הנהגת הגרח"ק בהגהת לשון עברית (מגליון דברי שיח האחרון)

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:41

אגב מענין.
בלי שום קשר למסר (אני מבין שהבאת את הדברים רק בתור משל),
האדמו"ר הנ"ל היה קדוש וגאון נורא, והיה ידוע שמטמין סודות בדבריו ולא עושה כך
"כי אז הם רכות יותר" (שהוא שיקול מוזר, שגם אחרי ששמעתי עליו לא חשבתי מעולם
לנסות את זה. דוקא יותר קל לקצוץ כשזה קשה...).
והרב יעקב הלל בספר שרשי הים על שער הכוונות ח"א מביא את דבריו בכל הרצינות
הראויה, וכותב ביאור דבריו על פי דברי האר"י שיש קליפות בציפורניים ואחרי
הטבילה במקוה נקלשת אחיזת החיצונים.
(לא זוכר בע"פ עמוד בתוך הספר)

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:44

סליחה,
גלי הים חלק א'

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 23:28

בשולי הדיון הנכבד:
דל מהכא הרשר"ה שכל ספריו תורגמו מגרמנית בעשרות השנים האחרונות (בלי שום קשר
למה התכוון ומה לא),
וודאי שהמתרגמים, חניכי אסכולת "תורה עם דרך ארץ", לא נמנו על הנמנעים מלהשתמש
בעברית המודרנית.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 23:44

הרב אליהו עבוד שפת לשון הקודש בהכרח אינה דומה לשאר שפות בזה,
בשאר שפות אם כמה עמים ישתמשו באותה שפה וכל אחד יבדה לו מילים נוספות מליבו,
תוכל לומר שהוא משתמש בשפה 1 והוא משתמש בשפה 2, אין מגבלה על כמות השפות, כל
מדינה יכולה ליצור לעצמה שפה משלה.
אבל בלשון הקודש יש לשון הקודש אחת, ואם כמה עמים ישתמשו בלשון הקודש, ועם אחד
יחליט שמילה מסויימת מורה על פעולה מסויימת ועם אחר יקבע שמילה זו מורה על
ההפך בדיוק, אי אפשר ששניהם יכנסו תחת לשון הקודש.
וע"כ אתה צריך לומר שלשון הקודש נקבע לפי כללים מסויימים, ויתכן אם כן שנקבע
לפי מה שרוב ישראל הכשרים שלהם מתאים הלשון בקדושתו קובעים השימוש, (נכון
שיתכן לומר שייקבע לפי מה שרוב באי העולם המשתמשים בלשון קובעים, אבל זה מוכרח
שאינו דומה לשאר שפות שיש מקום לכל קבוצה ועם לקבוע מילים ולהמציא שפה).

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
23:38:30

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 00:03

גם אצל חז"ל, ואפי' בתקופת המקרא, היו סגנונות שונים ומגוונים.
צא ולמד - "שנו חכמים בלשון המשנה".
הגרח"ק, כמו מרבית תלמידי החכמים, מחבבים את הכתיבה "בלשון חכמים", ולא בלשון
העם.
ללא שום צל צלו של קשר למה נכלל בגדר "לשון הקודש".
"רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה
בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 00:51

לרב שושנים. אתה כותב סברות יפות מאוד. אבל תעיין בדברי הר"ן שהבאתי ובדברי
החת"ס שהובאו, הם כתבו שדוקא לשון החומש היא לשון הקודש, והיא הלשון שהקב"ה
בעצמו קבע, אבל לא הלשונות שהתפתחו לאחר מכן, *ואפילו לשון חכמים במשנה ובמדרש
אינה בגדר לשון הקודש! *תעיין בדבריהם בבקשה.
ולפי"ז, כל שכן הלשונות החדשים בשפה העברית המאוחרים לחכמים, עד ימינו, אינן
בגדר לשה"ק. אמנם, אעפ"כ כתב הרמב"ם, שהחכם השלם לא יקפיד לדבר דווקא בלשון
החומש (לשה"ק), אלא ידבר בלשונות שהתפתחו במשך הדורות, כפי שחכמים לא הסתפקו
בלשון החומש, אלא המציאו מילים חדשות (אע"פ שאינן בגדר לשון הקודש).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 00:58

יתכן כדברי הרב וסרמן, שהגרח"ק התנגד למילה חלקיק לא משום שהיא בעברית חדשה
ולא בלשה"ק, אלא משום שאם יש אפשרות להשתמש במילים מן המקורות, למה לחפש מילים
חדשות. אפשר לומר: חלק קטן, דק מן הדק, חלק מזערי וכדו'.
מאידך, הלא המילה 'חלקיק' מביעה את הענין באופן חד וקולע.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 02:15

הבעיה היתה שברמב"ם שהבאת משמע שזה כן חלק מלשון הקודש-
"כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן רצוני לומר בארץ הצבי,
ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו, הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון
מלשונות העבריים", ודלא כהר"ן והחת"ס.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
03.01.24,
02:13:26

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 09:33

לשון מלשונות העבריים אין הכוונה שזו לשה"ק, אלא כפי שאנו אומרים היום: עברית.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 09:43

לשים לב שהחת"ס מחדש שלא רק מילים חדשות בלשון חכמים שהן מילים נרדפות ללשון
החומש (למשל מזג שהיא נרדפת למזג, ראה ע"ז נח:. או טנא שהיא נרדפת לסל), אינן
לשה"ק, אלא אפילו מילה שמציינת פעולה שלא נזכרה בחומש, ואין לה בו מילה נרדפת,
גם היא אינה לשה"ק.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 09:43

צ"ל: מזג מילה נרדפת למסך.

[פינחס וידר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 13:26

למרות שבעיקר העניין דעתי נוטה לדעת הרב עבוד שליט''א,
נראה לי שדברי הרמבם אינם שייכים להדיא לנידון דידן,
שהרי הרמבם הדגיש:
'ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן ר"ל בארץ הצבי, ונשמע מהם לשון
תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות
העבריים', עכ''ל.
והיינו שודאי שכל לשון דרכה להשתנות ולהתפתח עם הזמן, אך כל זה היינו דוקא
בדרך הטבעית, כלומר שחודרות לתוכה מילים משפות זרות, או שנוספים שורשים שלא
היו בתחילה,
והדוברים של שפה זו משתמשים בהם כחלק מדיבורם ושימושם בשפה.
משא''כ בנידו''ד שהמילים המחודשות בעברית [לכה''פ חלקם, כגון 'חולצה'] לא
נכנסו לשימוש הדוברים בשפה בצורה טבעית, אלא נוצרו בצורה מלאכותית ע''י מחדשי
השפה,
ובכה''ג מנלן להגדיר את השפה המחודשת שיצרו המחדשים כ'דבר שהוא מקובל בלשון'?

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 14:14

הדיון נעול
בו"ה

ב-יום רביעי, 3 בינואר 2024 בשעה 13:28:14 UTC+2, פ. ו. כתב/ה: