דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

2024
13 4 49 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2024 16:41

    אני צריך דחוף ספר משתה יין לר' מאיר בן ר' חיים קצנלבויגן - אייזנשטאט אבד"ק
    שטאמפי מח"ס נר למאור והגהות על ספר הגלגולים.

    יש לי סריקה מדפוס תצ"ז -פיורדא, וגם מדפוס תרס"ג מונקטאש. גם יש לי סריקה
    מכת"י שהי' בספריי' לאומית.

    אני צריך דחוף לדפוס ראשון שנדפס ביורדא בשנת תנ"ז, מי שיודע היכן נמצא ספר זה
    נא להודיע, יישר כח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2024 16:41

    אני צריך דחוף ספר משתה יין לר' מאיר בן ר' חיים קצנלבויגן - אייזנשטאט אבד"ק
    שטאמפי מח"ס נר למאור והגהות על ספר הגלגולים.

    יש לי סריקה מדפוס תצ"ז -פיורדא, וגם מדפוס תרס"ג מונקטאש. גם יש לי סריקה
    מכת"י שהי' בספריי' לאומית.

    אני צריך דחוף לדפוס ראשון שנדפס ביורדא בשנת תנ"ז, מי שיודע היכן נמצא ספר זה
    נא להודיע, יישר כח.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2024 16:57

    מנין לך שדפוס ראשון אינו פיורדא תצ"ז?
    מלבד באוצה"ס לבן יעקב ובפרידברג, לא מצאתי רישומים נוספים בשום מקום.

    נראה לי שהרושמים הנ"ל פשוט טעו בנוסח השער:
    הוציא לאור תעלומה חצר ג'נ'ת'... ובא בנו... והוסי' נופך... והביא לבית הדפוס...
    "הוציא לאור תעלומה" - לא חייב להיות דפוס. וזה לך האות: שרק אח"כ בנו הוא הוא זה שלראשונה "הביא לבית הדפוס".

    כן נראה לי. אא"כ נמצא רישום קטלוגי על המצאות דפוס הנ"ל באיזשהו מקום.

    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Friday, March 01, 2024 4:41 PM
    Subject: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

    אני צריך דחוף ספר משתה יין לר' מאיר בן ר' חיים קצנלבויגן - אייזנשטאט אבד"ק שטאמפי מח"ס נר למאור והגהות על ספר הגלגולים.

    יש לי סריקה מדפוס תצ"ז -פיורדא, וגם מדפוס תרס"ג מונקטאש. גם יש לי סריקה מכת"י שהי' בספריי' לאומית.

    אני צריך דחוף לדפוס ראשון שנדפס ביורדא בשנת תנ"ז, מי שיודע היכן נמצא ספר זה נא להודיע, יישר כח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2024 16:57

    מנין לך שדפוס ראשון אינו פיורדא תצ"ז?
    מלבד באוצה"ס לבן יעקב ובפרידברג, לא מצאתי רישומים נוספים בשום מקום.

    נראה לי שהרושמים הנ"ל פשוט טעו בנוסח השער:
    הוציא לאור תעלומה חצר ג'נ'ת'... ובא בנו... והוסי' נופך... והביא לבית הדפוס...
    "הוציא לאור תעלומה" - לא חייב להיות דפוס. וזה לך האות: שרק אח"כ בנו הוא הוא זה שלראשונה "הביא לבית הדפוס".

    כן נראה לי. אא"כ נמצא רישום קטלוגי על המצאות דפוס הנ"ל באיזשהו מקום.

    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Friday, March 01, 2024 4:41 PM
    Subject: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

    אני צריך דחוף ספר משתה יין לר' מאיר בן ר' חיים קצנלבויגן - אייזנשטאט אבד"ק שטאמפי מח"ס נר למאור והגהות על ספר הגלגולים.

    יש לי סריקה מדפוס תצ"ז -פיורדא, וגם מדפוס תרס"ג מונקטאש. גם יש לי סריקה מכת"י שהי' בספריי' לאומית.

    אני צריך דחוף לדפוס ראשון שנדפס ביורדא בשנת תנ"ז, מי שיודע היכן נמצא ספר זה נא להודיע, יישר כח.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/03/2024 22:34

    לא נראה שנדפס לפני תצז.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/03/2024 22:34

    לא נראה שנדפס לפני תצז.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 15:52

    גם אני חשבתי כן בתחלה, אבל למעשה בכל מקום שכתוב אודות ספר משתה יין כתוב
    בהדיא שהי' דפוס תנ"ז.
    עי' בכל הקבצים שאצטרף כאן

    מישהו ואמר לי שראה גם באתר וויניגראד (איני יודע מה זה) שהי' דפוס בשנת תנ"ז.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 15:52

    גם אני חשבתי כן בתחלה, אבל למעשה בכל מקום שכתוב אודות ספר משתה יין כתוב
    בהדיא שהי' דפוס תנ"ז.
    עי' בכל הקבצים שאצטרף כאן

    מישהו ואמר לי שראה גם באתר וויניגראד (איני יודע מה זה) שהי' דפוס בשנת תנ"ז.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 15:55

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 15:55

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 15:57

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 15:57

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 16:21

    אין שום ראיה מכל הספרים הללו.
    כולם הסתמכו על אוצר הספרים לבן יעקב (כולל בית עקד ספרים). שכאמור, נראה שטעה בהבנת נוסח השער.

    ויגונגרד - "אתר אוצר הספר העברי" לביבליוגרף הנודע ר' שעי' וינוגרד ז"ל. (כניסה למנויים בלבד - כניסה חד פעמית 9$ לחצי שעה...).
    השאלה מה כתוב שם: האם ראה את הספר, או שמציין שאחרים כתבו כן.

    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Sunday, March 03, 2024 3:57 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 16:21

    אין שום ראיה מכל הספרים הללו.
    כולם הסתמכו על אוצר הספרים לבן יעקב (כולל בית עקד ספרים). שכאמור, נראה שטעה בהבנת נוסח השער.

    ויגונגרד - "אתר אוצר הספר העברי" לביבליוגרף הנודע ר' שעי' וינוגרד ז"ל. (כניסה למנויים בלבד - כניסה חד פעמית 9$ לחצי שעה...).
    השאלה מה כתוב שם: האם ראה את הספר, או שמציין שאחרים כתבו כן.

    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Sunday, March 03, 2024 3:57 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 22:33

    On Sun, Mar 3, 2024 at 9:20 AM ש. הופמן S. Hoffman <
    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 22:33

    On Sun, Mar 3, 2024 at 9:20 AM ש. הופמן S. Hoffman <
    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 22:49

    אכן גם במאגר הביבליוגרפי של הספר העברי רושמים שלא ראו עותק משנת תנ"ז

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 22:33

    On Sun, Mar 3, 2024 at 9:20 AM ש. הופמן S. Hoffman <
    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 23:01

    הנה גם וינוגרד לא ראה את הספר עצמו. (לא מציין עימוד וגודל הספר!)
    ומסתמך על "מקורות ביבליוגרפיים" (א = כנראה א'וצר הספרים לבן יעקב, לפ = אולי מפעל ביבל'יוגרפ'י?).
    לא מציין שנמצא באיזו ספרייה, או באיזו מכירה נמכר.
    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Sunday, March 03, 2024 10:33 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

    אין שום ראיה מכל הספרים הללו.
    כולם הסתמכו על אוצר הספרים לבן יעקב (כולל בית עקד ספרים). שכאמור, נראה שטעה בהבנת נוסח השער.
    
    ויגונגרד - "אתר אוצר הספר העברי" לביבליוגרף הנודע ר' שעי' וינוגרד ז"ל. (כניסה למנויים בלבד - כניסה חד פעמית 9$ לחצי שעה...).
    השאלה מה כתוב שם: האם ראה את הספר, או שמציין שאחרים כתבו כן.
    
      ----- Original Message -----
      From: הוצאת עריכת שי
      To: הבית לעורך התורני
      Sent: Sunday, March 03, 2024 3:57 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2024 23:01

    הנה גם וינוגרד לא ראה את הספר עצמו. (לא מציין עימוד וגודל הספר!)
    ומסתמך על "מקורות ביבליוגרפיים" (א = כנראה א'וצר הספרים לבן יעקב, לפ = אולי מפעל ביבל'יוגרפ'י?).
    לא מציין שנמצא באיזו ספרייה, או באיזו מכירה נמכר.
    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Sunday, March 03, 2024 10:33 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

    אין שום ראיה מכל הספרים הללו.
    כולם הסתמכו על אוצר הספרים לבן יעקב (כולל בית עקד ספרים). שכאמור, נראה שטעה בהבנת נוסח השער.
    
    ויגונגרד - "אתר אוצר הספר העברי" לביבליוגרף הנודע ר' שעי' וינוגרד ז"ל. (כניסה למנויים בלבד - כניסה חד פעמית 9$ לחצי שעה...).
    השאלה מה כתוב שם: האם ראה את הספר, או שמציין שאחרים כתבו כן.
    
      ----- Original Message -----
      From: הוצאת עריכת שי
      To: הבית לעורך התורני
      Sent: Sunday, March 03, 2024 3:57 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז
    
    תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2024 03:40

    שאלתי במייל את משה רוזענפעלד מאתר ויניגראד, וזה מה שהיב לי:
    " אצלינו רשום מהדורה בשנת תנ"ז . נרשם עפ"י אוצר הספרים של בן יעקב ועפ"י
    המאמר על המדפיסים העבריים בפיורדא.
    לא ראינו עותק ולא רשמנו פרטים ממנו.
    מוישה רוזנפלד"

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2024 03:40

    שאלתי במייל את משה רוזענפעלד מאתר ויניגראד, וזה מה שהיב לי:
    " אצלינו רשום מהדורה בשנת תנ"ז . נרשם עפ"י אוצר הספרים של בן יעקב ועפ"י
    המאמר על המדפיסים העבריים בפיורדא.
    לא ראינו עותק ולא רשמנו פרטים ממנו.
    מוישה רוזנפלד"

    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 18:18

    מישהי יודע מה זה המספר שמנה כאן בספר אוצר הספרים?

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 18:18

    מישהי יודע מה זה המספר שמנה כאן בספר אוצר הספרים?

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 20:41

    גודל הספר.
    שמינית גליון. (בערך גודל של ספר סטנדרתי כיום).
    ----- Original Message -----
    From: הוצאת עריכת שי
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Sunday, March 17, 2024 6:18 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז

    מישהי יודע מה זה המספר שמנה כאן בספר אוצר הספרים?

    שאלתי במייל את  משה רוזענפעלד מאתר ויניגראד, וזה מה שהיב לי:
    " אצלינו רשום  מהדורה בשנת תנ"ז . נרשם עפ"י אוצר הספרים של בן יעקב ועפ"י המאמר על המדפיסים העבריים בפיורדא.
    לא ראינו עותק ולא רשמנו פרטים ממנו.
    מוישה רוזנפלד"
    
      הנה גם וינוגרד לא ראה את הספר עצמו. (לא מציין עימוד וגודל הספר!)
      ומסתמך על "מקורות ביבליוגרפיים" (א = כנראה א'וצר הספרים לבן יעקב, לפ = אולי מפעל ביבל'יוגרפ'י?).
      לא מציין שנמצא באיזו ספרייה, או באיזו מכירה נמכר.
        ----- Original Message -----
        From: הוצאת עריכת שי
        To: ש. הופמן S. Hoffman
        Cc: הבית לעורך התורני
        Sent: Sunday, March 03, 2024 10:33 PM
        Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז
    
          אין שום ראיה מכל הספרים הללו.
          כולם הסתמכו על אוצר הספרים לבן יעקב (כולל בית עקד ספרים). שכאמור, נראה שטעה בהבנת נוסח השער.
    
          ויגונגרד - "אתר אוצר הספר העברי" לביבליוגרף הנודע ר' שעי' וינוגרד ז"ל. (כניסה למנויים בלבד - כניסה חד פעמית 9$ לחצי שעה...).
          השאלה מה כתוב שם: האם ראה את הספר, או שמציין שאחרים כתבו כן.
    
            ----- Original Message -----
            From: הוצאת עריכת שי
            To: הבית לעורך התורני
            Sent: Sunday, March 03, 2024 3:57 PM
            Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ספר משתה יין דפוס ראשון - נדפס בפיורדא שנת תנ"ז
    
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2024 17:30 על הפסוק בתחילת ויחי בראשית פרק מז (ל) וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ: (לא) וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה: פ תודה רבה!
  • "ספר חסידים" / ספר "חסידים"

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    28 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 14:51 תעשה באוצר החכמה 'ספר' ותעתיק את כל הרשימה. אגב, קוריוז מפורסם יפה. היו אנשים שרצו להופיע ראשונים ברשימת האוצר ולכן עשו לספר שם באות אא', כמו אאלפך חכמה וכו', אבל האוצר רצו למנוע את זה, אז כל אחד שעושה ככה הוסיפו לו את המילה 'ספר' לפני שם הספר... תבדקו ותראו את הענין המעניין והנחמד הזה... (עשו את זה גם לספרים אחרים. "לא כל זוכה להיות ב20-30 הספרים הראשונים"...) מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    18 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 19:45 תודה רבה. קבלתי.
  • ביקוש ספר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 06/05/2024 13:00 אשמח מאד אם יש למאן דהו אפשרות לשלוח לי: ספר ותן ברכה, קונטרס התשובות להגרש"ז אוירבעך עמ' יד-ט"ו תודה רבה
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    17 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 20:25 ספר ישמח משה - פרשת וישב דף פט/ב יצילהו השי"ת, לכך אמרו ונראה וגו' והבן, והשתא אתי שפיר דאמרו מה יהיה לשון עתיד. והנה כך דרכו של היצר הרע פותח בקל ומסיים בקשה, והנה מזה היה מקום להתיעץ ולהרגו בידים, וראובן הבין את זה, וזהו (בראשית לז כא) וישמע ראובן, כי שמיעה משמשת שני לשונות, לשון שמיעה ממש ולשון הבנה, (כמו שמע [דברים ו ד] , בכל לשון שאתה שומע [ברכות י"ג ע"א], וכמוהו רבים), דהיינו ששמע מה שדברו והבין את הנולד, ולכך תיכף ויצילהו מידם. והא דלא שמרם השי"ת מדרכי הטעות כל כך, היינו כדי להשלים הגזירה עצה העמוקה הניחם על בחירתם, ודי בזה התנצלות לשבטי ישורון, ומיושבים כמה קושיות ודקדוקים בס"ד: ברש"י ויתנכלו (בראשית לז יח), נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו כמו אתו עמו, כלומר אליו. וכבר כמה דיו נשתפכו לפרש דברי רש"י הנ"ל. וגם אני אענה חלקי דכיון לדברים עמוקים, ומקודם נפרש הפסוק דתיבת אותו הוא מיותר, דהיה די באמרו ויתנכלו להמיתו ולא דבר ריק הוא. אבל הענין הוא, דלכל יש מסית מלאך הידוע הנברא לכך, רק אין מניחין אותו מן השמים להתגבר על האדם בכל כחו, כי מי יוכל לעמוד נגדו, כי בודאי אין כח האדם כמו כח המלאך, רק כפי כח שיש לאדם ללחום עמו, ככה יש לו רשות להתגבר עליו להסיתו, והאדם יש לו בחירה או ללחום עמו או למשוך אחריו, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, דלכאורה אינו מובן דמהיכי תיתי. ולפי מ"ש אתי שפיר, דכל מה שכחו יותר גדול לעמוד בקשרי המלחמה, יש לו רשות יותר, וזה נכון ואמת בס"ד. ואף כי הוא ברשעו רוצה להתגבר בכל כחו ואונו עד שלא יהיה באפשרי בשום אופן לעמוד נגדו, אבל אין מניחין אותו יותר מכנגד יכלתו של אדם, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) צופה רשע לצדיק וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. והנה לפעמים לאיזה סבה בהדי כבשא דרחמנא, נותנין לו רשות להתגבר בכל כחו יותר מכדי יכלתו של אדם, ואז בודאי האדם מנוצח, אבל הוא כאנוס שאינו בבחירתו שלא יקרא חוטא בבחירה, רק אם יש לו כח לעמוד נגדו ואינו עומד. וגם הוא לפליטה גדולה, כי בודאי לא יעזוב את חסידיו למגנא, ומעין זה מעשה יהודה ותמר, והמסית אינו מבין זה, ושש ושמח שפעל דבר גדול להחטיא צדיק גדול, ולא ידע כי בנפשו הוא שעל ידי זה יתגבר הקדושה ויתמעט כח הסט"א, כמו ביהודה ותמר שנשתל ממנו מלכות בית דוד. והיינו שאמרו רז"ל (ב"ר פפ"ה ח') רמז הקב"ה למלאך הממונה וכו', וכמו שכתבתי להלן ברמז הגדי. ולדעתי זהו מה שאמרו (תנחומא וירא סי' כ"ב) דנעשה נהר גדול לפני אברהם כשהלך לשחוט את בנו, וכשבא עד צוארו במים אמר הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש (תהלים סט ב), ר"ל שהתגבר בכל כחו אליו לבטלו מן המצוה, ואברהם עמד נגדו בקשר המלחמה ונלחם עמו בכל כחו עד הגיע לגבול כלות הכח, התחיל לצעוק אל ה' שיעזרהו, ועזרו הש"י כנ"ל, ומעין זה מה שאמרו (ע"ז דף ד' ע"ב) לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו'. וכן היה בכאן, דאין זה מטבע השכל ששבטי ישורין יהרגו או ימכרו נפש ומה גם אחיהם, ולצער כל כך אביהם הצדיק על נקלה בשביל משקל שני סלעים מלת (עיין שבת י' ע"ב), אבל היה כעין זה שחייבה חכמתו ית"ש שלא גער בשטן להשלים עצה עמוקה (סוטה י"א ע"א). ועוד טעם כמוס כמו שאבאר להלן (בד"ה בילקוט) במדרש כשנמכר יוסף היה יעקב בוכה וכו', עיין שם. ואם כן לא חטאו מבחירתם ואנוסים היו, ובאמת היה זה לרעתו, וכל הערמה שב עליו עמלו בראשו, כי על ידי זה לקטו כל ניצוצי קדושה מערות הארץ מקור הטומאה וילקט יוסף וגו' (בראשית מז יד), וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח) כנודע, ונתקדש שמו הגדול בצאתם, וכן טעם הכמוס שאבאר, היה גם כן לטובת יעקב שעל ידי זה נתוסף לו י"ז שנים, וזה הוא רעת עצמו שהוא שרו של עשו וכשזה קם זה נופל. והיינו דאמר הקרא ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו בלא וא"ו שהוא כמו אתו דפירושו עמו, דיש אם למסורת, דר"ל דאין זה בבחירתם שיערימו להרוג נפש וכל שכן אחיהם, רק דזה היה אתו, דהיינו עם הידוע המסית הגדול בכחו שהוא יותר מכדי יכלתם המתייחס לו ולא להם, ונאמר אותו ולא אתו, דיש אם למקרא גם כן שהוא כמו אליו, לומר דהערמה היה אליו דשב עמלו בראשו כמ"ש. וזה הוא דברי רש"י ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו קשה דהוא מיותר, לכך כתב רש"י כמו אתו דיש אם למסורת, וכדי שלא נטעה בין אותו לאתו, ביאר טפי ואמר עמו, ור"ל כמ"ש, ושמא תאמר אם כן יהיה הקריאה אתו, לכך כתב כלומר אליו, ר"ל דיש אם למקרא גם כן, דאליו היו הנכלים והערמימיות, כנ"ל נכון. והיינו דכתב רש"י נתמלאו נכלים כדבר מלא שאין בו ריקות ואין מקום לנטות, וגם שנתמלאו מזה, אם כן לא היה בהם חלק הסותר כלל והבן, כל זה נ"ל ברור: וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא). במדרש (ויק"ר פל"ד ח') אלמלא היה יודע ראובן שעתידה התורה לכתוב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, על כתפו היה מוליכו לאביו. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכי ראובן הצדיק היה חושק להתפארות. עוד במדרש (ב"ר פפ"ד ט"ו) אמר ראובן אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותה מעשה, והוא מונה אותי עם אחי, שנאמר (בראשית לז ט) ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו. וגם זה אומר דרשוני, דלמה לא נימא דתכוון ראובן לשם שמים. והנ"ל בהקדים הא דאיתא במדרש (פליאה) ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא (שם שם בראשית לז ל), ממעשה בלהה. כי הנה ידוע מ"ש המזרחי והפרשת דרכים שאכלו מפרכסת, כי השבטים סברו דדין ישראל להם שכבר יצאו מכלל בני נח, ויוסף היה סובר שלא יצאו, ועיין מ"ש לעיל מזה בפסוק (שם שם בראשית לז ב) והוא נער וגו' נשי אביו ויבא יוסף את דבתם, בהמשך הדברים דמשום שהחזיק את בלהה וזלפה לנשי אביו כדין בני נח דבאישות תליא מילתא ולא בקדושין, לכן הביא דבתם שאכלו אבר מן החי, עיין שם. והפוך בה דיש לומר להיפך, על פי מ"ש הרמב"ם (פ"ט מהל' מלכים הי"א) דבן נח אינו מוזהר על אבר מן החי דעוף, והם אכלו אבר מן החי דעוף דסברו דלא מאת: [email protected] -- נפתלי מרדכי ראזענבוים ארץ ישראל - 058-322-4930 ארה"ב - 917-722-5393 לונדון - 4420-3769-3070
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    23 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2024 14:05 ייש"כ! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 21:38 תודה רבה
  • ספר דרכי דוד להט"ז

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2024 08:34 זה פירוש שלו על פירוש רש"י עה"ת מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים