דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מחפש מקור בזוה"ק שא"י תחת שליטת עולם היצירה וחו"ל תחת שליטת עולם העשיה.

2023
4 2 18 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 16:39

    זה מש"כ לי אחד מראשי העורכים בפרויקט הנפלא "זןהר עוז והדר":
    למעשה לפי מה שידי משגת אין מקור ברור לכך, אתה יכול להבין זאת מתוך דברי
    האריז"ל בשער מאמרי רשב"י על פרשת ויקהל רט., ועל פרשת קדושים פג. בסוגיא
    הידוע שם של אדם הראשון.
    ונראה שיסוד דבריו נלקחו מהזוהר שהבאתי לך כאן -
    זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עה עמוד ב
    תא חזי תרעא דא לא אתפתח באינון שיתא יומי דחול בגין דהא באינון יומי דחול
    עלמא תתאה אתזן ושלטין כל אנון שית יומין דחול על עלמא בר בארעא דישראל
    ,
    ואינון דשלטי לא שלטי בארעא קדישא בגין דהשער הזה איהו סגור.
    ז**והר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף רט עמוד א
    ובכל רקיעא ורקיעא אית ממנא ואתפקד על עלמא ועל ארעא לאנהגא, כלא בר ארעא
    דישראל דלא אנהיג לה רקיעא ולא חילא אחרא אלא קודשא בריך הוא בלחודוי והא
    אוקמוה
    , ואי תימא היך שריא למגנא רקיעא על ארעא דישראל והא מטרא וטלא מרקיעא
    נחית עלה כשאר כל ארעא אחרא, אלא בכל רקיעא ורקיעא אית ממנן שלטין על עלמא

    זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף סא עמוד א
    והא תנינן ארעא דישראל לא שריא עלה רוחא אחרא ולא ממנא אחרא בר קודשא בריך
    הוא בלחודוי,
    ת"ח דארעא דישראל הכי הוא דלא שריא עלה (פ"ד ע"ב) ממנא ולא
    שליחא אחרא בר קודשא בריך הוא בלחודוי.
    זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קח עמוד ב
    אמר רבי אלעזר כתיב (דברים ח') ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה,
    האי בה בה תרי זמני אמאי אלא הא אתמר דקודשא בריך הוא פליג כל עמין וארעאן
    לממנן שליחן *וארעא דישראל לא שליט בה מלאכא ולא ממנא אחרא אלא איהו בלחודוי *בגין
    כך אעיל לעמא דלא שליט בהו אחרא לארעא דלא שליט בה אחרא, תא חזי קודשא בריך
    הוא יהיב מזונא תמן בקדמיתא ולבתר לכל עלמא, כל שאר עמין עכו"ם במסכנות וארעא
    דישראל לאו הכי אלא ארץ ישראל אתזן בקדמיתא ולבתר כל עלמא, ובגין כך ארץ אשר
    לא במסכנות תאכל בה לחם אלא בעתירו בספוקא דכלא תאכל בה ולא באתר אחרא,
    *בה בקדישו דארעא בה שריא מהימנותא עלאה בה שריא ברכתא דלעילא ולא באתר אחרא. *

    אולם יש לציין כי האריז"ל בשער מאמרי רשב"י - פרשת קדושיםגופיה הביא מקור
    לדבריו מהתיקונים וז"ל: ועתה נבאר ענין אדם הראשון בעת שנברא ע"ד מ"ש חז"ל
    במדרש ובתלמוד איך נקשר עם זה שביארנו כי הנה רז"ל אמרו כי אדם הראשון נברא
    גופו מארץ ישראל ועגבותיו מבבל ומן אקרא דאגמא כו' וכדי לבאר זה צריך שנבאר
    ג"כ מה שאמרו* בס' התיקונין כי בארץ ישראל שלטה יצירה* ובחוצה לארץ שלטה עשיה
    ולכן נבאר ענין חילוק ארץ ישראל וחוצה לארץ ועבר הירדן וסוריא כו' מה ענין כל
    אלו הבחינות. ע"כ.

    ואחר חיפוש מצאתי לכאורה כרגע רק מקור אחד בתיקוני זוהר חדש כרך ב דף צד עמוד
    ב, ואולי לקח משם, אולם גם שם לא נזכר הענין בברור, רק נזכר שם ששאר הארצות הם
    בקליפות, ואולי משם למד שארץ ישראל אינו סמוכה לקליפות שבעשיה אלא ביצירה.
    וזה"ל: ובגין דא תקינו בצלותא וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. דגלותא איהי [כמו]
    מיתה לשכינתא ולכל ישראל בנהא. ועוד ותמת שרה בקרית ארבע אלין תהו ובהו וחשך
    ותהום* דאיהי אתלבשת בארעא דאתמר בה והארץ היתה תהו וגו' משכנא צדיק* [גי'
    הגר"א משכינה וצדיק] דלית בה נביעו דאורייתא. וארבע חיון דילה דאינון ארבע
    חיות הכסא גלו בארבע יסודין אלין דאינון תהו קו ירוק קליפה ירוקא דאגוזא. בהו
    גוון חיור קליפה תניינא. וחשך קליפה תליתאה דאגוזא דאיהו אש מתלקחת. תהום חלל
    דאגוזא דתמן מוחא דאיהי שכינתא כורסייא יקירא וארבע חיון דילה דהכי אתפלג מוחא
    דאגוזא לארבע סטרין דעלייהו קיימא מוחא. ואלין אינון לקבל ארבע רהיטי מוחא דבר
    נש עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני [איוב י] אינון ארבע קליפין
    דאגוזא דאינון ברזא דערלה דעלייהו אתמר ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור
    וילבישם ואוקמוה קדמאי מאי עור דא משכא דחוויא.* ובזמנא דישראל באינון קליפין
    דאינון ארבע גליות אינון בפירודא כביכול כאלו לא היו גוי אחד ושמיה דקב"ה לא
    שריא עלייהו ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין [כתובות ק"י] כל הדר בחוצה לארץ
    דומה כמי שאין לו אלוה.*

    ומהרמ"ז והמקדש מלך בכמה מקומות משמע שעיקר המקור הוא בזוהר נח עה:.

    ב-יום ראשון, 31 בדצמבר 2023 בשעה 08:27:02 UTC+2, שמעון שטרן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 16:39

    זה מש"כ לי אחד מראשי העורכים בפרויקט הנפלא "זןהר עוז והדר":
    למעשה לפי מה שידי משגת אין מקור ברור לכך, אתה יכול להבין זאת מתוך דברי
    האריז"ל בשער מאמרי רשב"י על פרשת ויקהל רט., ועל פרשת קדושים פג. בסוגיא
    הידוע שם של אדם הראשון.
    ונראה שיסוד דבריו נלקחו מהזוהר שהבאתי לך כאן -
    זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף עה עמוד ב
    תא חזי תרעא דא לא אתפתח באינון שיתא יומי דחול בגין דהא באינון יומי דחול
    עלמא תתאה אתזן ושלטין כל אנון שית יומין דחול על עלמא בר בארעא דישראל
    ,
    ואינון דשלטי לא שלטי בארעא קדישא בגין דהשער הזה איהו סגור.
    ז**והר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף רט עמוד א
    ובכל רקיעא ורקיעא אית ממנא ואתפקד על עלמא ועל ארעא לאנהגא, כלא בר ארעא
    דישראל דלא אנהיג לה רקיעא ולא חילא אחרא אלא קודשא בריך הוא בלחודוי והא
    אוקמוה
    , ואי תימא היך שריא למגנא רקיעא על ארעא דישראל והא מטרא וטלא מרקיעא
    נחית עלה כשאר כל ארעא אחרא, אלא בכל רקיעא ורקיעא אית ממנן שלטין על עלמא

    זוהר כרך א (בראשית) פרשת נח דף סא עמוד א
    והא תנינן ארעא דישראל לא שריא עלה רוחא אחרא ולא ממנא אחרא בר קודשא בריך
    הוא בלחודוי,
    ת"ח דארעא דישראל הכי הוא דלא שריא עלה (פ"ד ע"ב) ממנא ולא
    שליחא אחרא בר קודשא בריך הוא בלחודוי.
    זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קח עמוד ב
    אמר רבי אלעזר כתיב (דברים ח') ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה,
    האי בה בה תרי זמני אמאי אלא הא אתמר דקודשא בריך הוא פליג כל עמין וארעאן
    לממנן שליחן *וארעא דישראל לא שליט בה מלאכא ולא ממנא אחרא אלא איהו בלחודוי *בגין
    כך אעיל לעמא דלא שליט בהו אחרא לארעא דלא שליט בה אחרא, תא חזי קודשא בריך
    הוא יהיב מזונא תמן בקדמיתא ולבתר לכל עלמא, כל שאר עמין עכו"ם במסכנות וארעא
    דישראל לאו הכי אלא ארץ ישראל אתזן בקדמיתא ולבתר כל עלמא, ובגין כך ארץ אשר
    לא במסכנות תאכל בה לחם אלא בעתירו בספוקא דכלא תאכל בה ולא באתר אחרא,
    *בה בקדישו דארעא בה שריא מהימנותא עלאה בה שריא ברכתא דלעילא ולא באתר אחרא. *

    אולם יש לציין כי האריז"ל בשער מאמרי רשב"י - פרשת קדושיםגופיה הביא מקור
    לדבריו מהתיקונים וז"ל: ועתה נבאר ענין אדם הראשון בעת שנברא ע"ד מ"ש חז"ל
    במדרש ובתלמוד איך נקשר עם זה שביארנו כי הנה רז"ל אמרו כי אדם הראשון נברא
    גופו מארץ ישראל ועגבותיו מבבל ומן אקרא דאגמא כו' וכדי לבאר זה צריך שנבאר
    ג"כ מה שאמרו* בס' התיקונין כי בארץ ישראל שלטה יצירה* ובחוצה לארץ שלטה עשיה
    ולכן נבאר ענין חילוק ארץ ישראל וחוצה לארץ ועבר הירדן וסוריא כו' מה ענין כל
    אלו הבחינות. ע"כ.

    ואחר חיפוש מצאתי לכאורה כרגע רק מקור אחד בתיקוני זוהר חדש כרך ב דף צד עמוד
    ב, ואולי לקח משם, אולם גם שם לא נזכר הענין בברור, רק נזכר שם ששאר הארצות הם
    בקליפות, ואולי משם למד שארץ ישראל אינו סמוכה לקליפות שבעשיה אלא ביצירה.
    וזה"ל: ובגין דא תקינו בצלותא וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. דגלותא איהי [כמו]
    מיתה לשכינתא ולכל ישראל בנהא. ועוד ותמת שרה בקרית ארבע אלין תהו ובהו וחשך
    ותהום* דאיהי אתלבשת בארעא דאתמר בה והארץ היתה תהו וגו' משכנא צדיק* [גי'
    הגר"א משכינה וצדיק] דלית בה נביעו דאורייתא. וארבע חיון דילה דאינון ארבע
    חיות הכסא גלו בארבע יסודין אלין דאינון תהו קו ירוק קליפה ירוקא דאגוזא. בהו
    גוון חיור קליפה תניינא. וחשך קליפה תליתאה דאגוזא דאיהו אש מתלקחת. תהום חלל
    דאגוזא דתמן מוחא דאיהי שכינתא כורסייא יקירא וארבע חיון דילה דהכי אתפלג מוחא
    דאגוזא לארבע סטרין דעלייהו קיימא מוחא. ואלין אינון לקבל ארבע רהיטי מוחא דבר
    נש עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני [איוב י] אינון ארבע קליפין
    דאגוזא דאינון ברזא דערלה דעלייהו אתמר ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור
    וילבישם ואוקמוה קדמאי מאי עור דא משכא דחוויא.* ובזמנא דישראל באינון קליפין
    דאינון ארבע גליות אינון בפירודא כביכול כאלו לא היו גוי אחד ושמיה דקב"ה לא
    שריא עלייהו ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין [כתובות ק"י] כל הדר בחוצה לארץ
    דומה כמי שאין לו אלוה.*

    ומהרמ"ז והמקדש מלך בכמה מקומות משמע שעיקר המקור הוא בזוהר נח עה:.

    ב-יום ראשון, 31 בדצמבר 2023 בשעה 08:27:02 UTC+2, שמעון שטרן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 18:31

    יישר כח גדול!

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 18:31

    יישר כח גדול!

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2024 08:33

    מהו הפרויקט 'זוהר עוז והדר' האם כוונתך לזוהר של אור הרשב"י שבאחריות הרב
    רוזנבוים מעוז והדר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2024 08:33

    מהו הפרויקט 'זוהר עוז והדר' האם כוונתך לזוהר של אור הרשב"י שבאחריות הרב
    רוזנבוים מעוז והדר?

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2024 14:28

    אני מתכוין לביאור הכתר והכבוד על הזוהר, אדרות ותיקונים, שבהוצאת עוז והדר +
    אור לישרים של ר"ד אבוחצירא

    ב-יום שני, 1 בינואר 2024 בשעה 08:33:30 UTC+2, שמעון שטרן כתב/ה:

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    90 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • בקשת ספר

    2023 מקורות תורניים אוצריא
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    99 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    95 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    93 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:00 מסופר שגיסו של הבעל שם טוב, רבי גרשון מקיטוב, התווכח עם אדם אחד, ובלהט הויכוח אותו אדם נשבע שרבי גרשון לא צודק, ורבי גרשון הקפיד עליו והטיל עליו חרם. באותו רגע הגיע שליח עם מכתב מהבעש"ט, והיה כתוב בו "לא טוב עשית שהחרמת אותו, ובזאת עוררת עליך קטרוג בשמים". לאחר זמן, שאל רבי גרשון את הבעש"ט כיצד ידע לשלוח את המכתב שיצא עם השליח עוד לפני שנעשה החרם, וכי היה זה ברוח הקודש?! השיב לו הבעש"ט: "מי שמרומם מעל הזמן, רואה גם את העתיד". בעל הצמח צדק מביא את המעשה הזה במכתב, ומפרט שם על היכולת הזו לראות עתיד, ומבאר שזה תלוי בעליית האדם לפי עולמות, מי שמגיע עד עולם מסויים יכול לראות עד מספר שנים מסויים קדימה, ומי שמגיע גבוה יותר יכול לראות למרחק יותר.
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    136 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    2k צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 08:26 מוזכר כמה פעמים בכתבי האריז"ל (ע"ח, שער מאמרי הרשב"י, ועוד), בשם הזהר ולפעמים בשם התיקונים. אודה מאד למי שימצא זאת. כי יגעתי הרבה ולא מצאתי. בברכת *י'*שפע *ש'*פע *ר'*ב *ב'*כל העולמות בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים