במילים אלו הוא ברמ"א יו"ד ע, ו. ואולי גם בשו"ע.
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2024 01:03
א. לא ה'מחזירים בתשובה' בלבד (אגב, לא שמעתי את זה מהם) אומרים זאת אלא רבנים
גדולים ואדמו''רים
ב. הם לא אומרים זאת כדי להצדיק שום דבר (...) אלא כדי להורות הדרך איך
מישהו שחרד לדבר השם יכול להיות בסביבה שאינה כזאת (לצורך גבוה, כמובן)ע''י כך
שהוא נהפך להיות משפיע - אינו מושפע, וכפי שהמציאות מוכיחה
[נ.ב - וזאת בתנאי שהוא אינו גורע מדרגתו מאומה, וק"ל] -
תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2024 01:03
א. לא ה'מחזירים בתשובה' בלבד (אגב, לא שמעתי את זה מהם) אומרים זאת אלא רבנים
גדולים ואדמו''רים
ב. הם לא אומרים זאת כדי להצדיק שום דבר (...) אלא כדי להורות הדרך איך
מישהו שחרד לדבר השם יכול להיות בסביבה שאינה כזאת (לצורך גבוה, כמובן)ע''י כך
שהוא נהפך להיות משפיע - אינו מושפע, וכפי שהמציאות מוכיחה
[נ.ב - וזאת בתנאי שהוא אינו גורע מדרגתו מאומה, וק"ל] -
תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 22:20
תורת המנחה פרשת וארא / דרשה כא עמוד 193
עוד יש לומר כי לטובתו ולתועלתו לא רצה השם לרפאותו. שאם היה איש דברים היה
צריך להטריד מחשבתו לסדר הדברים כדי להטעימן לשומעיהן, וגם היה נטרד בשעה שהיה
מדבר לעם, ובעת שהיה טרוד באלו הענינים לא יהיה יכול להתבודד ולהדביק מחשבתו
בעליונים כדי לקבל השפע שנשפע עליו והוא מתנבא, ובשעה שאינו יכול לכוין דעתו
ולהדביק המחשבה בשפע ההוא אינו יכול להתנבא. וזהו שאמרו רז"ל (שבת ל ב) אין
השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות וכו'. ודבר ידוע הוא ובחון בנפש כי
בהיותה טרודה להוציא דבר מן הכח אל הפועל ולדבר בחכמה או אפי' במילי דעלמא,
אינה יכולה להתבונן ולהתבודד לדבר אחר. ואפי' בדבר הדומם יש סגולה זאת וכמו
שאמרו רז"ל על כלי חרס ושאר הבולעים, איידי דטריד למיפלט לא בלע. ועל כן לא
רצה השם ית' שיהיה משה איש דברים ובעל לשון, לבל יסלק מחשבתו מדבקות השפע
האלקי. וזהו שאמר לו, ואתה פה עמד עמדי, אל תקרי פה אלא פה, בשביל כבד פה זכית
לעמוד עמדי תמיד, שהוא גרם לך לדבר עמי פה אל פה במראה ולא בחידות ותמונת ה'
להביט. -
תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 22:20
תורת המנחה פרשת וארא / דרשה כא עמוד 193
עוד יש לומר כי לטובתו ולתועלתו לא רצה השם לרפאותו. שאם היה איש דברים היה
צריך להטריד מחשבתו לסדר הדברים כדי להטעימן לשומעיהן, וגם היה נטרד בשעה שהיה
מדבר לעם, ובעת שהיה טרוד באלו הענינים לא יהיה יכול להתבודד ולהדביק מחשבתו
בעליונים כדי לקבל השפע שנשפע עליו והוא מתנבא, ובשעה שאינו יכול לכוין דעתו
ולהדביק המחשבה בשפע ההוא אינו יכול להתנבא. וזהו שאמרו רז"ל (שבת ל ב) אין
השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות וכו'. ודבר ידוע הוא ובחון בנפש כי
בהיותה טרודה להוציא דבר מן הכח אל הפועל ולדבר בחכמה או אפי' במילי דעלמא,
אינה יכולה להתבונן ולהתבודד לדבר אחר. ואפי' בדבר הדומם יש סגולה זאת וכמו
שאמרו רז"ל על כלי חרס ושאר הבולעים, איידי דטריד למיפלט לא בלע. ועל כן לא
רצה השם ית' שיהיה משה איש דברים ובעל לשון, לבל יסלק מחשבתו מדבקות השפע
האלקי. וזהו שאמר לו, ואתה פה עמד עמדי, אל תקרי פה אלא פה, בשביל כבד פה זכית
לעמוד עמדי תמיד, שהוא גרם לך לדבר עמי פה אל פה במראה ולא בחידות ותמונת ה'
להביט. -
תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2024 22:13
תורת המנחה
ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי (או צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף
השישי (המאה הי"ד), מתלמידי הרשב"א. כנראה שמקורה של משפחתו בסיציליה, וזהו
מקור שמה. נראה שבהמשך עבר לא"י ולשכנותיה, ואולי בסוף ימיו היה בבבל. החיבור
'תורת המנחה' מכיל שמונים ושש דרשות על התורה והמועדים, ובתוכם אלפי ביאורים
ופירושים, בדרך הפשט, הרמז, המוסר והסוד. בספר נמצא לקט מדברי חז"ל וגדולי
הראשונים עם ביאורים מאת המחבר, וביאורי הסוד כוללים ביאורים מהרמב"ן, הרשב"א
ור' יוסף ג'יקטיליא בעל 'שערי אורה' ועוד. הדרשות שבספר נאמרו לראשונה בשבת
בשעת מנחה, ולכן קרא לספר בשם 'תורת המנחה'. הספר יצא לאור מכת"י בידי ר' ברוך
אביגדור חפץ בצפת תשנ"א (1991) בשני כרכים. למאגרנו הוכנס הספר על פי מהדורת
'הוצאת אהבת שלום', ירושלים תש"ס (2000). -
תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2024 22:13
תורת המנחה
ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי (או צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף
השישי (המאה הי"ד), מתלמידי הרשב"א. כנראה שמקורה של משפחתו בסיציליה, וזהו
מקור שמה. נראה שבהמשך עבר לא"י ולשכנותיה, ואולי בסוף ימיו היה בבבל. החיבור
'תורת המנחה' מכיל שמונים ושש דרשות על התורה והמועדים, ובתוכם אלפי ביאורים
ופירושים, בדרך הפשט, הרמז, המוסר והסוד. בספר נמצא לקט מדברי חז"ל וגדולי
הראשונים עם ביאורים מאת המחבר, וביאורי הסוד כוללים ביאורים מהרמב"ן, הרשב"א
ור' יוסף ג'יקטיליא בעל 'שערי אורה' ועוד. הדרשות שבספר נאמרו לראשונה בשבת
בשעת מנחה, ולכן קרא לספר בשם 'תורת המנחה'. הספר יצא לאור מכת"י בידי ר' ברוך
אביגדור חפץ בצפת תשנ"א (1991) בשני כרכים. למאגרנו הוכנס הספר על פי מהדורת
'הוצאת אהבת שלום', ירושלים תש"ס (2000).תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2024 22:25
לאתר אוצר החכמה
https://tablet.otzar.org/#/book/14518/p/16/t/0.8373207161534711234/fs/0/start/0/end/0/c
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות