דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם נמצא מקור שצריכים להשלים את ה400 שנה במצרים ע"י הד' גלויות?

2024
5 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:32
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:32
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:39

    בית הלוי שמות פרק ג
    עי"ש שהוכיח כן מהמדרש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:39

    בית הלוי שמות פרק ג
    עי"ש שהוכיח כן מהמדרש.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:49

    תודה רבה!
    בינתים ראיתי את זה בדרשות בית הלוי דרוש ב', כנראה קטע קצת מקביל לחידושים על
    התורה.

    עוד דברים קשורים

    פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה
    [ז] קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שה"ש =שיר השירים= ב:
    ח). ר' יהוד' ור' נחמי' ורבנין. ר' יהודה א' /אומר/ קול דודי הנה זה בא, זה
    משה. בשעה שבא משה וא' לישר' בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך
    אנו נגאלין, לא כך אמ' הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם ארבע
    מאות שנה (בראשית טו: יג), והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר.
    א' להם, הואיל
    והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
    (שה"ש שם /שיר השירים ב'/), מדלג על הקיצים ועל החשבונות ועל העיבורים, ובחדש
    הזה אתם נגאלין,

    רש"י שמות פרק ג
    (יד) אהיה אשר אהיה - אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות. אמר
    לפניו רבונו של עולם, מה אני מזכיר להם צרה אחרת דיים בצרה זו. אמר לו יפה
    אמרת, כה תאמר וגו':

    רמוז כאן שיוצאים לפני הזמן ויהיו עוד גלויות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:49

    תודה רבה!
    בינתים ראיתי את זה בדרשות בית הלוי דרוש ב', כנראה קטע קצת מקביל לחידושים על
    התורה.

    עוד דברים קשורים

    פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה - החדש הזה
    [ז] קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שה"ש =שיר השירים= ב:
    ח). ר' יהוד' ור' נחמי' ורבנין. ר' יהודה א' /אומר/ קול דודי הנה זה בא, זה
    משה. בשעה שבא משה וא' לישר' בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך
    אנו נגאלין, לא כך אמ' הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם ארבע
    מאות שנה (בראשית טו: יג), והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר.
    א' להם, הואיל
    והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
    (שה"ש שם /שיר השירים ב'/), מדלג על הקיצים ועל החשבונות ועל העיבורים, ובחדש
    הזה אתם נגאלין,

    רש"י שמות פרק ג
    (יד) אהיה אשר אהיה - אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות. אמר
    לפניו רבונו של עולם, מה אני מזכיר להם צרה אחרת דיים בצרה זו. אמר לו יפה
    אמרת, כה תאמר וגו':

    רמוז כאן שיוצאים לפני הזמן ויהיו עוד גלויות.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:50

    ספר שם משמואל - פרשת ויקהל - שנת תרע"ב
    ובדוגמא זו יש לומר שהיתה גלות ישראל במצרים. אילו הי' ביכולתם להיות כל ארבע
    מאות השנים במצרים והיו נעשים כל הבירורים עד התכלית, וכמ"ש בספרים שלא היו
    צריכין עוד לגלות
    , היתה היציאה ממצרים בבחי' שבת שאחר ימי המעשה. אבל באשר
    היו במצרים במ"ט שע"ט ר"ל, וכמ"ש הרמב"ם (סוף פ"א מהל' ע"ז) שכמעט קט הי'
    העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן, ומאהבת ה' אותנו
    ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו וכו'.
    והנה זה בדוגמת אדה"ר אחר החטא שהי' נצרך לשבת קודם ימי המעשה, כן ישראל אז
    שלא היו יכולין לעשות מאומה אלא שהאיר עליהם הקב"ה אור גדול, ובכח זה התעוררו
    להתקדש וליטהר ואחת לאחת למצוא חשבון עד שבאו לסיני ופסקה זוהמתן וזכו למה
    שזכו לפי ערך הזדככותם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:50

    ספר שם משמואל - פרשת ויקהל - שנת תרע"ב
    ובדוגמא זו יש לומר שהיתה גלות ישראל במצרים. אילו הי' ביכולתם להיות כל ארבע
    מאות השנים במצרים והיו נעשים כל הבירורים עד התכלית, וכמ"ש בספרים שלא היו
    צריכין עוד לגלות
    , היתה היציאה ממצרים בבחי' שבת שאחר ימי המעשה. אבל באשר
    היו במצרים במ"ט שע"ט ר"ל, וכמ"ש הרמב"ם (סוף פ"א מהל' ע"ז) שכמעט קט הי'
    העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן, ומאהבת ה' אותנו
    ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו וכו'.
    והנה זה בדוגמת אדה"ר אחר החטא שהי' נצרך לשבת קודם ימי המעשה, כן ישראל אז
    שלא היו יכולין לעשות מאומה אלא שהאיר עליהם הקב"ה אור גדול, ובכח זה התעוררו
    להתקדש וליטהר ואחת לאחת למצוא חשבון עד שבאו לסיני ופסקה זוהמתן וזכו למה
    שזכו לפי ערך הזדככותם.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2024 23:15

    לבסוף נכתב כך -

    היציאה המוקדמת הזו היתה לרעתם של ישראל, שכן כתוצאה מכך נדרשו לאחר מכן הד'
    גלויות - כדי להשלים את התיקון של החסרונות שלא תוקנו במצרים[1] <#_ftn1>.


    [1] <#_ftnref1> יסוד זה מבואר רבות באחרונים, כגון בבית הלוי (שמות ג, יא;
    דרשות דרוש ב), בצל"ח (פסחים קטז ע"ב ד"ה ועל דקדוקו), בחיד"א (חומת אנך בשלח
    סי' א), בחתם סופר (הגדש"פ ד"ה הלילה הזה כולו מרור), בשם משמואל (הגדש"פ ד"ה
    והנה ידוע), ועוד רבים. ובפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ה - החדש הזה) אמרו: "בשעה
    שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו
    נגאלין, לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות
    שנה, והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר. אמר להם, הואיל והוא חפץ בגאולתכם
    אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג על הקיצים ועל
    החשבונות ועל העיבורים". וברש"י (שמות ג, יד) כתב "אהיה אשר אהיה - אהיה עמם
    בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות", ומבואר שכבר בעת הבשורה על הגאולה
    היה ידוע שעתידים להיות עוד גלויות.

  • התבקשתי ע"י ח"א לסייע באיתור מקור לנכתב במצורף כאן

    2024
    9
    1
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2024 23:45 פעם ראיתי בענין הזה תשובה של אחד הראשונים (נדמה לי הרשב"א, אך לא בשו"ת הרשב"א הרגיל אלא באיזשהו ספר שיצא לאור עפ"י כת"י ישנים ואיני זוכר את שמו) שמבאר שם לשואל שבודאי אין הכונה שנשכחה כל התורה מישראל ח"ו וודאי היו צדיקים רבים שעסקו בתורה, וכל המעשים המובאים בנביאים על מציאת ספרי תורה כמו ביאשיהו ובעזרא וכו' הכונה שנפתח להם ספר העזרה באופן ניסי במקום מסוים והבינו שבאו לרמוז להם להתבונן בכתוב באותו מקום. אם מישהו מכיר את המקור, יבורך אם יביאו כאן לתועלת הציבור. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור רש"י בעירובין

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 22:42 יישר כח עזרתם לי מאוד. ב-יום ראשון, 31 במרץ 2024 בשעה 19:57:35 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:
  • גליון מהרש"א על יו"ד האם זה ע"ס השו"ע או לא

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2024 23:34 יש"כ [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 15.06.24, 23:34:16
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 15:32
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 01:08
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 19:26 יישר כח גדול לכל מי ששלח לי תשובה למייל. ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 19:13:56 UTC+2, פאר העריכה כתב/ה: --
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 01:40 כפה"נ הכוונה לאידרא זוטא, (ח"ג פרשת האזינו דף רפח עמוד א) ששם איתא אחר כל סיפור הענין איך כולם יצאו ונשארו רק התלמידים הקרובים וז"ל, פתח ר"ש ואמר (שיר ז) אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא ובגין כך השתא ועלי תשוקתו, דהוא וכל סיעתא קדישא דיליה אתו למשמע בחדוה מלין סתימין ושבחא דעתיקא קדישא --
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 17:50 אינני כל כך בקי, אבל מסתבר שמכללא איתמר. כי יראת הרוממות מגיעה אחרי אהבת ה', וממילא זדונות נעשו זכויות כבר כשהיה בדרגה נחותה מדרגתו העכשוית. ראה לדוגמא במאור ושמש פ' תולדות, וכן הוא בנוע"א שם: 'אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות'.

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים