בצמידות לגרוגרת קשה לכנותו
בזכר, ועדיף נקבה.
האם אתם מסכימים איתו?
אם כן, יש לכתוב ככה: הוציא חצי גרוגרת *והניחה *ברשות הרבים, וחזר והוציא חצי
נוסף *והעבירו *מעל חצי הראשון.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 17:18

בעיקרון צריך "והניחה" כיון שמדובר על גרוגרת שהיא נקבה
אבל כיון שיש כאן את המילה "חצי" אולי כיון שחצי זה לשון זכר יש לו והניחו.

נשמח לתשובת המדקדקים

מאת: [email protected]

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 17:39

הכל נכון, והנה דוגמא:
דברים (פרשת כי תבוא) פרק כח פסוק סא
גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה
הַזֹּ֑את
דברים (פרשת נצבים) פרק כט פסוק כ
הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 17:42

מה שכתבת הוא דוגמא להתייחסות מצומדת; הוציא חצי גרוגרת וכו חצי נוסף, הגרוגרת
כל הזמן נמצאת בשטח, באופן גלוי או באופן נסתר ועליה הכל נסוב
דוגמא להתייחסות מופשטת: היו בידו שני חציי גרוגרת, החצי הראשון הוציא לרשות
הרבים וחצי השני העביר מעליו וכו'

מאת: [email protected]

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 17:44

פשיטא, שהרי מזכיר רק את החצי

[חיים דב דזאלובס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 17:52

המסקנא מכל התגובות, שבמקרה שאני כן כותב חצי גרוגרת [התייחסות מצומדת] עדיף
לכתוב לשון נקבה, אבל גם לשון זכר לא מופרך.

מאת: [email protected]

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:03

ולמעשה זאת המסקנה במאמר שצירפתם (שיש שם דוגמאות מהמקורות)

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 22:39

כיון שחצי הוא לשון זכר הולכים אחריו.
בענין ספר התורה הזה/הזאת עי' רש"י שם.

מאת: [email protected]

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 18:53

אם כך שהולכים אחר "חצי" אז יש להקפיד על יחיד ? חצי מהגרוגרות -נרקב- ?

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:22

אכן

מאת: [email protected]

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 08:49

לכאורה במאמר שצורף הובאו דוגמאות מהמקורות שלא כך.... אני מצטט:

בלשון המקורות ההתאם הוא כמעט תמיד לשם ולא לכמת. כך למשל במקרא אנו מוצאים:
"וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" (שמות טו, ד), "וְרֹב
שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה" (איוב לב, ז), "חֲצִי
נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" (נחמיה ד, י). ובמשנה: "עד שיהלכו רוב בני אדם"
(מקוואות א, ד).
אפשר גם למצוא התאם לכמת אך הוא נדיר מאוד. בזכריה מצאנו "וְיָצָא חֲצִי
הָעִיר בַּגּוֹלָה" (יד, ב), ויש ששתי הדרכים משמשות זו לצד זו, כגון "רביעית
דם שפרש… רביעית דם שפירשה…" (תוספתא אהלות ג, א).