דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. דרוש מקור לכך שהתמעטה הטומאה בעולם לאחר מותו על קידוש השם של הגרף פוטוצקי
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מקור לכך שהתמעטה הטומאה בעולם לאחר מותו על קידוש השם של הגרף פוטוצקי

2024
14 6 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    מקור לסיפור על זוגתו של הסטייפלר שמצאה אבידה שעל יד זה תיגש לאליהו הנביא

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 20:58 פרטי הסיפור הם כך: שהיא מצאה אבידה ובבדיקת חמץ הסטייפלר ראה את זה בארון בגדים שלה, והיא הסבירה לו שכשאליהו הנביא יגיע כל הרבנים יגשו אליו, והיא מאוד רוצה לגשת, ועל ידי האבידה היא תוכל לגשת כדי לשאול של מי זה מחפש מקור
  • מ

    טיימר של הרב א. שושנים - התורה חסה על ממונם של ישראל

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/04/2024 11:36 לאחר מקרה מצער שקרה לחבר שלי שרשם את זמני העבודה שלו אבל לא עשה שמירה על הקובץ, ומאיזה טעם לחץ על משהו לא נכון והתאפס לו מאז השמירה האחרונה - שבוע עבודה. עכשיו הוא גילה באותו טיימר אופציה של "שמירה אוטומטית" שכל פעולה בקובץ מבצעת שמירה. אני קורא לכל מי שיש את הקובץ הזה [או קובץ אחר בו הוא רושם את זמני העבודה. המחדל הזה לא קשור כלל לקובץ הספציפי הזה] לבחור באופציה הזו. ולהרב א. שושנים - אולי כדאי לעשות שזו תהיה ברירת המחדל.
  • ש

    דרוש מקור

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:13 אם יש לך DBS, תעשה חיפוש כהן / נגע - כולל תוספות לפני ואחרי המילה רווח בין המילים כ10 או 15, במדור ספרי קבלה ותמצא תוצאות רבות. הנה אחת מהן: (10) ספר עץ חיים - שער לח פרק ז מ"ת ואל תתמה בזה כי הנגע איננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו נתקן אלא ע"י אהרן הכהן אבא עלאה וז"ל זוהר פ' תזריע דמ"ט א"ר יצחק והא כתיב נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א"ה דא קוב"ה א"ל אין כו' א"ל ר"י הכי תנינן נגע צרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא נחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע"י אתתקן למפתחא ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'. וכמובן כמו שהדגיש כאן ר"א עבוד שליט"א כמו כל ענין בקבלה, כי אין זה סותר את הפשוטו, אלא זה תוספת, או מעבר או בעומק הפשוטו, או התוכן שמסתתר בתוך הדברים הפשוטים לכאורה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 10:04 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן. כדי להבהיר את השאלה אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא, א. דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג, ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה) טהור. ב. בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1], 'ואין מראה' (שם, ד)[2], שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3]. ג. ...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם ובמראות לתכלית עומק הענין. [1] לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'. [2] לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו. [3] ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא, הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה. ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה: לא. המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות. ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר שסביבו ג"כ. המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית". כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון. מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי: בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז. אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה. הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית, האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר? תודה רבה!
  • נ

    ידוע מקור שעבור קידוש השם\ עבודת השם מותר רמאות?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2024 01:36 יש ספר על הלכות שקר של הרב נחום יברוב (ניב שפתים), תעשה שם חיפוש בגדול זה מזכיר קשר לסיפור של יעקב והברכות
  • א

    דרוש מקור - ברכה על עירוב תבשילין במלאכה דרבנן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2024 21:35 אני מחפש מעשה על גדול אחד, אולי הגרי"ז או גדול אחר, שעשה עירוב תבשילין וחיפש אחר כך לעשות ביום טוב דווקא מלאכה דאורייתא לצורך שבת כדי שיהיה לברכת העירוב תבשילין על מה לחול. אשמח מאוד לעזרת הציבור. תודה רבה [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailtrack.io/en/privacy/opt-out/unsubscribe/42d9e1e99d24927d31ef1014baceb85bf7ebcecc/c0510a9ea7dfb80c64dcfd7898829b6711eaf08b568341a106bd34a71bbcbcb88f50c0946fc8609ea044efa96b28ecf0f76849d5bb1222c1a8cfe5fafd1921be 06.10.24, 21:31:45
  • D

    דרוש מקור: דברי בעל התניא על ההבדל בין תוכחה שקוראים לתוכחה ששומעים

    2024
    3
    1
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 03:32 בתחילת ההקדמה. אגב זה נקרא "הקדמת המלקט". והמלקט הוא בעל התניא בעצמו. --
  • ש

    דרוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:47 מהרש"א חידושי אגדות מסכת קידושין דף מ עמוד א מחשבה שעושה מעשה כו' ושאין עושה מעשה כו' מפרש"י נראה דגרסי' מחשבה שעושה פירות כו' ושאין עושה פירות כו' והענין א' דהמעשה ודאי הוא פרי המחשבה והלב ודפריך מתפוש ישראל בלבם משמע ליה מחשבת הלב לחוד בלא המעשה דלא הוזכר שם פרי הלב והמחשבה ועד"ז יש לפרש קרא שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך גו' גם שכמה עונשים אמורים בעובד עבודת כוכבים. יתברך זה בלבבו כשיחשוב מחשבת עבודת כוכבי' שלום יהיה לי מעונשים הנאמרים כי בשרירות לבי אלך ואיני נענש על המחשבה ועל זה אמר שאינו כן דודאי נענש הוא למען ספות הרוה את הצמאה שהקב"ה מוסיף ומצרף עונש הרוה שהוא המחשבה לחוד כאילו היה רוה כיון שלא בא לידי מעשה את הצמאה דהיינו לעובד עבודת כוכבים שהיה צמא ומתאוה לכך וק"ל: מאת: [email protected]
  • ח

    דרוש מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2024 20:29

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים