המקור שאסור לשנות ממנהגים, בעקבות הפסוק "ואל תיטוש תורת אמך"?
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:49
לא רק. יש חילוקים בין סוגי המנהגים.
ראה כאן בחיי אדם
(חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קכז סעיף א)
סעיף א
כל מיני קטניות וזרעונים כגון "רייז" [אורז] "הירז" [דוחן] "גריקע" [כסמת] וכל
דבר שבעולם, בין הם עצמם שלימים ובין הקמח שלהם, אפי' כשיניחו אותם זמן מרובה
וישרו במים, לא יבואו לידי חימוץ אלא לידי סרחון, ולכן מן התורה מותר לאכלם
ולעשות מהקמח כל מה שירצו. אך הגאונים שהיו כמה מאות שנה לפנינו נהגו לאסור,
מפני העמי ארצות שיבאו לטעות ויאמרו מאי שנא קמח קטניות או קמח ה' מיני דגן,
ולא ידעו הטעם, ולכן נהגו כל תפוצת הגולה האשכנזים וכן במדינות פולין שגם הם
נחשבים מבני אשכנזים, לאסור. ואפי' לבשל קטניות ו"רעצקע" ואורז ודוחן שלימים,
אסרו הכל מפני הטעות, שכיון שבימיהם וגם עד עכשיו בכמה מקומות עושים מהם קמח
ובזה דומה לה' מינים, ויאמרו כשם שמותר לבשל אלו כך מותר לבשל ה' מיני דגן ולא
ידעו שאלו באים לידי חימוץ. וכיון שאבותינו נהגו כך, אסור לנו לשנות, משום אל
תטוש תורת אמך [משלי א, ח]. אבל מותר לטחון ולאפותה כעין מצות ולאכלה. וכן בכל
מנהגי ישראל שנהגו באיזה דבר אף על פי שלא עשו דבר זה לתקנה אלא שנהגו כך
מעצמם, איכא איסור לאו מדברי נביאים כמו שכתוב אל תטוש כו'. אבל דבר שתקנו
חז"ל או אפי' הגאונים שבזמנינו לעשות סייג וגדר לתורה, אזי אסור לשנות בלאו
דאורייתא דכתיב לא תסור כו', אף על פי שאין זה אלא איסור דרבנן לענין ספק, כך
תקנו חז"ל שאף על פי שאסור מדאורייתא לעבור עליו, מכל מקום יהיה ספיקו לקולא.
ולכן בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול אלא בדוחק גדול, מותר לבשל קטניות ושאר
דברים. ומכל מקום כל מה שאפשר ליזהר מאורז ודוחן ו"רעצקע" (שקורין טאטארקי),
יזהר מהם, כי הם דומין יותר לה' מינים (ועיין בנ"א סי' כ"ח מה שכתבתי). ומכל
מקום בדיעבד אם נפל דבר מאלו לתוך התבשיל, מותר אם יש רוב בהיתר כנגדם ואינו
בעין. ומה שהוא ניכר, יזרוק. ומותר להדליק בשמנם וליהנות מהן. אבל אסור לעשות
מהן יי"ש (עיין נ"א סי' ל"א). וכן נהגו שלא לאכול חרדל אפי' נתערב קודם פסח
ביין וכיוצא בו, כיון דדרכו בכך לערב. ומכל מקום מותר להשהות כל שאר מינים
בבית, אף על פי שנפלו עליהם מים, ואפילו צמחו:--
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:49
לא רק. יש חילוקים בין סוגי המנהגים.
ראה כאן בחיי אדם
(חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קכז סעיף א)
סעיף א
כל מיני קטניות וזרעונים כגון "רייז" [אורז] "הירז" [דוחן] "גריקע" [כסמת] וכל
דבר שבעולם, בין הם עצמם שלימים ובין הקמח שלהם, אפי' כשיניחו אותם זמן מרובה
וישרו במים, לא יבואו לידי חימוץ אלא לידי סרחון, ולכן מן התורה מותר לאכלם
ולעשות מהקמח כל מה שירצו. אך הגאונים שהיו כמה מאות שנה לפנינו נהגו לאסור,
מפני העמי ארצות שיבאו לטעות ויאמרו מאי שנא קמח קטניות או קמח ה' מיני דגן,
ולא ידעו הטעם, ולכן נהגו כל תפוצת הגולה האשכנזים וכן במדינות פולין שגם הם
נחשבים מבני אשכנזים, לאסור. ואפי' לבשל קטניות ו"רעצקע" ואורז ודוחן שלימים,
אסרו הכל מפני הטעות, שכיון שבימיהם וגם עד עכשיו בכמה מקומות עושים מהם קמח
ובזה דומה לה' מינים, ויאמרו כשם שמותר לבשל אלו כך מותר לבשל ה' מיני דגן ולא
ידעו שאלו באים לידי חימוץ. וכיון שאבותינו נהגו כך, אסור לנו לשנות, משום אל
תטוש תורת אמך [משלי א, ח]. אבל מותר לטחון ולאפותה כעין מצות ולאכלה. וכן בכל
מנהגי ישראל שנהגו באיזה דבר אף על פי שלא עשו דבר זה לתקנה אלא שנהגו כך
מעצמם, איכא איסור לאו מדברי נביאים כמו שכתוב אל תטוש כו'. אבל דבר שתקנו
חז"ל או אפי' הגאונים שבזמנינו לעשות סייג וגדר לתורה, אזי אסור לשנות בלאו
דאורייתא דכתיב לא תסור כו', אף על פי שאין זה אלא איסור דרבנן לענין ספק, כך
תקנו חז"ל שאף על פי שאסור מדאורייתא לעבור עליו, מכל מקום יהיה ספיקו לקולא.
ולכן בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול אלא בדוחק גדול, מותר לבשל קטניות ושאר
דברים. ומכל מקום כל מה שאפשר ליזהר מאורז ודוחן ו"רעצקע" (שקורין טאטארקי),
יזהר מהם, כי הם דומין יותר לה' מינים (ועיין בנ"א סי' כ"ח מה שכתבתי). ומכל
מקום בדיעבד אם נפל דבר מאלו לתוך התבשיל, מותר אם יש רוב בהיתר כנגדם ואינו
בעין. ומה שהוא ניכר, יזרוק. ומותר להדליק בשמנם וליהנות מהן. אבל אסור לעשות
מהן יי"ש (עיין נ"א סי' ל"א). וכן נהגו שלא לאכול חרדל אפי' נתערב קודם פסח
ביין וכיוצא בו, כיון דדרכו בכך לערב. ומכל מקום מותר להשהות כל שאר מינים
בבית, אף על פי שנפלו עליהם מים, ואפילו צמחו:--
תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:52
יישר כח.
אולי אדייק את שאלתי: היכן מופיע הלימוד מהפסוק "ואל תיטוש", שאין לשנות
מהמסורת?מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:52
יישר כח.
אולי אדייק את שאלתי: היכן מופיע הלימוד מהפסוק "ואל תיטוש", שאין לשנות
מהמסורת?מאת: [email protected]
-
-
-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות