'טשאפווע' - מישהו מכיר??

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 08:41

מוזכר בהרבה מספרי האחרונים,
אמור להיות סוג של גביית מיסים מבני העיר, אולי משהו שקשור למס על משקאות
חריפים, או לא.
יישר כח גדול!!!

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 14:31

מס שהיה על מכירת יין שרף
שהיה אז חמר מדינה והמשקה המרכזי
ובפרט בארצות הקרים בימי החורף

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 16:15

תודה רבה!
אני מבין שהמושל היה משכיר את זכות גביית המס הזו ללקוח מבני העיר, וממילא אני
מנסה להבין מה בין זה לבין מה שנקרא 'אורנדא' [או 'הרענדא'] שהוא זכות
רשיון הפעלת בתי מזיגה ומכירת יי"ש, ובעיקר חשוב לי להבין את הקטע הבא (עי'
במוזרח). יישר כח!!!

אך עכ"ז אמינא דבאורענדא יש לדון בה דין מצרנות דהתקנה היה משום דחיותיה מזה
כמו מרחיקין מצודת הדג מן הדג וכדומה ועיין תוס' גיטין דף ס' ע"ב ד"ה מצודת
כו', משא"כ בטשאפווע מהעיר לא שייך כל הני טעמים יען שהוא כנגד אנשי ישראלים
ובפרט בדבר שהוא נוגע לכלל בני העיר והם יכולים לגרע זכיותיו וליקח מידו אפילו
במקום פסידא כמבואר בתשובת ר"מ אלשיך, נמצא לפי"ז הרי רבים מוחזקים בהטשאפווע
כמו הוא משום יכול לנתקו ועיין תוס' כתובות דף ל' ע"ב בד"ה ואי דלא מצי וכו'
ועיין באס"ז שם דלפי תירוץ השני של התוספות משמע דביכול לנתקו קנה מחצה,
ולפי"ז לא הוי השוכר לחוד המוחזק ולא שייך בכה"ג דין מצרנות, ורק באורענדא עשו
תקנה משום דחיותיה מזה וגם משום כדי חייו כמו שמצינו בב"מ מה שתעלה מצודתי
היום וכו' ובגיטין דף ס"ב משום כדי חייו דגבל ופעוטות תקנו שיהא ממכרו ממכר
וכדומה, משא"כ בטשאפווע נגד בני העיר לא תיקנו כלל כן נראה לי.

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 18:35

המושל היה משכיר הרבה דברים
ריחיים, שדות, ועוד
וגם היה משכיר ארענדא, שהיא בית מרזח למכירת משקאות חריפים - ולפעמים גם
אכסניא לישון

חוץ מזה היה גם אפשר לשכור מסים, שהיה מיצר לבני העיר ורודף אחריהם אם לא
מעלימים מהמס,
כגון, מס הנרות, שהיות צריכים לשלם מס על כל נר שהדליקו, מס הבשר, מס הגבולות,
שהיו צריכים לשלם כל העובר על הגבול, מס גשר,
וגם מס היין שרף שהיו צריכים לשלם על כל חבית שמוכרים סכום קצוב כך וכך. והיו
מקומות שהיות פטורים על הב' חביות הראשונות לשלם עליהם מס ורק מהחבית השלישית.