תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 01:58
(4) ספר קהלת יעקב - ערך נב
א בש"ס דשבת דף קי"ט ע"ב אל תגעו במשיחי אלו תינוקת של בית רבן, ובנביאי אל
תרעו אלו תלמידי חכמים, ויש לומר על פי מה שכתבתי בערך תלמיד חכם* דתלמידי
חכמים הן בחינת נצח הוד, ונודע* שנצח הוד הוא בחינת נבואה שמשם בא הנב
(6) ספר קהלת יעקב - ערך תל
לי נראה שתלמידי חכמים הן בחינת נצח הוד שנקראים לימודי הוי"ה (פרי עץ חיים
שער הקדישים פרק ג' שער ראש השנה פרק א'), וזה שאמרו (ברכות ס"ד. יבמות קכ"ב
ע"ב נזיר ס"ו ע"ב תמיד ל"ב ע"ב כריתות כ"ח ע"ב) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
שנאמר (ישעיה נ"ד י"ג) וכל בניך לימודי הוי"ה אל תקרא בניך אלא בוניך, הכוונה
תלמידי חכמים שהן בסוד נצח הוד שהן תרין בעין דדכורא המבשלים הזרע להריק לאמה
להשפיע לנוקבא, והן השחקים ששוחקים מן לצדיקים צדיק וצדק, וזה שאמר מר
(15) ספר השל"ה הקדוש - מסכת תמיד - פרק תורה אור (א)
וכל מי שאינו נזהר עם תלמידי חכמ*ים או עם נצח והוד ראוי להכישו נחש, וזהו
שאמרו כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, וראוי להכישו נחש. *ולפיכך דע כי
כשמתלבש השם הנקרא אדנ"י לבוש הוד, נוצח כ
(4) ספר קהלת יעקב - ערך נח
בחינת נחש הקדוש יסוד דקטנות שדי וריבוע אהיה, והוא הנושך לאיילתא קדישא
בערותה וילידת, והוא סוד כמוס בזוהר בשלח (נ"ב ע"ב), ובספר הכוונת (עץ חיים
שער תיקון הנוקבא פרק ב' כלל ט"ז), ובדרוש קריאת ים סוף להרב ז"ל (פרי עץ חיים
שער חג המצות פרק ח'), נחש ראשי תיבות 'שרץ 'נפש 'חיה שהיסוד משריץ ומרבה נפש
מההיא חיה קדישא,
(2) ספר מבוא פתחים - לרבי יוסף אירגס ז"ל
סוד הנחש הנושך ברחם האילה, כי הוא שד"י שהוא יסוד דקטנות, שעם רבוע אהי"ה
שהוא דיים, בנימי נח"ש. ומזה הנחש העליון יונק הנחש הטמא התחתון, על ידי
שמתחבר התחתון עם שלמעלה מ
(6) ספר עץ חיים - שער לד פרק ב מ"ב
שיש בחינת היסוד גם בקטנות ונקרא נחש הנושך את רחם האיילה היא הנקבה בקטנותה
ג"כ שאז אין ברחמה רק ה"ג ולכן רחמה צר עד שיכנסו בה ה"ח ונקרא [אז] נחש יען
שהיסוד נקרא שדי וכשאין לו רק הלבושין דאהי"ה הנקרא ד"ם אחוריים כנודע אז עולה
ד"ם שד"י כמנין נח"ש גם אחוריים דאהי"ה דיודי"ן הם תקמ"ד תסיר מהם ת"ק מלוי
שד"י נשאר מ"ד ועם שד"י פשוט כמנין נח"ש גם ידעת שהיסוד נקרא אל שד"י ומלוי
שד"י יש ט' אותיות וע
(25-26) דברי תורה ששמע רמ"ד וואלי מהרמח"ל ז"ל
וסוד הענין, צריך לדעת כי טבת ושבט תמוז ואב הם סוד הנ"ה של החדשים, כידוע
למשכילים. ושם בעת הגלות הנחש נושך והארי דורס, ולולי ה' שהיה לנו אזי חיינם]
בלעונו. וז"ס "הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור", כי הנחש נושך נו"ה כדי להפיל
את היסוד שהוא הרוכב עליהם, כמו ששמעתי שאמרו מפי החכם המשכיל רמח"ל על הפסוק
הזה:
(28) ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק ב - דרוש ה ענף ב סימן ז
וכמ"ש בתיקונים דף נ"ז ע"א וכן בתזה"ח ל"ו א' כי בשם קר"ע שט"ן ביה קרע ימא.
והוא הנחש דקדושה מבחינת אלהים קדושים דקטנות דיניקה והוא יסוד דז"א בעת שהוא
בהקטנות דיניקה אשר נקרא אז היסוד שלו בשם נחש. ומתייחד הוא עם הנוק' דיניקה
אשר נקרא אז היסוד שלה בשם צור והוא דרך נחש עלי צור. והוא הנחש הנושך ברחם
האילה כי א' הוה זיווגו רק בסוד נשיכה ובנשיכה הזו קורע את רחם האילה כי היה
פתחה סתום מפחד החיצונים שלא ינקו ממנה מאור הקדושה שבה אבל בשם קר"ע שט"ן
מדחה את החיצונים ונפתח רחמה ויולדת. אך עכ"ז הנה באשר שהם שניהם אז בסוד
הקטנות וכל הבירור והעיבור שנעשה אז בעת שאין זכות בתחתונים הרי הוא הכל בבחי'
דינין ולכן מתבררים עי"ז בהעיבור הי' מיני דמים ה' דם טוהר וה' דם טמא ומה גם
כי הרי היסוד דז"א שפתח את רחמה הרי הוא עתה ג"כ רק מבחי' דינין וגבורות שהם
שורש להחיצונים לכן הוא כי הנה הגם שמדחה אותם באותו הרגע לצורך הלידה כנז'
עכ"ז הנה נעשה להם מקום יניקה ג"כ והוא מסוד ה
(2) פירוש הרמח"ל על התורה - ספר ויקרא
ת כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (כה, לז). סוד מצות הריבית שארז"ל
שהעובר עליה אינו עולה בזמן התחיה. כי הנחש המקום שלו הוא בארץ אל העפר - ונחש
עפר לחמו. ואז עומד כבוש תחת הקדושה. ועון הריבית גורם שהנחש מרים ראשו מן
העפר, ואוחז בעקבים של הקדושה. וזה - הנשך, שהוא לשון נשיכה, שהנחש מרים ראשו
ונושך בעקביים. וכשהתחיל ליכנס, הולך ומתרבה ואוחז עוד למעלה למעלה, וזה -
מרבית, ופשוט. והוא עון גדול עד מאד, כי כמו שהוא הכניס המיתה במקום החיים,
כפועל אדם ישלם לו, שבזמן התחיה תשלוט בו המיתה ולא יחיה. [ז]:
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
18.05.23,
01:58:38
