תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 15:51
יישר כח.
ממש עניני דיומא ראה להלן מהזוהר בפרשתנו.
המגיד מוילקומיר כתב קונטרס שלם בענין זה ומביא את המהרי"ל דיסקין!
אני מעתיק את מה שכתוב אצלי בענין.
וידועים לשבטיכם
רש"י דברים א, יג
וידועים לשבטיכם - שהם ניכרים לכם, שאם בא לפני מעוטף בטליתו איני יודע מי
הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא, אבל אתם מכירין בו, שאתם גידלתם אותו, לכך
נאמר וידועים לשבטיכם:
מבואר שלא די במבחן כדי להכיר תוכו של אדם, אלא רק הכירות לזמן רב הוא האופן
היחיד לעמוד על טיבו האמיתי.
וצריך עיון למה לא יכל להכיר עפ"י חכמת הפרצוף. ראה מה שנביא מתשובות הגאונים
שהחליטו עפ"י מראה עיניהם. סי' יד, צט, קכב. [אמנם יש מהחוקרים הטוענים
שתשובות אלו, צט וקכב, זוייפו ע"י מאוחרים יותר. ראה בספר היובל ללוין. (אודות
ר"מ בוטריל).]
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן יד
ויש מהם מעט סודות מסורים ביד בניהם של אותם חכמים ויש ברית בחרם ב"ד שאין
למוסרם אלא לנאמנים ולמי שרואים בו הכרת פנים שהוא ראוי לכך:
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן צט
וששאלתם שאמר להם כהן מורה צדק ה"י שיש בענין שבעת ימי פסח ענין גדול וכו'
כי הקדמונים ז"ל לא היו מודיעים לשום אדם זולתי לאנשים ידועים והיו יודעים בהם
סימנים ניכרים בפניהם ובמקומות אחרים
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קכב
ולכן היו מוסרין חכמים אחד לחברו הכרת פנים וסדרי שרטוטין שמקצתן אמורין בזה
ספר תולדות אדם ומקצתן בסדר פסוק שלאחריו זכר ונקבה בראם לפי שאין מוסרין
סתרים ורזים הללו אלא למי שרואין בו סימנין ראויים לכך:
וכן כ' הרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה (עמ' עו במהדו' החדשה) בשם תשובת ר' שרירא
גאון, והארך בזה עם סמך מהתלמוד לדבר זה.
ומצאתי תשובה לשאלה זו בדברי חי' מרן רי"ז הלוי על התורה סוף פ' ואתחנן ד"ה
אשר ידעת, שפירש דברי רש"י שאמר משה שיבוא מעוטף בטליתו, והם מספרי, דהכוונה
דיש דין שאין ממנים בסנהדרין אלא מיוחסין, ולכן צריך דוקא ב' עדים. וא"כ, אינו
משום שמשה רבינו לא יכל לדעת מדרגתם אלא משום יחוסם.
ובזוהר פ' יתרו [דף ע עמוד א] פירש וידועים לשבטיכם על חכמה זו גופא! ואני
מעתיק כאן רק כמה שורות ושם יש אריכות גדולה.
כתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל וגו' דאילו על אינון סימנין אחרנין בעא ולא
אשכח, וכן (דברים א) הבו לכם אנשים חכמים וידועים לשבטיכם, מאי ידועים
דאשתמודעאן באינון סימנין ואשכח בר נבונים דלא אשכח עינא ברזא דאת ר' ואת פ'
דגבינין חוורין ושערא סומקא, אי גבינין דעינוי חוורין דא הוא בר נש דאצטריכו
בני נשא לאסתמרא מניה, כל מלוי ברמאותא, פקיחא איהו נטיר דבבו, דא איהו באת ר'
בלחודוי ולא אתחבר בהדיה את פ', את דא אזלא ושאט עליה ולא אתישבא.
ואודות חכמה זו של חכמת הפרצוף, הנה יש חיבור קטן (20 עמ') מהמגיד מוילקומיר,
בשם כליל תפארת, לדחות דברי התפארת ישראל שכתב שראה אגרת אחת בה כתוב שצייר
גוי צייר את משה רבינו כשהיה במדבר, והמלך הישמעאלי שהזמין את הציור ראה ע"פ
תואר פניו שהיה רע מידות, וביאר שם שנולד רע בטבעו, אלא שעבד על מדותיו.
והחיבור הנ"ל נתחבר כולו לדחות דבריו. ובפרק ה' מביא כמה ראיות מהמהרי"ל
דיסקין שאגרת זו שקרית היא. והראיה הראשונה היא מדברי הזוהר
[image: image.png]
[image: image.png]
שוב ראיתי בשו"ת זכר יהוסף ח"ג מאמר תהלוכות האגדות פרק ט' (עמ' 198 בה"ב) שכ'
שודאי כוונת אגדה זו אינה כפשוטה אלא כדי להפליג ולהמחיש ענין זה שאדם יכול
לעבוד על עצמו, כ' באופן של סיפור. ואח"כ דן בטענות נגד זה. ועל הטענה הנ"ל כ':
[image: image.png]
וכתב לי אחי שמואל בהקשר זה:
לפני שנים הזדמן לידי מאמר מחקרי של א' בשם "הכהן" (כמדומני) שהביא כמה מקורת
לענין זה, שבס' אור פני משה של א' מגדולי החסידות יש ענין דומה, אבל כתב שככל
הנראה מקורו של התפארת ישראל היה מאיזה כתב עת גויי שהובא בו מעשה זה תקופה
לפני שהתפארת ישראל כתב את חיבורו, איני זוכר את הפרטים אבל זה היה נראה מחקר
יסודי
יתכן שכבר אמרתי לך שדבר דומה מאוד למה שכתב התפאר"י על משה רבינו, כתב הגר"א
במשלי (כב ו) על דוד המלך בביאור הגמ' ביומא כ"ב שאול באחת ולא עלתה לו, דוד
בשתיים ועלתה לו, והעניין הוא כי בדוד נאמ' והוא אדמוני והוא במאדים ולכך טעה
עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל. ואף שאלו הב' לא העביר
מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו
משא"כ שאול עיי"ש. ע"כ משמואל. [וזהו מה שהובא לעיל מזכר יהוסף]
[וכתוב כאן דבר נפלא מאד בהאי דהמעביר על מדותיו. ראה מה שכתבתי ביומן]
ובאור החיים כ' כמו הגר"א על דוד. וכן על משה רבינו. וזה מתאים למעשה הנ"ל
שמשה רבינו שבר מדותיו. [וכמדומה שכן ראיתי כתוב שמשה רבינו הגיע לדרגת מלאך
במה ששבר מדותיו]
אור החיים דברים פרק לג
עוד נתכוון במאמר זה להעיד עליו כי כל התעצמו במדות הטובות הידועות לו לא היו
אלא לצד יראתו מאלהיו לא שהיה טבעו מסייעו אל הדבר, כאומרם ז"ל (יומא כ"ב ב)
שאול באחת ולא עלתה לו ודוד כו' כי שאול היה מטבעו מזוג ולא היה חם ומהיר
לטעות ולזה באחת ששגג יצתה ממנו המלוכה לפי טבעו משערים בני עליון שאם היה
כטבעו של דוד אדמוני היה עושה כדוד עשר ידות, והן האיש משה יש מקום לחשוב שהיה
עניו מטבעו והיה בכולן מטבעו, לזה העידה התורה עליו שכל התעצמותו ותגבורתו
הרמוז בתיבת איש היה לצד האלהים היה ירא, והוא אומרו איש האלהים:
וראיתי בעלון עלים לתרופה פ' תולדות עג, מספר בהיות הבוקר להושע, אות שפא,
מילקוט, הובא בדרוש הראשון לפרשת תולדות בספר 'טל אורות' למקובל ר' מאיר כץ
פאפריש, בעל אור הישר, שצורת וקלסתר פנים של עשיו ויעקב היו שוים.
בקובץ מחניים קטו, עמו' 21 ואילך הביא המון שדנו בזה.
מאת:
[email protected]
--
