"בעינה עומדת" - האם הוא לשון ישיבתי

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 20:49

אשמח לקבל חוו"ד הרה"ג דכאן, האם לשון "בעינה עומדת" מקובל בכתיבה ישיבתית של
זמננו (בני חו"ל). זכור לי כזה לשון מחז"ל ואינני מוצאו כרגע ואולי אני טועה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:07

[image: image.png]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:08

יפה מאוד, השאלה אם זה השתרש בכתיבה הלמדנית בנוגע לחלויות, תקנות, חיובים וכו'

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:32

אין סוף לדקדוקים האלה. אפשר לדקדק כך על כל מילה ואין בזה לא טעם ולא ריח רק
בזבוז זמן וכח.
עכ"פ הקובע זה האם הביטוי נראה לבני תורה משונה או רגיל. ולכאורה כאן נראה
רגיל לגמרי.

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:33

קבצים מצורפים:

• בעינו עומד.pdf

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:44

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 21:52

לפי הידוע לי ודאי שאפשר להשתמש בכתיבה ישיבתית ולמדנית, ואף מומלץ להתרגל
לשבץ לשונות של פסוקים וכיו"ב ברצף הכתיבה כדי לגוון ולהנעים את הקריאה.

מצ"ב דברים שכתבנו בעניין המליצות בעבר

יסודות הכתיבה והעריכה התורנית כבר הוטבעו ע"י חז"ל, אשר השכילו במילים קצרות
להגדיר את מהותן:

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

רש"י שמות כא, א, ע"פ המכילתא

כעת נפרט כיצד משפט קצר זה כולל את עקרונות העריכה:

כשולחן ערוך: שיהיו הדברים ערוכים יפה בטוב טעם ודעת באותיות מאירות עיניים,
ובסְדָר נכון, בדומה לשולחן ערוך.

*ומוכן: *יש להגיש רק דברים מוכנים, ואין להגיש אוכל כאשר אינו מוכן, בדומה
לזה חיבור שאינו "מוכן" אין כל כך תועלת בהגשתו.

*לאכול: *בדומה לאוכל, על הכותב לכתוב דברים ערֵבים ללומדיהם, ויש לו למדוד את
דבריו לפי טעמם של שומעי לקחו, ולא רק לפי טעמו שלו. שערו בנפשכם, אדם שחובב
מאכלים חריפים ביותר שהזמין אליו אורחים, אשר הטעם החריף אינו אהוב עליהם כלל,
הרי שאם יגיש לפניהם טעם חריף, מתוך הנחה שכולם אוהבים את הטעם החריף כמותו,
ימשכו האורחים את ידיהם מיד, ויוותר הוא לבדו לאכול את תבשילו הקודח...

בנוסף לזה, כשם שתבלינים משביחים את טעמו של האוכל ויש להשתמש בהם במידה, כך
ישנו יתרון לכתיבה מתובלת, כגון שהכותב משתמש במליצות המרנינות את לב הקוראים,
ומשפיעות על הנאתם מן החיבור, אך יש להשתמש בהן במידה וכפי שיבואר להלן.
...

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:19

מסכים לחלוטין לדברי הרב @מעשה הכתב [email protected] בנוגע לתוספת
מליצות נאות מלשון התורה וכדו' שמוסיף הרבה ליופי וחן הכתיבה (וגם הבחנתי כמה
פעמים שהגרי"ש אלישיב היה מרבה להשתמש במליצות ופתגמים מהתורה ומחז"ל בכתיבתו
וזה מלבד כת"י היפיפה כידוע). אלא שכידוע אחינו כל בית ישראל הנתונים בגלות
חו"ל יש להם "אלרגיה" למילים שלא מקובלות כסדר בכתיבה תורנית-ישיבתית כידוע
ליודעים, ובנוגע לצירוף זה עדיין לא השתכנעתי כי הוא מספיק מקובל (אין לי ב"א,
אבל במה שהביא הרב @אשר מאיר שולמן [email protected] יש "שרידי אש" שכתיבתו
אינה "שפיץ ישיביש" וגם שיעורי ר' שמואל שנכתב בצורה מעט יותר עכשווית, אם כי
אני נוטה בדעתי להשתמש בו כיון שאין לו תחליף לביטוי הרעיון המסויים שהוא בא
לבטא.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:26

לי יש אלרגיה לדקדוקים המיותרים האלו, שאין להם סוף ואין בהם טעם.

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:29

לשון זה ישנו גם ב:
חידושי ר' נחום, שו"ת הר צבי, שו"ת תשובות והנהגות ועוד.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:33

לשון זה ישנו גם ב:
חידושי ר' נחום, שו"ת הר צבי, שו"ת תשובות והנהגות ועוד.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:37

דבריכם רק מוכיחים את אשר טענתי, כי על כל ביטוי אפשר לפלפל ולדקדק, ואין סוף
לדקדוקים מיותרים אלו.
תמיד אפשר עדיין לטעון שעכ"פ הדברים אינם "שפיץ ישיבשרים" בנוסח החוצניקים
דחסידי חו"ל, וגם יש גוונים בתוכם כגון המודרנים יותר והחסידים שנוטים לליטאים
וכדו'. והאמת כי את השורות האחרונות כתבתי בצורה צינית, עוד לפני שקיבלתי את
ההודעה האחרונה, אך המציאות הזויה מהכל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:51

אור שמח:
[image: image.png]
מחזיק ברכה:
[image: image.png]
אך לכאורה כל הדיונים הם ברכה לבטלה ולחינם כל ההתייגעות, שהרי תמיד אפשר
לטעון שזה לא מספיק ישיבתי ולא כפי הגוון המסוים הנהוג באמריקה אצל החסידים
מהדור הישן-מודרני מיוצאי גליציה וכו' וכו'. והכל אך למותר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 23:20

כבר אמרו חז"ל על כגון דא:

רבונו של עולם גלוי לפניך דעתו של כל אחד ואחד מהם, ואין דעתו של זה דומה
לדעתו של זה, ובשעה שאני מסתלק מהם בבקשה ממך אם ביקשת למנות עליהם מנהיג, מנה
עליהם אדם שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו, מנין ממה שקראו בענין יפקוד [ה']
אלהי הרוחות לכל בשר וגו' (במדבר כז טז). (מדרש תנחומא הישן פרשת פינחס).

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 23:48

כבר אמרו חז"ל על כגון דא:

רבונו של עולם גלוי לפניך דעתו של כל אחד ואחד מהם, ואין דעתו של זה דומה
לדעתו של זה, ובשעה שאני מסתלק מהם בבקשה ממך אם ביקשת למנות עליהם מנהיג, מנה
עליהם אדם שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו, מנין ממה שקראו בענין יפקוד [ה']
אלהי הרוחות לכל בשר וגו' (במדבר כז טז). (מדרש תנחומא הישן פרשת פינחס).

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:17

ר' אליהו ברדנשטיין: זו לשון יפה המתאימה לכתיבה רבנית [כך אני אוהב לכנות את
מה שמכנים כאן חוצניקית]
ר' אליהו עבוד: חבל שהדבר הזה ירגיז אותך כל פעם. כבר כתבתי ששמרנות היא דבר
שרק מי שחי אותה מזדהה איתה. וכל אחד עומד בדרגה אחרת של שמרנות.
כשם שכבודו לא מדבר יידיש, ומסתמא שלא מבין למה צריך להתקע עם מה שעשו בפולין
כשלא היתה שפה מסודרת, [היו כאלו שטענו את זה בקבוצה כאן] כך גם נראה שזר לך
הגישה הזו שמילים צריכים להתאים לתבנית ישיביש.
אני עצמי שייך גם לקהילה של דוברי יידיש שמרנים ומבין יותר את הראש שלהם.
לא צריך להסכים, אבל כן צריך לדעת שיש קהלות שונות ומי שלא מתאים לו לעבוד
איתם, לשני הצדדים ייטב אם יימנעו.
לא תחרוש בשור וחמור יחדיו.

מאת: [email protected]

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:18

הדיון הזה חוזר על עצמו בלי סוף ויפה הביא הרב @מעשה הכתב
[email protected] שליט"א. אולי הגיע הזמן לעשות מידי פעם כנס עורכים
וללבן עניינים כאלו בצורה של סימפוזיון, אם כן, אני הייתי מושיב בסימפוזיון
כזה גם אברך/מנהל מכון עריכה מלייקווד כדי לשמוע גם את הגישה שלהם בסיפור.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:25

אכן היינו אמורים לעשות כנס בבין הזמנים שעבר זה מכבר כפי שהיה בשנה שעברה
וכפי שתוכנן לבין הזמנים שאחרי סוכות (והתבטל מסיבות ידועות) אך מחמת טרדות
רבות שהשתרגו עלי לא היה באפשרותי להוציאו לפועל...
עוד מועד לחזון בעז"ה..

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:41

"יש קהלות שונות ומי שלא מתאים לו לעבוד איתם, לשני הצדדים ייטב אם יימנעו".
עם הזמן (ואחרי הרבה ויכוחי סרק וכדו') למדתי להתאים את עצמי עם כולם. מה
שאומר לך בעה"ב עשה.
"הייתי מושיב בסימפוזיון כזה גם אברך/מנהל מכון עריכה מלייקווד כדי לשמוע גם
את הגישה שלהם בסיפור".
אין צורך. אנחנו יודעים מה הוא יגיד. הוא יסביר (מסתמא בלשון עילגת. הוא הרי
דובר אנגלית כשפת אם אבל מחשיב עצמו כיודע לשה"ק יותר מכולם) שיש את הלשון
הישיבתי'ס וממנה אין לשנות, עושה חדשות בעל מלחמות וכו'.
*הענין שאני רוצה להדגיש הוא, שכל הסגנון ה"רבני" או החוצניקי, מקורו בבורות
בלשה"ק! *יעידו על כך עורכים רבים שהמבקרים שלהם תיקנו אותם בטענות שזה עברית
מודרני. המבקר חשב שהמילה היא חדשה לגמרי. וכשהעורך הראה לו באותות ובמופתים
את מקורה הטהור, עדיין המבקר התחפר בעמדתו, כי "זה דומה לעברית". כל זה בגלל
שהוא עצמו דובר אנגלית משובחת, ולשה"ק קדחת... למשל תיקנו אותי על הביטוי:
"או-אז", והראיתי המקור בתורה: "או אז יכנע לבבם הערל", ועדיין התעקשו (ולא
נכנע לבבם הערל). בכל אופן השורש של כל זה הוא לא ענין של שמרנות גרידא, אלא
של בורות בלשה"ק. הם לא יודעים טוב לשה"ק, אלא אנגלית. אך במקום להיות ענווים
ולקבל, הם עומדים בשמרנותם שאין בה שום טעם. הם מחשיבים עצמם כידענים גדולים,
בעוד שאפילו מילים הכי פשוטות והבדלים בין לשון זכר לנקבה אינם יודעים.
עוד דבר שכבר עמדתי עליו הוא, שיש הבדל בין שמרנות על איזה ענין שיש בו מן
הכבוד, כגון חולצה מכופתרת, שגם בעולם הרחב שייכת לאנשים מכובדים, לבין שמרנות
שאין בה לא טעם ולא ריח, כגון שימוש בסימני הפיסוק ובמילים בלשה"ק שלפי
פלפוליהם אינן בסגנון השפיץ ישיבשרי.
לצערנו השמרנות הזו מתבטאת בעוד תחומים בחיים, שם יש לה תופעות מזיקות הרבה
יותר. למשל כשדוחים תלמיד ממוצא מסוים מלהתקבל לישיבה בתואנה ש"זה לא הסגנון
שלנו". או שידוכים מהטעם הנ"ל. ובאמת אלו דברי הבל ורעות (וגם רָעות) לב, כי
צריך לבחון כל אדם לגופו, ואין משנה המנטליות אלא המידות הטובות.
עוד בעיה היא, שגם את השמרנות הרצויה הפכו לחובה גמורה וקדושה. הגישה הזו
התחילה בימי ההשכלה, שאז היה בה צורך כדי להילחם בה, אך ממשיך גם בימינו, בלי
טעם ובלי ריח. סתם בגלל שיש בזה ענין של התבדלות והרגשה של קהילתיות וייחודיות.
אני אומר: כל אחד יחזיק בהשקפתו ובסברותיו, אבל לטובתכם ובשבילכם, אל תלכו בקו
מסוים רק בגלל שכך הולכים כל העדר. תפעילו את השכל הישר שלכם.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:09

לגבי הכנס, אני ממתין בכליון עיניים ואשמח לעזור ולהשתתף בכל מה שצריך.