ביקורת.

[יחידה ליחדך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 11:18

יפה מאוד!!

2 הערות:
בסעיף ד כתבתם 'שאם הנקודה באה רק לסיים את המשפט שבסוגריים, אזי הנקודה באה
לפני* הסוגר השני'. *לענ"ד ישנם הרבה שנוהגים גם באופן זה לסמן את הנקודה
לאחר הסוגר השני [וכך הם הכללים במכון בו אני עובד], אם כי ב'שוטנשטיין' באמת
סימנו נקודה לפני הסוגר השני. וכבר דשו בזה הרבה בעבר.
בסעיף כ כתבתם *'**לא מתחילים קטע בו' החיבור. כמו: וכתבו תוס'. *ולענ"ד אין
זה כלל גורף בכלל, הרבה פעמים מתחילים קטע ב ו', למשל 'והנה כתבו תוס''
וכיוצ"ב.

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 11:39

תודה למבקרי הביקורת על הביקורת.
תודה לפותח הקובץ בנטפרי.
לגבי אות כ', אכן זה רק בספר ספציפי זה, שכל קטע הוא ענין חדש לגמרי.
לגבי כ"ב, כנ"ל, כך ביקש הלקוח של ספר זה, לקבל מוצר מוכן.
לגבי כ"ד - תודה. החכמתי.
לגבי ב' - לא הכרתי. תודה רבה. החכמתי.
לגבי ד' - זה הכלל במכון הזה ספציפית. אכן יש הרבה שעושים אחרת.

ב-יום ראשון, 31 במרץ 2024 בשעה 11:18:59 UTC+3, יחידה ליחדך כתב/ה:

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:13

לאחר הביקורות, כדאי יהיה לערוך את הדברים בצורה מסודרת,
כללי
תוכן
צורה

לגבי כא, שיהיה ברור מה מהמחבר ומה מהמקורות הקדומים, כדאי לציין, שחשוב גם
כשמביאים דברי קודמים, לציין עד איפה דבריהם ומהיכן מתחילים דברי המחבר. פעמים
רבות שיש משא ומתן, דהיינו קושיא ותי' ועוד קושיא, וכל כדו' בזה, קשה לדעת מה
מהמחבר ומה מקודמיו. וצריך לכתוב עכ"ד. או עכ"ד האלשיך.

לגבי כב, אני מצטרף לקודמי שכתב שיש מחברים שמאד מקפידים שמוחקים דבריהם,
ומאידך יש כאלו שרוצים שקט תעשייתי ושהעורך יטפל בהכל, ויש שבאמצע, וחשוב מאד
לתאם ציפיות. לפעמים זה נוגע ממש לצפור נפשו של המחבר. [ולפעמים, ורבות הן,
המחבר חשוב לו נקודות מסוימות, ונקודות אחרות לא מעניינות אותו, לפעמים הדבר
הזה ברור למחבר ולפעמים צריך לקלוט את זה מתוך ההתנהלות איתו. למשל, היה לי
מחבר שהיה חשוב לו הרעיון שלו, אבל הדיוק ממש לא. עם הזמן למדתי לשמר את
הרעיון שלו, ובזה לעולם לא לנגוע, אבל גמיש מאד מה לעשות איתו, אם מצאתי גמרא
מפורשת נגדו, כתבתי "נראה ברור XXX אמנם אח"ז מצאתי שהגמ' בסנהדרין וכו'",
"נראה לחדש XX אבל עי' ברמב"ן שם".

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:21

באמת הגיע הזמן שי"ל איזה מדריך בסיסי לעריכה תורנית, אפשר על בסיס מש"כ ר'
שמואל, שיפרט כללי כתיבה, פיסוק, ציטוט, סוגריים, מובאות, תארים וכו' וכו',
תהיה בזה הרבה תועלת לעורכים חדשים, אבל לא רק. צריך לחשוב איך לעשות מדריך
כזה באופן שיתופי עם 'חכמת ההמונים' של חו"ר הפורום כאן.

אם מישהו מוכן להרים את הכפפה, בבקשה שיעלה סקיצה/טיוטה בשרשור חדש והציבור
יעיר ויוסיף על זה עד שיצא מוצר מוגמר לתועלת כולם.

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:24

אפשר בשמחה להתחיל עם מה שעשיתי. רק צריך להעביר את זה לקובץ משותף 'דוקס'

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:35

יש כבר דברים כאלו. וחבל להתחיל מאפס.
ראה הקובץ המצורף.

מאת: [email protected]

--

קבצים מצורפים:

• כללי עריכה - מבית הועד.doc

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:36

לא לכולם יש גישה.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:38

הרב @מהדיר ספרים [email protected] הקובץ הזה מוכר, אבל הוא מאד ישן
וחסרים בו הרבה נושאים או שהמידע שם לא מעודכן ולא מותאם לנהוג בזמננו, בנוסף,
הוא עוסק בעיקר בההדרה של כתבי ראשונים ואחרונים ופחות בעריכת תוכן מודרני.
אמנם חלק גדול מהמידע שם מאד מועיל ואפשר לקחת משם.

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:45

יפה.
עם זאת, "עריכת חומר מודרני" זו מטריה רחבה מאד.
כבר היו כאן דיונים למשל בנושא של פתיחת ר"ת, שעלה מתוכם שספר שמנגיש ספר
קדמון להמונים פותחים בו ר"ת כמה שיותר, ואילו ספר קובץ למדני של כולל,
שלפעמים מתאים לו דוקא שמירת הניחוח של עומק הסוגיות.
כמו"כ היו כאן דיונים על עריכת ספר לחוצניקים, ועד דיונים רבים ששיקפו את סוגי
העריכה השונים.
חייבת להיות התייחסות לנושא הזה, ואולי גם רשימה של קטגוריות
וסוגי ההדרה/עריכה/הגהה

מאת: [email protected]

--

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:47

יש את הספר הפליא עצה.

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 13:49

כמובן שיש אין ספור סוגות (ז'אנרים בלע"ז) של עריכה וההדרה תורנית, אבל יש
הרבה כללים שהם אוניברסלים, ובעיקר, יש סגנון עריכה שהוא יחסית רווח, כמובן
שגם אפשר לסכם את השיטות והסגנונות השונים, אבל יש כללים שתקפים כמעט לכל
סגנון.

מאת: [email protected]

[מענדי תמרין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 18:43

כמו שהרב שמואל כתב,

מעלה את זה לקובץ דוקס.

הנה הקישור:
https://docs.google.com/document/d/1aOfNsp_0hEYDC9PZbF3eA_oqxzdAY3xv/edit?usp=sharing&ouid=105744024995635642179&rtpof=true&sd=true

אפשר מהפ להתחיל ולהביא גם ממקומות אחרים

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 22:54

לגבי כלל כה: אחר שמסיימים להגיה קטע, יש לעשות 'סימון פשוט', ולבדוק אם הקטע
יצא בסדר, אחרי ההגהות.
כדאי להוסיף ידיעה חשובה, שבלעדיה מאד קשה להחליף את המצב:
ניתן לעשות את הנ"ל ע"י לחיצה על הקו האנכי שמימין לטקסט שמסמן שיש כאן תיקון.
לחיצה נוספת מחזירה את כל העקיבה.

--

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/04/2024 10:08

מי מוכן בבקשה לפתוח את זה בנטפרי ? תודה

ב-יום שני, 1 באפריל 2024 בשעה 17:01:17 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/04/2024 10:10

שלחתי בקשה