הפניה בתוך הסוגריים - תיקני או לא?!

[ה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:29

כזה -
וכלשון המדרש (תנחומא אמור יז[1] <#_ftn1>)

---

[1] <#_ftnref1> ובשמו"ר לג, א: אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול
נמכרתי עמה, שנאמר ויקחו לי תרומה. וראה תניא פמ"ז, וז"ל: שנתן לנו את תורתו
והלביש בה רצונו וחכמתו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד, והרי
זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:31

לא תיקני.
אפשר אחרי הסוגריים

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:31

ההגדרה של סוגריים עגולות היא "משהו שהקורא אמור לדלג עליו במצב נורמלי"
(ולעיין בו רק במקרה חריג שרוצה לבדוק את המקור וכיוצ"ב).

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:32

הכלל הוא: רק הערה שקשורה לתוכן הסוגריים - מיקום ההפנייה בתוך הסוגריים

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:35

המשך.
דוגמא: מחבר קדום שמציין מ"מ בסוגריים, ואינו נמצא לפנינו בשום מקום [כגון
שהתוס' מביאים ירושלמי שאינו לפנינו] והנך רוצה להעיר שלא נמצא כן שם, ההפנייה
להערה תהיה מתוך הסוגריים.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:40

לא הבנתי למה אתה חושב כך.
מה הבעיה שהציון יהיה על המילה 'הירושלמי', או אחרי הסוגריים.
וגם, אם אין לנו ירושלמי כזה, איך יש בכלל סוגריים שאפשר להכניס בתוכם הערה?
מה כתוב בתוך הסוגריים האלו?

אני קובע ברגע זה כלל חדש: לעולם ועד אין מציינים להערת שוליים בתוך סוגריים
(של מקורות).

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:50

סתם פתחתי גמרא ברכות של עוז והדר שמונח על ידי כעת ומצאתי מיד 3 פעמים שציינו
כך.
בדף נ: תוד"ה כמאן.
דף נא. ד"ה זוכה.
דף נב: ד"ה נהגו.
ואף שבכל כל אחד מהם יתכן לחלוק ולומר שאפשר להניח את הציון מחוץ לסוגריים,
אפשר גם להשיב ולומר שכל הערה הקשורה לציון - ההפנייה אליה תבוא מתוך
הסוגריים.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 10:55

בדף נ: תוד"ה כמאן. זה המשך לציון של המקור.
דף נא. ד"ה זוכה. זה סוגריים עגולות עם תוכן ולא עם מקור.
דף נב: ד"ה נהגו. זה לא מצאתי במהדורה שלי,
[image: image.png]

[ה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:04

אפילו לשיטתך "ארי במסתרים" אם תעיין בנידון שהבאתי לעיל - מיקומו כן בתוך
הסוגריים, שהרי הוא בקשר לציון שבסוגריים.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:06

למה?
זה לא מתייחס בכלל למה שמצויין בתוך הסוגריים, אלא זה מקורות נוספים.

כמובן איני אומר קבלו דעתי, ואני בטל ומבוטל תחת דעת הרב אשר מאיר שולמן,

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:16

הרב הארי.
סתם לשם הבהירות.
אתה בדקת במהדורת 'עוז והדר' שבאוצר החכמה משנת תשס"ו.
ואני במהדורה משנת תשע"ו.
שם שלשתם נמצאים בתוך סוגריים של ציון מ"מ.
כמובן שכנ"ל אין אלו אורים ותומים, רק נתתי דוגמאות [אמנם מועטות] להערות מתוך
סוגריים של מ"מ.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:22

הרב שולמן צודק (בנוגע לשינוי בעו"ה).

[ה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:35

מענין לענין באותו ענין - האם מקובל לציין בהפניה "שם" כשהכוונה לציון מקודם
לזה בפנים המאמר?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:37

תלוי לגופו של ענין.
והכלל: האם הקורא יבין בקלות שהכוונה לציון העליון, או לא.
לדוגמא, אם כתוב למעלה שולחן ערוך (סי' ו סעיף ח), ובהערה כתוב משנה ברורה (שם
סק"ט). זה בסדר.
אבל אם למעלה מובא מגיד משנה (גירושין כ, ח), ובהערה אחרי שהובא קצות החושן,
ועוד משהו, אתה מביא צפנת פענח וכותב (שם). כנראה שלא יבינו
וכו'

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 14:20

(ברכות לט, ב)
אמר ליה מה שמך, אמר ליה שלמן אמר ליה שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בין
התלמידים

--

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 15:56

הרב ארי זכה ממש לכוון למה שהעליתי בספרי הקטן. מצ"ב.

נ"ב לתועלת העורכים אביא כאן חרוזים השייכים לעניין, שיוכנסו בע"ה בספר
במהדורתו השנייה:

  * שם*

לכל אחד קרה

כאשר באיזה ספר קרא

והיה מעוניין

לדעת מקור העניין

אותו ראה

או המובאה

אשר הובאה,

אלא ששם

רק נרשם:

'שם',

אז אתה עולה לקחתו משם

אבל גם שם

כתוב שם

וגם יותר למעלה

וחוזר חלילה,

היכן ההתחלה?

איזו תקלה

זו ממש מחלה –

'שם'

'שם'

'שם'

המחבר רשם

וכך לאורך עמודים רבים משם

עדיין רשום: שם,

אחור אחור הינך שב

אך יגיעתך לשווא,

קשה עליך המלאכה

וכמעט הגעת לכריכה

אבל תם כוחך,

ועל מי נופל האשם?

על מי ששוב ושוב רשם:

שם.

והרי הפתרון:

כשהמקור האחרון

בריחוק גדול מצוין –

לציין מחדש יהיה מצוין,

וגם כדאי לציין מחדש

בכל סעיף/כותרת/פרק או סימן חדש.

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• שם.pdf

[שמואל קוט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 22:40

מעניין לעניין,
איך אציין כאן את המ"מ לפסוק (ציטוט מלשון הזוהר):
*אמר רבי חייא, תרי זמני כתיב שבטים. אלא 'ששם עלו שבטים' (תהלים קכב, ד),
אלין שבטין דלתתא , 'שבטי יה' (תהלים קכב, ד), אלין שבטין דלעילא *
'ששם עלו שבטים' (תהלים קכב, ד), וב'שבטי יה' (שם).
או רק ב'שבטי יה' (תהלים קכב, ד)?

אני מקווה שהובנתי.
תודה רבה!
ב-יום שני, 3 ביוני 2024 בשעה 15:56:19 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 22:47

האפשרות הראשונה.
אחרת לא יבינו ש"ששם עלו שבטים" זה תחילת הפסוק.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 23:45

ככה
אמר רבי חייא, תרי זמני כתיב שבטים (תהלים קכב, ד), אלא 'ששם עלו
שבטים', אלין שבטין דלתתא , 'שבטי יה', אלין שבטין דלעילא.

[שמואל קוט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 23:52

תודה רבה לכל הרבנים!

עוד שאלה אחת,
אני עורך ספר פלוני, ובתו"ד הביא מביא פסוקים שונים, ובהערות שוליים אני מביא
מדרשים, זוהר וכו' שגם שם מובאים הפסוקים הללו,
האם יש לציין מ"מ גם בהערות?

ב-יום שני, 3 ביוני 2024 בשעה 23:45:56 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה: